עוברים חווים דברים ומושפעים רבות מחוויות ומצבה הרגשי/גופני של האם.
אנחנו מכירים את זה מהתורה הקדושה שלנו(עשיו ויעקב),
ולהבדיל הדבר מגובה במחקרים. כך למשל, תינוקות שנולדו לאחר הריון שהיה במלחמת המפרץ היו חרדתיים יותר. יש כמובן עוד הרבה מחקרים כאלו ואחרים המוכיחים את האמור לעיל.
הלידה היא אכן חוויה טראומטית לכל תינוק. הרב הופמן כותב (לא זוכרת במדויק, כותבת את רוח הדברים) שלידה היא חוויה טראומטית בהקשר של נטישה ומטרתה הינה ליצור את האדם חרדה כזו ורצון להתחבר חזרה, רצון שיש לתעל לעבודת ד' ולדבקות בבורא. שוב זה רוח הדברים, לא דיוקם.
מאחר וטראומה הינה חוויה גופנית, גם תינוקות קטנים ממש זוכרים אותה. הגוף שלהם זוכר אותה. ומשכך נעשים טיפולים רגשיים גם בתינוקות קטנים מאוד. כמובן שהטיפול הוא יחד עם הוריהם, והוא שונה מטיפול לפעוטות גדולים יותר, אך הוא קיים. ישנם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול בתינוקות.