התייעצות כתיבה כואבת. (עונש)

מצב
הנושא נעול.

element

משתמש מקצוען
הילד חזר מהבי"ס עם דף בו שורה אחת.
"בשיעור לא מדברים ומפריעים, רק מקשיבים ומשתתפים"
המטלה: 150 פעם.
כשביררתי מעט והנחתי שקיבל את זה בעקבות עניין זניח והגיוני,
בהתחשב בקשיים ובמגבלות שגם ככה יש לתלמידים הקטנים עם המסכות וכו',
אמרתי לו שאכתוב יחד איתו כדי להרגיש מה הוא מרגיש,
וכך יצא ששנינו יושבים בסלון עם דפדפת ועפרון..
אחרי בערך 20 פעם כבר התחילה לכאוב היד -
כשהיד כבר ממש כאובה אני סופרת,
אחד שתיים שלוש ארבע... 38.. ! זה בקושי רבע.
למה לעזאזל זה חוקי לתת דבר כזה לילד קטן?
למה זה לא מוגדר כבר כעונש פיזי שאסור בתכלית?
כמו שהמורה יתן מכה לילד על היד ויכאיב לו, הוא בעצם מצווה עליו להכאיב *פיזית* לעצמו.
הייתי די כועסת, אמרתי לו לעצור ואולי להמשיך בערב. בינתיים מתקשרת למורה.
מה הייתם עושים, מה הייתם אומרים לו?
 

ר גן עדן

* מעצבת פנים והום סטילינג *
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אמיתי? העונש הזה עוד קיים היום?
המורה לפני פנסיה?
לפני 20 שנה כשהעונש הזה היה בשיא תפארתו היו גמ"חים משגשגים בכיתות...
התלמידים כבר ידעו בע"פ מה המשפט הקבוע ולקח כמה דקות לארגן לשובב את הדפים המתאימים.
 

מיכל ב'

כתבת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
הרב יספור 150 פעם?
תתגנבו קצת...

חוץמזה השיטה היא שכותבים בראש כל שורה:
בשיעור
אחכ עוים למעלה ומתחילים שוב: לא
ואז את ההמשך.
 

בשעות הקטנות

משתמש מקצוען
המשתמש נחסם
באמת נורא!
לדעתי מתבקש להרים טלפון ולברר את הענין.
יתכן מאוד שמדובר במורה חסר ניסיון או בדיוק להפך.
הייתי מעלה השערה שלרבה אין מספיק סמכות בכיתה.
אבל זו רק השערה, יכול להיות שאני טועה.
לא תמיד אנחנו יודעים איך הדברים מתגלגלים...
בכל מקרה,
להרים טלפון- הכי יעיל גם לך וגם לילד.
 

ריקושונת

משתמש צעיר
לדעתי הטלפון הזה יועיל לא רק לביטול העונש אלא גם יביא אותו להבנה ש-איך בדיוק העונש הזה יקדם את הילד?
שיראה שיש אמא מסורה שעוקבת ודואגת לילד שלה,
ולא כמו הרבה הורים ששולחים את הילדים וממשיכים לעבודה ולא יודעים מה עבר על הילד...
 

יהושע בן רבקה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
עד לפני כמה שנים, הייתי אני כותב גם 200 פעם, אבל כיום אני חושב, שהייתי אומר לילד שיכתוב כמה שהוא יכול, ויחזור עם זה לכיתה, ושהמורה יעשה מה שהוא רוצה.
זה מה יש!
לאורך כל הדרך אני בגישה, שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ולא לעשות מעבר ליכולות שלי. אם הוא יכול 50 פעם, אז זה מה שהוא יכול, מעבר לזה. שהרב יהפוך את כל המוסד וכו' וכו'. עדיין אני יודע שעשיתי את המוטל עלי...
 

chaia

משתמש מקצוען
השאלה היא למה הילד קיבל את העונש הזה? זה לא שישר הילד מקבל לכתוב 150 פעם היתה סיבה שהביאה לעונש הזה. הייתי מבררת עם המורה בנועם ובסבלנות מה היתה הסיבה.
ובכל שלב חשוב לגבות את המורה בעיני הילד, אם תגידי עכשיו לילד שהמורה טועה למה שהילד יכבד אותו מחר? איזו סמכות תהיה למורה?
זה ממש לא חוקי!!!!
תבדקו את זה.
וסתם לידיעתכם:גם להוציא ילד אחוצה ולשים ילד בפינה זה ל חוקי.
המגזר שלנו היחיד שעדיין משתמש בזה.
ובמגזר שלנו אין אלימות של ילדים/ הורים כלפי המחנכים.
 

יעל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
בכיתה של הבן שלי יש גמ"ח לעונשים כאלו..
יש רשימות מוכנות מראש...
אבל במקומך הייתי כותבת למלמד פתק שידוע לך שבנך התנהג כך וכך..
ניסיתם לעמוד במטלה אך היא היתה גדולה על מידותיכם,
מעתה והלאה כולך תקוה כי יתנהג כראוי, תשמחי להית בקשר אם לא.
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
את יכולה לכתוב לרב'ה ש"לשלוימי הספיקו 40 פעמים בשביל ללמוד שבשיעור לא מדברים ומפריעים, רק מקשיבים ומשתתפים"

כשהייתי ילדה המורה נתנה לי להעתיק את הסימן בקש"ע הכי ארוך, בלי קשר למה שלמדנו, סתם בחרה את הכי ארוך, כדי להציק.
אחרי 2 עמודים כשכבר כאבה לי ממש היד אבא שלי כתב למטה "לברכה כבר כאבה היד, הוריתי לה להפסיק לכתוב בברכה, אבא של ברכה".
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אני לא פופולרית?
נראה לי שום ילד לא מת מכזה עונש.
וגם לא חטף טראומה.
שיכתוב כל יום חמישים, וחוץ מזה שאין מצב שהרב'ה ממש סופר.

(הח"מ קיבלה בשיעורי אנגלית של כיתה ה' 4 או 5 פעמים לכתוב 500 פעם, ונשארה די עליזה כדי לספר על כך גם לדורות הבאים).
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
כשהיד כבר ממש כאובה אני סופרת,
אחד שתיים שלוש ארבע... 38.. ! זה בקושי רבע.
אגב, אם את לא רגילה לכתוב ביום יום בכתב יד זה ממש הגיוני שהיד שלך כואבת מהר.
עד שבאה הקורונה, כל מבחן היה לי אתגר רציני לשרירי האצבעות המנוונים....
באה הקורונה, גם את המבחנים התחלנו להקליד :)
 

ריקושונת

משתמש צעיר
ברור שאף אחד לא ימות מזה.
אבל כשאנחנו מגיעים ונותנים עונש לילד צריך לחשוב למה זה יוביל אותו?
הרי הפתק הזה שכ"כ הרבה השקיעו ב ילך לאחר כמה שינות אחר כבוד לפח האשפה.
אז מה? מה לימדת פה את הילד? לכתוב?
 

אדם לעמל יולד

משתמש מקצוען
לי נראה, שמצד אחד חובה לא ללכת נגד המחנך\ת או המורה (וודאי שלא לומר לילד "המורה נתנה לך עונש הזוי ולא נורמלי", מצד שני צריך להכיר את הגבולות של הצוות החינוכי וכן את הגבולות של הילד. אני אישית כשהייתי בחיידר, "ספגתי" עונשים כאלו לא פעם ולא פעמיים (אפילו היתה שנה שהייתי אחראי לרשום מי קיבל וכמה פעמים לכתוב...) אבל אני מדבר על לפני כ 20 שנה... זה דור אחר ולמרבה הפלא לא נשארה לי מזה שום צלקת (לא ברגש ולא ביד...).
לכתוב למורה "ל... כאבה היד ולכן לא יכלה לעמוד במטלה", לדעתי זה מלמד את הילד שעל כל כאב, הוא יכול להיפטר מהעונש. לדעתי ילד צריך ללמוד שמה שהמורה אומר צריך לעשות וגם אם יהיה לו כואב, הכאב יזכיר לו לא להתנהג כך בהמשך (נכון שהיה עדיף שילמד את זה בדרכים אחרות, אך לפעמים זו גם דרך).
אני כמובן מדבר על מורה שנתן את העונשים בשביל הילד ולא בשביל העצבים שלו...
 

מציצה

משתמש פעיל
ברור שאף אחד לא ימות מזה.
אבל כשאנחנו מגיעים ונותנים עונש לילד צריך לחשוב למה זה יוביל אותו?
הרי הפתק הזה שכ"כ הרבה השקיעו ב ילך לאחר כמה שינות אחר כבוד לפח האשפה.
אז מה? מה לימדת פה את הילד? לכתוב?
לגמרי צודק ועוד יותר מזה
נראה לי שעונש מידתי והרבה יותר אפקטיבי זה אולי להיבחן על הנושא של השיעור או לבקש מהילד להעתיק מהמקורות
על מידה זו או אחרת
וכך יושג גם עונש וגם תועלת מהענין הלא כן?
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  16  פעמים

לוח מודעות

למעלה