הנושאים החמים
הנושאים החמים
ראובן ושמעון. ראובן הוא טיפוס חם ורגיש. עם השמע קול הקורא "א-ל-ו-ל" הוא מתרחק מחבריו וידידיו, מתכנס בתוך עצמו ומתחזק. מיום ליום תפילותיו מתארכות עוד ועוד והן מתמלאות רגש ודמעות. הוא נזהר מאוד בלשונו ובשמירת עיניו ומרבה לבקש סליחה ומחילה מכל הנקרה לדרכו. עם התקרב ימי הסליחות ליבו רועש וגועש והוא ממעט לדבר. הוא יוצא מביתו רק לסליחות ולתפילות כשבידו ספר תהלים ופיו ממלמל את פסוקיו בהתלהבות. בראש השנה כבר אי אפשר להכיר את רבי ראובן. פניו בוערות כמלאך, עיניו אדומות מדמעות וגופו רוטט מפחד הדין. בעשרת ימי תשובה הוא עורך בכל יום חשבון הנפש במשך כמה שעות, כשהוא מחשב בדקדוק את כל מעשיו בשנה החולפת ומקבל עליו המוני קבלות וחיזוקים, בלי נדר. ביום כיפור, כמעט לכל ארכו רבי ראובן שרוי בתפילות העמידה, ובווידוים בפרט. שעות רבות הוא רכון על הסטנדר כשטליתו מכסה את פניו, קולו נשנק מבכי ואגרופו הולם על ליבו בחוזקה, והוא מתוודה לפני קונו בכמה נוסחאות שונות. רק כשעה לאחר שהציבור סיים את תפילת ערבית רבי ראובן מסיים את תפילותיו ווידויו ומתפנה לשבור את הצום. הימים חולפים, לאט לאט ראובן חוזר לעצמו ולחבריו, לשגרת החיים האהובה, וכל הקבלות והחיזוקים נשכחים מליבו. לעומתו שמעון הוא טיפוס שכלתן וקר רוח המשתדל לנהוג בכל אורחות חייו על פי ההלכה. חודש אלול וראש השנה עוברים עליו בשלוותו האופיינית. בעשרת ימי תשובה הוא עורך חשבון הנפש, נושא ונותן עם עצמו, מוודא שעמד בקבלותיו השונות משנים עברו, ומכין לעצמו קבלה קטנה, יציבה ובטוחה לשנה הבאה. ביום כיפור הוא שוקל בדעתו שוב ושוב אם הוא בטוח שהוא עתיד לעמוד בקבלה שלו, וכשהוא מגיע למסקנה שכן הוא מוסיף אותה על קבלותיו בלב שלם. הימים הנוראים עוברים ולאחריהם הימים השמחים ושמעון עומד בקבלתו בנחישות ועקביות עד לשנה הבאה.
איזו דרך משניהם עדיפה?
איזו דרך משניהם עדיפה?
