הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
"הומניטריות", "לחץ אמריקאי", "ביקורת מכתבי Cnn".
באו נפרק את המושגים לגורמים כדי להבין מה אתם באמת אומרים לנו.
אחרי הטבח הנורא בשמחת תורה הבינו רבים בשדרות העם שהמלחמה של חמאס היא לא מלחמה על הכיבוש, היא גם לא מלחמה על גבולות, המלחמה היא על עצם הקיום של עם ישראל.
השיח בנושא הוא קריטי, דעת הקהל העולמית משמעותית ביותר, ומדוע, בגלל שגם אם עם ישראל משוכנע בצדקת הדרך אם הוא לא יקבל לגיטימציה ממדינות העולם, הוא לא יוכל לפעול.
מה אומרות מדינות העולם?
כמובן שיש כמה דעות, דעת העולם המערבי, המתורבת, הוא שאכן חמאס הוא ארגון טרור ויש להשמידו, אבל חובה לדאוג לעם הפלשתינאי, דעת העולם שהם חפים מפשע.
ולעומת זאת, דעת העולם הדיקטטורי, המכונה גם ציר הרשע, המדינות בהם גוברת האנטישמיות, וגם מדינות נוספות שמתנדנדות בין נאורות ותפיסה של אהבת ישראל לבין תקשורת שמנסה לחזור ולהסית כנגד פשעי מלחמה, בשפתם, ולשנות את תפיסת המציאות.
להפוך את היוצרות זהו דבר קל מאין כמוהו, מספיק שתדגיש את העוול שנעשה, לכאורה, לאלו שפגעו בך, וכבר תהפוך אותם לנרדפים, אבל כשאפשר פשוט לשקר, אין קל מזה, ולכן חשוב מאוד לשמוע מה התקשורת הזרה אומרת.
כי האמירה של התקשורת זו הדעה של המדינה אותה התקשורת מדבררת.
שאלות נוקבות ככל שיהיו, כשהשאלה מצדדת בצד אחד, שהוא אינו הצד שלנו, עם ישראל, יש בהם טעם לפגם גדול.
יש מי שמאמין שמספיק להראות לעולם את הזוועות והעולם יתעשת, אבל אמונה זו איננה מהווה פתרון, המראות הללו יכולים לסייע רק למי שמלכתחילה יש לו דעה ישרה וברורה, אבל מי שהוא מוטה לשנאת ישראל, לא יועילו לו הסברים.
לכן חשוב לעקור את אי ההבנה של ההסברה מהשורש, הטיעונים שלנו אף שהם נכונים ברורים נכוחים וצודקים, יישארו בגדר טיעונים בלבד, בדיוק כמו של עם שנדרס למוות, מי שאוהב את עם ישראל מכיר בייחודיותו ומעריך את קיומו, הוא ידיד, ומי שמגיע ושואל שאלות הוא אויב.
חשוב לנו לדעת באיזה צד מן הצדדים אנחנו, וחשוב לנו לדעת מי בצד שלנו, מי קצת בצד שלנו ומי בצד השני.
קודם לכל עלינו להיות בצד של עצמנו, הצד שאומר אנחנו עם אחד מיוחד, ומחובר לבורא עולמים.
וכשיבואו לטעון כנגדנו, עלינו לדעת בידיעה ברורה שהטענה עצמה היא לא טענה על הבחירה איך להגיב במצב הנתון, אלא השורש שלה עמוק הרבה יותר, השורש שלה הוא ערעור יסוד קיומנו, והתגובה שלנו איננה יכולה להיות תשובה על עצם הדברים כי תשובה נקודתית ברורה ונכוחה צודקת ומוכחת ככל שתהיה עדיין לא תענה על יסוד קיומנו.
לכן עליו להכיר בכך קודם לכל כלפי עצמנו, להכיר בייחודיות שלנו, להכיר בכוחות שלנו, להכיר בקדושה שלנו, להכיר בחיבור שלנו לאלוקים.
צדיקי אומות העולם יהיו לצדנו, ואילו רשעי אומות העולם ידברו בגנותנו ובחובתנו.
הבירור הולך ונעשה, הולך ומתקדם, עד שיבורר בעיקר לנו, ולאחר מכן לכל באי עולם.
תבחרו תמיד להיות בצד של בורא עולם, בצד של בניו, תדעו כי גם אם יגיע צד שהוא כאילו בצד שלכם אבל לא לחלוטין, זוהי זכותו וחובתו להיות לצדנו.
כשנכיר בערך של עם ישראל, בגדולתם ובקדושתן הרי שניצחנו במלחמה.
המלחמה על קיום העם היהודי.
כשנבין זאת, השיח שלנו ישתנה, אנחנו נדבר מתוך הכרה ברורה ביסוד ושורש קיומנו, וזאת לבד תשפיע ותכה גלים תחדור ללבבות אלו שאכן עומדים לצדנו.
לעמוד לימין העם היהודי זאת זכות, ויש מי שמכיר בכך בזמנים קשים.
עשו את הצעד שלכם לקראת העם שלנו, עוד רגע "The game is over".
"הומניטריות", "לחץ אמריקאי", "ביקורת מכתבי Cnn".
באו נפרק את המושגים לגורמים כדי להבין מה אתם באמת אומרים לנו.
אחרי הטבח הנורא בשמחת תורה הבינו רבים בשדרות העם שהמלחמה של חמאס היא לא מלחמה על הכיבוש, היא גם לא מלחמה על גבולות, המלחמה היא על עצם הקיום של עם ישראל.
השיח בנושא הוא קריטי, דעת הקהל העולמית משמעותית ביותר, ומדוע, בגלל שגם אם עם ישראל משוכנע בצדקת הדרך אם הוא לא יקבל לגיטימציה ממדינות העולם, הוא לא יוכל לפעול.
מה אומרות מדינות העולם?
כמובן שיש כמה דעות, דעת העולם המערבי, המתורבת, הוא שאכן חמאס הוא ארגון טרור ויש להשמידו, אבל חובה לדאוג לעם הפלשתינאי, דעת העולם שהם חפים מפשע.
ולעומת זאת, דעת העולם הדיקטטורי, המכונה גם ציר הרשע, המדינות בהם גוברת האנטישמיות, וגם מדינות נוספות שמתנדנדות בין נאורות ותפיסה של אהבת ישראל לבין תקשורת שמנסה לחזור ולהסית כנגד פשעי מלחמה, בשפתם, ולשנות את תפיסת המציאות.
להפוך את היוצרות זהו דבר קל מאין כמוהו, מספיק שתדגיש את העוול שנעשה, לכאורה, לאלו שפגעו בך, וכבר תהפוך אותם לנרדפים, אבל כשאפשר פשוט לשקר, אין קל מזה, ולכן חשוב מאוד לשמוע מה התקשורת הזרה אומרת.
כי האמירה של התקשורת זו הדעה של המדינה אותה התקשורת מדבררת.
שאלות נוקבות ככל שיהיו, כשהשאלה מצדדת בצד אחד, שהוא אינו הצד שלנו, עם ישראל, יש בהם טעם לפגם גדול.
יש מי שמאמין שמספיק להראות לעולם את הזוועות והעולם יתעשת, אבל אמונה זו איננה מהווה פתרון, המראות הללו יכולים לסייע רק למי שמלכתחילה יש לו דעה ישרה וברורה, אבל מי שהוא מוטה לשנאת ישראל, לא יועילו לו הסברים.
לכן חשוב לעקור את אי ההבנה של ההסברה מהשורש, הטיעונים שלנו אף שהם נכונים ברורים נכוחים וצודקים, יישארו בגדר טיעונים בלבד, בדיוק כמו של עם שנדרס למוות, מי שאוהב את עם ישראל מכיר בייחודיותו ומעריך את קיומו, הוא ידיד, ומי שמגיע ושואל שאלות הוא אויב.
חשוב לנו לדעת באיזה צד מן הצדדים אנחנו, וחשוב לנו לדעת מי בצד שלנו, מי קצת בצד שלנו ומי בצד השני.
קודם לכל עלינו להיות בצד של עצמנו, הצד שאומר אנחנו עם אחד מיוחד, ומחובר לבורא עולמים.
וכשיבואו לטעון כנגדנו, עלינו לדעת בידיעה ברורה שהטענה עצמה היא לא טענה על הבחירה איך להגיב במצב הנתון, אלא השורש שלה עמוק הרבה יותר, השורש שלה הוא ערעור יסוד קיומנו, והתגובה שלנו איננה יכולה להיות תשובה על עצם הדברים כי תשובה נקודתית ברורה ונכוחה צודקת ומוכחת ככל שתהיה עדיין לא תענה על יסוד קיומנו.
לכן עליו להכיר בכך קודם לכל כלפי עצמנו, להכיר בייחודיות שלנו, להכיר בכוחות שלנו, להכיר בקדושה שלנו, להכיר בחיבור שלנו לאלוקים.
צדיקי אומות העולם יהיו לצדנו, ואילו רשעי אומות העולם ידברו בגנותנו ובחובתנו.
הבירור הולך ונעשה, הולך ומתקדם, עד שיבורר בעיקר לנו, ולאחר מכן לכל באי עולם.
תבחרו תמיד להיות בצד של בורא עולם, בצד של בניו, תדעו כי גם אם יגיע צד שהוא כאילו בצד שלכם אבל לא לחלוטין, זוהי זכותו וחובתו להיות לצדנו.
כשנכיר בערך של עם ישראל, בגדולתם ובקדושתן הרי שניצחנו במלחמה.
המלחמה על קיום העם היהודי.
כשנבין זאת, השיח שלנו ישתנה, אנחנו נדבר מתוך הכרה ברורה ביסוד ושורש קיומנו, וזאת לבד תשפיע ותכה גלים תחדור ללבבות אלו שאכן עומדים לצדנו.
לעמוד לימין העם היהודי זאת זכות, ויש מי שמכיר בכך בזמנים קשים.
עשו את הצעד שלכם לקראת העם שלנו, עוד רגע "The game is over".
