הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
לפעמים אתם נתקלים בשכנה חסרת טקט, היא שואלת אתכם בצורה ישירה שאלות עליהם אתם מעדיפים לא לענות.
הבעיה היא שהיא לא תמיד חסרת טקט, לפעמים היא אישה די נחמדה ורק עכשיו פתאום היא שואלת אתכם שאלה ישירה מידי.
יום אחד החלטתי שבמקום לענות לאותה השכנה אפשר לא לענות לה, אלא שעניין זה דורש מעט תרגול.
וכשזה קרה שוב פעם הייתי ערוכה לכך עם תשובה מן המוכן.
כמה את שוקלת שאלה אותי מישהי בסדנת הרזיה, אופס, השאלה הזאת היא אישית, אם הייתי רוצה לשתף אותך מעצמי אז הייתי משתפת, אבל זו לא שאלה ששואלים, ובגלל שתכננתי את התשובה במקום לענות את תשובת המשקל כפי שהייתי רגילה פשוט עניתי, זו שאלה אישית.
ולמה שאענה למישהי שרוצה לדעת עלי פרטים שאינני מעוניינת שתדע? או שאפילו רק ייתנו לי את התחושה של פגיעה בפרטיות שלי.
זה קרה כשהלכתי לקופת החולים, עם הרגשה לא טובה, עצרה אותי שכנה בדאגה, מה קרה לך? וכי מה חשבת? אם ארצה לספר לך מדוע אני כאן, אספר, אבל לשאול?! אז בעבר הייתי עונה, אולי סינוסיטיס, זה עכשיו בבדיקה, אבל הפעם הייתי מוכנה עם תשובה, עניין אישי, אבל גברת טקט לא הרפתה, נו ספרי, מה מביא אותך לכאן, והכל כמובן בחיוך מעודן.
"מגיע לי פרטיות, ואני לא אוהבת לשתף גם אם נראה לך שהעניין שולי", המשכתי בתשובה אותה התאמנתי לומר, כי מטבעי אני עונה באופן ישיר על השאלה אותה נשאלתי, כשראתה השכנה כי התשובה מתבוששת לבוא, פטרה אותי ב"תרגישי טוב", ובהעברת נושא אלגנטית.
זה קרה כשסתם יצאתי לאוטובוס, לאן את הולכת? וכי מה חשבת שאני מעוניינת לפרט את עיסוקי? אולי את רוצה אישור וחתימת שכנה?
יש לי סידורים, אני פוטרת, והיא בשלה ממשיכה אלו סידורים, יש לי הרבה דברים לסדר, אני עונה שוב, וההיא לא מרפה, מה למשל? ואז מגיעה לה התשובה אותה התאמנתי לומר, לא משהו חשוב במיוחד, אבל כן חשוב לי שלא לפרט.
ובנוסף אל תשאלי אותי עוד שאלות כמו כמה עיסוקים יש לי, וכמה אני יוצאת ומה אני עושה, זהו המרחב הפרטי שלי.
על תשובה כזאת אני מקבלת עיקום שפתיים, חשובה זאת נהיתה, עיסוקים סודיים והמון סידורים, מעניין, באמת שמעניין מהם כל הסידורים שלך, כמה קניות את קונה, כמה את יכולה להרשות לעצמך ועל מה?
עיקום שפתיים שאומר איך הייתי רוצה קצת לדעת מה קורה אצלך, תאפשרי לי קצת להשוות, להרים גבה מקנאה, אבל את סוגרת את הפתח ומכסה את האפשרות הזאת.
עיקום שפתיים שמשמעותו הערה, אין לך קצת טקט, האא???
לפעמים אתם נתקלים בשכנה חסרת טקט, היא שואלת אתכם בצורה ישירה שאלות עליהם אתם מעדיפים לא לענות.
הבעיה היא שהיא לא תמיד חסרת טקט, לפעמים היא אישה די נחמדה ורק עכשיו פתאום היא שואלת אתכם שאלה ישירה מידי.
יום אחד החלטתי שבמקום לענות לאותה השכנה אפשר לא לענות לה, אלא שעניין זה דורש מעט תרגול.
וכשזה קרה שוב פעם הייתי ערוכה לכך עם תשובה מן המוכן.
כמה את שוקלת שאלה אותי מישהי בסדנת הרזיה, אופס, השאלה הזאת היא אישית, אם הייתי רוצה לשתף אותך מעצמי אז הייתי משתפת, אבל זו לא שאלה ששואלים, ובגלל שתכננתי את התשובה במקום לענות את תשובת המשקל כפי שהייתי רגילה פשוט עניתי, זו שאלה אישית.
ולמה שאענה למישהי שרוצה לדעת עלי פרטים שאינני מעוניינת שתדע? או שאפילו רק ייתנו לי את התחושה של פגיעה בפרטיות שלי.
זה קרה כשהלכתי לקופת החולים, עם הרגשה לא טובה, עצרה אותי שכנה בדאגה, מה קרה לך? וכי מה חשבת? אם ארצה לספר לך מדוע אני כאן, אספר, אבל לשאול?! אז בעבר הייתי עונה, אולי סינוסיטיס, זה עכשיו בבדיקה, אבל הפעם הייתי מוכנה עם תשובה, עניין אישי, אבל גברת טקט לא הרפתה, נו ספרי, מה מביא אותך לכאן, והכל כמובן בחיוך מעודן.
"מגיע לי פרטיות, ואני לא אוהבת לשתף גם אם נראה לך שהעניין שולי", המשכתי בתשובה אותה התאמנתי לומר, כי מטבעי אני עונה באופן ישיר על השאלה אותה נשאלתי, כשראתה השכנה כי התשובה מתבוששת לבוא, פטרה אותי ב"תרגישי טוב", ובהעברת נושא אלגנטית.
זה קרה כשסתם יצאתי לאוטובוס, לאן את הולכת? וכי מה חשבת שאני מעוניינת לפרט את עיסוקי? אולי את רוצה אישור וחתימת שכנה?
יש לי סידורים, אני פוטרת, והיא בשלה ממשיכה אלו סידורים, יש לי הרבה דברים לסדר, אני עונה שוב, וההיא לא מרפה, מה למשל? ואז מגיעה לה התשובה אותה התאמנתי לומר, לא משהו חשוב במיוחד, אבל כן חשוב לי שלא לפרט.
ובנוסף אל תשאלי אותי עוד שאלות כמו כמה עיסוקים יש לי, וכמה אני יוצאת ומה אני עושה, זהו המרחב הפרטי שלי.
על תשובה כזאת אני מקבלת עיקום שפתיים, חשובה זאת נהיתה, עיסוקים סודיים והמון סידורים, מעניין, באמת שמעניין מהם כל הסידורים שלך, כמה קניות את קונה, כמה את יכולה להרשות לעצמך ועל מה?
עיקום שפתיים שאומר איך הייתי רוצה קצת לדעת מה קורה אצלך, תאפשרי לי קצת להשוות, להרים גבה מקנאה, אבל את סוגרת את הפתח ומכסה את האפשרות הזאת.
עיקום שפתיים שמשמעותו הערה, אין לך קצת טקט, האא???
