מידע שימושי חינוך ועזרה להערכה עצמית בריאה ותקינה

שמחה וחיוך

משתמש רשום
מתפרסם במדור "חדר מורים" - דברי תורה על הפרשה

חינוך טוב לכל פרשה ושבוע

הכוחות שלקחתי מהורי: הייתי אחד התלמידים הבינוניים בכיתה ואולי אפילו פחות מזה. החומר שנלמד עבר בקושי ליד אוזני. לא הייתי ילד רע, בשיעורים ישבתי בשקט, לא התחצפתי ולא רבתי עם חברים. למדתי תמיד למבחנים וגם כשלא הצלחתי לא אמרתי נואש. חייתי לי בשלוה ונחת, החיים שלי אי שם בשוליים המאוד נמוכים היו טובים ונעימים. למרות שילדים אחרים במצב שלי היו נראים עצובים מאוד וחוששים. אם תשאלו למה? ראשית הקב"ה עזר לי ונטע בי תכונה להביט על הכוס המלאה וכך ראיתי את כל מה שיש בי (מעלות [וגם חסרונות]), והדבר השני - היו לי שני הורים מקסימים, והם כאלו עד היום. אף פעם הם לא אמרו לי "ירוחם, שִׁבְעִים? כמה בנציון קיבל?", אף פעם לא שמעתי שאלות בנוסח: "שוב לא הקשבת?" "מתי תלמד כבר להקשיב?" "מתי נראה ממך נחת פעם אחת, מתי כבר?", אף פעם הם לא שאלו אותי למה איני מביא חברים הביתה, "ונוּ כבר, תצא קצת מהבית", "תלך", "תחזור", "תחיה".... החיים שלי השקטים, האפורים, הרחוקים מהצטיינות היו בסדר גמור בעיני הורי וזה גם המסר שהם העבירו לי. הרגשתי זאת בעיקר בתחושה שזרמה אלי באוויר, באווירה ובחיוכים הקטנים והחמימים. היו ימים שהיה לי קשה בת"ת, לפעמים היו אלו חברים שלעגו ולפעמים קושי בלימוד, אבל הבית היה אי של שלווה ורוגע, מקום בו אני טוב בדיוק כמו שאני. אף פעם לא התביישתי לספר על חולשות או קשיים, לא חששתי שאם אומר שיהיה לי קשה בדבר שכולם הצליחו יאמר מישהו: "בטח שלא הצלחת, מתי בכלל פתחת ספר לאחרונה?". הורי ניסו לעודד אותי ללמוד אבל בדרכים שלא הרגשתי שאני לא מוצלח. אבי יכל להיכנס לחדרי ולומר: "בן חכם שלי, אתה אולי רוצה לעזור לי להשליט קצת סדר בגמרא?", היתה זו בדיוק הגמרא שלמדנו באותו יום בכיתה, ולא הבנתי ממנה הרבה אבל במאמץ משותף היינו עושים בה סדר ואבא שלי היה מרוצה. הורי שיבחו אותי על כל מעלה שמצאו בי, ובכל ילד אם רוצים יש מעלות טובות וכך גדלתי. בגיל 20 הקמתי את ביתי כשאני "עמוס" ברגשות טובים וחמים לבית שעזבתי. חודשיים לאחר נישואי התחלתי לעזור לחמי שהיה קבלן מבוקש. הרגשתי שהדברים מעניינים אותי. בשלב מאוחר יותר יצאתי איתו לשטח, הערתי הארות שהתקבלו בברכה והערכה, ולאחר 3 שנות הכשרה הפכתי ל"מנהל עבודה". למרות היותי עסוק לא וויתרתי על ביקור "שבועי" בבית הורי, הייתי יושב עמהם לארוחת ערב ומספר קצת על עצמי. אבי ידע שלא אהיה גאון הדור ושמח שמצאתי תחום בו אוכל למצות את עצמי, אך ביקש ממני שאקבע זמן ללכת לשיעור תורה בכל ערב. הקב"ה זיכה אותי לתמוך בתלמידי חכמים וכך עזרתי לשני אַחֵי לגיס אחד שלא ידעו מהו מקור הכסף שנכנס לחשבון הבנק שלהם מפעם לפעם, ואני מהצד הייתי שמח ומאושר, הרגשתי שזהו "מתן בסתר" אמיתי. יום אחד הגיב לי חמי, אני קיבלתי "מימך" כוחות, אבל אתה, מאיפה אתה לקחת אותם?!". חייכתי מבלי לענות, דמותם ה"טובה" של הורי עלתה מול עיני. "אני? את הכוחות שלי "קיבלתי מהורי שתמיד אהבו, חזקו ועודדו" ותמיד ראו את מה שיש בתוכי ואמרו לי תמיד גם בלי מילים, "שאני יכול"!
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

תגובות
5
צפיות
693

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כ

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:ב יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:ג יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:ד יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:ה יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:ו נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ:ז עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:ח אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר:ט הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:י יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
נקרא  3  פעמים

אתגר AI

אשליה אופטית • אתגר 48

לוח מודעות

למעלה