הפסקה בשעות העבודה

[אריה123]

אחרי שראיתי כאן כמה אשכולות שעוסקים בנושא הזה, חשבתי לרענן לשכירים שבינינו את החוק.

בשעות העבודה, חייבים לעבוד !!!

ציטוט בגימייל, שיחות טלפון פרטיות, אכילה ועוד, על חשבון העבודה - ללא ידיעת המעסיק, אסור באיסור גזל !!! (לא שווה להתחרט לפני ראש השנה)

מי שעובד משרה מלאה, מגיעה לה הפסקה (לתפילת מנחה, לאכילה, ועוד) על חשבון הזמן שלה. דהיינו שהעובד יכול להוסיף עוד 45 דקות, לזמן העבודה, ולנוח באמצע העבודה. אבל אין מצב לנוח על חשבון זמן העבודה. .

(מצו"ב חוק העזר לשעות ההפסקה;

זמן ההפסקה הינו עד 3/4 שעה כשחצי שעה הינה באופן רציץ. זמני ההפסקות על חשבון העובד.)

לפעמים יש מחשבה - המעסיק נמצא כאן והוא לא מעיר, אז כנראה הוא מסכים.
אז זהו שזה לא נכון - הוא לא אמור להעיר, - כי לא נעים לו או שהוא מפחד שאם הוא יעיר אז תרד האיכות של העבודה.

האימרה: -מקובל אצלינו בעבודה לצטט, לדבר בטלפון וכו' וכו' זה כמו האימרה של אחינו התועים - כולם סוחבים מהמכולת שהוא לא רואה.

בקיצור, כל שניה שלא סוכמה מפורש עם המעסיק - שייכת למעסיק.

גזלת ? תחזיר !!! תשאר עוד קצת זמן בעבודה.

וכמובן, יש כאלו יראות שמים שעובדות באופן הראוי, ותבוא עליהם ברכת הטוב.

וכבר אמרו חז"ל - יותר יש לחוש שלא יזיק משלא יוזק.

 

[מי]

לגבי הפסקה בשעת העבודה, בררתי שוב את הנוהל במטריקס ובויזה: ההפסקה על חשבון המעסיק. נקודה. והם באמת לא היו עושים את זה אם הם לא היו חייבים....

 

[אריה123]

לגבי הפסקה בשעת העבודה, בררתי שוב את הנוהל במטריקס ובויזה: ההפסקה על חשבון המעסיק. נקודה. והם באמת לא היו עושים את זה אם הם לא היו חייבים....

אם זה נכון. מצוין. והלואי וכל המעסיקים היו נוהגים כך.

מצו"ב מפורטל "עובדים":

לכמה זמן הפסקה אני זכאי?

ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל3/4- שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות. הפסקה כאמור לא תעלה על שלוש שעות.

האם אני רשאי לצאת ממקום העבודה במהלך הפסקה?

בעת הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

לפי סעיף 20(ג)לחוק שעות עבודה ומנוחה, הפסקת אוכל בת מחצית השעה במקום העבודה עצמו, תחשב כזמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

הפסקה לצורך תפילה במהלך יום העובדה

עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו. זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.

הפסקת אוכל, על חשבון מי?

בד"כ הפסקת האוכל היא על חשבון העובד. יש מקומות עבודה בהם המעביד משלם עבור ההפסקה אך זו אינה חובה ע"פ חוק.

 

[מי]

לפי סעיף 20(ג)לחוק שעות עבודה ומנוחה, הפסקת אוכל בת מחצית השעה במקום העבודה עצמו, תחשב כזמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.


ובכן???

 

[יהודה מילר]

לפי סעיף 20(ג)לחוק שעות עבודה ומנוחה, הפסקת אוכל בת מחצית השעה במקום העבודה עצמו, תחשב כזמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.


ובכן???

תצטטו את כל הסעי' לא רק חלק.

(ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

רק אם העובד נדרש להשאר במקום העבודה, ייחשב בשעות העבודה

 

[מי]

אכן.
ובהרבה מאד מקומות עבודה, אכן נדרש העובד להשאר במקום עבודתו...

 

[eden7115]

אם כבר מדברים על חופשות אש לידיעת כלל האמהות:
אשה שחוזרת מחופשת לידה לעבודה במשרה מלאה זכאית על פי חוק ל"שעת הנקה" (גם אם היא לא מניקה) במשך 4 החודשים שאחרי חופשת הלידה.

 

[אריה123]

אם כבר מדברים על חופשות אש לידיעת כלל האמהות:
אשה שחוזרת מחופשת לידה לעבודה במשרה מלאה זכאית על פי חוק ל"שעת הנקה" (גם אם היא לא מניקה) במשך 4 החודשים שאחרי חופשת הלידה.

על חשבון המעסיק ?

 

[מי]

ברור.
(במשרה מלאה בלבד.)

 

[אריה123]

ברור.
(במשרה מלאה בלבד.)

לא הכל כל כך ברור בחיים, אבל זה נכון. (גם ההפסקה של עובד רגיל, משום מה, להרבה שכירים ברור שזה על חשבון המעסיק)

להלן ציטוט החוק: עפ"י סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), עובדת זכאית להיעדר מעבודתה, מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה (להלן - שעת הנקה). היעדרות זו היא בנוסף להפסקות עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה.

 

[מי]

לא הכל כל כך ברור בחיים,
[/B]

אוקיי, עם זה אני בטח מסכימה...

 

[אות ומופת]

ברור.
(במשרה מלאה בלבד.)

מה, באמת נותנים את זה לכל אחת, גם אם היא לא מניקה? נחמד.

אם כבר, אז אני מוכרחה לציין שמעולם לא עבדתי במשרד, וכל ידיעותיי על מה שקורה בתוכו הן מהשערה בלבד... מה שאני רואה, זה שלרוב יש אפילו פינת קפה למען העובדים, והנחתי שאיש אינו מצפה מהם להפחית מזמן העבודה את הזמן שהם שותים או בודקים לרגע בטלפון מה קורה עם הילדים בבית וכדומה.
כנראה בכל מקום עבודה יש סיכום מראש עם המעביד בקשר לעניינים אלה.

 

[מי]

דוקא ברוב המקומות שאני מכירה אין סיכום ברור, ויראת השם היא הדבר היחיד השומר על האדם שלא לחטוא בגזל.
מה שכן, יש נורמה. לאכול בזמן העבודה - ברור שזה נורמלי. אף אחד לא חושב שעובד אמור לעבוד נניח מ 8:00 עד 1:00, אפילו שזו לא משרה מלאה, בלי לאכול... כנ"ל פינות קפה - בד"כ לא נועדו לקישוט. אני עבדתי פעם במקום עבודה עם מטבחון מצויד כהלכה, כולל סכיני חיתוך לירקות וטוסטר לסנדוויצ'ים, והבוס טרח להזכיר מדי פעם שהפריטים נועדו לשימוש. זה בהחלט היה נחמד, מה יש לומר. במקומות אחרים באמת ידוע לי שבקשו במפורש מן העובדים להביא סנדוויצ'ים מוכנים מהבית... דרישה לגיטימית, אחרי הכל.
שיחות טלפון - נורמלי להשתמש בפלאפון בזמן העבודה לצורך שיחות הבהרה וסידורים קצרים (אמא, אני יכולה ללכת עם שושי לחוג שלה?). לא נורמלי לערוך משם שיחות נפש באורך של שעות...
לא בדקתי את הנושא ממש לאחרונה, אבל זכור לי שקראתי פעם תשובה של מו"צ בעניין הזה. אם אינני טועה תקף בעניין הזה מה שמכונה "מנהג המדינה".

 

[איצה מאייר]

דוקא ברוב המקומות שאני מכירה אין סיכום ברור, ויראת השם היא הדבר היחיד השומר על האדם שלא לחטוא בגזל.
מה שכן, יש נורמה. לאכול בזמן העבודה - ברור שזה נורמלי. אף אחד לא חושב שעובד אמור לעבוד נניח מ 8:00 עד 1:00, אפילו שזו לא משרה מלאה, בלי לאכול... כנ"ל פינות קפה - בד"כ לא נועדו לקישוט. אני עבדתי פעם במקום עבודה עם מטבחון מצויד כהלכה, כולל סכיני חיתוך לירקות וטוסטר לסנדוויצ'ים, והבוס טרח להזכיר מדי פעם שהפריטים נועדו לשימוש. זה בהחלט היה נחמד, מה יש לומר. במקומות אחרים באמת ידוע לי שבקשו במפורש מן העובדים להביא סנדוויצ'ים מוכנים מהבית... דרישה לגיטימית, אחרי הכל.
שיחות טלפון - נורמלי להשתמש בפלאפון בזמן העבודה לצורך שיחות הבהרה וסידורים קצרים (אמא, אני יכולה ללכת עם שושי לחוג שלה?). לא נורמלי לערוך משם שיחות נפש באורך של שעות...
לא בדקתי את הנושא ממש לאחרונה, אבל זכור לי שקראתי פעם תשובה של מו"צ בעניין הזה. אם אינני טועה תקף בעניין הזה מה שמכונה "מנהג המדינה".

כל מילה פנינה

 

[מי]

דוקא ברוב המקומות שאני מכירה אין סיכום ברור, ויראת השם היא הדבר היחיד השומר על האדם שלא לחטוא בגזל.
מה שכן, יש נורמה. לאכול בזמן העבודה - ברור שזה נורמלי. אף אחד לא חושב שעובד אמור לעבוד נניח מ 8:00 עד 1:00, אפילו שזו לא משרה מלאה, בלי לאכול... כנ"ל פינות קפה - בד"כ לא נועדו לקישוט. אני עבדתי פעם במקום עבודה עם מטבחון מצויד כהלכה, כולל סכיני חיתוך לירקות וטוסטר לסנדוויצ'ים, והבוס טרח להזכיר מדי פעם שהפריטים נועדו לשימוש. זה בהחלט היה נחמד, מה יש לומר. במקומות אחרים באמת ידוע לי שבקשו במפורש מן העובדים להביא סנדוויצ'ים מוכנים מהבית... דרישה לגיטימית, אחרי הכל.
שיחות טלפון - נורמלי להשתמש בפלאפון בזמן העבודה לצורך שיחות הבהרה וסידורים קצרים (אמא, אני יכולה ללכת עם שושי לחוג שלה?). לא נורמלי לערוך משם שיחות נפש באורך של שעות...
לא בדקתי את הנושא ממש לאחרונה, אבל זכור לי שקראתי פעם תשובה של מו"צ בעניין הזה. אם אינני טועה תקף בעניין הזה מה שמכונה "מנהג המדינה".

 

[אריה123]

אני מעלה את הנושא מההיבט ההפוך רק כדי להגדיר את הדברים ולא ח"ו לפגוע באף אחד !!
ואני מעלה את זה מהמבט של מעסיקה.

כמובן, בכל מקום עבודה המעסיקים צריכים להיות נחמדים יותר ממה שהחוק מחייב. - מנהג המדינה !

כמובן, השכיר, יכול לדרוש נסיעות - כי החוק מחייב, לדרוש פיצויים, כי החוק מחייב, לדורש דמי הבראה, חופשות, ימי מחלה, הפסקה באמצע העבודה, כי החוק מחייב, וכשהוא שואל את הרב, הרב אומר לו - אם החוק מחייב אותו לתת לך בודאי שזה מגיע לך !. וכמה אשכולות כבר נפתחו על זה, שבציבור החרדי נהוג שלא לתת נסיעות ונהוג שלא לתת פיצויים ודמי הבראה, ואיזה חוצפה זו שכך נוהגים. ופתאום החוק גובר על מנהג המדינה. וכשמגיע לטובת השכיר נזכרים במנהג המדינה ?)

"מה שכן, יש נורמה. לאכול בזמן העבודה - ברור שזה נורמלי. אף אחד לא חושב שעובד אמור לעבוד נניח מ 8:00 עד 1:00, אפילו שזו לא משרה מלאה, בלי לאכול... "

ואם אני, כמעסיקה, חושבת ששכירה של חצי משרה שמגיעה לעבודה מ 9.30-1.30, אמורה לעבוד 4 שעות ?, וזה מאד נחמד לי לשמוע את המזכירה אומרת שבבית היא כבסה, גיהצה, סידרה את החדרים, הכינה לעצמה סנדביץ' ו...באה לעבודה לאכול, כי בבית אין לה זמן לאכול - כי היא עסוקה. - בעבודה, אפשר להיות לא עסוקים, זה נראה הוגן והגיוני ?
בבית עסוקים, ובעבודה, - המעסיק ישלם לי כדי שאוכל לאכול בנחת, ולדבר עם אמא על החוג של שושי !

ושוב, זה הכל רק לדיון ולא ח"ו באופן אישי לאף אחת... וכמובן לא קשור כלל לאלו שעובדות אצלינו במשרד.

 

[מי]

מיכל, את משכנעת את כולנו לא לעבוד אצלך... תחשבי פעמיים אם זה משתלם לך.
לגבי מה שהערת על החוק מול מנהג המדינה - כל מה שהחוק מחייב על פי ההלכה, זה משום "מנהג המדינה". בלי זה אין כאן דינא של מלכותא דינא, כידוע. (ובואו לא נפתח פה דיון בנושא ציונות). משום "מנהג המדינה" חובה על פי ההלכה לשלם לעובד את כל זכויותיו על פי החוק המקובל. מה שכן, אם העובד חתם חוזה אישי בו הוא מוותר על זכויותיו, ובמגזרנו הנחמד גם זה קורה, אז העובד הכניס את עצמו לבעיה מבחינה הלכתית. יש לו כבר פחות "קייס" לתביעה בבית דין.

 

[מי]

כמובן, השכיר, יכול לדרוש נסיעות - כי החוק מחייב, לדרוש פיצויים, כי החוק מחייב, לדורש דמי הבראה, חופשות, ימי מחלה, הפסקה באמצע העבודה, כי החוק מחייב, וכשהוא שואל את הרב, הרב אומר לו - אם החוק מחייב אותו לתת לך בודאי שזה מגיע לך !. וכמה אשכולות כבר נפתחו על זה, שבציבור החרדי נהוג שלא לתת נסיעות ונהוג שלא לתת פיצויים ודמי הבראה, ואיזה חוצפה זו שכך נוהגים. ופתאום החוק גובר על מנהג המדינה. וכשמגיע לטובת השכיר נזכרים במנהג המדינה ?)

תחשבי בכמה גוזל מעסיק שלא משלם לעובד את זכויותיו. כמה שקלים נוספים הוא חייב לו מדי שנה?
בדרך כלל קצת יותר ממה שגוזל ממנו העובד....

אני הרגשתי על בשרי במקום עבודה מסויים, כשעובדים בצורה מנצלת קשה הרבה יותר לתת תפוקה מלאה בעבודה. זה מקומם ממש. כמה שניסיתי לשכנע את עצמי, שלא כדאי להיכשל בגזל, והשתדלתי להחזיר שעות אם לא ניצלתי מספיק את הזמן - עדיין, תחושת הניצול והעושק מקשה מאד לתת תפוקה מלאה. בתור מעסיקה, תחשבי על זה.

 

[אריה123]

מיכל, את משכנעת את כולנו לא לעבוד אצלך... תחשבי פעמיים אם זה משתלם לך.
לגבי מה שהערת על החוק מול מנהג המדינה - כל מה שהחוק מחייב על פי ההלכה, זה משום "מנהג המדינה". בלי זה אין כאן דינא של מלכותא דינא, כידוע. (ובואו לא נפתח פה דיון בנושא ציונות). משום "מנהג המדינה" חובה על פי ההלכה לשלם לעובד את כל זכויותיו על פי החוק המקובל. מה שכן, אם העובד חתם חוזה אישי בו הוא מוותר על זכויותיו, ובמגזרנו הנחמד גם זה קורה, אז העובד הכניס את עצמו לבעיה מבחינה הלכתית. יש לו כבר פחות "קייס" לתביעה בבית דין.

שוב, ביקשתי שלא לקחת אישי, וכן, רוב העובדות אצלינו הגיעו באמצעות פרוג. ו.. ברוך השם הם מרוצות.

לעצם הענין...
לא הבנתי,
המשכורת - לפי החוק ולא לפי המנהג ?
איכות העבודה - לפי המנהג ולא לפי החוק ?

ההלכה קובעת שהולכים לפי טובת השכיר ? זה נראה לי מוזר....

 

[A JERBI]

חבל שלא ראיתי זאת לפני שנתיים, עבדתי במשך 5 שנים ואכלתי תוך כדי עבודה! הפסקה של חצי שעה??? לא חשבתי שמגיע לי ועוד כשהייתי צריכה לצאת לכמה דק' מחוץ למקום העבודה הייתי נשארת בסוף היום להשלים
כפרת עוונות!