חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[כל שם שתרצה]

איך מתחילים לפתור מבוך פתלתל כזה

ספוילר: ציוני דרך

ראשית, בודקים את המילים השונות. שם נמצאים רמזים עבים.
למשל: מקומם 'מט'. (מלשון התמוטט), הרי היא מילה לא שגרתית בעליל.
והמילים 'נקראו' (במובן של 'הזדמנו') רומזים בודאי לשם הספר.
משם ואילך יובן שיש כאן ציוני מראי מקומות.
יש בזה עדיין מכשול מסוים, אם לקרוא את הקריאה ב'יד' (והכוונה לפרק יד) או 'ביד' (והכוונה לפרק טז).
במקרה שלנו זו לא בעיה כל כך, כי ההופעה הראשונה היא בדרך כלל מן הפרשה עצמה, ושם יש רק פרקים יד-טו.
גם ההמשך 'מיד אצל הבן', יובן בדרך של ציון מקור. לאמר: ההופעות הללו שייכות אל היד, והן במקרה הזה אצל ה'בן'.

הלאה: אל הבית נכנסו במהרה (ברור שיש כאן איזה כשל לוגי, הלא הקשישים התהלכו אט, וכיצד זה לפתע הולכים הם במהרה, והתשובה: מה שקרה הוא שכנראה היתה קרה או שלג, אלא שהבנת המשל אינה הכרחית בחידה המשורבטת הזאת, אז כלך לך מהעיסוק בזאת). ואנו כבר יודעים מה הוא עניינו של בית. כלומר: צא והוסיף אות ב' למילה המבוקשת. והדברים הללו פשוטים לכבודו, ולא נכתבו אלא לחדד את האורחים ולהרויח לבות המבקרים.

ועוד ענין בהמשך: נסעו שלשה מתוך השנים. כאן יש איזה חידוש מעניין (קצת משעמם לכתוב תמיד באותו סגנון, הלא כן?), שנסעו מהחבורה שלשה, אלא שהשלשה לא נסעו מתוך אחד, כדרך המורגלת (כגון שבאה ה' תמורת ח') אלא נסעו מתוך שנים (שתי אותיות שהוצרכו לתרום את חלקן כדי שיצאו שלשה מחבורת הקשישים).

ועוד רמז קל: קבוצת הקשישים - בראשית דרכה - מונה ארבעה זקנים. והמה קשישים קלי משקל ביותר, אשר סך כולם אינו עולה על ששה עשר ק"ג..
לענין התואר אשר הצמיד לפני השטרודל, ידע נאמנה כי נסתפקתי בביאורו הרבה, אם יש ליתן את הקמצן לפני הפתח או להיפך, ושינוי משמעות יש בענין, אם כי כשלעצמי אני מרכיב תיבה זו על ששה אופנים, כי הזכירוני דברי המשורר בענין הכיבוס והטוהר, וזה יאות לי יותר תמורת זה התואר.

 

[כל שם שתרצה]

והנה עוד אחת, ברוח הימים:
טילי שיוט החלו שטים
אחרי ארצות היו נוטים
חדלו מסמיכה, ולבדם מופיעים
והנה מלך מושיב אחים ידידים
רדיה בפרך ועבודת עולמים
מבקשות נחלה אצל הדודים
טיל ראשון נקמץ ורעהו נחטף
בפתח ניצב מול שבעה חלשים
בין פחד ורעדה נפגשים
בתוך אשורי רגלים נשמרים
מרכבי הראשון היו כחולמים
הביטו בשנים משבעת המינים
לפתע כולם בסגול נצבעו
ובין הראשונים הבלים נחבאו
נחתו הטילים אצל המשורר
טוביה הקיץ והחלו להשתרר
על מתייסר המשיכו למעוד
בשר וכליות ולא הוסיפו עוד

 

[sl disign]

טילי שיוט החלו שטים
אחרי ארצות היו נוטים

אחזתכם
ארץ אחזתכם * 4

חדלו מסמיכה, ולבדם מופיעים
והנה מלך מושיב אחים ידידים
רדיה בפרך ועבודת עולמים
מבקשות נחלה אצל הדודים

אחזה
וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹֽה.
וְהִתְנַֽחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַֽחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּֽעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹֽא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָֽרֶךְ.
לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִֽינוּ.

טיל ראשון נקמץ ורעהו נחטף
בפתח ניצב מול שבעה חלשים
בין פחד ורעדה נפגשים
בתוך אשורי רגלים נשמרים

אחזה - א' קמץ, ח' חטף פתח, ז' בלי דגש.
פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים.
בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָט.

מרכבי הראשון היו כחולמים
הביטו בשנים משבעת המינים

אחזה
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.

לפתע כולם בסגול נצבעו
ובין הראשונים הבלים נחבאו
נחתו הטילים אצל המשורר
טוביה הקיץ והחלו להשתרר
על מתייסר המשיכו למעוד
בשר וכליות ולא הוסיפו עוד

אחזה - סגול חטף סגול סגול.
אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. תהלים יז, טו
וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹק. איוב
אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי. איוב

 

[כל שם שתרצה]

אחזתכם

בין שמו ובין יועץ, עמדו שלשה להיוועץ..

בשר וכליות ולא הוסיפו עוד

אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. תהלים יז, טו
וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹק. איוב
אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי. איוב

גם המודגש הוא חלק מההופעות..

 

[sl disign]

גם המודגש הוא חלק מההופעות..

בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף.

 

[sl disign]

בין שמו ובין יועץ, עמדו שלשה להיוועץ..

שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ.

 

[כל שם שתרצה]

שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ.

רוצה לפתור את החידה הקודמת? או שבכוונה השארת לאחרים?

 

[sl disign]

קבוצת קשישים מהלכת אט
נקראו ביד אצל המצורע
לצד סוף הדלת מקומם מט

ואזב
וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹֽב. - ויקרא יד, סוף פס' ד.
וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹֽב. ויקרא יד, סוף פס' מט.

אל הבית נכנסו במהרה
תחת שביה רכבים שורקים
והנה מיד אצל הבן מובאים
את הבית ראו הם ממרחקים

ובאזב - נוספה ב'. ו' שורוק.
וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת בְּדַם הַצִּפּוֹר וּבַמַּיִם הַֽחַיִּים וּבַצִּפֹּר הַֽחַיָּה וּבְעֵץ הָאֶרֶז וּבָֽאֵזֹב וּבִשְׁנִי הַתּוֹלָֽעַת. ויקרא יד, נב

נסעו שלשה מתוך השנים
ונראו במקומות שנים
לפני צפורים חיות ושחוטות
ויותר לא הספיקו לנטות

האזב - ו' פחות אחד האות ב' ירדה.
וְאֶת הָֽאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַֽחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַֽחַיִּֽים.
וְאֶת הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֵת הַצִּפֹּר הַֽחַיָּה וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה.

 

[כל שם שתרצה]

ואזב

איש במלאכתו הקיף ארבעה, ויביאם אל ההופעה.
אה, ועוד משהו חשוב:
לפני מחר השלישית שלשה היו עומדים, בין חיית נפש לחיית עניים ארבעה ניצבים, החליפו מהר המרכבה, נצמדו אל השלשה והגיעו לפגישה.

 

[sl disign]

שלש מתנות
זהב בשמותם נקראו.
חלום נקמץ
וכי מתו עליהם יחיו.
ראש איבד מגבורתו ולא יצאו.
חמישית ויתרה על גלגל
וישימו עליה בני לוי.
ראש התגבר על חולשתו
ובקצוות הגי תמצא אותו
ובערי הככר לא ישב כל איש.

 

[כל שם שתרצה]

שלש מתנות
זהב בשמותם נקראו.

בֹּהֶן
ב'זהב' (14) מקומות. בספרי שמות-ויקרא.

חלום נקמץ
וכי מתו עליהם יחיו.

ב' בקמץ = בָּהֶן
וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן:
ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי:

ראש איבד מגבורתו ולא יצאו.

ב' בלא דגש.
בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶן כִּי קֹדֶשׁ הֵנָּה (ילבשו) [לָבְשׁוּ] בְּגָדִים אֲחֵרִים וְקָרְבוּ אֶל אֲשֶׁר לָעָם:

חמישית ויתרה על גלגל
וישימו עליה בני לוי.

ה' בצירי.
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם:
וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְקֹוָק מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי:

ראש התגבר על חולשתו
ובקצוות הגי תמצא אותו
ובערי הככר לא ישב כל איש.

ב' בדגש.
מופיע 13 פעמים.
בקצוות: וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט:
הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם:

 

[כל שם שתרצה]

ניתן פעמים
לאחד ולשנים
אחד משנים
ומעשר השנים
מארבע מעשרים
הופיע כיפלים
בא שלוש ובא לשש
וחוזר לראש מהחומש

דרוש רמז. (ומהיכן התשובה? מהמקרא? או גם מרש"י, או אפילו משאר דברי חז"ל?)

 

[כל שם שתרצה]

חידה קצרה מרש"י (התשובה היא ענין מסוים, אבל החלק האחרון זו מילה אחת):
אירוע מובטח, על ענין מאובטח, בגינו לבסוף יוטח, וגם התח לא יבטח, להגיש דבר בלי כף נשטח.

 

[בוסו]

דרוש רמז. (ומהיכן התשובה? מהמקרא? או גם מרש"י, או אפילו משאר דברי חז"ל?)

מקרא מלא דיבר הכתוב בפרשה

 

[מתגעגע]

מי הראשון בהיסטוריה שלקה בצרעת ?

הנחש (ב"ר כ, ד שמו"ר ג יג)

 

[מתגעגע]

חידה קצרה מרש"י (התשובה היא ענין מסוים, אבל החלק האחרון זו מילה אחת):
אירוע מובטח, על ענין מאובטח, בגינו לבסוף יוטח, וגם התח לא יבטח, להגיש דבר בלי כף נשטח.

אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא כנגע נראה לי
אירוע מובטח זה בשורת המטמוניות? לבסוך יוטח הבית?

 

[מתגעגע]

למה מגיע נגעי בתים ? (מעבר לטעם שמובא למצוא את האוצרות)

הָא כֵיצַד אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַב חִטִּים וְאָמַר לוֹ אֵין לִי, קַב שְׂעוֹרִים, אֵין לִי, קַב תְּמָרִים, אֵין לִי. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ הַשְּׁאִילִנִּי נָפָה, הִיא אוֹמֶרֶת אֵין לִי, הַשְּׁאִילִנִּי כְּבָרָה, וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כֵּלָיו הַבְּרִיּוֹת רוֹאוֹת וְאוֹמְרוֹת לֹא הָיָה אוֹמֵר אֵין לִי כְּלוּם, רְאוּ כַּמָּה חִטִּים יֵשׁ כָּאן, כַּמָּה שְׂעוֹרִים, כַּמָּה תְּמָרִים יֵשׁ כָּאן וכו'. (ב"ר)​

 

[מתגעגע]

למי מגיע עונש נגע טהור ?

ובין נגע לנגע, יש נגע טהור ויש נגע טמא, הנגע הטהור הוא עונש שאדם נענש בטהרה, ונגעים של טהרה באים עליו, ואלו יסורים של אהבה, והם מענ"ג ודאי שמלמעלה מיסרים אותו, ואלו הם לענ"ג השכינה, כאומרו ה' צדיק יבחן וכו' (אור יקר תיקו"ז תי' כ"ו)

מספחת היא. פירוש אינו צרעת, כדרך שאמר בוהק הוא, ואף על פי כן צוה ה' לכבס בגדיו שגם בחינה זו היא ענף מענפי הטומאה, אלא שטומאתה קלה. ואולי שזה ירמוז לאבק לשון הרע, כרמוז בדבריהם ז''ל (ערכין טו שאפילו לומר נורא בבית פלוני הוא אבק לשון הרע. (אוה"ח יג ו)​

 

[מתגעגע]

למה מגיע נגעי בתים ? (מעבר לטעם שמובא למצוא את האוצרות)

ותו אית לך למידק דסגירותא הוי בבית בבגד ובעור ואיהו לקבל נפש רוח ונשמה, דאי איהו מטנף נפש אתי צרעת בבית דאיהו רמיזא לנפש דאיהו גסה מכולהו וכו' (מגיד מישרים)​

 

[כל שם שתרצה]

אירוע מובטח זה בשורת המטמוניות? לבסוף יוטח הבית?

אכן כן. מבואר ברש"י שהאירוע של נגעי בתים הוא 'בשורה', זה לשונו:
(לד) ונתתי נגע צרעת - בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן:
הרי לנו שהאירוע מובטח, והבית אשר לבסוף יוטח, הוא על ענין מאובטח, שניסו האמוריים לאבטח את ממונם וזהבם..