לא משנה מתי נכתב, אבל אני ממש מוחה. גברת מנהלת!!! היום את מנהלת, ולפיכך לא אכפת לך לצקצק ממקומך הרם לכל ה'מתחילות' על הניצול והסחיטה הציניים שהן חוות. ממך הייתי מצפה לתגובה קצת יותר אסרטיבית. על כל פנים, תסבירו לי מה זה 'מתחילה'? מישהי כאן קמה ביום בהיר אחד והחליטה שהמקצוע שלה הוא איור? כוונתי- איור הוא לא מקצוע ככל המקצועות, שהניסיון בו מתחיל להצטבר רק מרגע סיום הלימודים. למיטב הבנתי- הניסיון באיור מצטבר מהרגע בו הניחה הגננת את הפנדה בין אצבעותיכן. משהו גרם לכן להחליט שאתן לומדות איור. המשהו הזה הוא כנראה כמה עשרות שנים טובות של נסיון בתחום. אז נכון שסיימתן
לימודי איור דיגיטלי אתמול (או לפני שנה אושנתיים או ארבע) אבל גם עשרים או יותר השנים שאתן מאיירות בטכניקות ידניות שונות נזקפות לזכותכן. הייי! שלום ולא להתראות לתואר השקרי 'מאיירת מתחילה'
מסכימה איתך אבל גם מסתייגת.
השאלה באמת איפה הדגש במונח מאייר/ת מתחיל/ה. לענ"ד זה לא חייב להתבטא רק באיור עצמו, אלא וגם בשאר הפרטים הנוגעים אלייך בעסק כמאיירת, דהיינו: עבודה עם לקוח, זמני עבודה, ניהול זמן, ניהול העסק וכל זה יכול להיות משמעותי נורא כלפי חוץ ובוודאי גם כלפי פנים.
יכולה להיות מישהי שתצייר בקוים קלילים אבל לא מי יודע מה אבל כבר עבדה עם כמה עיתונים, איירה בשיתוף עם כמה הוצאות לאור ובכל זאת כמאיירת מהצד אומר לעצמי איך היא בכלל עובדת עם איכות איור שכזה? אבל שאלה זו היא כמובן לא מדד. ולעומתה תהיה מאיירת עם כישרון על! אבל דימוי עצמי נמוך ביותר, בקושי מפרסמת את עצמה (אם בכלל) וחוששת להעז ולדרוש כסף לעבודתה
מבחוץ אחשוב וואי כזה כישרון יטרפו אותה!
אבל לה' הפיתרונים.
ואם כל אחד לא ייקח עצמו בידיים ויחליט לעשות שום דבר לא יזוז בעסק שלו ומבחינה עיסקית הוא ישאר מתחיל ובכלל טרם מתחיל.
ומבחינת האיור הוא יוכל להיות מקצוען פלוס פלוס אבל בשוק?...מי מכיר אותו?
בכל אופן אני מסכימה איתך שיש פה התנסחות באור שלילי על המושג מתחילה, ואני לא חושבת שבגלל שמישהי היא מתחילה צריכה לחיות עם משכורת רעב ועם תג שרק גורם מצפון והתמסכנות.
צריך לדעת להיות אסרטיבים, להכיר בערך העצמי ועם זאת בערך השוק ולהתמזג בצורה מאוזנת ולא להיות בריצפה, לא לקחת בחינם כי וכי...תייקרי את עצמך, את שווה! ועוד יבוא יום ואת תהיי יקרה לא רק בעיניי עצמך.
כריכה- מה נהוג לקחת עליה?
