...ומאוד מפריע לי! - ולכם???!

[ronitg]

צפה בקובץ המצורף 329791

 

[מרציפן]

לאחר השבוע המשעשע שהיה לנו [אם אפשר לקרוא לזה כך..] ובהמלצתו של אבימי להכניס תכנים מהאשכול הנוכחי ללימודי החיידרים, אכתוב כמה דברים שעלו לי תוך כדי הספונז'ה

כמה שאלות:
א: האמנם יש מישהו/י ששינה דעתו בעקבות איזה דעה שהתוודע אליה באשכול?
כי הרושם הוא ששני הקצוות נשארו ואולי אף החריפו את עמדתם, וכן כל מי שנהנה להתערב ולהביע את דעתו, גם אחרי שענו לו לכאן או לכאן המשיך להחזיק בה כפי שניתן להווכח בהודעות ובצלצולים.

וכאן הבן שואל, האמנם? מטרת הוויכוח היתה רק להתנגח או להביע דעה??

כי אם המטרה היתה לשכנע - והיא לא הושגה במאומה - אז באמת כדאי ויש מה ללמוד - למה באמת??
ישנה איזו נוסחת פלאים שיכולה לשכנע מישהו באמצעו של וויכוח תיאורתי??

ב: כפי הנראה כל האמנים/מאיירים החזיקו פה אחד בדעה אחת, וכמדומני שאף לא אחד דגל בדעה השניה [תקנו אם אני טועה].
וכאן הבן שואל, מה הקשר בין היותך אמן לדעה זו? הרי מצד הסטטיסטיקה היבשה היה צריך להיות שאף האמנים יתחלקו בזה 50 /50.

ושאלה נוספת [אחרונה]:
לאלו שדגלו בדעה כי אדרבה כגאוות יחידה אנחנו שווים למרות היותנו מכוערים, ולא נפחת ערכנו במאומה מול הדעה של האירופאים וכו' נראה לכם אנחנו לא מתביישים בכיעור וכו'

וכאן הבן מוסיף ושואל, נו באמת, על מי אנחנו עובדים?

מישו מכיר גבר או אשה שלא מעניין אותם יופי? כשאתם בחנות בגדים אתם לא מחפשים מה עומד עליכם בצורה הכי מחמיאה?
מישו ראה פעם גבר שקונה את המשקפיים הראשונות שראה בחנות??
כולנו ללא יוצא מן הכלל מחפשים להיות יפים יותר ויותר. אז למה בציורים לא מוצאים לנכון להביע זאת? [אם נניח שניתן ללמוד מהציור על אופיו של המצוייר]

 

[ronitg]

לא הבנתי, מישהו מאיתנו באמת חושב שהיהודים מכוערים?

רגע, אולי ההוא שצייר את אסתריקס, בעצם רצה להפוך אותו ללעג וקלס??
אחרת, מאיזה עוד סיבה בעולם הוא צייר לו אף גדול?

 

[חני H]

רונית, אהבתי!
מרציפן, עונה בשמי בלבד:
א. אני מאמינה שפותח הדיון לא התכוון להתנגח באף אחד, העניין הוא שאם אתה בא להציג דעה שאתה רוצה שתתקבל אצל השני, כלל ראשון:תציג ביסוס לטיעונים שלך, אל תצפה שהאשמה תעשה את העבודה במקום! אל תשווה את האדם שמולך (או את מעשיו/השקפותי/יצירותיו וכו' וכו') בהשוואות מקוממות. זה משיג בדיוק ההיפך. לא קיימת נוסחת פלא לשכנוע, אלא נוסחה לשכנוע-שלא...
ב. רוצה להיות מאייר? תצטייד בהומור.
הצטיידת? עכשיו קיבלת פרופורציה שונה קצת, לא כל איור קומי בא לפגוע בך.
ג. כולם מחפשים להיות יפים, לא כולם יפים. אפשר לצייר אידיאל ואפשר לצייר מציאות.


(ובאמת בשביל הקטנוניות- האירופאים לא מהווים לדעתי את אידיאל היופי. יש גזעים יפים יותר)

יומקסימדהיםמלאושר

 

[רון סגלוביץ]

לאחר השבוע המשעשע שהיה לנו [אם אפשר לקרוא לזה כך..] ובהמלצתו של אבימי להכניס תכנים מהאשכול הנוכחי ללימודי החיידרים, אכתוב כמה דברים שעלו לי תוך כדי הספונז'ה

כמה שאלות:
א: האמנם יש מישהו/י ששינה דעתו בעקבות איזה דעה שהתוודע אליה באשכול?
כי הרושם הוא ששני הקצוות נשארו ואולי אף החריפו את עמדתם, וכן כל מי שנהנה להתערב ולהביע את דעתו, גם אחרי שענו לו לכאן או לכאן המשיך להחזיק בה כפי שניתן להווכח בהודעות ובצלצולים.

וכאן הבן שואל, האמנם? מטרת הוויכוח היתה רק להתנגח או להביע דעה??

כי אם המטרה היתה לשכנע - והיא לא הושגה במאומה - אז באמת כדאי ויש מה ללמוד - למה באמת??
ישנה איזו נוסחת פלאים שיכולה לשכנע מישהו באמצעו של וויכוח תיאורתי??

ב: כפי הנראה כל האמנים/מאיירים החזיקו פה אחד בדעה אחת, וכמדומני שאף לא אחד דגל בדעה השניה [תקנו אם אני טועה].
וכאן הבן שואל, מה הקשר בין היותך אמן לדעה זו? הרי מצד הסטטיסטיקה היבשה היה צריך להיות שאף האמנים יתחלקו בזה 50 /50.

ושאלה נוספת [אחרונה]:
לאלו שדגלו בדעה כי אדרבה כגאוות יחידה אנחנו שווים למרות היותנו מכוערים, ולא נפחת ערכנו במאומה מול הדעה של האירופאים וכו' נראה לכם אנחנו לא מתביישים בכיעור וכו'

וכאן הבן מוסיף ושואל, נו באמת, על מי אנחנו עובדים?

מישו מכיר גבר או אשה שלא מעניין אותם יופי? כשאתם בחנות בגדים אתם לא מחפשים מה עומד עליכם בצורה הכי מחמיאה?
מישו ראה פעם גבר שקונה את המשקפיים הראשונות שראה בחנות??
כולנו ללא יוצא מן הכלל מחפשים להיות יפים יותר ויותר. אז למה בציורים לא מוצאים לנכון להביע זאת? [אם נניח שניתן ללמוד מהציור על אופיו של המצוייר]

מציע לך לקרוא את כל הדיון שוב, ארבעים פעמים, עם רש"י. כולי האי ואולי.

 

[אבימי]

שאלות יפות, מרציפן.

א: התחדדה אצלי הכרה ברמת האחריות של מאייר ככלי חינוך. ובכובד האחריות. בהחלט. הייתי שמח שפלטפורמות דיונים כאלה יירבו. לגבי התועלת, אנחנו אנשי משפחה ואחריות. רגילים לתכלס, לא לבבלת. לכן דיון הוא לא מספיק בעינייך. אבל יש תועלת רבה בשיח. בעצם השיח. כולם חשבו על הנושא במהלך היום, נכון? לפחות חושבים. באמת! יהודים נחשבו העפרון הכי חד בקלמר במשך כל ההיסטוריה בגלל דיונים תיאורטיים.

ב: לדעתי אין כאן חילוק חד, כי הויכוח התפזר מאוד. כמה תחומים מאוד מורכבים לכשעצמם התערבבו זה בזה. אני מניח שאם נשאל שאלות חדות, תקבלי איזון מסוים.

ג: אפחד לא דגל בכיעור. חס וחלילה וחס. דגלנו בעומק ומורכבות מסרים, שלא יצריכו להצמד לאסתטיקה פלסטית. כולם רוצים להיות יפים, אבל אף אחד לא מתאבד בגלל שהוא לא חתיך העשור. החיים גדולים, מורכבים, עגולים ועסיסיים הרבה יותר מערך הנטו של יופי.

 

[Pencil]

...

 

[רון סגלוביץ]

זה נהיה הזוי

 

[שרה מגן]

שאלות יפות, מרציפן.

א: התחדדה אצלי הכרה ברמת האחריות של מאייר ככלי חינוך. ובכובד האחריות. בהחלט. הייתי שמח שפלטפורמות דיונים כאלה יירבו. לגבי התועלת, אנחנו אנשי משפחה ואחריות. רגילים לתכלס, לא לבבלת. לכן דיון הוא לא מספיק בעינייך. אבל יש תועלת רבה בשיח. בעצם השיח. כולם חשבו על הנושא במהלך היום, נכון? לפחות חושבים. באמת! יהודים נחשבו העפרון הכי חד בקלמר במשך כל ההיסטוריה בגלל דיונים תיאורטיים.

ב: לדעתי אין כאן חילוק חד, כי הויכוח התפזר מאוד. כמה תחומים מאוד מורכבים לכשעצמם התערבבו זה בזה. אני מניח שאם נשאל שאלות חדות, תקבלי איזון מסוים.

ג: אפחד לא דגל בכיעור. חס וחלילה וחס. דגלנו בעומק ומורכבות מסרים, שלא יצריכו להצמד לאסתטיקה פלסטית. כולם רוצים להיות יפים, אבל אף אחד לא מתאבד בגלל שהוא לא חתיך העשור. החיים גדולים, מורכבים, עגולים ועסיסיים הרבה יותר מערך הנטו של יופי.

כל מילה!!
ועוד,
אם הגישה של הוויכוח היא חד צדדית, אני מנצח אתה מפסיד. יש מקום לסימני שאלה על הבעת דעות וויכוחים בפרט בפורומים שונים.
כדברי החזון איש על המנעותו מוויכוחים משום שהם רק מחזקים את תפיסת השני.
אבל אם הגישה היא אתה מנצח אני מנצח. כלומר, הרחבת שדה הראיה הפנימי שלנו לעוד צדדים של הנושא. ירבו כאלו אשכולות, ויבורכו בצאצאים נוספים. (קרי תובנות)
-שינוי תפיסה הוא תהליך. ומן הנמנע שנראה כאן ועכשיו תוצאות מעשיות. גם אם התקבלו דברינו.
בניגוד לדבריך אבימי בנקודה ב. אני חושבת שבכל ויכוח ישנה נקודה של רוויה. בה עלינו לעצור ולתת לו לשקוע. ודווקא אז יצופו התובנות הנכונות שבדרך כלל הינם איזה שהוא איזון בין הדעות, או דעה דומה בשפה אחרת. חידוד נוסף של הדעות, עלול ללבות את הגישה של אני מנצח אתה מפסיד.
שבת שלום

וזה לקינוח...

 

[שאול יצחק]

שאלות יפות, מרציפן.

א: התחדדה אצלי הכרה ברמת האחריות של מאייר ככלי חינוך. ובכובד האחריות. בהחלט. הייתי שמח שפלטפורמות דיונים כאלה יירבו. לגבי התועלת, אנחנו אנשי משפחה ואחריות. רגילים לתכלס, לא לבבלת. לכן דיון הוא לא מספיק בעינייך. אבל יש תועלת רבה בשיח. בעצם השיח. כולם חשבו על הנושא במהלך היום, נכון? לפחות חושבים. באמת! יהודים נחשבו העפרון הכי חד בקלמר במשך כל ההיסטוריה בגלל דיונים תיאורטיים.

ב: לדעתי אין כאן חילוק חד, כי הויכוח התפזר מאוד. כמה תחומים מאוד מורכבים לכשעצמם התערבבו זה בזה. אני מניח שאם נשאל שאלות חדות, תקבלי איזון מסוים.

ג: אפחד לא דגל בכיעור. חס וחלילה וחס. דגלנו בעומק ומורכבות מסרים, שלא יצריכו להצמד לאסתטיקה פלסטית. כולם רוצים להיות יפים, אבל אף אחד לא מתאבד בגלל שהוא לא חתיך העשור. החיים גדולים, מורכבים, עגולים ועסיסיים הרבה יותר מערך הנטו של יופי.

אני מסכים עם אבימי,
השיחות האלה נראות עקרות לפעמים, ולי למשל נגמר הכח להשתתף בהם,
אבל מנסיון העבר, אני רואה שזה מאוד מאזן לשמוע פתאום צד שני,
כי המציאות היא שכשאדם מחזיק בדיעה מסויימת בחוזק, זה בד"כ גם כי קשה לו לעבור לנעליים של הצד השני לשמוע, ומעולם הוא לא חשב מספיק לעומק על האפשרות לחשוב משהו אחר,
אני רואה את זה אצל עצמי שזה משנה לי כשאני שומע דיעות אחרות, לא מייד, אבל עם הזמן,
וגם אני רואה את זה אצל אחרים,
ואפילו אצל חברים פה בפורום שהיו נוכחים בוויכוחים מהסוג הזה בשנים האחרונות, אני מרגיש שהדיעות קצת השתנו, מן הסתם מכל מיני סיבות,
אבל גם מהסיבה שהם שמעו צד אחר בוויכוחים קודמים.

סתם דוגמא, (ושלא במקרה היא דוגמא לחזק את דעתי שלי שכתבתי לעיל באשכול)
אני בטוח,
שאם כל אלה שקפצו בקנאת השם צבקות כשראו את הקומיקס של שי צ'רקה,
אם עקב הוויכוח פה הם חזרו אח"כ להסתכל בקומיקס שוב,
והתבוננו לראות שאין שם אפילו משהו ברור נגד המהר"ל, ואדרבא, מקריאה פשוטה זה נראה שהקומיקס הזה בכלל לא על המהר"ל אלא על גולם אחר,
(זה נראה לי קצת כמו קומיקס על רבנים מזרחי שעשו גולם לשמור על הישוב התנחלות שהם גרים בו, אם אתם שואלים אותי. אבל מעולם לא קראתי את הקומיקס הזה)
צפה בקובץ המצורף 329903
ואז, כשהם שמו לב לזה, מן הסתם הם ממש השתוממו, גיוואלד, מאיפה שלפתי את הקנאות הזאת פתאום בלי שום סיבה? הרי אם הייתי מקדיש 3 שניות לקרוא את מה שבקומיקס, הייתי רואה שזה בכלל לא לועג על המהרל!
אוי אוי אוי,
האם אני רק מחפש סיבות לשלוף קנאת השם בכל מקום שאני הולך, בלי אפילו לבדוק אם זה מוצדק? האם היהדות אצלי זה רק משהו שטחי כזה וחיצוני כדי להרגיש שאני מהאלה הטובים ואחרים הם מהאלה שלא?
וואאי, כנראה, למפרע לפחות מסתבר לי, שאני ממש לא במדריגת פנחס לקנא קנאת השם, איי ייאי יאי, אאאאייייי,
אוי יוי יוי,
אבל מה זה אומר על כל החיים שלי?
אני צריך להתחיל את כל היהדות שלי מההתחלה?
האם כל ציור שאני רואה אני ישר מרגיש הרגשת שליחות של מצווה לחפש אם האף בציור הוא מדי גדול, ואז אני יכול להגיד שהמאייר הוא כמו נאצי?
הו לא! אין לי זכות קיום יותר!
אחחחחחחח, אויייי
(קולות של חרטה ותשובה)
איפה שאול יצחק שיורה לי את הדרך הנכונה ללכת בה?
מישהו יודע איפה הוא?


אני כאן. טוב בכל אופן, אז אולי בסוף יש לי עוד קצת כח להשתתף בוויכוחים האלה,
אבל לא יכולתי להתאפק.
איך שלא יהיה, החלק הראשון של ההודעה היה ברצינות.
(האמת גם השני)
שבת שלום!

 

[רון סגלוביץ]

אני מסכים עם אבימי,
השיחות האלה נראות עקרות לפעמים, ולי למשל נגמר הכח להשתתף בהם,
אבל מנסיון העבר, אני רואה שזה מאוד מאזן לשמוע פתאום צד שני,
כי המציאות היא שכשאדם מחזיק בדיעה מסויימת בחוזק, זה בד"כ גם כי קשה לו לעבור לנעליים של הצד השני לשמוע, ומעולם הוא לא חשב מספיק לעומק על האפשרות לחשוב משהו אחר,
אני רואה את זה אצל עצמי שזה משנה לי כשאני שומע דיעות אחרות, לא מייד, אבל עם הזמן,
וגם אני רואה את זה אצל אחרים,
ואפילו אצל חברים פה בפורום שהיו נוכחים בוויכוחים מהסוג הזה בשנים האחרונות, אני מרגיש שהדיעות קצת השתנו, מן הסתם מכל מיני סיבות,
אבל גם מהסיבה שהם שמעו צד אחר בוויכוחים קודמים.

סתם דוגמא, (ושלא במקרה היא דוגמא לחזק את דעתי שלי שכתבתי לעיל באשכול)
אני בטוח,
שאם כל אלה שקפצו בקנאת השם צבקות כשראו את הקומיקס של שי צ'רקה,
אם עקב הוויכוח פה הם חזרו אח"כ להסתכל בקומיקס שוב,
והתבוננו לראות שאין שם אפילו משהו ברור נגד המהר"ל, ואדרבא, מקריאה פשוטה זה נראה שהקומיקס הזה בכלל לא על המהר"ל אלא על גולם אחר,
(זה נראה לי קצת כמו קומיקס על רבנים מזרחי שעשו גולם לשמור על הישוב התנחלות שהם גרים בו, אם אתם שואלים אותי. אבל מעולם לא קראתי את הקומיקס הזה)
צפה בקובץ המצורף 329903
ואז, כשהם שמו לב לזה, מן הסתם הם ממש השתוממו, גיוואלד, מאיפה שלפתי את הקנאות הזאת פתאום בלי שום סיבה? הרי אם הייתי מקדיש 3 שניות לקרוא את מה שבקומיקס, הייתי רואה שזה בכלל לא לועג על המהרל!
אוי אוי אוי,
האם אני רק מחפש סיבות לשלוף קנאת השם בכל מקום שאני הולך, בלי אפילו לבדוק אם זה מוצדק? האם היהדות אצלי זה רק משהו שטחי כזה וחיצוני כדי להרגיש שאני מהאלה הטובים ואחרים הם מהאלה שלא?
וואאי, כנראה, למפרע לפחות מסתבר לי, שאני ממש לא במדריגת פנחס לקנא קנאת השם, איי ייאי יאי, אאאאייייי,
אוי יוי יוי,
אבל מה זה אומר על כל החיים שלי?
אני צריך להתחיל את כל היהדות שלי מההתחלה?
האם כל ציור שאני רואה אני ישר מרגיש הרגשת שליחות של מצווה לחפש אם האף בציור הוא מדי גדול, ואז אני יכול להגיד שהמאייר הוא כמו נאצי?
הו לא! אין לי זכות קיום יותר!
אחחחחחחח, אויייי
(קולות של חרטה ותשובה)
איפה שאול יצחק שיורה לי את הדרך הנכונה ללכת בה?
מישהו יודע איפה הוא?


אני כאן. טוב בכל אופן, אז אולי בסוף יש לי עוד קצת כח להשתתף בוויכוחים האלה,
אבל לא יכולתי להתאפק.
איך שלא יהיה, החלק הראשון של ההודעה היה ברצינות.
(האמת גם השני)
שבת שלום!

וכשאמרתי שרפו ידיי קודם, ובעוד כמה פעמים שלא הגבתי כלל, זה היה הכיוון של המילים שהיה לי לומר, אבל לא היה לי כוח. יש לי עוד הרבה מה להוסיף. ...אבל אין לי כוח. ולא כי אין לי כוח, אלא כי אני קצת מיואש. מודה.
שבת שלום לכולם.

 

[מרציפן]

א

סתם דוגמא, (ושלא במקרה היא דוגמא לחזק את דעתי שלי שכתבתי לעיל באשכול)
אני בטוח,
שאם כל אלה שקפצו בקנאת השם צבקות כשראו את הקומיקס של שי צ'רקה,
אם עקב הוויכוח פה הם חזרו אח"כ להסתכל בקומיקס שוב,
והתבוננו לראות שאין שם אפילו משהו ברור נגד המהר"ל, ואדרבא, מקריאה פשוטה זה נראה שהקומיקס הזה בכלל לא על המהר"ל אלא על גולם אחר,
(זה נראה לי קצת כמו קומיקס על רבנים מזרחי שעשו גולם לשמור על הישוב התנחלות שהם גרים בו, אם אתם שואלים אותי. אבל מעולם לא קראתי את הקומיקס הזה)
צפה בקובץ המצורף 329903
ואז, כשהם שמו לב לזה, מן הסתם הם ממש השתוממו, גיוואלד, מאיפה שלפתי את הקנאות הזאת פתאום בלי שום סיבה? הרי אם הייתי מקדיש 3 שניות לקרוא את מה שבקומיקס, הייתי רואה שזה בכלל לא לועג על המהרל!
אוי אוי אוי,
האם אני רק מחפש סיבות לשלוף קנאת השם בכל מקום שאני הולך, בלי אפילו לבדוק אם זה מוצדק? האם היהדות אצלי זה רק משהו שטחי כזה וחיצוני כדי להרגיש שאני מהאלה הטובים ואחרים הם מהאלה שלא?
וואאי, כנראה, למפרע לפחות מסתבר לי, שאני ממש לא במדריגת פנחס לקנא קנאת השם, איי ייאי יאי, אאאאייייי,
אוי יוי יוי,

שאול יצחק היקר,
לא התאפקתי כי אני זה שעשיתי את ההקבלה למהר"ל מפראג, ואתה זה שלא הבנת את דברי [נפלת במה שחשדת אחרים...]
לרגע לא כתבתי שהמהר"ל הוא זה שצוייר כאן, ואצטט את דברי:

"אם כבר מדברים על אומנות לא חינוכית - הנה הדוגמא.
לקחת עניין של יצירת גולם שנעשה ע"י המהר"ל בקדושה וטהרה ולעשות לו דוגמא בכזה קרקס..."

נזהרתי בזה מאד, ולא כתבתי שזה מה שמצוייר. כתבתי על הענין החמור של "לעשות לעניין שעשה המהר"ל דוגמא בכזו קרקס".
זה בעיני כמו מי שיעשה דוגמא לעקדת יצחק, עם אבא שעוקד את בנו [ומתוך קרקס וליצנות - אפים ארוכים ומעוותים וכדו'] וייתן להבין שלאבא לא קוראים אברהם ולבן לא יצחק, <אבל לכולם ברור יהיה שמקור הרעיון שאוב מעקדת יצחק>, ברור לי שכל מי שמעט רגישות רוחנית לו יסלוד מהדברים.

 

[ronitg]

מרציפן, מצלצלת לך,
אע"פ שבעקרון אני בעד אפים גדולים..
ובעד הומור עצמי
ובעקרון אני גם נורא אוהבת את שי צ'רקה, ובטוחה שהכל אצלו מצויר מתוך אהבה לתורה ולעם

אבל פה מסכימה איתך, יש זילות של הדברים
אע"פ שברור לחלוטין שהוא לא התכוון לצייר את המהר"ל, ואפילו לא התקרב לזה

 

[שאול יצחק]

שאול יצחק היקר,
לא התאפקתי כי אני זה שעשיתי את ההקבלה למהר"ל מפראג, ואתה זה שלא הבנת את דברי [נפלת במה שחשדת אחרים...]
לרגע לא כתבתי שהמהר"ל הוא זה שצוייר כאן, ואצטט את דברי:

נזהרתי בזה מאד, ולא כתבתי שזה מה שמצוייר. כתבתי על הענין החמור של "לעשות לעניין שעשה המהר"ל דוגמא בכזו קרקס".
זה בעיני כמו מי שיעשה דוגמא לעקדת יצחק, עם אבא שעוקד את בנו [ומתוך קרקס וליצנות - אפים ארוכים ומעוותים וכדו'] וייתן להבין שלאבא לא קוראים אברהם ולבן לא יצחק, <אבל לכולם ברור יהיה שמקור הרעיון שאוב מעקדת יצחק>, ברור לי שכל מי שמעט רגישות רוחנית לו יסלוד מהדברים.

בדברים שכתבתי לא התייחסתי למישהו מסויים,
אלא לתופעה רחבה בחברתנו.
בפרט שאת לא היחידה שכתבת נגד שי צ'רקה בעל הכיפה סרוגה והחולצה בצבע האחר,
לעיל גם כתבו-
"את הסיפור של הגולם מפראג אין צורך לאמת או להפריך במסגרת זו, אך לצייר את המהר"ל מפראג עם גיבובי שטויות זו מחלת ההשכלה במיטבה (כלומר במרעה). "
 
וגם היתה עוד הודעה, אין לי זמן לחפש עכשיו, והם גם קבלו צלצולים מעוד, וכולנו יודעים שהתופעה הזאת היא תופעה רחבה במגזר, אז אין צורך שתקחי את הדברים להפגע אישית ולהתגונן, אדרבא, את נמצאת ברוב הקובע בעל הרגישות הרוחנית, כמו שאת קוראת לזה.
בכל אופן, נא לא לקחת את הבדיחות שלי מדי ברצינות, סתם עשיתי צחוק כשהקצנתי את זה כדי לחדד את הנקודה, וגם זה היה משעשע לפתוח הודעה כאדם שקול ומאוזן, ולסיים כמו אחד שרק קוטל את השני ורוצה שכולם יסכימו איתו ויקראו בשמו לקבל תיקוני תשובה, אני מודה שיש לי חוש הומור שמצריך התרגלות.
אבל המכוון בדבריי הוא, שכן,
לכתוב על קומיקס כזה שזה קרקס מהמהר"ל בכזאת קלות, מצריך בדיקה מעמיקה האם מה שהתרגלנו לקרוא לו רגישות רוחנית, אינו מעורב בהרבה מדי סיגים של קנאות שאינה לשם שמים, נצחנות, מפלגתיות, השתייכות חברתית, חוסר גמישות מחשבתית, חוסר בקבלת האחר והשונה, קידוש יתר של כל מה שדומה לי או לחסידות אליה אני משתייך,קידוש יתר של כל מה שאני גדלתי עליו כי אל תטוש תורת אמך, וכו', עד כדי פסילת כל מה שאחר, ובעיקר פחד ולחץ שאם אקבל משהו אחר ממני אז אני כבר יגידו שאני לא מהאלה אלא מהאחרים, ולכן אני חייב להוקיע את זה,
מה לעשות- זה קצת נשמע כמו רגישות חברתית מפלגתית, ולא כמו רגישות רוחנית.
צריך גם לבדוק האם גם כשהילדות שלך,שאינן חובשות כיפה סרוגה, היו עושות הצגה בבית לשעשע את הקטנים, הצגה עם רב וגולם , ובהצגה הרב היה שואל 'אבל למה עשית את הגולם עם אף כזה גדול?' האם לא היינו מגיבים קצת אחרת. וגם אם לא, וגם אם היינו מגיבים אותו דבר וכועסים עליהם שאיך הם עןשים קרקס מהמהרל, ורק שהמורה שלהם לא תשמע על זה ויזמינו אותי לבי"ס,
גם זה הרי מצריך בדיקה האם דבר כזה באמת מועיל וגורם לילדים לאהוב ולקדש את כל הקדוש לנו, או האם אולי ורח"ל אנחנו משניאים את התורה ומצוות על הילדים שלנו בידים.
וכן על זה הדרך יש עוד כמה בדיקות שלדעתי היה כדאי לעשות,
ואגב, אני מסכים עם מה שאמרת על העקידה, רק שלדעתי ההשוואה לקומיקס על העקידה בשינוי שמות היא השוואה לא מוצלחת, אבל נשאיר את זה לך להרגיש את החילוק.
האמת, שכל זה זה נושא מאוד רגיש עם המון צדדים, רק אני אומר שכדאי לשמוע להבין גם את הצדדים מנגד.

נ.ב-
אני מתנחם בדבר אחד,
שפה בפורום עכ"פ,
ההודעה שפתחה את האשכול שאסור לעשות אף גדול ליהודי כי זה קרקס וזה כמו הנאצים- קבלה פחות צלצולים (חצי) מההודעה של אבימי שבאה אח"כ מנגד, וזה למרות שההודעה של אבימי היתה מאוד קיצונית.
אז רגע, ....

בעצם אני ברוב הקובע, ואת נמצאת במיעוט!
אז בעצם את כן צריכה להתגונן!
(זה עוד פעם בדיחה כמו ממקודם, לא לשים לב)
שבת שלום.

 

[חן 1]

אוף, חבל שאני לא יכולה לערוך תגיות,
הייתי כותבת 'אף ולא דומיה'

 

[מריומה~]

יום אחד
איש אחד
חלם על פיל קטן
עם אף ארוך
והוא גדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
והוא גדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל



וזה היה כל מכביד ולא נעים
האף הארוך נשרך אחריו ,
הסתבך והתגלגל
התפתל והתבלבל
ושיגע את כל גן החיות
הוא רצה להתפטר מהאף אבל לא ידע איך עושים את זה ,
נתקע למבקרים ברגלים
דגדג את האריות באוזניים
ושרט את הקופים
והוא לא ידע מה לעשות
איך לקצר את האף

כך עברו ימים רבים וכולם סובלים
ואפילו הוא בעצמו שכל כך היה גאה בעצמו
שהוא פיל
כבר הרגיש לא נעים
וכמעט הצטער על זה שככה הוא נברא
כולם היו עצבניים
עצובים ונבוכים
ללא פתרונים
כך הסתובבו
ימים רבים.





והוא שכח שזה רק היה חלום.

 

[מרציפן]

יום אחד
איש(דג) אחד
פתח אשכול קטן
על (יהודי עם) אף ארוך
והוא (האשכול) גדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
והוא גדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל
וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל



וזה היה כל מכביד ולא נעים
האף הארוך נשרך אחריו,
עם כל המי ו(אבי)מי
הסתבך והתגלגל
התפתל מנושא לנושא והתבלבל
ושיגע [בעיקר] את כל המאיירים...
התארך האשכול, ניסה מידע להצליב
פה ושם לפעמים קצת היה מעליב(ליב)
ניסה להצחיק בשאלות, פינות לעגל
עם הומור שצריך להתרגל
הרבה ניסה להתמודד עם האף, ללכת, לעמוד, לפעמים אף שכב
חשב אולי יטפס על איזה כוכב
נתקע [האשכול] למבקרים ברגלים ללא בושה אפילו טיפה
הסתבך [שוב - האשכול] שוב ושוב בנושאי השקפה
פה ושם קצת הומור
התארך כאוזניים של חמור
פה ושם חטף
תגיות מאף לאף
והוא לא ידע מה לעשות

כך עברו ימים רבים וכולם סובלים
ואפילו הוא בעצמו
כבר הרגיש לא נעים
וכמעט הצטער על זה האשכול
כולם היו עצבניים
עצובים ונבוכים מלאי חרון
ללא פתרונים ללא גיל אף ללא רון
כך הסתובבו
ימים רבים.





ואף אחד לא שכח שזה היה אמור להיות רק אשכול קטנטן...

חנוכה שמח - בהנאה לכולם!!

 

[שרה מגן]

חברה,
רחמים, אנא,
הסיטו את האף הארוך כבר ודפדפו הלאה,
בבקשה.
לילה טוב.

 

[רון סגלוביץ]

חברה,
רחמים, אנא,
הסיטו את האף הארוך כבר ודפדפו הלאה,
בבקשה.
לילה טוב.

אתם סתם מקנאים באשכול שלנו.
זה אחד הדיונים היותר מעניינים וחשובים שראיתי כבר הרבה זמן.
אמנם רק נגענו בקצה הקרחון. וגם זה רק למי ששם לב, כי הנושא לא היה אף ארוך או השוואה לנאצים, ואפילו לא ממש תפקידו של המאייר כמעצב השקפה, אפילו שזה מה שבפשטות נכתב במילים, הנושא היה תחלואי החברה החרדית. או ליתר דיוק - התרבות החרדית. וזה מעניין וחשוב. כי לא מדברים על זה. לא מדברים על כלום, בכלל, עקרונית כמעט.

 

[נתין]

הוא היה אשכול צנוע, קטן, ביישן. אפרורי. חסר כריזמה, חסר עניין.
יום אחד- מישהו רחרח אותו. מממ... הריח היה חזק מאוד!
ואז עוד אחד רחרח אותו, וכתב תגובה.
ולאט לאט התקבצו סביבו והריחו והריחו וכתבו עוד ועוד תגובות
עד שהעסק נעשה מב-איש

בקיצור האשכול הזה ממש מביש
וצריך לסלול עליו כביש
או להכות אותו בפטיש
עד שייעלם תחת עשן החשיש
למורת רוחם של אבימי ודגאיש