התחלק או החליק?

RCpro

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
ולכמה חלקים?

סיפור שהיה - כך היה.
פתחתי יתד נאמן, כתבה של ארנון יפה, פריז. על אודות השלג הסיבירי...
כי מכוניתו 'התחלקה' על הקרח. גיחכתי, וספרתי לחברים. (טוב, זה גם מגוחך לומר שהמכונית שלו היתה בסיביר...:))
והנה סיפר לי אחד מן החברים שב'מילון חדש בהוצאת אברהם אבן שושן בהשתתפות חבר אנשי מדע - 1964': "התחלק: החלק, נמעדה רגלו במקום חלק: 'הזקן התחלק על קליפת בננה ונפל' - להתחלק, התחלקתי , מתחלק יתחלק".
ובמחשבה שניה, מה ההבדל? למה חָלָק שונה מחֵלֶק? למה לזה קוראים להתחלק ולזה להחליק? האם זה תיקון עתיק של הפקולטה ללשון? ואם אכן זה המצב למה אנחנו מגחכים למי 'שטועה' ומתחלק על בקרח החלק במקום מחליק על הקרח?
 

אושר

משתמש מקצוען
מה אותו חבר מחזיק בבית ספרים עתיקים שאין להם דורש...
במהדורה של מילון אבן שושן משנת תשמ"ט (שם כתבו 1989) הוא כבר מציין את הצורה "התחלק" כעברית מודרנית "בלשון הדיבור" (קרי: סלנג).
הצורה "החליק" מצויה במשנה - המילון מביא דוגמא מעירובין י, יד: "בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו." (מכאן לקחו את הרעיון לבזוק מלח על הכביש המושלג בשביל שלא יחליקו??)
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
לסיבת חילוף הבנינים בין הפעלים יש הסבר ארוך אצל בעלי הדקדוק (עיין מסלול: מסילת הכנוים נתיב יב מראשו לסופו), והם הזהירו שאם יימצא בלשון המקרא או המשנה פעל מסוים בבנין הִפְעִיל למשל, אין לבטאו בבנין אחר, אלא אם כן הוא נמצא במקורות בשני הבנינים כאחד יוצאים להוראה אחת.
ועל כן אם אבן שושן אמר זאת ללא מקור, ודאי טעה בזה.
 

אושר

משתמש מקצוען
למה אתה טוען שאבן שושן אומר זאת ללא מקור? הוא במפורש הביא את המקור (במהדורה שציינתי): לשון הדיבור!...
 

מאירי5

משתמש רשום
נכתב ע"י אושר;339481:
מה אותו חבר מחזיק בבית ספרים עתיקים שאין להם דורש...
במהדורה של מילון אבן שושן משנת תשמ"ט (שם כתבו 1989) הוא כבר מציין את הצורה "התחלק" כעברית מודרנית "בלשון הדיבור" (קרי: סלנג).
הצורה "החליק" מצויה במשנה - המילון מביא דוגמא מעירובין י, יד: "בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו." (מכאן לקחו את הרעיון לבזוק מלח על הכביש המושלג בשביל שלא יחליקו??)
הרעיון יפה, אך זה לא קשור. היו בוזקים מלח על הכבש בגלל שהוא היה חלק מעצם טבעו ובפיזור המלח נוצרו אלפי נקודות חיכוך בין הכבש לרגלי הכהנים כך שלא יחליקו על גביו.
המטרה בפיזור מלח על הכביש הוא בשביל להוריד את נקודת הקפיאה של המים, כלומר, גורמים למים לא לקפוא, וממילא לא יווצר קרח ולכן לא יחליקו על הכביש.
(מים קופאים והופכים לקרח בטמפרטורה של 0 מעלות, אם מוסיפים מלח למים הם קופאים בכמה מעלות מתחת לאפס, כמה, אני לא זוכר בדיוק).
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  20  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה