הנושאים החמים
הנושאים החמים
כולם עמדו דום. המצביא התהלך, ידיו שלובות מאחורי גבו, וסקר את הצבא הקטן בקשיחות.
אתם מבינים שזה לא יכול להימשך כך. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. תם עידן. עברו הימים. חלפו הזמנים. היה טוב וטוב שהיה.
לאחר עוד כמה קלישאות פנה לנושא.
אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל לאחרונה המדד עלה מאוד. הקטנים פלבלו בעיניהם.
יוקר המחיה, הסביר להם אבא. זאת אומרת שאין יותר במבה של אוסם, אלא רק של זולי.
יבבה קלושה חלפה בחדר.
בקשר לחד פעמי, פנה אבא לבנות הגדולות: נכון שכבר הוצאנו מהבית את כל הזבל המזהם הזה, אבל צריך לעבור לשטחים נרחבים יותר. מהיום אין יותר טישו. עוד מעט ריפקה תלך לספתא להביא משם את כל המטפחות. מה יש? מה שהיה טוב לסבא יהיה טוב גם לנו.
אפרים ומנשנש, אותכם אנחנו שולחים לתוכנית דיאטה מיוחדת במימון הקופה כמובן. תוכנית שער הנו"ן. תוך חמישים יום להגיע למידה חמישים. נמאס כבר עם הזלילות הליליות שלכם. אתם קמים בלילה ומפריעים לי ולאמא לאכול בשקט.
ודבר אחרון: היות שהבית ריק כל יום משמונה עד אחד, אנחנו נשכיר אותו לצורכי משרד. תדאגו שיהיה מסודר פרפקט.
אבל אני כן בבית בבוקר! נזעקה אמא.
זה בדיוק. תלכי לעבוד. שניים במחיר אחד, חייך אבא חיוך של גאון הדור.
הוא קרס על הכורסא ושלף חבילת פרלמנט ארוך.
מה זה אבא, עברת לפרלמנט? תמיד אמרת שזה יקר מאוד!
עכשיו, אחרי כל החיסכון הזה, אני יכול להרשות לעצמי, ענה אבא.
הוא השעין את ראשו לאחור, היטיב את כיפת הגרוש לקדקדו ופלט ענן צחור מלא תקווה.
אתם מבינים שזה לא יכול להימשך כך. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. תם עידן. עברו הימים. חלפו הזמנים. היה טוב וטוב שהיה.
לאחר עוד כמה קלישאות פנה לנושא.
אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל לאחרונה המדד עלה מאוד. הקטנים פלבלו בעיניהם.
יוקר המחיה, הסביר להם אבא. זאת אומרת שאין יותר במבה של אוסם, אלא רק של זולי.
יבבה קלושה חלפה בחדר.
בקשר לחד פעמי, פנה אבא לבנות הגדולות: נכון שכבר הוצאנו מהבית את כל הזבל המזהם הזה, אבל צריך לעבור לשטחים נרחבים יותר. מהיום אין יותר טישו. עוד מעט ריפקה תלך לספתא להביא משם את כל המטפחות. מה יש? מה שהיה טוב לסבא יהיה טוב גם לנו.
אפרים ומנשנש, אותכם אנחנו שולחים לתוכנית דיאטה מיוחדת במימון הקופה כמובן. תוכנית שער הנו"ן. תוך חמישים יום להגיע למידה חמישים. נמאס כבר עם הזלילות הליליות שלכם. אתם קמים בלילה ומפריעים לי ולאמא לאכול בשקט.
ודבר אחרון: היות שהבית ריק כל יום משמונה עד אחד, אנחנו נשכיר אותו לצורכי משרד. תדאגו שיהיה מסודר פרפקט.
אבל אני כן בבית בבוקר! נזעקה אמא.
זה בדיוק. תלכי לעבוד. שניים במחיר אחד, חייך אבא חיוך של גאון הדור.
הוא קרס על הכורסא ושלף חבילת פרלמנט ארוך.
מה זה אבא, עברת לפרלמנט? תמיד אמרת שזה יקר מאוד!
עכשיו, אחרי כל החיסכון הזה, אני יכול להרשות לעצמי, ענה אבא.
הוא השעין את ראשו לאחור, היטיב את כיפת הגרוש לקדקדו ופלט ענן צחור מלא תקווה.
נערך לאחרונה ב:
