הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני מקווה שזה בסדר שאני מדבר פה מהרהורי ליבי ומתחיל דיון קצת פילוסופי, תסלחו לי על החפירה...
כולנו יודעים שבמוזיקה יש המון זוהר וכבוד, אבל מצד שני יש המון תוכן ואפשר לעשות הרבה טוב בעולם ע"י יצירת מוזיקה (וכמובן יש מוזיקה שהיא לא זוהר ולא לעשות, זה פשוט לנגן כי זה כיף).
מה שמפריע לי זה- האם אנחנו כמוזיקאים לא נמשכים קצת לכבוד ולצומי במקום לתוכן? חבר שלי שהתחיל ללמוד רפואה אמר לי שפשוט שכל מי שהולך ללמוד רפואה זה בשביל הכבוד של "להיות רופא" [אני יודע, לא כולם, באתי להדגיש נקודה...]
חלקכם אולי שמתם לב שהוצאתי "סינגל" לחנוכה, אני חייב לציין שזה היה מביך... איך אמרתי: "כל הזכויות שהיו לי עד היום כבר לא משנים, העיקר הוצאתי שיר", כמה תגובות וכמה אנשים שמתלהבים, ממה? מכלום, כולה שיר...
משם הבנתי עד כמה קשה להתנתק מהפידבק וליצור מוזיקה לשמה... זה ממכר ה:"שמענו את השיר שלך אחרי הדלקת נרות כל המשפחה", או "ראית שפרסמו את השיר שלך ב..." קשה שלא לחשוב אחר כך בלב- בוא נעשה עוד שיר, אבל האמת היא: מה קרה? כמה אנשים נהנו מהשיר, יופי, ואז מה??? למה זה נהיה כזה דבר קדוש וחשוב?
אומרים "אתה מבוזבז", למה? אולי להיפך, אם אני יצור מוזיקה כל היום אני יהיה מבוזבז...
אני ממש לא מדבר רק על כבוד, אלא גם על ההתלהבות של "בוא נעשה פרויקט ונוציא שיר ו..." (רמז- כלום).
מוזיקה זה דבר גבוה, מוזיקה יכולה להשפיע, מוזיקה זה גם פרנסה, ויש גם הרבה דברים במוזיקה שזה לא שלושת הדברים האלו...
וסתם ווארט שלי:
למה לא פעם רואים זמר שעומד על במה ועושה מה שהוא יודע לעשות וכולם מוחאים לו כפיים, ואילו אף פעם לא ראינו נגר שעומד על במה, בונה ארון וכולם מריעים לו ומבקשים סלפי, הרי שניהם עושים טוב את מה שה' חנן אותם?
אשמח לשמוע מחשבות וחוויות של מוזיקאים אחרים
כולנו יודעים שבמוזיקה יש המון זוהר וכבוד, אבל מצד שני יש המון תוכן ואפשר לעשות הרבה טוב בעולם ע"י יצירת מוזיקה (וכמובן יש מוזיקה שהיא לא זוהר ולא לעשות, זה פשוט לנגן כי זה כיף).
מה שמפריע לי זה- האם אנחנו כמוזיקאים לא נמשכים קצת לכבוד ולצומי במקום לתוכן? חבר שלי שהתחיל ללמוד רפואה אמר לי שפשוט שכל מי שהולך ללמוד רפואה זה בשביל הכבוד של "להיות רופא" [אני יודע, לא כולם, באתי להדגיש נקודה...]
חלקכם אולי שמתם לב שהוצאתי "סינגל" לחנוכה, אני חייב לציין שזה היה מביך... איך אמרתי: "כל הזכויות שהיו לי עד היום כבר לא משנים, העיקר הוצאתי שיר", כמה תגובות וכמה אנשים שמתלהבים, ממה? מכלום, כולה שיר...
משם הבנתי עד כמה קשה להתנתק מהפידבק וליצור מוזיקה לשמה... זה ממכר ה:"שמענו את השיר שלך אחרי הדלקת נרות כל המשפחה", או "ראית שפרסמו את השיר שלך ב..." קשה שלא לחשוב אחר כך בלב- בוא נעשה עוד שיר, אבל האמת היא: מה קרה? כמה אנשים נהנו מהשיר, יופי, ואז מה??? למה זה נהיה כזה דבר קדוש וחשוב?
אומרים "אתה מבוזבז", למה? אולי להיפך, אם אני יצור מוזיקה כל היום אני יהיה מבוזבז...
אני ממש לא מדבר רק על כבוד, אלא גם על ההתלהבות של "בוא נעשה פרויקט ונוציא שיר ו..." (רמז- כלום).
מוזיקה זה דבר גבוה, מוזיקה יכולה להשפיע, מוזיקה זה גם פרנסה, ויש גם הרבה דברים במוזיקה שזה לא שלושת הדברים האלו...
וסתם ווארט שלי:
למה לא פעם רואים זמר שעומד על במה ועושה מה שהוא יודע לעשות וכולם מוחאים לו כפיים, ואילו אף פעם לא ראינו נגר שעומד על במה, בונה ארון וכולם מריעים לו ומבקשים סלפי, הרי שניהם עושים טוב את מה שה' חנן אותם?
אשמח לשמוע מחשבות וחוויות של מוזיקאים אחרים
נערך לאחרונה ב:
