את הקטע הנ"ל התחלתי לכתוב כשיחה בין שני ידידים ירושלמים, הקטע מעורב אידיש ועברית, דהיינו השפה העיקרית היא עברית אבל הקטעים הצ'אלמריים הם ביידיש.
אשמח לתגובות מדוברי אידיש מה דעתכם על קטע מעורב שכזה, והאם העירוב בין האידיש לעברית מעורר בעיה בזרימה או שאדרבה זה זורם ומעורר עניין.
הכתיבה עדיין בתחילתה פנוי להצעות לסיום מוצלח הוא לא התבלבל עם זעליג אחר!
פישל רוכמן איננו ממתפלליו הקבועים של 'זכרון מוישה' על אף שהוא שווסטערקינד פון הרב פישר זצ"ל רבה של זכרון משה, אך כמנהג אביו וזקנו וואס זענען פון די 'חסידים' רגיל הוא לשפוך את שיח ליבו ב'בית ישראל שטיבלאך'.
אבל ביום שלישי זה שעליו נסוב סיפורינו ביקשה זוגתו הצדקנית העניא ברכה שיקנה צווי פושקאלעך חמוצים, אצל גושלבסקי פון די קלייט לייבן זכרון מוישה, וכיון שכבר שם פעמיו לאזור נכנס פישל להתפלל מנחהמעריב בזכרון מוישה,
כשנכנס פישל למקום הבחין לתדהמתו שזעליג ידידו נאך פון חיידר אין מיישערים, מחזיק בידיו שקית גל-פז שמתוכה מבצבץ עיתון המבשר ופושקלע ארבעס בהכשר הרב לנדא, וכיון שהבחין בכך היישיר עיניו והתבונן בזעליג החל מנעליו וכלה במגבעתו, בהבטה מהירה זו הבחין פישל שהחאלאט של זעליג התחלף ברעקיל, המשקפים הפכו מפלסטיקע לגאלדנע, וגם עברו לשכון מתחת הפייעס שהתקצרו אף הם, גם מגבעתו של זעליג שונתה ומסופר הפכה לחסידישע קאפלוטש.
"וואס איז געשען זעליג?" שאל פישל בחרדה "דו ביסט געווארן האגודיסט חס ושלום?"
"אני לא אגודיסט" זעק זעליג "מדוע נראה לך שנהייתי אגודיסט חס וחלילה?"
"אתה לגמרי השתנת" ענה פישל לעומתו "אתה נראה ומתנהג כאגודיסט מושלם, שינית את הלבוש, אתה אוכל הרב לנדא, באלט וועלסט האנהייבן גייען צום בחירות, און צום הענדע וועסטע גייען אין כויתל רחמנא ליצלן".
אשמח לתגובות מדוברי אידיש מה דעתכם על קטע מעורב שכזה, והאם העירוב בין האידיש לעברית מעורר בעיה בזרימה או שאדרבה זה זורם ומעורר עניין.
הכתיבה עדיין בתחילתה פנוי להצעות לסיום מוצלח הוא לא התבלבל עם זעליג אחר!
פישל רוכמן איננו ממתפלליו הקבועים של 'זכרון מוישה' על אף שהוא שווסטערקינד פון הרב פישר זצ"ל רבה של זכרון משה, אך כמנהג אביו וזקנו וואס זענען פון די 'חסידים' רגיל הוא לשפוך את שיח ליבו ב'בית ישראל שטיבלאך'.
אבל ביום שלישי זה שעליו נסוב סיפורינו ביקשה זוגתו הצדקנית העניא ברכה שיקנה צווי פושקאלעך חמוצים, אצל גושלבסקי פון די קלייט לייבן זכרון מוישה, וכיון שכבר שם פעמיו לאזור נכנס פישל להתפלל מנחהמעריב בזכרון מוישה,
כשנכנס פישל למקום הבחין לתדהמתו שזעליג ידידו נאך פון חיידר אין מיישערים, מחזיק בידיו שקית גל-פז שמתוכה מבצבץ עיתון המבשר ופושקלע ארבעס בהכשר הרב לנדא, וכיון שהבחין בכך היישיר עיניו והתבונן בזעליג החל מנעליו וכלה במגבעתו, בהבטה מהירה זו הבחין פישל שהחאלאט של זעליג התחלף ברעקיל, המשקפים הפכו מפלסטיקע לגאלדנע, וגם עברו לשכון מתחת הפייעס שהתקצרו אף הם, גם מגבעתו של זעליג שונתה ומסופר הפכה לחסידישע קאפלוטש.
"וואס איז געשען זעליג?" שאל פישל בחרדה "דו ביסט געווארן האגודיסט חס ושלום?"
"אני לא אגודיסט" זעק זעליג "מדוע נראה לך שנהייתי אגודיסט חס וחלילה?"
"אתה לגמרי השתנת" ענה פישל לעומתו "אתה נראה ומתנהג כאגודיסט מושלם, שינית את הלבוש, אתה אוכל הרב לנדא, באלט וועלסט האנהייבן גייען צום בחירות, און צום הענדע וועסטע גייען אין כויתל רחמנא ליצלן".
נערך לאחרונה ב: