חתן במרכז מסחרי

[השראה]

התמונות מדהימות!

אם זה המרכז המסחרי שלהם, מעניין איך נראה גן השעשועים...

 

[MIC.MIS]

החתן לא באמת שם... מודבק...

 

[מוסיקה]

אין גלגל אחורי???
וההצללה באיזור הגלגל הקידמי - לא רואים את הגלגל המקביל...

 

[רבקה.]

תודה לכולכם על התגובות.
צדקו המגיבים שהתייחסו לדשא. המכונית עומדת על כיכר באמצע הכביש. ולמעירים - אני רק הצלמת... זה הנהג המשוגע שהחליט להעלות אותה לשם.
אני תיכף נכנסת לצלם חתונה. בע"ה בלילה אשים צילום רחב של הסצנה.

אגב, למנחשים על הדבקה וכדו' - לא, הכל טבעי פה. רק עריכה בסיסית של הגוונים בהמרה מרואו.

 

[אדוה זגורי]

מה הנתונים של הצילום?

 

[מיכל+]

תמונות אחת אחת!!!
הגוונים, הקומפוזיציות, הפוזות- הכל!

 

[רותי ארליך]

מקסים!
בתמונה הראשונה- שיחקת אותה! מושלם!
בתמונה עם המכונית כדאי שתפתחי את אזור המכנסיים הכל שם שחור מעורבב

 

[יאלילי]

תיאור מגעיל!
מאוד לא אהבתי את התיאור המאוד לא יהודי בתחילת האשכול..

ניקים יקרים - קחו בחשבון שאתם בפורום חרדי. אפילו/בעיקר כשהמגזר שאליו אתם משתייכים שונה מהגדרה זו.

 

[david48483]

אגב, מאוד לא אהבתי את התיאור המאוד לא יהודי בתחילת האשכול..

תודה

 

[HUXH86]

צלמת עוצמתית

 

[הגלים]

אגב, מאוד לא אהבתי את התיאור המאוד לא יהודי בתחילת האשכול..

הכל בעיניים שלך.

 

[אליהו aa]

הכל בעיניים שלך.

לא רוצה להסיט את הדיון,
אבל אתה לא צודק! חד משמעית!!!

 

[הגלים]

כמו בשרשור המקביל.

לכתוב "התאור הזה לא תואם את השקפת עולמי הפרטית ואת מה שהורוני רבותי" - זה משהו אחד.
לכתוב "זה לא יהודי" זה משהו אחר.

בשביל השכן שלכם מה שאתה עושים כאן הוא לא "יהודי".

 

[יאלילי]

מה אני יעשה שיש קו אדום של הדת היהודית, שהוא הגבול...

אבל עזוב, סיכמנו שאנחנו לא מתווכחים..

 

[הגלים]

הטענה שלך שזה "אסור לפי הדת היהודית"- היא טענה לא נכונה.

אם אתה מדבר על השקפות והרגשות- זה משהו אחר- אבל זה לא מתאים לנכתב כאן.

 

[יאלילי]

אוקי.

נשאר חברים

 

[usb101]

כמו בשרשור המקביל.

לכתוב "התאור הזה לא תואם את השקפת עולמי הפרטית ואת מה שהורוני רבותי" - זה משהו אחד.
לכתוב "זה לא יהודי" זה משהו אחר.

בשביל השכן שלכם מה שאתה עושים כאן הוא לא "יהודי".

הן עם לבבד ישכון, מי הוא זה מבני עמינו, אשר לא עלתה על ליבו, עוצם תוקף יחודיותו, כשושנה אחת בתוככי יער מלא קוצים וברקנים. מליארדי בני אדם אשר על האדמה, ומתוכם כמה מליונים בני ישראל, ובתוכם כמליון אשר מתיימרים לומר שהמה הולכים בדרכי אבותינו, וביניהם כמה מאות אלפים אשר באמת כמהים לעשות רצון קונם, קונה שמים וארץ. חובת האדם לעשות רצון קונו, כחובת חייל בתוככי האוייב בתווך של משימה קשה, שתמיד חוזר ומשנן לעצמו, מתוככי מליוני בני אדם נבחרו כמו מאות הלוחמים בשטח האוייב, תחת אש וסכנה קיומית, ואני בתוכם, האחריות שעל גבי, אין ערוך אליה. וכן הדבר הזה, כל אחד מבני התורה, שעושה רצון הבורא יתברך, יש כנגדו בעולם כולו עשרות אלפים שלא זכו להיות בנים לה' יתברך ולא מקיימים מצוותו. החובה לעשות את משימתנו כתקנה מתבקשת וברורה. ובאמת בתוך המספר הזעום הזה של ה'בנים המקיימים רצון אביהם', קבוצות קבוצות שונות, וכל אחד בדרכו, וכפי שקיבל מאבותיו ורבותיו, מנסה לרצות קונו. יש ששם כובד משקלו על העבודה, ויש ששמו משקלם על התורה. אותם שקיבלו את העבודה כעיקר, יש מהם שגם מן התורה לא משכו ידיהם, ויש מהם שאת התורה השאירו בקרן זוית, הוא המקום אשר בו מונחת, וכל הרוצה יבוא ויטול, והם לא נטלוה. ואותם שקיבלו את התורה כעיקר, מתחלקים גם הם לכתות כתות, יש מהם הלומדים לכבוד ויקר וליטול שררה ורבנות, ויש מהם הלומדים על מנת ללמד, ויש שלומדים על מנת לעשות – כי לא ידעו את המעשה אשר יעשון. אמנם יש אלו הלומדים על מנת ללמוד וללמד לשמור ולעשות, אך גם אלו נחלקו, ויש מהם אשר בחרו בלימוד העיון כעיקר, ויש שבחרו את לימוד הבקיאות כעיקר, יש שבחרו בלימוד ההלכה, ויש שעיקר עסקם בקבלה. ובכל אחד מן הדרכים הנזכרים גם הוא יתחלק לכתות כתות, להבוחרים בעיון יש אשר יבחר לעיין בגמרא, ויש שיבחר לעי' בפרושי הראשונים ולדקדק בדבריהם. ויש שתפסו מזה ומזה והם הרוב מהתופסים בדרך העיון. ועל כל פנים גם הם יתחלקו לחלקים שונים, כי יש שיבחר לו שיטת הפלפול החידוד והחילוק. ויש אשר יבחר לעיין בפשט הכתוב על בוריו. ובכל אחד מן ב' הדרכים הנזכרים גם הם יתפרדו לסניפים הרבה, וכל אחד כפי שלמד מרבותיו, וכאשר החכים מעצמו, בוחר לו הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. והלומדים בבקיאות גם הם יתחלקו, כי יש שיבחרו שיטת הספק החומר כלימוד דף היומי וכיוצא, ויש שבחרו להם שיטת הספק הזמן. והלומדים הלכה גם הם יתחלקו בחלוקה הזאת האחרונה, ונוסף על החלוקה הזאת עוד חלוקה אחרת בלימוד זה, וזה יתפרד להרבה ראשים כי בלימוד ההלכה כל אחד בורר לו את רבותיו, ואת הספרים אשר מהם יחכים, וילמד את המעשה אשר יעשה. והלומדים קבלה בדרך כלל ב' חלוקות ברורות מצינו בזה, יש אשר לומד בגירסא בעלמא זוהר וכיוצא, ויש שמתעמק בה הרבה בכתבי רבינו האר"י וכיוצא. ויש עוד חלוקות בזה ולא כתבנו אלא הידועות. ולא דיברנו עד עתה אלא על החלוקות הנמצאות בין לומדי התורה. ואם בזה כך, על אחת כמה וכמה בדרכי העבודה כי רבו בדורותינו מאוד, ועד עתה קודם קיבוץ גלויות לא נתברר ולא נודע, וודאי שלא הורגש, כיון שכל אחד במדינתו, ובקהילתו, נהג כמנהגו, וכפי שקיבל מרבו. ולא כן עתה שנקבצו עם ישראל מן הגלות אל מקום אחד, כולם נקבצו ובאו לך. ובתוך עמי אנכי יושבת, ובכל עיר ועיר, נמצאו קבוצות קבוצות האוחזות בדרכי אבותיהם, והמה דרכי עבודה שונים זה מזה בתכלית. ונראה שכל אדם אם יחשוב בינו לבין עצמו, אם ישנו בנמצא אדם כמוהו, כמוהו בדרכי העבודה, וכמוהו בדרכי הלימוד, לא ימצא כלל, ושמא אחר עיון ודקדוק רב ימצא אחד או שנים ותו לא. שכן דרכי הלימוד על אופניהם ושביליהם וכל הנלווה לזה, המה רבו כמו רבו, וכשם שפרצופיהם שונים כך דרכיהם שונות.
אם כן, לאחר כל האורך הזה, כיצד יעלה על דעתינו, לבקר את זולתנו, בדרכי עבודתו, ובדרך לימודו. היעלה על הדעת לבקרו כמו"כ ביופי תוארו. ואמנם זה הוא כחומר ביד היוצר, היאמר אדם יופיי אין שני לו, צורת תוארי לא ישווה לה איש על פני האדמה. אם כן כיצד יאמר דרך עבודתי המובחרת והרצוייה ביותר לפני המקום, ואף על פי שאני יחיד בדרך זו כמו חברי שהוא יחיד בדרכו. זאת עלינו לדעת כולנו בני איש אחד נחנו. ומפי רועה אחד קיבלנו תורת ה'. וה' הטוב אל יצל מפינו דבר אמת עד מאוד.
ואמנם, הפרש גדול יש בין השיטות וההרגלים בדרכי הלימוד, ובין השבילים בדרכי העבודה. שכן, בדרכי הלימוד רובם ככולם על אדני פז מיוסדים, וממקורות נאמנים נחצבים. כגון שיטת הפלפול והחידוד, ולעומתה דרך העיון הכוללת בקיאות טובה, שרבותינו האמוראים נ"ע, חקרו לדעת הי מיניהו עדיף, והיו מורים באצבע על אותם שבדרך זו דרכו, ועל אותם שלשביל זה פנו. ואלו ואלו בדרך המלך צעדו, רק שנחלקו הי מיניהו 'עדיף'. גם מה שאמרו הכל צריכים למריה חטיא, רק הודיעונו מה הכל צריכים, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.
מה שאינו כן בדרכי העבודה. האף אומנם שכמו בדרכי הלימוד רובם ככולם מרועה אחד ניתנו, אך זאת יש לדעת: לעיל בדרכי הלימוד, מנינו, שיש שעיקר עסקם בקבלה, ובאמת, וודאי שהבוחר בדרך זו להיות כל ימיו עוסק בקבלה, ומקיים בשב ואל תעשה הזנחת עסק הלימוד הנצרך, גמרא ופוסקים. סוטה מן הדרך המקובלת בשרשת הדורות, וההוכחה על זה, שלא מצינו מי מגדולי הדורות, מיום היותינו לעם, שבחר בדרך זו להיות כל ימיו עוסק בלימוד קבלה ותו לא. וזה מוכיח על דרך זו שאין המלך בוראינו ית"ש חפץ בה.
כמו כן בדרכי העבודה. המבחן לדעת אם דרך כלשהי, חפץ בה ה', היא על ידי התבוננות בגדולי הדור, לראות, האם עודדו הם לאותם הדורכים בה, או שמא הם עצמם בדרך זו הולכים. ואם בדיקה זו תעלה תשובה חיובית, אזי הוברר הדבר שדרך זו דרך המלך היא וקרובה להרים מכשול. ואם להיפך, ובדיקה זו תעלה תשובה שאין בה חיוב, מוכרח שאין דרך זו ראויה לפני ה'. שהרי גדולי הדורות בכל דור ודור נהגו שלא לתמוך בין במישרין ובין בעקיפין בכל דרך שיש בה בכדי לצאת מן המסלול המקובל. הבט ימין וראה. יה"ר שיערה עלינו ה' יתברך רוח טהרה ממרום, ויתן לנו בינה להבין, איזה דרך ישכון אור, ובאיזה מקום החושך רבה עליו.

 

[גלבוע]

הן עם לבבד ישכון, מי הוא זה מבני עמינו, אשר לא עלתה על ליבו, עוצם תוקף יחודיותו, כשושנה אחת בתוככי יער מלא קוצים וברקנים. מליארדי בני אדם אשר על האדמה, ומתוכם כמה מליונים בני ישראל, ובתוכם כמליון אשר מתיימרים לומר שהמה הולכים בדרכי אבותינו, וביניהם כמה מאות אלפים אשר באמת כמהים לעשות רצון קונם, קונה שמים וארץ. חובת האדם לעשות רצון קונו, כחובת חייל בתוככי האוייב בתווך של משימה קשה, שתמיד חוזר ומשנן לעצמו, מתוככי מליוני בני אדם נבחרו כמו מאות הלוחמים בשטח האוייב, תחת אש וסכנה קיומית, ואני בתוכם, האחריות שעל גבי, אין ערוך אליה. וכן הדבר הזה, כל אחד מבני התורה, שעושה רצון הבורא יתברך, יש כנגדו בעולם כולו עשרות אלפים שלא זכו להיות בנים לה' יתברך ולא מקיימים מצוותו. החובה לעשות את משימתנו כתקנה מתבקשת וברורה. ובאמת בתוך המספר הזעום הזה של ה'בנים המקיימים רצון אביהם', קבוצות קבוצות שונות, וכל אחד בדרכו, וכפי שקיבל מאבותיו ורבותיו, מנסה לרצות קונו. יש ששם כובד משקלו על העבודה, ויש ששמו משקלם על התורה. אותם שקיבלו את העבודה כעיקר, יש מהם שגם מן התורה לא משכו ידיהם, ויש מהם שאת התורה השאירו בקרן זוית, הוא המקום אשר בו מונחת, וכל הרוצה יבוא ויטול, והם לא נטלוה. ואותם שקיבלו את התורה כעיקר, מתחלקים גם הם לכתות כתות, יש מהם הלומדים לכבוד ויקר וליטול שררה ורבנות, ויש מהם הלומדים על מנת ללמד, ויש שלומדים על מנת לעשות – כי לא ידעו את המעשה אשר יעשון. אמנם יש אלו הלומדים על מנת ללמוד וללמד לשמור ולעשות, אך גם אלו נחלקו, ויש מהם אשר בחרו בלימוד העיון כעיקר, ויש שבחרו את לימוד הבקיאות כעיקר, יש שבחרו בלימוד ההלכה, ויש שעיקר עסקם בקבלה. ובכל אחד מן הדרכים הנזכרים גם הוא יתחלק לכתות כתות, להבוחרים בעיון יש אשר יבחר לעיין בגמרא, ויש שיבחר לעי' בפרושי הראשונים ולדקדק בדבריהם. ויש שתפסו מזה ומזה והם הרוב מהתופסים בדרך העיון. ועל כל פנים גם הם יתחלקו לחלקים שונים, כי יש שיבחר לו שיטת הפלפול החידוד והחילוק. ויש אשר יבחר לעיין בפשט הכתוב על בוריו. ובכל אחד מן ב' הדרכים הנזכרים גם הם יתפרדו לסניפים הרבה, וכל אחד כפי שלמד מרבותיו, וכאשר החכים מעצמו, בוחר לו הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. והלומדים בבקיאות גם הם יתחלקו, כי יש שיבחרו שיטת הספק החומר כלימוד דף היומי וכיוצא, ויש שבחרו להם שיטת הספק הזמן. והלומדים הלכה גם הם יתחלקו בחלוקה הזאת האחרונה, ונוסף על החלוקה הזאת עוד חלוקה אחרת בלימוד זה, וזה יתפרד להרבה ראשים כי בלימוד ההלכה כל אחד בורר לו את רבותיו, ואת הספרים אשר מהם יחכים, וילמד את המעשה אשר יעשה. והלומדים קבלה בדרך כלל ב' חלוקות ברורות מצינו בזה, יש אשר לומד בגירסא בעלמא זוהר וכיוצא, ויש שמתעמק בה הרבה בכתבי רבינו האר"י וכיוצא. ויש עוד חלוקות בזה ולא כתבנו אלא הידועות. ולא דיברנו עד עתה אלא על החלוקות הנמצאות בין לומדי התורה. ואם בזה כך, על אחת כמה וכמה בדרכי העבודה כי רבו בדורותינו מאוד, ועד עתה קודם קיבוץ גלויות לא נתברר ולא נודע, וודאי שלא הורגש, כיון שכל אחד במדינתו, ובקהילתו, נהג כמנהגו, וכפי שקיבל מרבו. ולא כן עתה שנקבצו עם ישראל מן הגלות אל מקום אחד, כולם נקבצו ובאו לך. ובתוך עמי אנכי יושבת, ובכל עיר ועיר, נמצאו קבוצות קבוצות האוחזות בדרכי אבותיהם, והמה דרכי עבודה שונים זה מזה בתכלית. ונראה שכל אדם אם יחשוב בינו לבין עצמו, אם ישנו בנמצא אדם כמוהו, כמוהו בדרכי העבודה, וכמוהו בדרכי הלימוד, לא ימצא כלל, ושמא אחר עיון ודקדוק רב ימצא אחד או שנים ותו לא. שכן דרכי הלימוד על אופניהם ושביליהם וכל הנלווה לזה, המה רבו כמו רבו, וכשם שפרצופיהם שונים כך דרכיהם שונות.
אם כן, לאחר כל האורך הזה, כיצד יעלה על דעתינו, לבקר את זולתנו, בדרכי עבודתו, ובדרך לימודו. היעלה על הדעת לבקרו כמו"כ ביופי תוארו. ואמנם זה הוא כחומר ביד היוצר, היאמר אדם יופיי אין שני לו, צורת תוארי לא ישווה לה איש על פני האדמה. אם כן כיצד יאמר דרך עבודתי המובחרת והרצוייה ביותר לפני המקום, ואף על פי שאני יחיד בדרך זו כמו חברי שהוא יחיד בדרכו. זאת עלינו לדעת כולנו בני איש אחד נחנו. ומפי רועה אחד קיבלנו תורת ה'. וה' הטוב אל יצל מפינו דבר אמת עד מאוד.
ואמנם, הפרש גדול יש בין השיטות וההרגלים בדרכי הלימוד, ובין השבילים בדרכי העבודה. שכן, בדרכי הלימוד רובם ככולם על אדני פז מיוסדים, וממקורות נאמנים נחצבים. כגון שיטת הפלפול והחידוד, ולעומתה דרך העיון הכוללת בקיאות טובה, שרבותינו האמוראים נ"ע, חקרו לדעת הי מיניהו עדיף, והיו מורים באצבע על אותם שבדרך זו דרכו, ועל אותם שלשביל זה פנו. ואלו ואלו בדרך המלך צעדו, רק שנחלקו הי מיניהו 'עדיף'. גם מה שאמרו הכל צריכים למריה חטיא, רק הודיעונו מה הכל צריכים, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.
מה שאינו כן בדרכי העבודה. האף אומנם שכמו בדרכי הלימוד רובם ככולם מרועה אחד ניתנו, אך זאת יש לדעת: לעיל בדרכי הלימוד, מנינו, שיש שעיקר עסקם בקבלה, ובאמת, וודאי שהבוחר בדרך זו להיות כל ימיו עוסק בקבלה, ומקיים בשב ואל תעשה הזנחת עסק הלימוד הנצרך, גמרא ופוסקים. סוטה מן הדרך המקובלת בשרשת הדורות, וההוכחה על זה, שלא מצינו מי מגדולי הדורות, מיום היותינו לעם, שבחר בדרך זו להיות כל ימיו עוסק בלימוד קבלה ותו לא. וזה מוכיח על דרך זו שאין המלך בוראינו ית"ש חפץ בה.
כמו כן בדרכי העבודה. המבחן לדעת אם דרך כלשהי, חפץ בה ה', היא על ידי התבוננות בגדולי הדור, לראות, האם עודדו הם לאותם הדורכים בה, או שמא הם עצמם בדרך זו הולכים. ואם בדיקה זו תעלה תשובה חיובית, אזי הוברר הדבר שדרך זו דרך המלך היא וקרובה להרים מכשול. ואם להיפך, ובדיקה זו תעלה תשובה שאין בה חיוב, מוכרח שאין דרך זו ראויה לפני ה'. שהרי גדולי הדורות בכל דור ודור נהגו שלא לתמוך בין במישרין ובין בעקיפין בכל דרך שיש בה בכדי לצאת מן המסלול המקובל. הבט ימין וראה. יה"ר שיערה עלינו ה' יתברך רוח טהרה ממרום, ויתן לנו בינה להבין, איזה דרך ישכון אור, ובאיזה מקום החושך רבה עליו.

מקור?

 

[usb101]

מקור?

אני כתבתי

 

[לאה ולדמן]

צריך להעתיק את זה לכל פורום ופורום הנמצא תחת כנפי "פרוג"