סיפור בהמשכים השבת אבידה תרתי משמע

[הספרן]

אשמח לשמוע ביקורת וכוליה....
על פרק ג' ועל הסיפור בכלל

 

[ליאורהA]

קודם כל נהניתי מכך שמדובר בסיפור ששמעתם וניגשתם לכתוב אותו בהרחבה.

לגבי הסלנגים שומע, רציתי להקליל קצת את הסיפור. אשמח לשמוע מחברים נוספים מה דעתם על כך

מצטרפת לכך שכדאי לשמור על האחידות של משלב הכתיבה. רוב הסיפור כתוב ברמה גבוהה ובסגנון ספרותי, עם הרבה תיאורים, ולכן עדיף להימנע מביטויים שמתאימים לסגנון כתיבה אחר, דיבורי יותר. זה דווקא יתרון אצל כותב שמסוגל לכתוב בסגנונות שונים (סיפורת בניחוח ישן יותר, הומור...) אבל עדיף לא לערבב.
למשל "בתכלס", כמו שאמרו, וגם זה:

כמסורת אביו ג'ק הגדול זל"ע (זכרונו לא עדן..)

אפילו את המשפט הבא אפשר לשקול אם הוא משתלב לגמרי בסגנון הכתיבה, אבל לא הייתי פוסלת לחלוטין:

שהרי אין נקודה בגלובוס בלי הקב"ה, יהודי, ואוכל...

'היהודים העשירים חולשים על כלכלת העולם' הרהר לעצמו וסינן חיוך מרושע מבין שפמו,

בתייר היהודי 'זה עם התוספת שיער בצדדיו, הכובע המשונה והחוטים המשתלשלים'...

המשפטים האלו מעט קלישאתיים... אם הם קריטיים לעלילה, כדאי לנסות לכתוב אותם בצורה קצת יותר מעניינת ומגוונת.

אלא הזמנה לאירוע ובראשה מתנוסס כוכב בעל שישה קודקודים (מגן דוד),

כאן לפי דעתי אין צורך להבהיר לקוראים שמדובר במגן דוד. אנחנו מבינים את זה לבד.

מתי יעלה הפרק האחרון?

 

[הספרן]

קודם כל נהניתי מכך שמדובר בסיפור ששמעתם וניגשתם לכתוב אותו בהרחבה.


מצטרפת לכך שכדאי לשמור על האחידות של משלב הכתיבה. רוב הסיפור כתוב ברמה גבוהה ובסגנון ספרותי, עם הרבה תיאורים, ולכן עדיף להימנע מביטויים שמתאימים לסגנון כתיבה אחר, דיבורי יותר. זה דווקא יתרון אצל כותב שמסוגל לכתוב בסגנונות שונים (סיפורת בניחוח ישן יותר, הומור...) אבל עדיף לא לערבב.
למשל "בתכלס", כמו שאמרו, וגם זה:

אפילו את המשפט הבא אפשר לשקול אם הוא משתלב לגמרי בסגנון הכתיבה, אבל לא הייתי פוסלת לחלוטין:





המשפטים האלו מעט קלישאתיים... אם הם קריטיים לעלילה, כדאי לנסות לכתוב אותם בצורה קצת יותר מעניינת ומגוונת.


כאן לפי דעתי אין צורך להבהיר לקוראים שמדובר במגן דוד. אנחנו מבינים את זה לבד.

מתי יעלה הפרק האחרון?

תודה עצומממההה!
(ולהרגשתי גם באלף תודות לא יהיה די לבטא את ההוקרה על התגובה המושקעת, האיכותית והכל כך מקצועית ויעילה!)
עברתי על כל הארה והארה שכתבתם והחלטתי ליישם כמעט הכל
וישנם נקודות שהייתי שמח עוד קצת ללבן ואכתוב בס"ד בהמשך
(אם כי מרגע לרגע ההודעה שתכננתי לעלות מתארכת ומתארכת כמעט כמו פרק נוסף..)

 

[הספרן]

קודם כל נהניתי מכך שמדובר בסיפור ששמעתם וניגשתם לכתוב אותו בהרחבה.

תודה. עמדתם כאן על נקודה שבעיני היא די עקרונית
יש סופרים וכותבי סיפורים שמתחברים לסיפור עלילתי מומצא למהדרין.. ויש שפחות
ובגדול סיפור ששמעתי באזני או כזה שמבוסס על רקע אמתי יש לי מוטיבציה לכתוב אותו, מאשר להמציא סיפור
[ולא שזה כזה מסובך להמציא. ובאמת רוב הסיפורים שכתבתי עד היום (ולא רק בפרוג) מבוססים על סיפור אמיתי (כמובן ברמה משתנה)]
גם אתם שותפים להרגשה הזו?

אגב, קודם שהצטרפתי לקהילת כתיבה קראתי באחד האשכולות מה שכתבה המנהלת @מ. י. פרצמן בנוגע לקריאת סיפורים ממוצאים שכתבו אחרים, ודי הזדהיתי איתה, על אף שאני כן נהנה מידי פעם לקרוא גם סיפורים כאלה (בנינו רוב המדף בנוי על ספרים כאלה..) אבל בנוגע לכתיבת הסיפור, אני מקבל השראה בסיפור שמבוסס כולו או רובו על אירוע אמיתי.

מצטרפת לכך שכדאי לשמור על האחידות של משלב הכתיבה. רוב הסיפור כתוב ברמה גבוהה ובסגנון ספרותי, עם הרבה תיאורים, ולכן עדיף להימנע מביטויים שמתאימים לסגנון כתיבה אחר, דיבורי יותר. זה דווקא יתרון אצל כותב שמסוגל לכתוב בסגנונות שונים (סיפורת בניחוח ישן יותר, הומור...) אבל עדיף לא לערבב.
למשל "בתכלס", כמו שאמרו,

תודה. בעקבות ההמלצה שלך ושל דוכסטוס השתכנעתי לגמרי, ובתכלס... לא אשלב סגנון וכו'...

וגם זה:

כמסורת אביו ג'ק הגדול זל"ע (זכרונו לא עדן..)

מעניין, כי בסיפור נסיתי לאפיין את הדמות בקווים הומוריסטים, כך שזה משתלב יפה.
או שיש לחלק בין מאפייני הדמות לבין תיאור המספר. בכ"מ קבלתי את המלצתכם

אפילו את המשפט הבא אפשר לשקול אם הוא משתלב לגמרי בסגנון הכתיבה, אבל לא הייתי פוסלת לחלוטין:
שהרי אין נקודה בגלובוס בלי הקב"ה, יהודי, ואוכל...

כאן זה כבר מפתיע. אבל שוב הארתם את תשומת לבי ואחשוב שוב אם אכן ראוי לשלב אותו

'היהודים העשירים חולשים על כלכלת העולם' הרהר לעצמו וסינן חיוך מרושע מבין שפמו,

בתייר היהודי 'זה עם התוספת שיער בצדדיו, הכובע המשונה והחוטים המשתלשלים'...

המשפטים האלו מעט קלישאתיים... אם הם קריטיים לעלילה, כדאי לנסות לכתוב אותם בצורה קצת יותר מעניינת ומגוונת.

הקטע הראשון לגמרי קלישאה. אם כי קלישאה נכונה. כדאי להוריד אותו? (מה שתאמרו)
בקטע השני, התיאור נכתב ע"פ מה שהסקתי כיצד אדם זר מבחוץ מסתכל על יהודי חרדי. ובאמת לא זכור לי שקראתי אי פעם תיאור בנוסח הזה. אבל שוב כפי שכתבתם זה לא קריטי לעלילה ואם לדעתכם זה מפריע, אשמיט אותו.

כאן לפי דעתי אין צורך להבהיר לקוראים שמדובר במגן דוד. אנחנו מבינים את זה לבד.

כוונתכם למש"נ במסוגר. ואכן בשעה שכתבתי הסתפקתי עם זה לא מיותר. ואשמיט

מתי יעלה הפרק האחרון?

תודה רבה על ההתעניינות. פרק הסיום לקראת סגירה וכבר תוכנן לעלות השבוע אבל לא יצא.. ב"ה בשבוע הקרוב

ולפני שאני סוגר את הסיפור אשמח לקבל עוד 2 ביקורות ממך (ומשאר הכותבים)
א. בנוגע להערה נכונה שקבלתי על פרק א', האם לדעתכם התיקון כאן עולה יפה
ב. לגבי פרק ג' הסתפקתי אם לשלב התייחסות של נפתלי לגבי הגניבה או להתעלם מזה ופשוט לגשת לפרק סיום. בסוף כמחצית מהפרק מתייחסת לנקודה הזו, האם זה לא מיותר? ובאופן כללי האם פרק ג' לא כבד קצת בלי שום התפתחות או מידע חדש לקורא?

ושוב תודה עצומה!

 

[ליאורהA]

אגב, קודם שהצטרפתי לקהילת כתיבה קראתי באחד האשכולות מה שכתבה המנהלת @מ. י. פרצמן בנוגע לקריאת סיפורים ממוצאים שכתבו אחרים, ודי הזדהיתי איתה, על אף שאני כן נהנה מידי פעם לקרוא גם סיפורים כאלה (בנינו רוב המדף בנוי על ספרים כאלה..) אבל בנוגע לכתיבת הסיפור, אני מקבל השראה בסיפור שמבוסס כולו או רובו על אירוע אמיתי.

אפשר קישור? נשמע מעניין...

תודה. עמדתם כאן על נקודה שבעיני היא די עקרונית
יש סופרים וכותבי סיפורים שמתחברים לסיפור עלילתי מומצא למהדרין.. ויש שפחות
ובגדול סיפור ששמעתי באזני או כזה שמבוסס על רקע אמתי יש לי מוטיבציה לכתוב אותו, מאשר להמציא סיפור
[ולא שזה כזה מסובך להמציא. ובאמת רוב הסיפורים שכתבתי עד היום (ולא רק בפרוג) מבוססים על סיפור אמיתי (כמובן ברמה משתנה)]
גם אתם שותפים להרגשה הזו?

אגב, קודם שהצטרפתי לקהילת כתיבה קראתי באחד האשכולות מה שכתבה המנהלת @מ. י. פרצמן בנוגע לקריאת סיפורים ממוצאים שכתבו אחרים, ודי הזדהיתי איתה, על אף שאני כן נהנה מידי פעם לקרוא גם סיפורים כאלה (בנינו רוב המדף בנוי על ספרים כאלה..) אבל בנוגע לכתיבת הסיפור, אני מקבל השראה בסיפור שמבוסס כולו או רובו על אירוע אמיתי.

אישית אני מתחברת יותר לכתיבה שמבוססת על רקע אמיתי (אפילו על פרט אחד, לאו דווקא שכל הסיפור קרה באמת). להרגשתי זה נותן לסיפור תחושה יותר מחוברת ואותנטית. אבל יש כמובן יוצאים מן הכלל.

מעניין, כי בסיפור נסיתי לאפיין את הדמות בקווים הומוריסטים, כך שזה משתלב יפה.
או שיש לחלק בין מאפייני הדמות לבין תיאור המספר. בכ"מ קבלתי את המלצתכם

כאן זה כבר מפתיע. אבל שוב הארתם את תשומת לבי ואחשוב שוב אם אכן ראוי לשלב אותו

נכון, יש הבדל בין השניים. יותר מזה, אני חושבת שאם האפיון הזה היה מופיע לאורך כל הסיפור, הוא היה עובר יותר ואף מעשיר את הסיפור. אבל אם יש רק שניים-שלושה משפטים, זה נראה לא שייך.
אפשר לדון אם בסיפור שכתוב ברמה גבוהה מתאים להכניס משפטים כאלו, אפילו בדיבור ובמחשבה של הדמויות.
בכל מקרה אם אתם רוצים לשלב את האפיון הזה בסיפור, אפשרי בהחלט. רק לדעתי כדאי להוסיף עוד כמה משפטים כדי שלא ייראה תקוע, וגם להכניס את המשפטים בקשר לדמויות הרלוונטיות ולא בתיאורים כלליים. יכול להיות שזה פתרון מוצלח. אם זהו סגנון הכתיבה הייחודי שלכם, כדאי למצוא דרך לשלב אותו ולא לוותר.

הקטע הראשון לגמרי קלישאה. אם כי קלישאה נכונה. כדאי להוריד אותו? (מה שתאמרו)
בקטע השני, התיאור נכתב ע"פ מה שהסקתי כיצד אדם זר מבחוץ מסתכל על יהודי חרדי. ובאמת לא זכור לי שקראתי אי פעם תיאור בנוסח הזה. אבל שוב כפי שכתבתם זה לא קריטי לעלילה ואם לדעתכם זה מפריע, אשמיט אותו.

לא חייב להוריד לגמרי, אבל כן לנסות לכתוב את אותו תוכן בצורה יותר מיוחדת או מעניינת, לא קלישאתית. אנסה לחשוב על דוגמא...

ושוב תודה עצומה!

בשמחה!

 

[ליאורהA]

אנסה לחשוב על דוגמא...

יש כאן מאמר נחמד בנושא (לקראת הסוף מדובר על שבירת קלישאות).

 

[הספרן]

יש כאן מאמר נחמד בנושא (לקראת הסוף מדובר על שבירת קלישאות).

סליחה על הקלישאה אבל זה חסום בנטפרי...

 

[ליאורהA]

סליחה על הקלישאה אבל זה חסום בנטפרי...

מותר להעתיק לכאן את התוכן? (בתוספת קרדיט, כמובן...)

 

[הספרן]

אפשר קישור? נשמע מעניין...

כעת חיפשתי שוב ולא מצאתי. אתייג את @מ. י. פרצמן שאולי תמציא לידינו את קישור ההודעה בנוגע למה שכתבה על קריאת סיפורים מומצאים שכתבו אחרים

מותר להעתיק לכאן את התוכן? (בתוספת קרדיט, כמובן...)

אני חושב שכן. אבל תמיד אפשר לשלוח בהודעה פרטית

 

[מ. י. פרצמן]

כעת חיפשתי שוב ולא מצאתי. אתייג את @מ. י. פרצמן שאולי תמציא לידינו את קישור ההודעה בנוגע למה שכתבה על קריאת סיפורים מומצאים שכתבו אחרים

אני חושב שכן. אבל תמיד אפשר לשלוח בהודעה פרטית

דיון - סיפור "מחזק" או דמיון מדריך?

פנה יום? פנה. פותח את הדיון בעקבות סיפורו ליום הכיפורים של @הדוויג ובעקבות סיפורים דומים ותגובות דומות במהלך ההיסטוריה. דובר כבר רבות אודות סיפורים עם מסר וכדומה, איני דן בכך. הסיפור כתוב ביד אמן, ללא ספק. הדמויות מתוארות להפליא והכל מוגש בחן ובשלמות המאפיינים את הסופר המוכשר. שאלתי היא האם...

www.prog.co.il

 

[ליאורהA]

א. בנוגע להערה נכונה שקבלתי על פרק א', האם לדעתכם התיקון כאן עולה יפה

לגבי זה, לדעתי התיקון מצוין אם החלטתם שצריך אותו. באופן אישי לא הפריע לי המעבר. בקריאה ראשונה תפסתי את הקטע הזה בתור תיאור שמאפיין את הדמות, לא בתור חלק מהסיפור עצמו. אם כך אני לא חושבת שיש צורך להתייחס לקטע הזה גם בסוף הפרק, כי כאמור הוא לא חלק מהסיפור אלא סוג של הסבר... אבל תלוי מה התפקיד שייעדתם לקטע.

ב. לגבי פרק ג' הסתפקתי אם לשלב התייחסות של נפתלי לגבי הגניבה או להתעלם מזה ופשוט לגשת לפרק סיום. בסוף כמחצית מהפרק מתייחסת לנקודה הזו, האם זה לא מיותר?

מה ההתייחסות הזו מוסיפה לסיפור? איך היא מקדמת אותו? כך אפשר להבין אם היא מיותרת או לא.

ובאופן כללי האם פרק ג' לא כבד קצת בלי שום התפתחות או מידע חדש לקורא?

לא הרגשתי כך...

לגבי מה שהערתי על הביטויים האלו:

כמסורת אביו ג'ק הגדול זל"ע (זכרונו לא עדן..)

שהרי אין נקודה בגלובוס בלי הקב"ה, יהודי, ואוכל...

בקריאה שנייה שמתי לב שיש עוד משפטים בסגנון הנ"ל, אז אני חוזרת בי על ההערה. הם כן מוסיפים לסיפור ואני לא חושבת שצריך להוריד אותם. (את "בתכלס" כן כדאי להוריד, הוא באמת סלנג פחות מתאים למשלב...)

 

[הספרן]

המשפטים האלו מעט קלישאתיים... אם הם קריטיים לעלילה, כדאי לנסות לכתוב אותם בצורה קצת יותר מעניינת ומגוונת.

חשבתי לשבור את הקלישאה הראשונה, בניסוח הבא..

עיניו כמעט ויצאו מחוריהן, מדמיין למול עיניו עשרות שטרות של מאות דולרים אמריקאים שממתינים לו במעטפה, 'אם היהודים העשירים חולשים על כלכלת העולם אז האורתודוקסים לבדם שולטים על מחצית' הרהר לעצמו וסינן חיוך מרושע מבין שפמו,

קולות חרישיים שעלו מכיוון המסדרון קטעו באחת את דמיונו המתוק,

 

[ליאורהA]

חשבתי לשבור את הקלישאה הראשונה, בניסוח הבא..

עיניו כמעט ויצאו מחוריהן, מדמיין למול עיניו עשרות שטרות של מאות דולרים אמריקאים שממתינים לו במעטפה, 'אם היהודים העשירים חולשים על כלכלת העולם אז האורתודוקסים לבדם שולטים על מחצית' הרהר לעצמו וסינן חיוך מרושע מבין שפמו,

קולות חרישיים שעלו מכיוון המסדרון קטעו באחת את דמיונו המתוק,

רעיון יפה מאוד!

 

[הספרן]

ב"ה אעלה בקרוב את פרק הסיום בסיפור מאמר שיפורסם
אם כי צריך את עזרתכם
אני לא סגור לגמרי על הכותרת ואשמח לשמוע הצעות נוספות מחברי הקהילה

מקוש"ב 3 הפרקים למי שעוד לא קרא..
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'

 

[הספרן]

פרק סיום העליתי במאמר אשמח לקבל שם משוב מחברי הקהילה

המסע של גבריאל - גניבה אחת נשמה אחת

סיפור מתח עלילתי על יהודי שכמעט מתבולל בנשואי תערובת עם בחורה מקומית בדרום אמריקה, וניצל ברגע האחרון בזכות תפילין והזמנה שיהודי חרדי מניו יורק איבד בטרמינל כשנסע לאירוע בר מצווה

www.prog.co.il

(ותודה ל@ליאורהA @דוכסוסטוס @תמרוז @פניני ריין על ההערות הבונות)

 

[הספרן]

ב"ה אעלה בקרוב את פרק הסיום בסיפור מאמר שיפורסם
אם כי צריך את עזרתכם
אני לא סגור לגמרי על הכותרת ואשמח לשמוע הצעות נוספות מחברי הקהילה

אמנם במאמר נתתי לו כותרת בשם -
"המסע של גבריאל - גניבה אחת נשמה אחת"
אבל לא סגור גם על זה, כך שההצעה בתוקף.. תודה

 

[המלמד מבני ברק]

מאוד מאוד יפה, טיפה מזכיר לי סיפור שאני כתבתי באחד האתגרים הצצים להם מדי חודש בקהילתנו המשובחת\

אתגר - בימים ההם - בזמן הזה

אחד הכישורים המרכזיים של הסופר, הינו כושר התבוננות מעמיק באובייקט כלשהו, וכשכל השאר רואים חפצים דוממים פזורים, רואה הסופר סיפור מסעיר שמתחנן להיכתב. לפני כאלפיים שנה, תשע שנים לאחר שהחריבו את הבית, לגמה רומי מעט מכוס התרעלה. הר הגעש וזוב ירק אש וגופרית, וקבר באפר וולקני את פומפיי, עיר רומית...

www.prog.co.il

אתגר - בימים ההם - בזמן הזה

אחד הכישורים המרכזיים של הסופר, הינו כושר התבוננות מעמיק באובייקט כלשהו, וכשכל השאר רואים חפצים דוממים פזורים, רואה הסופר סיפור מסעיר שמתחנן להיכתב. לפני כאלפיים שנה, תשע שנים לאחר שהחריבו את הבית, לגמה רומי מעט מכוס התרעלה. הר הגעש וזוב ירק אש וגופרית, וקבר באפר וולקני את פומפיי, עיר רומית...

www.prog.co.il

 

[הספרן]

מאוד מאוד יפה, טיפה מזכיר לי סיפור שאני כתבתי באחד האתגרים הצצים להם מדי חודש בקהילתנו המשובחת\

אתגר - בימים ההם - בזמן הזה

אחד הכישורים המרכזיים של הסופר, הינו כושר התבוננות מעמיק באובייקט כלשהו, וכשכל השאר רואים חפצים דוממים פזורים, רואה הסופר סיפור מסעיר שמתחנן להיכתב. לפני כאלפיים שנה, תשע שנים לאחר שהחריבו את הבית, לגמה רומי מעט מכוס התרעלה. הר הגעש וזוב ירק אש וגופרית, וקבר באפר וולקני את פומפיי, עיר רומית...

www.prog.co.il

אתגר - בימים ההם - בזמן הזה

אחד הכישורים המרכזיים של הסופר, הינו כושר התבוננות מעמיק באובייקט כלשהו, וכשכל השאר רואים חפצים דוממים פזורים, רואה הסופר סיפור מסעיר שמתחנן להיכתב. לפני כאלפיים שנה, תשע שנים לאחר שהחריבו את הבית, לגמה רומי מעט מכוס התרעלה. הר הגעש וזוב ירק אש וגופרית, וקבר באפר וולקני את פומפיי, עיר רומית...

www.prog.co.il

איך יפה לפני שקראת את פרק הסיום?
אתה מוזמן לקרוא אותו במאמר

המסע של גבריאל - גניבה אחת נשמה אחת

סיפור מתח עלילתי על יהודי שכמעט מתבולל בנשואי תערובת עם בחורה מקומית בדרום אמריקה, וניצל ברגע האחרון בזכות תפילין והזמנה שיהודי חרדי מניו יורק איבד בטרמינל כשנסע לאירוע בר מצווה

www.prog.co.il

אשמח לקבל שם תגובות!

 

[המלמד מבני ברק]

איך יפה לפני שקראת את פרק הסיום?
אתה מוזמן לקרוא אותו במאמר

המסע של גבריאל - גניבה אחת נשמה אחת

סיפור מתח עלילתי על יהודי שכמעט מתבולל בנשואי תערובת עם בחורה מקומית בדרום אמריקה, וניצל ברגע האחרון בזכות תפילין והזמנה שיהודי חרדי מניו יורק איבד בטרמינל כשנסע לאירוע בר מצווה

www.prog.co.il

אשמח לקבל שם תגובות!

@הספרן, ברור שקראתי את מאמר הסיום....
מדהים מדהים מדהים..

 

[הספרן]

@הספרן, ברור שקראתי את מאמר הסיום....
מדהים מדהים מדהים..

תודה!
ראיתי שכתבת שם "@הספרן תודה רבה על הסיפור, מה שיפה פה שהוא אמיתי..."
וזהו?