הנושאים החמים
הנושאים החמים
הספר שלי לפני עימוד וחשבתי להוסיף בסוף הספר קטע שכתבתי (בנוסף ל'כמה מילים' ועוד כמה תודות)
רציתי לשמוע חוות דעת של אנשים שמבינים איך זה נראה ואם צריך לשפר משהו או אולי לא כדאי לשים את זה בספר.
אפשר לענות כאן או במייל, תודה!
אגב בגלל שיום שישי אני סוגרת את המחשב כך שאוכל להגיב ביום ראשון.
קוראים יקרים
פעם
לפני הרבה שנים
הייתי אשה מסכנה מאוד
מוצפת בחרדות
בביקורת עצמית גדולה
במחשבות לא נכונות.
הייתי מסכנה כי היו לי כשרונות,
חלומות ופוטנציאל
אבל ידעתי שאין לי סיכוי להגשים את עצמי.
היו לי כוחות פנימיים חזקים שהתנגדו,
שלא נתנו לי להיות מי שאני באמת:
אשה רגילה שמצליחה לעשות משהו עם היכולות שקיבלה.
האמת שאולי בסך הכל חיכיתי
חשבתי שאנשים מבחוץ צריכים להכיר בי,
לאשר אותי.
האמת שאף אחד לא יכול לאשר אותנו יותר טוב ממה שאנו יכולים: יש לנו תחושה פנימית בריאה שמאותתת לנו: זה טוב, זה פחות.
יש אנשים טובים ומקצועיים שיכולים לתת לנו עצות והכוונה.
כשלא עשיתי כלום עם היכולות שלי
הייתי אומללה
ממש כמו בבית כלא, במצרים פרטית.
אז עברתי מהפך של חשיבה חיובית
זה התחיל באמירות חיוביות של עידוד.
את התהליך שעברתי העברתי בספרי הראשון
במה ללא קהל.
עברתי תהליך של העצמה אישית.
כי באמת
כמה שאנחנו קטנים ועלובים וחסרים
הרי שנשמה אדירה בקרבנו
הנשמה הזו לא צריכה כלום
היא צריכה לממש את עצמה
לתת, ליצור , להתקדם.
היא אדירה ענקית
היא יכולה לעוף למרחקים למרות שבאמת האדם נשאר באותו מקום.
בתור אחת שעברה מסע
אני מציעה את הסיוע שלי לכל מי שחש שיש לו פוטנציאל שמצפה להתגלות
לא רק בתחום של הכתיבה
אשמח לתת עידוד טיפים והכוונה ואפילו לייעץ על אנשי מקצוע.
חוץ ממני יש אנשים טובים נוספים שישמחו לעזור (אני נתקלתי בלא מעט כאלה)
כי לכל אחד מאיתנו מגיע להשתמש במגוון היכולות שלו.
ולהיות שמח.
רציתי לשמוע חוות דעת של אנשים שמבינים איך זה נראה ואם צריך לשפר משהו או אולי לא כדאי לשים את זה בספר.
אפשר לענות כאן או במייל, תודה!
אגב בגלל שיום שישי אני סוגרת את המחשב כך שאוכל להגיב ביום ראשון.
קוראים יקרים
פעם
לפני הרבה שנים
הייתי אשה מסכנה מאוד
מוצפת בחרדות
בביקורת עצמית גדולה
במחשבות לא נכונות.
הייתי מסכנה כי היו לי כשרונות,
חלומות ופוטנציאל
אבל ידעתי שאין לי סיכוי להגשים את עצמי.
היו לי כוחות פנימיים חזקים שהתנגדו,
שלא נתנו לי להיות מי שאני באמת:
אשה רגילה שמצליחה לעשות משהו עם היכולות שקיבלה.
האמת שאולי בסך הכל חיכיתי
חשבתי שאנשים מבחוץ צריכים להכיר בי,
לאשר אותי.
האמת שאף אחד לא יכול לאשר אותנו יותר טוב ממה שאנו יכולים: יש לנו תחושה פנימית בריאה שמאותתת לנו: זה טוב, זה פחות.
יש אנשים טובים ומקצועיים שיכולים לתת לנו עצות והכוונה.
כשלא עשיתי כלום עם היכולות שלי
הייתי אומללה
ממש כמו בבית כלא, במצרים פרטית.
אז עברתי מהפך של חשיבה חיובית
זה התחיל באמירות חיוביות של עידוד.
את התהליך שעברתי העברתי בספרי הראשון
במה ללא קהל.
עברתי תהליך של העצמה אישית.
כי באמת
כמה שאנחנו קטנים ועלובים וחסרים
הרי שנשמה אדירה בקרבנו
הנשמה הזו לא צריכה כלום
היא צריכה לממש את עצמה
לתת, ליצור , להתקדם.
היא אדירה ענקית
היא יכולה לעוף למרחקים למרות שבאמת האדם נשאר באותו מקום.
בתור אחת שעברה מסע
אני מציעה את הסיוע שלי לכל מי שחש שיש לו פוטנציאל שמצפה להתגלות
לא רק בתחום של הכתיבה
אשמח לתת עידוד טיפים והכוונה ואפילו לייעץ על אנשי מקצוע.
חוץ ממני יש אנשים טובים נוספים שישמחו לעזור (אני נתקלתי בלא מעט כאלה)
כי לכל אחד מאיתנו מגיע להשתמש במגוון היכולות שלו.
ולהיות שמח.
