הנושאים החמים
הנושאים החמים
הלילה. בשתיים. ליד המקרר. ג'וני אמר שכולם חייבים להיות. כל מי שברשימה.
ההודעה עברה מפה לאוזן במהירות שיא.
כולם עמדו צפופים. מה את עושה פה? יא מתחזה! גערה ערגלית תות בפריכיית אורז. היא נענתה במבט מלוכסן.
מה יכול להיות כזה דחוף? קרקר קרקר לזוגתו לחמית.
שששה... הסו אותם קולות לחוצים.
ג'וני התרווח לו במקומו במרומי הספרייה, ונשם עמוקות, דבר שהבליט את כרסו העגלגלה.
הוא סקר את הקהל באדנות. כולם פה?
דשדוש נשמע מרחוק. חכו לי, שניה.
אתה חייב לאחר, רוג'לה? זעם בייגלה.
מה אני יעשה, הייתי תקוע מאחורי המכונת כביסה.
גריסיני לקח את רשות הדיבור. רבותי, מנהיגנו הותיק מר ג'וני ווקר ביקש את כולנו להתאסף. ג'וני - בבקשה.
שלום לכולם, הדהד קולו העמוק של המנהיג. מספר ופלים מצופים בהו בו בהתפעמות, והוא גיחך. יש פה הרבה חדשים, אני רואה.
אתמול היה פורים, חברים. הייתם על הגובה. אבל עוד חודש, יהיה פסח. כן... פסח.
מה זה אומר? מלמלה פסטה עייפה.
שקט שיהיה! רעם גריסיני. אתה שם בסוף, אתה מקשיב?
כולי אוזן, ענה אוזן המן עמוס פרג, וניקה את עצמו בידית המשקפיים.
רבותי היקרים. צר לי לבשר לכם. רובכם הגדול, כמעט כולכם, לא ימשיך איתנו. פסח, בשבילכם, זה הסוף. כן, הסוף.
גם שנה שעברה, וגם לפני שנתיים, הכל היה אותו דבר.
הסוף... מלמל שקד מרק בודד. מה זה אומר הסוף?
מה שאתה מבין, אמר ג'וני בשקט. אני מצטער בשבילכם.
חבילת קליק חטפה כאב בטן פתאומי והתפוצצה. הבורקסים קפאו במקומם.
אבל למה? מה עשינו?
לא משנה. אתם חמץ. וכל החמץ יעלם מפה עד פסח.
ומה איתך? גם אתה חמץ, לא? איך אתה נשארת פה כדי לספר לנו?
אכן, החליק ג'וני על כרסו, אבל אני "הפסד מרובה". הוא גלגל את את המילים על לשונו בהתנשאות שהשתיקה את כולם.
רוג'לה לא זכר איך עשה את הדרך חזור. באוזניו צלצלו רק המילים: פסח. זה הסוף.
הוא החליט לשרוד.
ג'וני לא הגזים. כבר למחרת הפכה עקרת הבית לתזזית מהלכת. שואב אבק החריד את כל הבית. ארונות עליונים ששקעו בשנת חורף הקיצו בבהלה ממנוחתם. אפילו את ארון השירות הזיזו ממקומו, ורוג'לה המופתע צפה לראשונה בצבעם המקורי של הבלטות.
מפינתו הבטוחה תחת מכונת הכביסה ראה את חבריו נתפסים בזה אחר זה. הנה הם במרכז ערימת לכלוך. הנה הם מועלים על הכף, והופ - לפח.
ריחות חריפים טשטשו אותו. הוא איבד את חשבון הימים.
פעם יצא לסייר באישון לילה.
היי! קרא לכיוון ארון הממתקים, ביסלי אתה שמה? יצור שהזכיר את ביסלי יצא אליו.
אני אחיו. למסור לו משהו?
אמממ... לא. לא צריך. צ'יטוס נמצא?
אין פה אחד כזה.
ושוש?
שוש? אחי, מאיפה הבאת את השמות האלה?
לילה אחד ראה את אבא זוחל מתחת לשולחן עם נר ביד. הוא עבר בכל פינה, וגם מתחת למכונת הכביסה הציץ. צלליות מפחידות ריצדו על תקרת המכונה. שלד של חרק הטיל צל ענק. רוג'לה עצם את עיניו חזק.
אבא היה נראה כמסתפק, ולבסוף התרחק משם.
למחרת פסק הכל. נינוחות שרתה על הבית, וריחות לא מוכרים החלו להתפשט בו.
רוג'לה נזכר שבחול המועד לא מכבסים, והידיעה הרגיעה אותו. ככל הנראה יצא מכלל סכנה.
שבעת ימי החג עברו עליו בנעימים. מעניין איזה חיים מצפים לו אחר כך. בטח ג'וני יתנפל עליו בחיבוקים. שריד לדור דעה.
במוצאי החג הזדרזה המשפחה לקפל את הפסח.
נו, יאללה! מהר! מוישי כשאתה גומר עם הנייר כסף תמשיך למאפיה, תביא איזה עשר לחמניות. בעצם עשרים. תיזהר!!! אייי.
רוג'לה חשב שהוא לא שומע טוב. לחמניות? האמנם נגמרה גזירת השמד?
הוא החליט לצאת לברר את העניין. אם מעוניינים בחמץ, הנה הוא לרשותם. הוא לא הרחיק ללכת.
חמץ!!!!!
הוא הסתובב אחורה בבהלה. אבא עמד שם והביט בו בפנים מעוננות.
אוי וי. צצצ. אחחחח. איפה הוא התחבא. מעניין. למעשה עשינו ביטול, והרוג'לה הזה בטח לא נחשב לגלוסקא יפהפיה, אבל חבל.
אבא, לשרוף אותו?
לשרוף? הצילו.
לא. תוריד אותו בשירותים וזהו.
הוא הספיק לראות את ג'וני מביט בו בתערובת של תמיהה ואדישות. הסנוב הזה. טוב שלא נשאר איתו.
ההודעה עברה מפה לאוזן במהירות שיא.
כולם עמדו צפופים. מה את עושה פה? יא מתחזה! גערה ערגלית תות בפריכיית אורז. היא נענתה במבט מלוכסן.
מה יכול להיות כזה דחוף? קרקר קרקר לזוגתו לחמית.
שששה... הסו אותם קולות לחוצים.
ג'וני התרווח לו במקומו במרומי הספרייה, ונשם עמוקות, דבר שהבליט את כרסו העגלגלה.
הוא סקר את הקהל באדנות. כולם פה?
דשדוש נשמע מרחוק. חכו לי, שניה.
אתה חייב לאחר, רוג'לה? זעם בייגלה.
מה אני יעשה, הייתי תקוע מאחורי המכונת כביסה.
גריסיני לקח את רשות הדיבור. רבותי, מנהיגנו הותיק מר ג'וני ווקר ביקש את כולנו להתאסף. ג'וני - בבקשה.
שלום לכולם, הדהד קולו העמוק של המנהיג. מספר ופלים מצופים בהו בו בהתפעמות, והוא גיחך. יש פה הרבה חדשים, אני רואה.
אתמול היה פורים, חברים. הייתם על הגובה. אבל עוד חודש, יהיה פסח. כן... פסח.
מה זה אומר? מלמלה פסטה עייפה.
שקט שיהיה! רעם גריסיני. אתה שם בסוף, אתה מקשיב?
כולי אוזן, ענה אוזן המן עמוס פרג, וניקה את עצמו בידית המשקפיים.
רבותי היקרים. צר לי לבשר לכם. רובכם הגדול, כמעט כולכם, לא ימשיך איתנו. פסח, בשבילכם, זה הסוף. כן, הסוף.
גם שנה שעברה, וגם לפני שנתיים, הכל היה אותו דבר.
הסוף... מלמל שקד מרק בודד. מה זה אומר הסוף?
מה שאתה מבין, אמר ג'וני בשקט. אני מצטער בשבילכם.
חבילת קליק חטפה כאב בטן פתאומי והתפוצצה. הבורקסים קפאו במקומם.
אבל למה? מה עשינו?
לא משנה. אתם חמץ. וכל החמץ יעלם מפה עד פסח.
ומה איתך? גם אתה חמץ, לא? איך אתה נשארת פה כדי לספר לנו?
אכן, החליק ג'וני על כרסו, אבל אני "הפסד מרובה". הוא גלגל את את המילים על לשונו בהתנשאות שהשתיקה את כולם.
רוג'לה לא זכר איך עשה את הדרך חזור. באוזניו צלצלו רק המילים: פסח. זה הסוף.
הוא החליט לשרוד.
ג'וני לא הגזים. כבר למחרת הפכה עקרת הבית לתזזית מהלכת. שואב אבק החריד את כל הבית. ארונות עליונים ששקעו בשנת חורף הקיצו בבהלה ממנוחתם. אפילו את ארון השירות הזיזו ממקומו, ורוג'לה המופתע צפה לראשונה בצבעם המקורי של הבלטות.
מפינתו הבטוחה תחת מכונת הכביסה ראה את חבריו נתפסים בזה אחר זה. הנה הם במרכז ערימת לכלוך. הנה הם מועלים על הכף, והופ - לפח.
ריחות חריפים טשטשו אותו. הוא איבד את חשבון הימים.
פעם יצא לסייר באישון לילה.
היי! קרא לכיוון ארון הממתקים, ביסלי אתה שמה? יצור שהזכיר את ביסלי יצא אליו.
אני אחיו. למסור לו משהו?
אמממ... לא. לא צריך. צ'יטוס נמצא?
אין פה אחד כזה.
ושוש?
שוש? אחי, מאיפה הבאת את השמות האלה?
לילה אחד ראה את אבא זוחל מתחת לשולחן עם נר ביד. הוא עבר בכל פינה, וגם מתחת למכונת הכביסה הציץ. צלליות מפחידות ריצדו על תקרת המכונה. שלד של חרק הטיל צל ענק. רוג'לה עצם את עיניו חזק.
אבא היה נראה כמסתפק, ולבסוף התרחק משם.
למחרת פסק הכל. נינוחות שרתה על הבית, וריחות לא מוכרים החלו להתפשט בו.
רוג'לה נזכר שבחול המועד לא מכבסים, והידיעה הרגיעה אותו. ככל הנראה יצא מכלל סכנה.
שבעת ימי החג עברו עליו בנעימים. מעניין איזה חיים מצפים לו אחר כך. בטח ג'וני יתנפל עליו בחיבוקים. שריד לדור דעה.
במוצאי החג הזדרזה המשפחה לקפל את הפסח.
נו, יאללה! מהר! מוישי כשאתה גומר עם הנייר כסף תמשיך למאפיה, תביא איזה עשר לחמניות. בעצם עשרים. תיזהר!!! אייי.
רוג'לה חשב שהוא לא שומע טוב. לחמניות? האמנם נגמרה גזירת השמד?
הוא החליט לצאת לברר את העניין. אם מעוניינים בחמץ, הנה הוא לרשותם. הוא לא הרחיק ללכת.
חמץ!!!!!
הוא הסתובב אחורה בבהלה. אבא עמד שם והביט בו בפנים מעוננות.
אוי וי. צצצ. אחחחח. איפה הוא התחבא. מעניין. למעשה עשינו ביטול, והרוג'לה הזה בטח לא נחשב לגלוסקא יפהפיה, אבל חבל.
אבא, לשרוף אותו?
לשרוף? הצילו.
לא. תוריד אותו בשירותים וזהו.
הוא הספיק לראות את ג'וני מביט בו בתערובת של תמיהה ואדישות. הסנוב הזה. טוב שלא נשאר איתו.
