הנושאים החמים
הנושאים החמים
פרק א'.
זו הייתה תקרית לא נעימה בעליל.
גברת זקנה עברה, ואני בדיוק ניסיתי להוריד קורנפלקס מהמדף העליון בחנות. התוצאה: היא חטפה כמה קרטונים על הראש.
אבל אני לא שיערתי לעצמי שהבושה הרגעית היא כאין וכאפס לקראת העתיד הצפוי לי.
אמרתי לה שזו הייתה פשלה, והיא צעקה עליי משהו בסגנון 'תמשיך, תמשיך לפשל!'
בוקר למחרת:
קמתי בזריזות, הלכתי לכיור הסמוך ליטול את ידיי, פתחתי את הברז, זרם המים פגע ישירות על ידית הספל. התוצאה: ממטרה מאולתרת על פניי ההמומות ועל הרצפה החפה מפשע. מבטים תמהים של האישה שהתעוררה דקותיים לאחר האירוע הטראומטי, על בעלה המוזר שבחר לעשות סטאז' ראשון בחייו בשטיפת רצפות, על הבוקר...
המשכתי להתארגן, יצאתי מהבית, ו... פגשתי את שכני ה'חביב' שהלווה לי לפני שבועיים ארבעים אלף לשבוע וחצי. התוצאה: צורך להשיג ארבעים אלף עד הלילה כי 'בדיוק תכננתי להחזיר היום...'
בפתח בית הכנסת גיליתי שנשארתי עם כיפת הלילה שלי המעוטרת בכיתובי נ נח עליזים. התוצאה: ריצת אמוק אל ביתי עם טלית שכסתה את ראשי הערום ושגרמה לכל הצופים לחשוב 'ממתי חיים קורנוביץ' באבא?'
יצאתי שוב, הגעתי לבית הכנסת. ניסיתי להתפלל בכוונה, אמצע שמונה עשרה הפלאפון שלי צלצל. התוצאה: כחכוחים רמים של הקהל כשפניי הסמיקו בואכה החווירו עקב קולו של חנן בן ארי שפילח את דממת ההלם "אמן, אמן, אמן, על הילדים שלי שלא יירשו את השריטות..."
חזרתי הביתה, חושב איך אני מסביר לקהל המתפללים שמישהו טיפל לי בפלאפון... נכנס לבית, מכין לעצמי קפה, פותח את המקרר אין חלב. נס פך השמן! מצאתי מאחורה כוס חלב שמישהו השאיר שם. התוצאה: בעצם, לפני התוצאה, בואו תכריעו רגע בוויכוח. זה נורמלי לשים במקרר כוס עם אוכל לתינוק בצבע כל כך מטעה? אני זה שהייתי צריך לנקות את 'שארית הפליטה' שלי מרגע הטעימה?
זו הייתה תקרית לא נעימה בעליל.
גברת זקנה עברה, ואני בדיוק ניסיתי להוריד קורנפלקס מהמדף העליון בחנות. התוצאה: היא חטפה כמה קרטונים על הראש.
אבל אני לא שיערתי לעצמי שהבושה הרגעית היא כאין וכאפס לקראת העתיד הצפוי לי.
אמרתי לה שזו הייתה פשלה, והיא צעקה עליי משהו בסגנון 'תמשיך, תמשיך לפשל!'
בוקר למחרת:
קמתי בזריזות, הלכתי לכיור הסמוך ליטול את ידיי, פתחתי את הברז, זרם המים פגע ישירות על ידית הספל. התוצאה: ממטרה מאולתרת על פניי ההמומות ועל הרצפה החפה מפשע. מבטים תמהים של האישה שהתעוררה דקותיים לאחר האירוע הטראומטי, על בעלה המוזר שבחר לעשות סטאז' ראשון בחייו בשטיפת רצפות, על הבוקר...
המשכתי להתארגן, יצאתי מהבית, ו... פגשתי את שכני ה'חביב' שהלווה לי לפני שבועיים ארבעים אלף לשבוע וחצי. התוצאה: צורך להשיג ארבעים אלף עד הלילה כי 'בדיוק תכננתי להחזיר היום...'
בפתח בית הכנסת גיליתי שנשארתי עם כיפת הלילה שלי המעוטרת בכיתובי נ נח עליזים. התוצאה: ריצת אמוק אל ביתי עם טלית שכסתה את ראשי הערום ושגרמה לכל הצופים לחשוב 'ממתי חיים קורנוביץ' באבא?'
יצאתי שוב, הגעתי לבית הכנסת. ניסיתי להתפלל בכוונה, אמצע שמונה עשרה הפלאפון שלי צלצל. התוצאה: כחכוחים רמים של הקהל כשפניי הסמיקו בואכה החווירו עקב קולו של חנן בן ארי שפילח את דממת ההלם "אמן, אמן, אמן, על הילדים שלי שלא יירשו את השריטות..."
חזרתי הביתה, חושב איך אני מסביר לקהל המתפללים שמישהו טיפל לי בפלאפון... נכנס לבית, מכין לעצמי קפה, פותח את המקרר אין חלב. נס פך השמן! מצאתי מאחורה כוס חלב שמישהו השאיר שם. התוצאה: בעצם, לפני התוצאה, בואו תכריעו רגע בוויכוח. זה נורמלי לשים במקרר כוס עם אוכל לתינוק בצבע כל כך מטעה? אני זה שהייתי צריך לנקות את 'שארית הפליטה' שלי מרגע הטעימה?
נערך לאחרונה ב:
