• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

חיסון קורונה שני למחלים

מלכי גפ

משתמש פעיל
עימוד ספרים
אני מחלימה ומחוסנת חיסון אחד, צריכה לנסוע לבלגיה עוד שבועיים ושם גם מחלימים צריכים שני חיסונים, האם מישהו יודע אם יש אפשרות להמנע מחיסון שני. (לבעלי יש דרכון בלגי והוא גם נוסע)
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

כמו הרבה פעמים, אחרי סדר ב' נכנסתי קצת להתאוורר בחדר המחשבים המסונן.
לשמחתי העמדה "שלי" היתה פנויה, ואני שקעתי בדפדוף רנדומלי בין שלושת האתרים הקבועים JDN פרוג ואופסס.
פתאום ראיתי מודעה מעניינת: דרוש אברך לעבודה קלה ומכניסה בשעות בין הסדרים, סביבה שמורה טלפון 05271 וכו'.
העתקתי את המספר יצאתי והתקשרתי.
"שלום עליכם" ענה לי מישהו לבבי מאוד.
"התקשרתי בקשר למודעה" אמרתי.
"בטח בטח, אנחנו מוצפים פניות. אבל לאנשים טובים תמיד יש מקום". הוא צחק קצת מהבדיחה של עצמו ושאל:
"אתה אברך כולל היום?"
"כן".
"ואתה בטח רוצה להישאר בכולל, נכון? אז העבודה שלנו בדיוק בשבילך. בסך הכל אנחנו צריכים כמה שליחויות קטנות, אפילו לא כל יום, אנחנו נתקשר אליך או נשאיר הודעה מה צריך לעשות. אתה תעדכן אותנו שעשית ותקבל את התשלום. מאה שקל לשעה מתאים לך?
"בטח".
"איך קוראים לך? צבי? אני יואל. נהיה בקשר כל טוב".
בדרך עברתי במאפיה וקניתי לציפי עוגת גבינה עם אוכמניות על החשבון. לא סיפרתי לה על העבודה החדשה. גם כי היא לא תשמח וגם כי אני בעצמי לא ידעתי הרבה פרטים.
למחרת הוא התקשר.
"שלום צבי. אני צריך ממך שליחות קטנה. אני יודע שזה על חשבון הכולל אבל מדובר בפיקוח נפש ממש".
"כן ודאי, בשמחה".
"אז ככה. יש איזה אחד, השם ירחם. היה פעם ממש משלנו, אבל יצא לאקדמיה והתקלקל שם. הוריד את הזקן והפאות, הכל, אפילו החליף את השם, עזב את אשתו והילדים ולא רצה לתת גט. שנים חיפשנו אותו. ממש לאחרונה נודע לנו שהוא עובד באיזה מכון, משהו שקשור למשרד הביטחון עפעס, ואנחנו רוצים שתסע ותצלם אותו בבוקר כשהוא יוצא מהבית, נוסע לעבודה, וגם כשהוא חוזר, תמצא איזה דרך לצלם בלי שישימו לב. אנחנו ניקח את ההסרטה לעורך דין ובעזרת השם נצליח להכריח אותו לתת גט, ועוד דבר, כל ההוצאות עלינו, כן? אבל! אל תספר לאף אחד. אין הברכה שרויה וכו'. אני ישלח לך למייל תמונה שלו, הוא יוצא לעבודה כל יום בשמונה בבוקר".
"שום בעיה ר' יואל, אני שמח להיות שליח לדבר מצווה. יש לי G7 ואתה תקבל תמונות א' א' ".
"יופי סומך עליך, להתראות".
זה היה לא פשוט. אותו פרופסור/אברך לשעבר גר בנוה מונוסון. חור שלא שמעתי עליו מעודי. סיפרתי לציפי שאני נוסע ללוות חבר שצריך לעשות על הבוקר בדיקה בתל השומר ולא רוצה שאף אחד מהמשפחה ידע מזה. את המצלמה פילחתי וקיויתי שלא יחפשו אותה באותו יום.
קרוב לשמונה בבוקר ירדתי מהאוטובוס סמוך לביתו, וילה בעלת שני מפלסים. החלטתי שהשקר הכי טוב הוא האמת. אני צריך לצלם ואני לא אסתיר את זה.
הוא יצא מהשער ואני ניגשתי אליו "בוקר טוב".
"בוקר טוב" ענה, והסתכל בי בתמיהה. "במה אני יכול לעזור לך".
"אני לומד באור יהודה פה ליד, ואנחנו לומדים עכשיו הלכות מזוזה".
"אוקיי". היתה התגובה. ציפיתי לראות ניצוץ מוכר בעיניו אבל לא. כנראה שהטמטם לגמרי ממאכלות אסורות.
"עברתי פעם באזור ושמתי לב שיש כאן המון בתים שבנויים בצורה מעניינת. כל מיני צורות הפתח, בית שער, אכסדרה". שמתי לב שהוא מתחיל לאבד את הסבלנות - שנה ופירש שכמותו - לכן ניגשתי לענין. "רציתי לצלם את הבתים ולהראות בכולל. נראה לך שזה יפריע למישהו?
הוא צפצף לטסלה וענה לי תוך כדי הליכה "לא נראה לי. ממילא זה נמצא בגוגל מאפס. יום טוב".
מיד שלפתי את המצלמה והתחלתי להרביץ תמונות על ימין ועל שמאל. בין השאר גם תמונה חדה של הפרופסור מביט בי בתימהון לצד הרכב עם המספר. ידעתי שר' יואל יהיה מרוצה.

הוא אכן היה מרוצה. "שמע" צהל אלי באותו ערב. "אין לך מושג כמה עזרת לנו. בעזרת השם האלמנה תהיה גרושה בימים הקרובים ממש".
"אתה מתכוון העגונה" תיקנתי אותו.
"כן כן. מנה הגונה הוא יקבל. העורך דין כבר תופר לו תיק. יופי, תשמע. אתה בבית עכשיו? עוד עשר דקות יעבור מתחת לבית שלך בחור עם אופניים חשמליות ותיק של גיטרה. תעצור אותו והוא יתן לך משהו.
התפלאתי מאיפה ר' יואל יודע את הכתובת שלי אבל לא שאלתי. הבחור הביא לי 400 שח אפילו שכל הסיפור לקח רק שעתיים ורבע. כנראה המשפחה מרוצה ונתנה לי טיפ. חיכיתי לטלפון הבא.

"שלום צבי. מדבר יואל. הפעם יש לי ממש משימת קודש בשבילך. יש מישהו אחד בעל קצביה גדולה בהכשר מפורסם, שההכשר חושד בו שהוא קונה בשר מערבים ומוכר אצלו. מה שאנחנו צריכים זה שתצמיד לו לרכב מגנט קטן שניתן לך. אבל אי אפשר לבוא סתם בלילה ולשים כי הוא חונה בחניה סגורה. אתה צריך למצוא דרך להדביק לו את זה מתחת לטמבון הקדמי. בסדר ר' צבי? עוד עשר דקות תרד למטה ותפגוש את הבחור עם הגיטרה, הוא יתן לך את המגנט. תעדכן, כל טוב.
כעבור כמה דקות המגנט היה בידי. הוא נראה יותר כמו מצלמה זעירה ומתוחכמת. שמחתי שר' יואל לא חוסך במאמצים למען המטרות הנעלות.

במוחי התרקמה תוכנית קלה ופשוטה. אותו ספק מאכיל נבילות התגורר ברחוב שקט בפתח תקווה. ר' יואל ידע לומר לי שעה משוערת שהאובייקט יוצא מהבית. נסעתי לשם עם אופניים חשמליות שהאירגון סיפק ועשיתי כמה סיבובים להכיר את האזור. בשעה היעודה רכבתי לעבר ביתו. ראיתי את הדלת החשמלית נגללת מעלה והבנתי שהוא יוצא. בתזמון מדויק ירדתי מהמדרכה לכיוון הרכב ובלמתי בפתאומיות. מהכיס עפו הטלפון העט וכמה שקלים. הוא סימן לי באצבע על הרקה ואני התכופפתי לאסוף את הדברים. החוויתי ביד תנועת התנצלות והתרחקתי מהמקום. המשימה בוצעה.

ר' יואל היה מאושר. "ר' צבי, אין כמוך. הרבה זכויות יש לך. הרב מרוצה ממך מאוד, הוא ביקש שנקדם אותך למשימות יותר מורכבות. תשמע. יש איזה בית שמתקיימת שם פעילות שצריך לעצור אותה ויפה אחת קודם. אני לא רוצה לפרט. אתה פשוט תעבור שם ותזרוק פנימה משהו. זה הכל. ותעשה את זה ממש עכשיו. עוד עשר דקות אתה כבר יודע, הבחור יתן לך את המשהו וגם אלף שח על אתמול.
המשהו היה תיק קטן וקשיח, והבחור בעל הגיטרה הזהיר אותי מאוד לשמור עליו בעדינות כי זה שביר. נסעתי מיד למקום. אזור חילוני. שכונה שקטה שקטה. רכבי יוקרה ונביחות פה ושם. בלטתי מאוד עם הכובע והחליפה. המשימה הכבידה עלי אבל זכרתי שהרב (מי זה בעצם?) מרוצה ממני. התקדמתי בנסיעה איטית. מחוץ לבית עמד מאבטח.
אופס! את זה ר' יואל לא הזכיר. התרחקתי והתקשרתי אליו. הוא ענה מיד. אין לך מה לפחד. הוא לא ישים לב. זה תיק קטנטן. סתם, משהו סמלי שיבינו את המסר, שעוקבים אחריהם, אין שם שום דבר מיוחד. הרב מברך אותך שתצליח.

התחזקתי באמונה וחזרתי למקום. המאבטח לא היה שם. זרקתי את התיק ומיד הגברתי מהירות. בום! שמעתי מאחורי פיצוץ אדיר מלווה בצופר של גלאי אש. כל הדרך היתה לי תחושה רעה. נכנסתי לחדר מחשבים וראיתי כתבה בJDN על "פיצוץ ברחוב קיש ברמת גן על רקע פלילי המשטרה חוקרת". הרגשתי שכולם מסתכלים עלי.
ר' יואל לא התקשר באותו יום. גם לא למחרת. האמת, ויתרתי על התגמול. התחרטתי על הכל. מי יודע מה עם המאבטח. ומי היה בבית.
ביום השלישי הטלפון צלצל. על הצג הופיע "יואל". עניתי. קול בס שאל אותי היכן אני נמצא כרגע בדיוק והורה לי לא לזוז מהמקום. במקרה הייתי בכיכר ברטנורא. לא עברו שלוש דקות ורכב קטן הופיע. שני אתלטים קפצו ממנו והורו לי להכנס. קיבלתי סחרחורת והתחלתי להקיא.
אני לא רוצה לפרט על החקירות. רק דבר אחד אני יכול לומר: מי שחושב שהוא יכול לשתוק - שישכח מזה. ומי שחושב שיש כסף קל, שיגיד לי מהר איך.
באר שבע?​

יש רגעים מתסכלים בכתיבת טור, כמו למשל בשעת כתיבת שורות אלו: שעות אחדות לפני פרסום המדד החודשי (המתפרסם ב15 לחודש בשעה 18:30 העיתון כבר סגור מזמן), פרשנים כלכליים חיים מהמדדים היבשים והמספרים חסרי המשמעות הללו, ולכן מתסכל לכתוב כאשר עשרת הקוראים החשובים, לפחות המקצוענים שביניהם, כבר יידעו את התוצאות בשעת פרסום הטור, וייתכן שהם ישימו ללעג וקלס את הנכתב כאן.

מחשש לאותו לעג, לא אנסה לנחש את המדד, מלבד בנושא אחד שבו אם תהיה ירידה או אפילו עלייה מתונה זו תהיה הפתעה עצומה: מדד מחירי הדירות, ובתת-תחום: מדד שכר דירה.

בשני נושאים אלו צפויה עלייה, לגבי העניין של מחירי הדירות אפשר קצת להתווכח, משום שהנתונים החגיגיים על עלייה תלולה במספר העסקאות (כ4000 דירות חדשות נמכרו ביולי, זה הרבה) מבוססות, כמו הרבה דברים במדינתנו, על בלוף והונאה עצמית.

ראשית, מכלילים בזה את כל הדירות של מחיר למשתכן וההגרלות, אין לאף אחד מושג כמה מתוך הדירות הם כאלו, ויש לי תחושה שמישהו בכוונה מסתיר את הנתון הבסיסי (המדינה בוודאי יודעת, כמו כל דוד שמביא מתנה עטופה בבר מצוה והוא היחיד שיודע מה יש בה) כדי לסייע לניפוח החגיגה. ברור שאם מישהו הגריל דירה בחצי חינם בעכו לפני שנתיים ורק עכשיו הזמינו אותו לחתימת חוזה, אין לזה שום קשר לקצב מכירת הדירות, ומצד שני גם לא למחיר שלהן, כלומר אסור להכליל את המחירים של דירות ההגרלה במדד (נדמה לי שבזה הם כן עומדים חלקית).

שנית, חלק גדול ובלתי ידוע של החוזים הם מחירי מבצע, המשרד שלנו לבדו ליווה בחודשים האחרונים עשרות רבות של קונים בפרויקטים כאלו (לכל אחד נאמר במפורש כי המשרד אינו בודק את הכדאיות של העסקה אלא רק את הצד המשפטי), רובם ככולם קנו את הדירה במחירים של 10/90 ומיעוטם אף ב7/93 שזה הטרנד האחרון.

זה אמנם מראה כבר על התאוששות, אך עדיין רחוק ממה שאפשר לצפות מהמספרים, וזאת משום שאם אברך מבני ברק קונה דירה במגדל בנהריה (למה?) בשתיים וחצי מיליון ₪, הוא לא מתכוין לגור שם לעולם אלא רק כי הוא חושב שהמחירים יעלו (זה יקרה אם נסראללה בעצמו יעלה לשמיים, הלוואי), כך שאם כולם קונים דירות בהון עצמי זעיר, כדי למכור לכולם במחירים יקרים עוד שלוש שנים ולא בגלל שהם צריכים את זה, אז זה לא אומר כלום על כולם ועל השוק האמיתי.

אך לגבי המדד של שכר הדירה זה כבר נושא אחר, כאן לא צריך להיות פרופסור לכלכלה, כל אברך ששוכר יחידה ב3000 שח בביתר יודע זאת, ואם הוא לא יודע אז המשכיר דואג ליידע אותו בעליית המחירים ובברירה לגור אצל ההורים או לעלות את שכר הדירה למספרים בלתי אפשריים.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית: עליית מחירי השכירות היא רק במרכז הארץ. בפריפריה המחירים יורדים עוד ועוד, כמובן לא בכל מקום, אך במקומות רבים, עם דגש על אזורים בעלי פוטנציאל לחימה, שזה בערך רוב הארץ, ישנה ירידה תלולה.

כך למשל הייתי השבוע ביישוב אבני חפץ, מצד אחד עמוק ביו"ש ומצד שני חמש דקות מכביש שש (מתוכן ארבע דקות בתוך טייבה, בשביל להוריד את החשק) ועוד חמש דקות מכפר יונה המפונקת, לאחד מבני משפחתי יש דירה שם שהוא קנה במחיר זול במטרה למכור ביוקר, אבל המלחמה עצרה את כל התוכניות, והדירה, שהייתה מושכרת ב1700 עומדת כעת ריקה והוא לא מצליח לקבל אלף ₪ (!) בעבורה.

אך אבני-חפץ כמו עוד הרבה התנחלויות ואזורי לחימה, הם יישובים קטנים, ברצוני להצביע על מקום עם פוטנציאל, ואיך אנחנו יכולים להרוויח מהמצב.

בשבוע שעבר הייתי בבאר שבע, בדרך להרצאה בפני הקהילה החסידית בדימונה (כפי שהופעתי אגב בהרבה מאוד מקומות בבין הזמנים האחרון, אנשים אומרים שהיה מרתק ומכל הלב), השתדלתי לנסוע כהרגלי בתחבורה ציבורית של רכבת וכו', ועל הדרך לסדר חוזה של אברך שמוכר את דירתו בבאר שבע, שימו לב לפרטי העיסקה (ללא פרטים מזהים) כי זה חשוב לצורך הבנת המצב:

הבנאדם קנה את הדירה לפני יותר מעשור באיזה 550,000 כולל הוצאות, ומוכר אותה היום ב650,000 לא כולל הוצאות, יש כאן רווח לא גדול, שמוכיח את טענתי התמידית, כי בדירות פשוטות, גם אם אתה מפסיד (מספרים כאלו זה בהחלט הפסד) אתה עדיין ברווח כלשהו, וגם יש לך את השכירות של כל השנים הללו, הכנסה חלקה ורשמית ללא שקל מס.

הופתעתי קצת מהמחיר, אמנם לא שכונת יוקרה אך גם לא אזור של פשע או בדואים, שכונה ישנה ונורמלית שהיית מצפה למחירים גבוהים יותר, אז למה הוא מוכר במחיר כזה נמוך?

משום שאין לו שוכרים!

שנה שלימה, הדירה עומדת להשכרה, שנה שהוא ניסה את כל המתווכים ואת כל האפשרויות, ומכיוון שהוא לא נמנה על אלו שיסעו לאומן עוד שבועיים, ומצווים מרבם שלא להתייאש, אז הוא התייאש והחליט למכור.

הקונה כמובן הוא גם אברך, מעיר חרדית אחרת, שעושה כאן לדעתי עיסקה מצויינת, כואב לי רק שבאמצע היה איזה וולדימיר שהרוויח דמי תיווך מכובדים (2% מכל צד=26,000 ₪), במקום שיהיה זה איזה איצ'ה-מאייר מערד או יענק'ל מאופקים אבל זה לא הנושא.

הנושא זה היעדר השוכרים בבאר שבע, והדרך לבדוק את זה, כמו כל דבר בנדל"ן, הינה במנועי החיפוש של הדירות. לאתר יד 2 יש אלגוריתם שאפשר כמעט לדבר איתו, והוא עונה, בכתב ובפירוט אם לומדים את שפתו, כתבתי שיביא לי דירה להשכרה בבאר שבע עד מחיר אלף ₪, הגיעו 86 תצאות! זה המון ואפשר להמר שגם אלו שכתבו 1200 יסכימו להתפשר לפחות מאלף.

והדבר הזה משליך ישירות על מחירי הדירות לקנייה, בקשתי מאותו אלגוריתם (למתווך אמיתי אסור לעשות זאת עפ"י הלכה אם לא רוצים לקנות, אבל זה יש לו בינה מלאכותית בלי רגש) שיחפש עבורי דירות למכירה בבאר שבע, במחירים שבין 400-800 אלף ₪, הוא הביא לי 679 תוצאות! זה מדהים.

כי זה אומר שמתחולל כאן משהו אדיר שאנחנו חייבים לשים לב אליו, מוכרים כאן דירות במחירים מגוחכים שמתחילים בפחות מחצי מיליון ₪, בעיר שאמנם אין בה קהילה חרדית גדולה ומסודרת, אך בהחלט יש בה חרדים רבים ואף רואים אותם ברחובות, ויש לעיר יתרונות אדירים על פני כל פריפריה אחרת (לצד חסרונות כמובן, ככה זה בחיים, דברים מושלמים יש רק בסיפורים של מתווכים ושדכנים):

מדובר בעיר מרכזית, הרביעית בחשיבותה בארץ, המטרופולין של מיליוני אזרחים, עם בית חולים ואוניברסיטה צמודה בגודל של עיר, ורכבת מהירה עם פחות משעה לתל אביב, בקיצור: כל מה שעיר ענקית ומרכזית צריכה.

וכל מה שאנחנו צריכים: בתי כנסת רבים שוממים, ומוסדות ציבור לחיידרים ובית יעקב, כאלו שעומדים ריקים וממתינים לחניכי הישיבות וקהל החסידים שיבואו לחונן את עפרה של עיר האבות, המקום הקדוש בו החלה ההיסטוריה של העם היהודי.

וגם אם לא מוצאים בדיוק את החיידר/כולל/עבודה המתאימים, אפשר תמיד לקפוץ לאחד הריכוזים החרדיים באופקים נתיבות תפרח וירוחם, או ערד ודימונה, כולם בין 10-25 דקות נסיעה. מי שמתעקש על כלל חסידי יכול לנסוע עוד כמה דקות לקריית גת, חזון יחזקאל וקוממיות, בקיצור מקום טוב ומרכזי באמצע.

וכאן הבן שואל: למה ניגרע? למה שלא יבואו לכאן כמה מאות ואולי יותר של אברכים להתגורר כאן?

אמנם המקום לדעתי פחות מתאים כרגע להשקעה למי שמחפש שכירות, אך זה עצמו הייתרון הכי גדול: במקום להקים כל מיני וועדות שלא תמיד מצליחות להאבק במשקיעים, יש כאן סינון טבעי: מחירי השכירות הם נמוכים עד כדי גיחוך, ואילו מחירי הקנייה מחזירים את האפשרות לרכוש דירה ולחייך.

ועוד משהו: ידידי המתווך החסידי ר' צבי הנלדר, הסב את תשומת לבי לתוכניות גרנדיוזיות של פינוי ובינוי של שכונות שלמות, בדגש על שכון ד', כך שגם מבחינת השקעה יכול להיות רווח עצום עבור האברכים שיבואו לגור כאן.

לסיום: אין לי מושג עם מי לדבר, אם מישהו יודע עם מי צריך לדבר על מנת לעשות עם זה משהו, נא לכתוב לי, כל מייל נענה בע"ה, <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה