• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

טיול בחו"ל ונציה / צפון איטליה, מייד אחרי פסח

במה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
בוונציה או בצפון איטליה?
ונציה הרבה יותר יקרה משאר האזורים ויש שם גם קהילה יהודית פעילה וכמה מסעדות כשרות.
בשאר המקומות כל מקום לגופו.
 

ביחד ננצח

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אוטומציה עסקית
וונציה מהמת .
מומלץ להיות שם גג שלוש ימים פלוס האיים מוראנו ובוראנו , אחרי זה ממצים שם.
יש שם מסעדה פיצה ומאפריה כשרות, עם מניין של בית חבד" שם.
היינו במלון דירות ממש זול יחסית לחודשים של אוגוסט.
מלון יפה מטופח ונקי מאד.
אם אתם רוצים אפשר ליצור איתי קשר בקשר למלון.
 

Achinoam

משתמש פעיל

קופסא קטנה

משתמש מקצוען
יש מלון מהמם!! my koshr hotel
יהודי לגמרי
כשר כמובן
בקאנזיי- צפון איטליה בדולמיטים
ממליצה מאדדדדד!!
נכון, הייתי שם. אבל נראה לפי בוקינג שהוא לא פעיל בתאריכים האלה.
בכל מקרה אין שם מקומות פנויים.
דווקא הייתי רוצה ללכת לשם.
יש לך עוד מידע איך אפשר לדעת אם הם עובדים או לא?
 

ש.ב.ש

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
נכון, הייתי שם. אבל נראה לפי בוקינג שהוא לא פעיל בתאריכים האלה.
בכל מקרה אין שם מקומות פנויים.
דווקא הייתי רוצה ללכת לשם.
יש לך עוד מידע איך אפשר לדעת אם הם עובדים או לא?
המלון פתוח כל השנה חוץ מיו"כ עד לאחר חנוכה
 

easy_kosher_travel

משתמש פעיל
בצפון איטליה יש מניינים ואוכל כשר בונציה, מילאנו וקאנזיי. אבל מייד אחרי פסח חלק מהרכבלים באזור הדולומיטים עדיין לא פעיל. אם כבר הכי מומלץ בעונה הזו זה ונציה או רומא
 

joelly

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
ונציה נחשבת למקום בטוח?
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלוש לפנות בוקר. התנפצות אדירה, חבטה עצומה ופיצוץ מרעיד. אימה.

אני מתעורר בבעתה כשלחדר מתפרץ שלומי בן השבע: "אבא, מישהו זרק לנו קוף דרך החלון בסלון", שאר הילדים מצטרפים להתקף החרדה המשפחתי, כאשר אשתי מובילה את הפאניקה בכישרון רב. זה שמישהו מתנכל לנו באמצעים מבעיתים באמצע הלילה, זה עוד סביר מבחינתה, אבל מה שבאמת מטריד אותה, זה לדעת מי העז לטנף את הסלון עם פגר של קוף אחרי שהיא כבר מרקה אותו לפסח?

אם הייתי זה שזרק את הקוף, לא הייתי רוצה לפגוש את אשתי באותן דקות. אימה משודרגת.

רק אני, בניגוד גמור לתחושות של כולם, הייתי מאושר. הרמתי ידיים לשמיים בהודיה עצומה. הודו לה' כי טוב. תכף יגיע לכאן צוות סופרים מספריית 'מחניים' כדי לתעד את הנס מקרוב. "פרנסה מן השמיים חלק 2", עומד לטרוף את שוק הספרים.

משפחתי נעצה בי עיניים של פסיכיאטר, "וכי הלחץ של פסח הכריע את שפיותך?", אמרו ללא אומר.

"היו נינוחים, היו שמחים, ילדיי היקרים", הבטתי אליהם במבט אבהי עוטף, "ההיסטוריה חוזרת, והיא נמצאת עכשיו בסלון ביתנו. ה' עשה לנו נס עצום, הסכיתו ושמעו לסיפור האדיר":

כידוע לכם, בימים אלה אני עוזר לחברי, עזריאל נחימוב, להוציא את ספרו לאור.

במסגרת זו התחברתי לבעל דפוס ערבי משכונת אבו תור בירושלים, שמדפיס ספרים במחירים זולים. הייתה לי סייעתא דשמיא והתחבבתי עליו, עד שהוא הזמין אותי לבקר אתמול באחוזתו המפוארת.

פחדתי ללכת לביתו, בכל זאת תקופה לא פשוטה, אבל רוח שמיימית כמו נשאה אותי לשם. בכניסתי לאחוזתו נדהמתי לראות קוף חמוד ששמח לקראת בעליו, הערבי מהדפוס.

האחרון ביקש להתרברב ברוב עושרו, והזמין אותי למרתף סודי שבו גיליתי אוצרות אדירים של מטבעות זהב עתיקים. התבוננו, אני, הוא והקוף, בארגזי הזהב, כשלפתע צדו את עיניי שולחן מעץ כבד, ועליו מטלית לניקוי. "כאן אני מנקה מדי יום את מטבעותיי החביבים", שיתף אותי הערבוש.

הרגשתי ששלחו לי משמיים נס פרטי בסגנון של איקאה – כל הרכיבים בפנים, נשאר רק להרכיב.

ברוב תושייה וחוכמה שמיימית שנחה על מוחי, התחלתי להנדס ולהרכיב את הנס הפרטי שלי, בהשראה היסטורית.

"בוא ואלמד אותך איך מנקים מטבעות", הצעתי לבעל הדפוס באדיבות, בעודי נוטל מטבעות ומתחיל ללחלח אותם בפי. הוא התפעם מהתוצאות המבריקות, ונראה כי אימץ את השיטה. בשלב הזה הזמנתי גם את הקוף לקורס המאולתר, "כדאי שילמד גם, הוא יוכל לעזור לך במלאכה", אמרתי לערבי הנחמד, שאכל את הלוקש הזה כמו דג פתי שמזנק בחדווה לחכתו.

הוא החמיא לי על הרעיון וביקש לשוב איתי לדפוס להמשך העבודה. לקראת היציאה מביתו שטחתי בפניו בקשה אחת קטנה: "לנו, היהודים, יש מנהג מוזר, לפיו זורקים לסלון הבית קוף מת בימים שלפני פסח. אז אם הקוף שלך ימות במקרה עד פסח, אשמח שתשלח כמה עובדים שלך שיזרקו אותו דרך חלון ביתי".

הוא גיחך, "למה שהקוף הצעיר והנמרץ שלי ימות?", שאל במבוכה. "אבל אתה יודע מה? אם הוא ימות בכל זאת, תקבל את מבוקשך", הבטיח משועשע.

סיימתי את הסיפור. כבר לא הייתי צריך להסביר כלום. העיניים של כולם נצצו. צעדנו יחדיו לסלון בשמחה אדירה ובשירי הלל.

הקוף שכב שם על בטנו הפקועה, ובדיוק כמו בסיפור המקורי, כל תכולת קיבתו נשפכה לכל עבר: בננות, במבה ובוטנים. ומטבעות זהב? אפילו לא אחד לרפואה.

המבוכה הייתה רבה. אך לפתע זיהיתי משהו נוצץ. התקרבתי והנה מבחנת זכוכית קטנה ובתוכה פתק מגולגל.

הרמתי אותה בעזרת כפפות, הוצאתי את הפתק וקראתי את תוכנו:
"יהודון טיפשון", נפתח הטקסט, "את הסיפור הזה של הקוף הדפיסו אצלי 'ספריית מחניים' לפני עשרות שנים. אהבתי מאוד את הסיפור הזה, והתחברתי במיוחד לדמות של הפריץ, שבהשראתו קניתי קוף ובניתי אוצר עם מטבעות זהב ועמדת ניקוי מתאימה".

וכאן הוא הוסיף כמה קללות עסיסיות שאמנע מלחשוף אותכם אליהן.

עמדתי שם ליד אשתי וילדיי, מושפל ונבוך, כאשר אשתי הודיעה לי בתקיפות שיש לי שלוש דקות לפנות את הפגר על כל תכולת בטנו.
גם את הסיפור הזה קראתי ב'מרווה'.
גם אותו קראתי עד פרק מסוים (באזור פרק 35) והפסקתי בגלל בעיות עם המנוי. (שבסוף אחרי חודשים ארוכים הסתדר).

הספר הוא פרי עטן של הסופרת פ. שטרן ובִּתָּהּ ג. ספרין.
ז'אנר: רגש.
דמויות ראשיות: דבורה, אלישבע, מימי ומלכי. שני זוגות של תאומות (בהתאמה).



ועכשיו, לביקורת.

נתחיל בכריכה:

כשראיתי אותה לראשונה לא הבנתי מה מטרתה, מה היא באה להביע. במרווה היה רקע של חוף וים. וכאן? ספירלה. כחול חום. משהו לכאורה לא ברור.
לקראת סוף הספר הכריכה מתחילה להיות ברורה ומובנת. (עכשיו אני חושבת שגם לצבע של הכריכה יכולה להיות משמעות...)

אגב, שם הספר 'השנייה הייתי'. אצלי היו לו שני פירושים. לקראת הסוף התבהר לי למה התכוונו המשוררות... בעיניי שם מעולה.
* מצורף קובץ תמונה של הכריכה *


תקציר העלילה:
הווה:

מימי מנהלת בביתה בית (כמו פנימייה) לבנות (אמריקאיות בעיקר) בחיפה על שפת הים. דבורי, בתה, שונאת את הבנות שמתגוררות איתה ורוצה שקט, סדר ושאמא שלה תהיה רק שלה...

במקביל, מסופר על העבר:
למימי יש אחות תאומה בשם מלכי, הן לא מסתדרות ביחד (בלשון המעטה...). הן גדלות, כל אחת מקימה בית. למימי אין ילדים, וכנ"ל לאחותה. כשהן בנות 25 (אאל"ט) נולדות להן אחיות תאומות. ההורים שלהן נהרגים בתאונת דרכים ליד הבית חולים במיאמי, עיר הולדתן. אחרי סיפור ארוך (אין מקום בתקציר... ועדיף גם שתקראו את זה, למה להרוס?...), כל אחת מגדלת תאומה אחרת.

סוף הספר:
דבורי, כועסת על אמא שלה שלא ספרה לה על התאומה שלה ועל זה שהיא בעצם אחותה (אבל למרות זאת עדיין קוראת לה אמא...).
היא מחליטה לחזור עם מלכי אחותה לחו"ל, לאחר שזאת מגיעה לארץ. מלכי ודבורי עוברות רעידת אדמה בטורקיה, מה שמשנה את כל הסיפור.

האחיות הגדולות משלימות לאחר שמאז ומתמיד לא היו בקשר טוב...
אחרי18 שנים דבורי ומימי מגיעות לקבר של ההורים שלהן.
ועוד...



עלילה:
מה אומר? לעלילה כזאת לא ציפיתי בכלל!!!

עלילה גאונית. מוקפדת מאוד וברמה גבוהה. לא גדושה מידי, אלא בטעם טוב.
עם כל מידע, דמות, פרט נוסף בעלילה הבנתי כמה היא מתוחכמת ובנויה בצורה מצוינת. עלילה כל כך מדויקת שמטורף לחשוב שנעשתה בדואט. בעיניי עוד נקודה לזכותן.

נקודת מפנה מעניינת, שלא חשבתי עליה הייתה רעידת האדמה. מה שנתן לסיפור תפנית וגרם לי לקרוא ביתר שקיקה...

עוד תפנית (דיי מתבקשת),הלידה הפתאומית של מימי אחרי 18+ שנים, שהייתה כמו יציאה מהקופסא, לא חשבתי בכלל שזה יגיע. הופתעתי שם מאוד. למרות שלא ציפיתי לזה, אני מניחה שכדי לסגור פינות זה היה מתבקש.

התפנית הכי מוצלחת בעיניי הייתה הקורונה. חמש שנים אחרי, ופתאום לחזור אליה (וגם לצחוק... על מה שאז לא היה מצחיק בכלל...). זה היה טוויסט מוצלח מאוד. ולמרות הרבה דמעות שהזלתי בין הדפים, היו בו גם קטעים מצחיקים. בהחלט, לא הייתי חושבת שלשם ילך הספר.



סיום:
לדעתי הסיום מתחיל כמה פרקים לפני פרק הסיום.
המהלכים מתחילים להיסגר. (הערה: ראו 'חורים בסוף של הסוף---').

מתח טוב. היו הרבה קטעים שממש הרגשתי שאני חווה ומרגישה את האווירה כמו הדמויות. ממש דמיינתי את המהלכים במוחש...



חורים בעלילה:
מקריאה ראשונה, לא מצאתי


'חורים בסוף של הסוף---':
כאחת שמאוד חשוב לה שכל חלק בעלילה יסתיים בסופו של דבר, יהיה ברור וסופי, בלי להשאיר קצוות אחרונים פתוחים, קצת הפריעו לי קצוות שלא היו ברורות או סגורות לחלוטין. יכול להיות בגלל חוסר רצון של הסופרות לעסוק בחלקים הללו, רצון שלהן לתת לכל אחת אפשרות לדמיין את הסוף בכוחות עצמה או הרצון לסיים את הסיפור כמה שיותר מהר כדי להוריד לדפוס לפני פסח. בכל מקרה הקצוות לא ממש משנים, אבל עדיין קצת מציקים...

הנה כמה נקודות לא פתורות:
המפעל: מה היה בסוף עם המתחרים? הקורנה הגיעה השוק קפא, העסק שמלכי רצתה להפריח בישראל נתקע, אבל מה עם המפעלים והעסק במַיַאמִי?

לאן הולכות בסוף דבורה ואלישבע? הן נשארות במיאמי? חוזרות לחיפה?.

ה"קורונה": איך נתנו להן לטוס למיאמי כשקורונה דיי משתוללת בחו"ל וגם בארץ? מלכי בפועל חוזרת למשפחה שלה, אבל מה עם מימי? (ואולי גם עם דבורה ואלישבע) הן רוצות להיתקע בחו"ל בפסח והלאה?...
בעיניי, נקודה שהן לא ממש חשבו עליה... (אלא אם כן, זה היה ממש בהתחלה, הן היו שבועיים בבידוד ואז מימי ואלי גם התאומות השניות היו בחו"ל פחות משבוע, זה לא ממש מסתדר כדי לחזור לארץ באזור פורים [שמאז השמיים נסגרו, אאל"ט...]).

אולי מה שכתבתי כאן זה אובר ביקורת לא כל כך רלוונטית, אבל בגלל שזה ספר ברמה עם עלילה טובה (ומפתיעה) הייתי רוצה ומצפה שגם העלילה תהיה מושלמת (או נכון יותר, מדויקת)...


עד כאן הביקורת.
אשמח לקרוא הערות/ הארות.

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה