הלב נשבר. טרגדיה קשה וכואבת.
אנחנו מכירים את המשפחה הנפלאה והיקרה
את אבי הטהור והצדיק.
לא מסוגלים לעשות כלום. מסתובבים ובוכים.
צער עצום
צער בלתי נתפס.
כל אחד שנמצא כאן אם יכול שיקבל על עצמו משהו אפילו קטן, אפילו זמני
לע"נ אברהם חיים בן יוסף.
שהקב"ה אב הרחמים יינחם את המשפחה היקרה הזאת, שלא ידעו עוד צער.
ולמי שלא מבין למה מעלים את נושא התחבורה-
ובלי קשר לתאונה הזאת שעוד לא ברור מה היה.
להעלות את נושא התחבורה הציבורית בעיר הוא עניין של הצלת חיים. אסור להישאר אדישים!
היום הייתי ברחוב.
נהגי קווים עצרו במעבר חצייה!!!
כן, נהגי קווים עצרו במעבר חציה עם חיוך אדיב!!
רציתי לצעוק איפה הייתם עד עכשיו???
מי שלא גר בעיר הזאת, לא יוכל להבין.
המצב פה הוא קטסטרופה
תחרות פראית של נהגי אוטובוס מי נוסע יותר מהר ומי בורח לאנשים בתחנות!
נהגים עוצרים בתחנות רק עם עשיתם להם נפנופי ידיים נואשים.
מעבר חצייה נועדו לקישוט, אפילו לא להמלצה לעצור.
ביום ראשון נסעתי בקו 1, כמה שעות לפני התאונה המחרידה.
במעבר חצייה ברחוב עיון התלמוד עמד אבא עם ילד קטן בערך בן 3.
האוטובוס נסע במהירות של רכב מרוץ, הנהג כמובן לא חשב לעצור.
לפתע הילד התפרץ לכביש והאבא תפס אותו. היה נס עצום!!
הנהג עצר בחריקת בלמים, פתח את הדלת וצרח על האבא (שגם כך עמד המום ונסער.)
האבא השיב לנהג - "אתה צודק נכון נכון".
כן, האב היה צרך לתת לבנו יד, אבל מה עם חובת הנהגים לעצור במעבר חצייה?
אצל נהגי קווים זה פשוט לא קיים!!
אנחנו התרגלנו אפילו לא לצפות שיעצרו--
כל זה כמובן מדובר על הנהגים הערבים ולא על הנהגים היהודים הצדיקים.
בנוסף לזה יש גם את ההרגשה שהנהגים שולטים, אנו בני ערובה שרק צריכים לשתוק.
תושבי מודיעין עילית היקרים כאן זה לא המקום להרכין ראש ולהיות עדינים.
חייבים לחשוב על רעיונות מעשיים, מי שיש לו מידע מה ומי יכול להועיל שיכתוב כאן.
לציבור יש כח וצריך לנצל אותו (לא רק לקיטורים..)
אנחנו מכירים את המשפחה הנפלאה והיקרה
את אבי הטהור והצדיק.
לא מסוגלים לעשות כלום. מסתובבים ובוכים.
צער עצום
צער בלתי נתפס.
כל אחד שנמצא כאן אם יכול שיקבל על עצמו משהו אפילו קטן, אפילו זמני
לע"נ אברהם חיים בן יוסף.
שהקב"ה אב הרחמים יינחם את המשפחה היקרה הזאת, שלא ידעו עוד צער.
ולמי שלא מבין למה מעלים את נושא התחבורה-
ובלי קשר לתאונה הזאת שעוד לא ברור מה היה.
להעלות את נושא התחבורה הציבורית בעיר הוא עניין של הצלת חיים. אסור להישאר אדישים!
היום הייתי ברחוב.
נהגי קווים עצרו במעבר חצייה!!!
כן, נהגי קווים עצרו במעבר חציה עם חיוך אדיב!!
רציתי לצעוק איפה הייתם עד עכשיו???
מי שלא גר בעיר הזאת, לא יוכל להבין.
המצב פה הוא קטסטרופה
תחרות פראית של נהגי אוטובוס מי נוסע יותר מהר ומי בורח לאנשים בתחנות!
נהגים עוצרים בתחנות רק עם עשיתם להם נפנופי ידיים נואשים.
מעבר חצייה נועדו לקישוט, אפילו לא להמלצה לעצור.
ביום ראשון נסעתי בקו 1, כמה שעות לפני התאונה המחרידה.
במעבר חצייה ברחוב עיון התלמוד עמד אבא עם ילד קטן בערך בן 3.
האוטובוס נסע במהירות של רכב מרוץ, הנהג כמובן לא חשב לעצור.
לפתע הילד התפרץ לכביש והאבא תפס אותו. היה נס עצום!!
הנהג עצר בחריקת בלמים, פתח את הדלת וצרח על האבא (שגם כך עמד המום ונסער.)
האבא השיב לנהג - "אתה צודק נכון נכון".
כן, האב היה צרך לתת לבנו יד, אבל מה עם חובת הנהגים לעצור במעבר חצייה?
אצל נהגי קווים זה פשוט לא קיים!!
אנחנו התרגלנו אפילו לא לצפות שיעצרו--
כל זה כמובן מדובר על הנהגים הערבים ולא על הנהגים היהודים הצדיקים.
בנוסף לזה יש גם את ההרגשה שהנהגים שולטים, אנו בני ערובה שרק צריכים לשתוק.
תושבי מודיעין עילית היקרים כאן זה לא המקום להרכין ראש ולהיות עדינים.
חייבים לחשוב על רעיונות מעשיים, מי שיש לו מידע מה ומי יכול להועיל שיכתוב כאן.
לציבור יש כח וצריך לנצל אותו (לא רק לקיטורים..)