קודם כל אני חושבת שיש שאלה ראשונה: בחורה או נשואה. אישית אני הייתי ממליצה לבחורה לא לעשות כזה דבר.
דבר שני צריך לדעת שללכת לחברה כזו זה אומר רק להתחיל את הניסיון זה ממש יומיומי ארוחות, משפטים, מסיבות, זה ממש פוגש על כל צעד ושעל
דבר שלישי צריך לזכור שא"א להגיד: אני אלך והתנהג כך וכך יש דברים שלא תלויים בך. מדברים סביבך ואת נחשפת לאורח חיים, נושאים שלא חשבת שקיימים וכו'
דבר רביעי צריך לקחת בחשבון שאת הולכת להיות קצת מוזרה (ואולי בעייניהם קצת תמימה, לא מגניבה) כי יש כאלו שסגנון הדיבור הוא עקיצות וכו' ואת לא תשתתפי
קיצור מדובר בלהשים הרבה גבולות וכל פעם מחדש להבהיר אותם שוב ושוב לשתוק הרבה
יש דברים שתלויים במקום העבודה עצמו היו מקומות שהלכתי להיבחן והושיבו אותי בopen space והרגשתי שאני לא מסוגלת לשבת אפילו בזמן של המבחן
לעומת זה במקום שלי ספציפית בינתייים לא נתקלתי בשיחות הזויות מבחינתי
מה צריך לדרוש: שאלת רב. לי רב אמר סינון, ייחוד, נשים בצוות. לחברתי הרב אמר שאם יושבים ב open space לא צריך סינון
אירועיים שיהיה אופציה לא להשתתף (גם לא ביציאות רק לצוות כי לא תהיה להם בעיה לאכול במסעדה כשרה לכבודך)
אני אמרתי דוגרי (בסוף): את יודעת אני חרדית את העבודה אני יעשה ב 100%+ אבל יש דברים שאני לא יכולה
היא מעצמה אמרה לי שהיא מבינה שאני לא אוכל להגיע לאירוע בים ושכל הקירות זכוכית ואני אמרתי לה את הדברים מצידי
את צריכה להחליט מראש מה גבולות אדומוים מבחינתך מבחינת נושאים (אישי כן \ לא), תגובות, יציאות ביחד, אוכל וכו'
לא יודעת בדיוק איך לכתוב את זה אבל לפעמים לפני שנכנסים אומרים: מה, בכלל לא מגרה אותי לחיות כמוהם. אבל פתאום את רואה אנשים אינטלגנטים, מגניבים, עשירים ופתאום יכול להצטמצם הענין
זהו בערך אם יש משהו לא מובן אשמח להסביר
מעניין אם נשארה מישהי שלא הוצאת לה את החשק לעבוד בחברה חילונית אחרי כזה דבר.
לגופו של עניין, הייתי במצב דומה (גבר חרדי בין גברים חילונים), העבודה הראשונה שלי היתה בחברה חילונית, גם ככה לא היו שם נשים, אבל נראה לי שזו הבעיה הקטנה, הייתי צריך להיות מאוד "יבש" ולדבר מאוד ענייני, כי השיח עם חילוני יכול להיות ממש מגעיל, מה שאצלם נחשב לשיח תקין וחברותי, גם הדתיים לא היו בדיוק אנ"ש. ניסיתי מאוד להדגיש שאני לא חבר שלהם, את הארוחת צהריים הייתי אוכל לבד במשרד מול המחשב (שדוקא המנהל החשיב את זה לדבר חיובי, כי זה אומר שאני משקיע יותר זמן בעבודה).
דוקא היה לי שם חבר אחד, ואני עדיין שומר איתו על קשר, הוא באמת משהו מיוחד, הן מבחינת מידות והן מבחינת צורת החשיבה, אבל נראה לי שהוא נקרא "חריג" ביחס להוואי החילוני.
בסופו של דבר נאלצתי לעזוב כי הרגשתי שזה ממש קשה לי נפשית להיות במקום כזה, גם חברתית וגם רוחנית, וזה משהו שצריך לקחת בחשבון.
ואני מאמין שלאשה זה קשה פי כמה, גם כי היא צריכה לשמור על צניעות וחוסר התבלטות בחברה, כאשר בהוואי החילוני, ובשוק התחרותי - זה מאוד מאוד קשה.
בכל מקרה חייבים לשאול רב, יכול להיות שהוא כבר יאסור את זה, ואז אין בכלל מה לשקול. כל השיקול זה במידה והוא מתיר.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
