הנושאים החמים
הנושאים החמים
יוצא לי הרבה לכתוב בסגנון הזה
זה פשוט לתת למקלדת לכתוב בלי לחשוב מידי
סוג של כיף
כמו הקטע הזה שנכתב ככה בלי לחשוב כלום שניה לפני ותוך כדי:
את הספר הזה לא רציתי לפתוח בהקדמה המוכרת: אניג'קה בוגרקס, בעלת פלאפון דור 3, אבא שלי אוהב קפה ואמא מדברת חמש שפות. לא.
החיים שלי התחילו שונים, דרמתיים אולי.
נשברו לי הצבעים בכיתה א'. זה היה האירוע ששבר את גב הגמל.
חזרתי מבית הספר והראתי לאמא את הצבעים השבורים. היא מחתה דמעה ומשם הכל התחיל.
המריבה עם דלינה הדגישה את הפער בין הרמה האינטלקטואלית שלי לבין הרמה הקוגנטיבית, ההורים שלי הבינו שהדרך שלי היא לשם. ואני, ניסיתי להגשים את חלומם.
המשכתי לקטוף חמצוצים בגינה של הזקנה הצעירה שכולנו קראנו לה כך עקב שני קמטי שיבה שעימם היא נולדה, כך סיפרה.
קטפתי תואר אחר תואר וחמצוץ אחר חמצוץ עד שהגעתי לכאן.
הדרך היתה רצופה חתולים וחלזונות ארוכים ונושכים שזעקו למעט יחס, שלי לא היה ממש לתת להם עקב הריצה בחיי.
הספר הראשון שכתבתי נזרק לאחר שעתיים עקב שימוש במדיה בלתי חוקית, אלו הן תמונות האוסף השנתי של אחי פוקי.
אל הספר השני הגעתי כמעט בנס אחרי שהספקתי לנקוע את קרסולי מס' פעמים במהלך הדרך.
סבי הלווה לי חמש לירות מצריות כדי שאוכל לרכוש את מכונת הכתיבה כדי לכתוב את ספרי השלישי, אך בדרך עצרתי בקיוסק ובזבזתי הכל.
כמעט הכל.
השארתי לירה אחת, כי רציתי לקנות מתנה לצ'יפה, הילדה האסייתית , הגיבורה ההירואית של ספרי הרביעי.
למיטב ידיעותי על זרם התודעה, יש פה טעות,
זרם התודעה זה לא גיבוב של מחשבות לא הגיוניות שבאות מתת המודע של הסופר או מערבוב של קונוטציות ואסוסיאציות.
זה כתיבה בלי פרשנות, מחשבה שניה או עיבוד.
זה כתיבה המשקפת את הסופר נטו - ויש בזה מן היופי והכנות.
במיוחד אם הסופר הוא אדם מרתק.
