כשאת מגיעה לנמל תעופה את עוברת בדוק בטחונני
אחר כך את מעבירה את המזוודות בדלפק והן נוסעות במסוע למי שיכניס אותן לבטן האוניה.
הקבלה אצל הפקיד שם נקרא צ'ק אין. הוא בודק את ההזמנה שלך, הדרכון וכ' ושם את יכולה לבקש מקום ישיבה ספציפי- חלון, מעבר וכו'. לא תמיד זה זמין כי יש אנשים שהסכון כבר תופס להם מקומות. אבל אם מגיעים מספיר מוקדם- סביר לשהניח שישאר מקום שמתאים לך.
אחרי שהצ'ק אין את עוברת בידוק דרכון ומשם עוברת לראזור שלפני שערי העליה למטוס - וזה האזור של הדיוטי פרי, חנויות וכו'.
חלון במטוס אי אפשר לפתוח.
ואם חלילה חלון במטוס נשבר [לא באמת קורה, אבל קרה בעבר, נדיר] אז המטוס אזור לו להמריא. לחץ האויר מחוץ למטוס מסוכן מאוד.
שימי לב לא לפספס את הטסה בגלל שיטו בדיוטי פרי
לאמא שלי, סוכנת נסיעות למעלה -40 שנה, זה קרה כמה וכמה פעמים ללוקחות שלה.
כארבעים דקות טרם זמן ההמראה, אולי חצי שעה, לא זוכרת במדויק, כמה שנים שלא טסתי, מתחלה העליה למטוס.
את מגיעה לשער שמצוין לך בתדפיס תכנון הטיסה שלך, בכרטיס האלקטורני שהדפסת או קיבלת מהסוכן.
גם בצ'ק אין יגידו לך מה שער העליה שלך למטוס.
יש טיסות שיוצאות לא מתוך שרוול [כלומר לא ישר מבית הנתיבות] אלא נוסעים למטוס עם אוטובוס של רשות שדות התעופה ומשם עלה מטוס במדרגות. זה לא קורה הרבה היום. אבל קורה.
העולי הראושנים למטוס הם משפחות עם ילדי ונוסעי המחלקה הראשונה ומחלק עסקים. אחר כך מחלקת תיירים שזה סביר להניח הככטיס שיש לך.
את עולה למטוס ושם יקבל את פניך דייל/דיילת הם יפנו אותך למקום שלך
קשה להסביר את חלוקת המקומות כי זה משתנה לפי גודל המטוס. יש מטוסים עם 2 שורות של 3 מקומות ורווח ביניהם- מעבר מקומות ABC, HJK. ויש עם 3 מקומות ABC-חלון, אמצע, מעבר, עוד 4 מקומות, DEFG- מעבר, אמצע, אמצע, מעבר, ועוד 3 HJK מעבר, אמצע חלון [אאל"ט זה שמות המקומות]
בטיסות לדובאי וכיוצ"ב הרבה פעמים זה מטוסים עם 3 מקומות בשורה.
דוגמא:
צפה בקובץ המצורף 1275997
מעל למקומות הישיבה יש תא למטען היד. לכל 2-3 שורות ישיבה - תא משותף. מזוודת טרולי- הולכת שם. תיק צד אפשר לשים מתחת למושב שלפניך.
כשהמטוב מלא וכולם יושבים. ומגיע זמן ההמראה המטוס יוצא. בשב זה נדלקת נורת חגורת הבטיחות. צריך לשבת במקום עם חגורה.
המטוב מתרחק מהטרמינל ו גיע לאזור מסלול ההמראה שם הוא ממתין לאישור המראה ממגדל הפיקוח. כשמקבל אישור- המטוס נכנס למסלול המראה. מתחיל לצבור תאוצה- נסיעה מהירה ו-----ממריא.
זה הזמן שהאזניים מתחילות להסתם. לעיסת מסטיק עוזרת למניעה של הסתמות האזניים.
אחרי שהמטוס צבר גובה טיסה והתייצב במהירות תכבה נורת חיוב חגורת בטיחות. ואז אפשר לפתוח את החגורה. לקום- לשירותים למשל כו'
אה, יש הדרכה מעצבנת של ככלי הבטיחות במטוסץ מה קורה אם לח האויר עולה במטוס, היכן ממקומות כריות ציפה למקרה של פינוי לים וכו'. אם את לא מכירה- תקשיבי. יש בד"כ גם עלון הדרכה בתא שבגב המושב שלפניך.
לפעמים המטוב נכנס למערבולת אויר או אזור עם רוחות חזקו ואז המטוס מתנדנד קצת [או הרבה]. אין מה לפחד. בד"כ במצבים כאלו תדלק נורת חובת חגירת חגרות בטיחות
זהו בערך
לקראת ההמראה מתקבלת הודעה - מהקברניט או דייל שמתקרבים ליד ומתכוננים לנחיתה [כבר לא זוכרת כי שנים שאני לא מקשיבה להודעה הזו].
בזמן הנחיתה שוב חובה לשבת במקומות ולחגור חגורות.
לא קמים עד שהמטוב הגיע לחניה סופית שלו ונורת חובת חגירת חגרוה נכבית.
טיסה נעימה
אגב, בזמן שהמטוב צובר תאוצה על מסלול ההמאה זה הזמן לדעת הרבה מהפוסקים לקרוא תפילת הדרך
המלצה: שימי סימן היכר בולט על המזוודה שלך. סרט בצבע זורח שכירי. מטפחת קשורה בידית או כל דרך אחרת שיקל עליך לזהות את המזוודה שלך כשאת אוספת אותה במסוע הכבודה אחרי שיצאת מהמטוס ועבר את תהליך הקליטה/בטחון
מקווה שסייעתי במשהו
ואם יש עוד שאלות, אשמח לענות
סתם בשביל הצחוק:
אמא שלי מכרה פעם כרטיס טיסה לישראלי שטס בפעם הראשונה
שגעו אותה עם שמונה מליון שאלות. חלקן מצחיקות על גבול הבורות.
ביום הטיסה אשתו התקשרה לאמא שלי "סליחה על כל השאלות רק שאלה אחרונה. הוא ממש לחות כי אף פעם לא טס. איפה בדוק הכפתור שעליו לוחצים כדי להודיע לטייס שרוצים לרדת בתחנה הבאה.......הוא חושש לפספס את התחנה.
אמא שלי היתה גיבורה ממש ולא צחקה.
אבל היה לה קשה לא לצחוק.
ומי שמבין ----מבין.
הנושאים החמים
