הנושאים החמים
הנושאים החמים
זה סיפור ישן מאוד, סיפור שהחל לפני המון המון שנים - אפשר אפילו להגיד אפילו לפני הרבה עשרות שנים
אימא שלי שתחי' לא זוכרת מתי הוא התחיל - סבתא שלי ע"ה בטוח הייתה זוכרת היא הרי זכרה את הכל -
אבל לצער כולנו סבתא שלי ע"ה כבר לא כאן לספר לנו.
מה שבטוח - שאז כמו היום נערה עם מקצוע נחשב הייתה נערה מבוקשת - נערה 'ששווה' יותר - הרבה יותר.
סבתא ע"ה הייתה אישה נבונה והחליטה שאימא שלי חייבת לרכוש מקצוע טוב - מקצוע מבוקש מועיל ומכניס..
היא 'בטוח' לקחה את אימא למכוני אבחון תעסוקתי ורק אחר כך ההחלטה נפלה - אימא תהיה תופרת !!
ולא, לא סתם תופרת תיקונים פושטית..אימא תלמד להיות תופרת - תופרת מומחית שיודעת להכין מודלים - לעשות מדידות -
לבחור את הבדים נכונים - לתפור ולעשות גימורים.
מכיוון שאין תופרת ללא מכונת תפירה - סבתא הלכה לאחים שליין - למה ? כי הם היו 'מהעיר שלנו' -הם ידעו לדבר בשפה שלנו..
האחים הציגו לה כמה וכמה דגמים של מכונות תפירה - אבל כולם היו מעבר לתקציב הדל [
]
כשהאחים ראו את המצוקה של סבתא הם שלחו אותה למכר מיפו - הוא לא 'מהעיר שלנו' אבל הוא מעיר סמוכה...
הוא גם מדבר את השפה שלנו...לו יש מכונות פשוטות - מכונות בסיסיות וזולות.
וכך היה סבתא נסעה ליפו קנתה מכונה פשוטה ונסעה אחר כבוד עם המוביל והמכונה הביתה.
המכונה למי שעדיין זוכרת הייתה ארון גדול מעץ [היו לו גם כל מיני עיטורים שסבתא אמרה שאותם הוא נתן לה 'בונוס' -
הרי אנחנו מדברים באותה שפה..
בראש הארון הייתה דלת כשפתחו אותה כלפי מעלה - התגלתה המכונה במלוא תפארתה...
עכשיו היה צריך למשוך את ראש המכונה כלפי מעלה - לפתוח מדף כזה שיחזיק את המכונה ישרה ויציבה.
עכשיו היו מתיישבים על הברכיים ומחברים את הרצועה מעור למקומה - אחרת המכונה לא עובדת - הרצועה הזאת הייתה המקשרת בין גלגל התנופה שהיה נחבא בתחתית הארון לגלגל העליון שהיה מסובב את המכונה.
מיותר לציין שהכל היה ידני או יותר נכון רגלי...היה צורך לדחוף את הפדל קדימה ואחורה עם הרגל ורק כך היה ניתן לתפור.
על אימא שלי כל זה לא עשה הרבה רושם..היא אף פעם לא סיפרה לנו את זה...אבל יש לי הרגשה שלתפור היא מעולם לא ממש למדה [ ]
המכונה עמדה במשך כל השנים במרפסת שלנו - הארון התחיל להתפורר..חרקים התחילו לקלות את המעדן העתיק..
אז מה עושים ?
לזרוק ? מה פתאום זה רכוש - זה מזכרת לימים שעברו ולא יחזרו.
למכור ? מה כבר ישלמו על אלטע זעכן שכזה - עדיף לזרוק..
לתת במתנה ? בעצם אף אחת מאיתנו לא רצתה אותה..
ואז הגיע רגע האמת - צריך לקחת החלטה - צריך להחליט כאן ועכשיו - או זורקים או נותנים..
בבית היא לא יכולה להישאר יותר -
וכאן אני נכנסת לתמונה -
אני הרי הבטחתי לעצמי תפירה ? אני ? - לעולם לא עוד
לא נרחיב כאן את הדיבור על מה זה 'יושב' מה כאילו גרם לי להבטיח הבטחה מוזרה שכזאת..
אולי מי שמכירה את הסיפורים שסופרו על המתפרות בלואר איסט סייד שבניו יורק - היא יכולה להבין אותי,
אחרי המון שנים שלי ליד מכונה כבדה ענקית ורועשת עם מנהלת עבודה רודנית על הראש כל היום..
שם זה יושב אצלי...נראה לי שזה מספיק...
אז מה עושים עם המכונה ?
בהחלטה של רגע החלטתי - אני לוקחת אותה אלי הביתה !!
את ראש המכונה פרקנו ואת הארון הכבד מעץ זרקנו לפח האשפה..
למי שמכירה המכונה הזאת לא יכולה להיות מונחת ישירות על השולחן - היא חייבת לעמוד על בסיס כל שהוא
שיאפשר למנגנון לתחתון להסתובב.
ועוד למי שמכירה - הפדל של המכונה יושב בארון - אין ארון אז אין פדל - אין פדל אי אפשר לתפור -
מה עושים ?
פונים לעלי אקספרס ומחפשים מנוע חשמלי למכונה - להשיג מנוע זה קלי קלות - להשיג מנוע עם מתך חשמל שמתאים לישראל טיפונת יותר קשה - התאמצתי ומצאתי מנוע במחיר של כשישים שקל - נראה עסק משתלם - נשאר רק להמתין למשלוח..
והוא הגיע מהר מהמצופה..כעבור שבועיים בסך הכל הוא נחת כבר בארץ - רצתי לדואר והבאתי אותו אחר כבוד הביתה.
בבית - הרכבנו את המנוע - בדקנו שהוא בכלל עובד - מנוע סיני אחרי הכל..והוא עבד ,יופי עבד.
נשאר רק לבנות איזה מסגרת מעץ בגודל מתאים שעליו תשב המכונה -
כמובן שגם זה קלי קלות - ביקשתי משכן כמה קרשים - מסור אנכי יש לנו - טיפונת דבק וכמה ברגים והכל מוכן -
טוב אני לא אהבתי את התוצאה - ברור נכון ? אז צבעתי את התיבה בצבע שחור כזה - ומסביב וואשי טייפ [כאילו ויצירתי שכזה]
עכשיו כשהכל היה מוכן מבריק ונוצץ שלחתי הודעה לכל בני המשפחה 'תיקונים זה אני' מי שיש לה משהו שלה או של הילדים -
אני הכתובת [התרגשו כולם, כן ! ]
התחלתי בתיקון קטן - תפר ישר פשוט של מכנס קרוע - אבל אז עלה לי באף ריח - לא ריח נעים של חדש..ריח לא נעים בכלל -
ריח של שרוף כזה..נגעתי במנוע הזעיר והוא היה חם, חם מאוד כמעט רותח !!!
זה עצבן אותי אבל ממש - מנוע חדש מכונה שכמעט לא עבדה בחיים - הארון שבניתי - הילדים שממתינים עם הבגדים הקרועים ביד
שלחתי למוכר הסיני אימייל נזעם - לא סתם נזעם אלה ממש כועס -
והוא ענה לי ,ענה כמעט באופן מיידי - וכך הוא כתב:
אין לי שום מניעה לשלוח לך מנוע אחר - אני מבקש רק לדעת קודם לאיזו מכונה 'שידכתם' את המנוע ומה שנת הייצור שלה -
עניתי - מכונה בשם 'זינגר' שנת יצור אנחנו לא יודעים במדויק אבל היא משהוא שבין שישים לשבעים שנה.
והוא שאל שוב - המכונה עבדה במשך כל השנים האלה ?
אני לא שיקרתי - אמרתי לא עבדה !!
ואז הוא הפתיע אותו עם שאלה - הוא אמר לי כך "תפרקו את המנוע ותבדקו אם כאשר מסובבים את גלגל התנופה שבצד ימין של המכונה באופן ידני המכונה מסתובבת בקלות"
בדקתי - ולא שיקרתי...עניתי לו שאני לבד לא הצלתי לסובב אותו - גבר כן הצליח אבל עם מאמץ מתון -
זהו הוא כתב לי ידעתי - המכונה לא עבדה עשרות שנים כל החלקים המסתובבים שלה תקועים - הגריז מתייבש והופך למעיין דבק שלא נותן לחלקי המכונה להסתובב -
התעקשתי אתו - כתבתי לו ששימנתי טוב טוב את המכונה לפני השימוש הראשוני -
והוא שוב ענה - שמן משמן מכונה עובדת - שמן לא פותח מכונה שכל חלקיה יבשים ותקועים.
אז מה הכל ירד לטמיון ? סיני חכם הסיני הזה אין ספק -
הוא כתב לי כך "צריך לפרק את המנוע מהמכונה ואת כל המכונה לטבול בנפט או בחומר ממיס אחר"
אחר כך לייבש היטב ולשמן -
ואיך יודעים שעכשיו הכל בסדר, שאלתי ?
והוא ענה מסובבים שוב את גלגל התנופה - אם הוא טס, זה הצליח לך, לא טס חוזרים על הטבילה בנפט שוב.
עדיין הייתי סקפטית..עם המידע הזה הלכתי ל - "ויקטור אביזרי רכב" ויקטור יודע הכל ויש לו פתרונות 'עוקפים' לכל בעיה.
ויקטור הקשיב בסבלנות לכל הסיפור ואמר - אכן סיני חכם - הסיני הזה מבין עניין - הסיני צודק !!
ואני שאלתי מאפו נביא עכשיו נפט - וצריך גם קערה ענקית לטבול את המכונה - ובטוח זה יהרוס לנו את הלאק ג'ל החדש
ואז הוא אמר - כאן לא סין - כאן לא צריך נפט - אז מה כן ?
הוא תן לי 2 מיכלים של ספריי - הזהיר אותי באלף אזהרות איך להשתמש בו ו - כרגיל איחל בהצלחה.
ריססנו פעם אחת - ריססנו פעם שנייה - ריססנו מלמעלה ומלמטה ואכן - מהמכונה יצא חומר צמיגי דביק למגע והוא זה שתקע לנו את כל ההנאה.
עכשיו ריססנו שוב בשמן מכונות - אני נתתי דחיפה קלה לגלגל התנופה שבימין המכונה והיא - טסה טסה במהירות ובקלילות.
אז לכן חכמה בגויים - תאמינו - אחרת לא תתפרו
כל הסיפור בתמונות :
ראש המכונה ללא שולחן
המנוע מחובר לראש המכונה
התיבה החדשה שבניתי לראש המכונה
הספריי של "ויקטור" זה מוצר שתפקידו לנקות מאיידים של מכוניות - ובמאיידים של מכוניות
יש הצטברות של פיח שסותם את המאייד במכונית.
אימא שלי שתחי' לא זוכרת מתי הוא התחיל - סבתא שלי ע"ה בטוח הייתה זוכרת היא הרי זכרה את הכל -
אבל לצער כולנו סבתא שלי ע"ה כבר לא כאן לספר לנו.
מה שבטוח - שאז כמו היום נערה עם מקצוע נחשב הייתה נערה מבוקשת - נערה 'ששווה' יותר - הרבה יותר.
סבתא ע"ה הייתה אישה נבונה והחליטה שאימא שלי חייבת לרכוש מקצוע טוב - מקצוע מבוקש מועיל ומכניס..
היא 'בטוח' לקחה את אימא למכוני אבחון תעסוקתי ורק אחר כך ההחלטה נפלה - אימא תהיה תופרת !!
ולא, לא סתם תופרת תיקונים פושטית..אימא תלמד להיות תופרת - תופרת מומחית שיודעת להכין מודלים - לעשות מדידות -
לבחור את הבדים נכונים - לתפור ולעשות גימורים.
מכיוון שאין תופרת ללא מכונת תפירה - סבתא הלכה לאחים שליין - למה ? כי הם היו 'מהעיר שלנו' -הם ידעו לדבר בשפה שלנו..
האחים הציגו לה כמה וכמה דגמים של מכונות תפירה - אבל כולם היו מעבר לתקציב הדל [
]כשהאחים ראו את המצוקה של סבתא הם שלחו אותה למכר מיפו - הוא לא 'מהעיר שלנו' אבל הוא מעיר סמוכה...
הוא גם מדבר את השפה שלנו...לו יש מכונות פשוטות - מכונות בסיסיות וזולות.
וכך היה סבתא נסעה ליפו קנתה מכונה פשוטה ונסעה אחר כבוד עם המוביל והמכונה הביתה.
המכונה למי שעדיין זוכרת הייתה ארון גדול מעץ [היו לו גם כל מיני עיטורים שסבתא אמרה שאותם הוא נתן לה 'בונוס' -
הרי אנחנו מדברים באותה שפה..
בראש הארון הייתה דלת כשפתחו אותה כלפי מעלה - התגלתה המכונה במלוא תפארתה...
עכשיו היה צריך למשוך את ראש המכונה כלפי מעלה - לפתוח מדף כזה שיחזיק את המכונה ישרה ויציבה.
עכשיו היו מתיישבים על הברכיים ומחברים את הרצועה מעור למקומה - אחרת המכונה לא עובדת - הרצועה הזאת הייתה המקשרת בין גלגל התנופה שהיה נחבא בתחתית הארון לגלגל העליון שהיה מסובב את המכונה.
מיותר לציין שהכל היה ידני או יותר נכון רגלי...היה צורך לדחוף את הפדל קדימה ואחורה עם הרגל ורק כך היה ניתן לתפור.
על אימא שלי כל זה לא עשה הרבה רושם..היא אף פעם לא סיפרה לנו את זה...אבל יש לי הרגשה שלתפור היא מעולם לא ממש למדה [
]המכונה עמדה במשך כל השנים במרפסת שלנו - הארון התחיל להתפורר..חרקים התחילו לקלות את המעדן העתיק..
אז מה עושים ?
לזרוק ? מה פתאום זה רכוש - זה מזכרת לימים שעברו ולא יחזרו.
למכור ? מה כבר ישלמו על אלטע זעכן שכזה - עדיף לזרוק..
לתת במתנה ? בעצם אף אחת מאיתנו לא רצתה אותה..
ואז הגיע רגע האמת - צריך לקחת החלטה - צריך להחליט כאן ועכשיו - או זורקים או נותנים..
בבית היא לא יכולה להישאר יותר -
וכאן אני נכנסת לתמונה -
אני הרי הבטחתי לעצמי תפירה ? אני ? - לעולם לא עוד
לא נרחיב כאן את הדיבור על מה זה 'יושב' מה כאילו גרם לי להבטיח הבטחה מוזרה שכזאת..
אולי מי שמכירה את הסיפורים שסופרו על המתפרות בלואר איסט סייד שבניו יורק - היא יכולה להבין אותי,
אחרי המון שנים שלי ליד מכונה כבדה ענקית ורועשת עם מנהלת עבודה רודנית על הראש כל היום..
שם זה יושב אצלי...נראה לי שזה מספיק...
אז מה עושים עם המכונה ?
בהחלטה של רגע החלטתי - אני לוקחת אותה אלי הביתה !!
את ראש המכונה פרקנו ואת הארון הכבד מעץ זרקנו לפח האשפה..
למי שמכירה המכונה הזאת לא יכולה להיות מונחת ישירות על השולחן - היא חייבת לעמוד על בסיס כל שהוא
שיאפשר למנגנון לתחתון להסתובב.
ועוד למי שמכירה - הפדל של המכונה יושב בארון - אין ארון אז אין פדל - אין פדל אי אפשר לתפור -
מה עושים ?
פונים לעלי אקספרס ומחפשים מנוע חשמלי למכונה - להשיג מנוע זה קלי קלות - להשיג מנוע עם מתך חשמל שמתאים לישראל טיפונת יותר קשה - התאמצתי ומצאתי מנוע במחיר של כשישים שקל - נראה עסק משתלם - נשאר רק להמתין למשלוח..
והוא הגיע מהר מהמצופה..כעבור שבועיים בסך הכל הוא נחת כבר בארץ - רצתי לדואר והבאתי אותו אחר כבוד הביתה.
בבית - הרכבנו את המנוע - בדקנו שהוא בכלל עובד - מנוע סיני אחרי הכל..והוא עבד ,יופי עבד.
נשאר רק לבנות איזה מסגרת מעץ בגודל מתאים שעליו תשב המכונה -
כמובן שגם זה קלי קלות - ביקשתי משכן כמה קרשים - מסור אנכי יש לנו - טיפונת דבק וכמה ברגים והכל מוכן -
טוב אני לא אהבתי את התוצאה - ברור נכון ? אז צבעתי את התיבה בצבע שחור כזה - ומסביב וואשי טייפ [כאילו ויצירתי שכזה]
עכשיו כשהכל היה מוכן מבריק ונוצץ שלחתי הודעה לכל בני המשפחה 'תיקונים זה אני' מי שיש לה משהו שלה או של הילדים -
אני הכתובת [התרגשו כולם, כן ! ]
התחלתי בתיקון קטן - תפר ישר פשוט של מכנס קרוע - אבל אז עלה לי באף ריח - לא ריח נעים של חדש..ריח לא נעים בכלל -
ריח של שרוף כזה..נגעתי במנוע הזעיר והוא היה חם, חם מאוד כמעט רותח !!!
זה עצבן אותי אבל ממש - מנוע חדש מכונה שכמעט לא עבדה בחיים - הארון שבניתי - הילדים שממתינים עם הבגדים הקרועים ביד
שלחתי למוכר הסיני אימייל נזעם - לא סתם נזעם אלה ממש כועס -
והוא ענה לי ,ענה כמעט באופן מיידי - וכך הוא כתב:
אין לי שום מניעה לשלוח לך מנוע אחר - אני מבקש רק לדעת קודם לאיזו מכונה 'שידכתם' את המנוע ומה שנת הייצור שלה -
עניתי - מכונה בשם 'זינגר' שנת יצור אנחנו לא יודעים במדויק אבל היא משהוא שבין שישים לשבעים שנה.
והוא שאל שוב - המכונה עבדה במשך כל השנים האלה ?
אני לא שיקרתי - אמרתי לא עבדה !!
ואז הוא הפתיע אותו עם שאלה - הוא אמר לי כך "תפרקו את המנוע ותבדקו אם כאשר מסובבים את גלגל התנופה שבצד ימין של המכונה באופן ידני המכונה מסתובבת בקלות"
בדקתי - ולא שיקרתי...עניתי לו שאני לבד לא הצלתי לסובב אותו - גבר כן הצליח אבל עם מאמץ מתון -
זהו הוא כתב לי ידעתי - המכונה לא עבדה עשרות שנים כל החלקים המסתובבים שלה תקועים - הגריז מתייבש והופך למעיין דבק שלא נותן לחלקי המכונה להסתובב -
התעקשתי אתו - כתבתי לו ששימנתי טוב טוב את המכונה לפני השימוש הראשוני -
והוא שוב ענה - שמן משמן מכונה עובדת - שמן לא פותח מכונה שכל חלקיה יבשים ותקועים.
אז מה הכל ירד לטמיון ? סיני חכם הסיני הזה אין ספק -
הוא כתב לי כך "צריך לפרק את המנוע מהמכונה ואת כל המכונה לטבול בנפט או בחומר ממיס אחר"
אחר כך לייבש היטב ולשמן -
ואיך יודעים שעכשיו הכל בסדר, שאלתי ?
והוא ענה מסובבים שוב את גלגל התנופה - אם הוא טס, זה הצליח לך, לא טס חוזרים על הטבילה בנפט שוב.
עדיין הייתי סקפטית..עם המידע הזה הלכתי ל - "ויקטור אביזרי רכב" ויקטור יודע הכל ויש לו פתרונות 'עוקפים' לכל בעיה.
ויקטור הקשיב בסבלנות לכל הסיפור ואמר - אכן סיני חכם - הסיני הזה מבין עניין - הסיני צודק !!
ואני שאלתי מאפו נביא עכשיו נפט - וצריך גם קערה ענקית לטבול את המכונה - ובטוח זה יהרוס לנו את הלאק ג'ל החדש
ואז הוא אמר - כאן לא סין - כאן לא צריך נפט - אז מה כן ?
הוא תן לי 2 מיכלים של ספריי - הזהיר אותי באלף אזהרות איך להשתמש בו ו - כרגיל איחל בהצלחה.
ריססנו פעם אחת - ריססנו פעם שנייה - ריססנו מלמעלה ומלמטה ואכן - מהמכונה יצא חומר צמיגי דביק למגע והוא זה שתקע לנו את כל ההנאה.
עכשיו ריססנו שוב בשמן מכונות - אני נתתי דחיפה קלה לגלגל התנופה שבימין המכונה והיא - טסה טסה במהירות ובקלילות.
אז לכן חכמה בגויים - תאמינו - אחרת לא תתפרו
כל הסיפור בתמונות :
ראש המכונה ללא שולחן
המנוע מחובר לראש המכונה
התיבה החדשה שבניתי לראש המכונה
הספריי של "ויקטור" זה מוצר שתפקידו לנקות מאיידים של מכוניות - ובמאיידים של מכוניות
יש הצטברות של פיח שסותם את המאייד במכונית.
