אני חשבתי שבגלל שהטור נכתב בהמודיע, אפשרויות הכתיבה על התמיכה של הבעל היו הרבה יותר מצומצמות, וממילא, ברור שאין טעם לכתוב על הילדים והמשפחה, החברות בעבודה, השכנות, החברות וכו' אם לא כותבים על הבעל.
בכל מקרה, הטורים היו נוגעים ומרגשים,
באופן אישי אני סבורה שאי אפשר להשוות את הרמה של הטור הזה לטורים אישיים אחרים.
גם אני התחלתי את העיתון תמיד בטור הזה, והצטערתי מאד שנגמר. כלומר שמחתי שהכליה נקלטה וכו', אבל הרגשתי שרק קבלנו הצצה לעולם של שפרה מהכיוון של המיטה בבית חולים, ולא על המכלול.
שפרה, יישר כח ותודה על השיתוף!
בכל מקרה, הטורים היו נוגעים ומרגשים,
באופן אישי אני סבורה שאי אפשר להשוות את הרמה של הטור הזה לטורים אישיים אחרים.
גם אני התחלתי את העיתון תמיד בטור הזה, והצטערתי מאד שנגמר. כלומר שמחתי שהכליה נקלטה וכו', אבל הרגשתי שרק קבלנו הצצה לעולם של שפרה מהכיוון של המיטה בבית חולים, ולא על המכלול.
שפרה, יישר כח ותודה על השיתוף!
נערך לאחרונה ב: