איני יודע כמה ותיקה היא המודרניזציה אך שני הנוסחים מובאים בספר שערי אפרים (שער ט, סעיף לו) משנת תקצ"ד..למשל נר בחז"ל זה עקבי לשון נקבה (כבתה אין זקוק לה, ועוד הרבה) ועל כן הנוסח הקדום בברכות ההפטרה "שלא תכבה נרו" תוקן ע"י מדקדקים מודרנים ל"יכבה" כדי להתאים אותו ללשון מקרא.