"המקום הראשון"

[זיסונת]

משהי התמודדה פעם עם מתח וחרדה בשל עמיתה למקצוע שהתקדמה הרבה יותר ממנה ותופסת לה את ה"מקום הראשון"?
חודש ניסן הוא חודש גאולה , גם ממיצרים פרטיים. מי תהיה הנחשון שלי בדרך לקריעת ים סוף האישית?

 

[אביגיל ש]

תלמדי ספר אמונה וביטחון. אני אישית הייתי ממליצה לך על נפש שמשון - שערי האמונה, של הרב פינקוס זצ"ל. אין כמו חיזוק האמונה בשביל לדעת שהכל מלמעלה, ואף אחד לא יכול לקחת ממני את מה שמגיע לי.

 

[זיסונת]

משהי מוכנה לספר אם הצליחה להשתחרר לגמרי מתחושות של הקנאה והחרדה או שזו התמודדות יום יומית מחודשת?

 

[זיסונת]

כנראה ספרי המוסר נכתבו אישית עבורי.
כל יושבי תבל ופרוג נקיים מכל רגש של צרות עין, אגו מנופח ודומיהם ואינם מכירים כלל התמודדות כזו.

 

[dafdefet]

תנסי לחשוב מה היתרונות שלך שאין לה.
ועליהם תסתמכי ותשקיעי.
מעבר כמובן לספרי אמונה שבאמת מרגיעים.

 

[זיסונת]

בתפיסה שלי יש לה את כל היתרונות יותר ממני...

 

[Shellykaz]

מכירה גם מכירה את ההתמודדות.

זה ממש לא קל, בפרט אם באופן אישי עמלת והשקעת במקום העבודה, והיא סתם באה "וחטפה לך".
אף אחד לא יכול לדעת מה מייעד לו בורא עולם, אבל ברור שהוא החליט שבשלב זה לא תוכלי להתקדם כמוה בעבודה, למרות שאת ממש ממש רוצה.
אפשר להסתכל על זה בתור נקודת אור: פחות קידום בעבודה זה לא רק יוקרה וכבוד, אלא גם עול נוסף שנחסך ממך והועבר אליה.
יכול להיות שבורא עולם מייעד לך משהו טוב יותר, לכי תדעי.
כמו שאמרו לך, ככל שתלמדי לעומק את היסודות של אמונה ובטחון, יהיה לך יותר קל לראות את חברתך ובאמת לשמוח בשמחתה.

 

[לבן]

משהי מוכנה לספר אם הצליחה להשתחרר לגמרי מתחושות של הקנאה והחרדה או שזו התמודדות יום יומית מחודשת?

זו חרדה ממש משמעותית? פוגעת בתפקוד היומיומי?
אם כן, כדאי לטפל.

 

[nc]

לא מתחברת לגישה של לנסות להקטין אותה. לא נכון בעיני פרקטית והרבה פעמים זה לא נכון עובדתית.
בעיני יש כאן כמה מישורים:
1. המישור האמוני- להתחזק באמונה שאין אדם נוגע במוכן לחברו ושההצלחה שלה לא גורעת מזו שלך.
2. המישור האישיותי - להעלות את הבטחון העצמי שלך כך שהצלחה של אחרים לא תאיים עליך ולא תגרום לך להרגיש רע עם עצמך.
3. המישור העסקי - אם את מרגישה שהתחרות קשה לך כדאי לעצור ולחשוב איך את מבדלת את בית העסק שלך. מבחינת היקף עבודות, לקוחות, נישה חדשה מסוימת. על איזה צורך אחר את יכולה לענות.

בהצלחה!
עבודת המידות היא עבודת חיים. אין זבנג וגמרנו.

 

[קופצנית]

ברגע שיש לך- ואני מקווה שיש- מישהו שבטוח בך וביכולותיך- ואת סומכת על דעתו- זה עוזר מאד!
לי היה סיפור דומה מאד, זה הגיע למצב חרדתי ממש! ואז התחתנתי ואני צועדת לעבודה כשבתיקי צרור פתקים מבעלי- בנושא יכולותיי המרשימות...
עברו כמה חודשים והחרדות, הקנאה והאובססיה לבדוק מי יותר אהודה על הבוסית- בירידה ניכרת....

 

[inspiration]

אני לגמרי איתך!!
החיים מזמנים לנו התמודדויות כאלו ואחרות. לגמרי לא קל.
מה שיכול להחזיק אותך ולחזק זו ההסתכלות שהכל מלמעלה והקב"ה משפיל גאים ומגביה שפלים. ואם זה הנסיון שלך כרגע כנראה שאת מסוגלת לצלוח אותו.
בשביל זה באנו לעולם כדי לשבר את מידותינו.
ברגע שההסתכלות שלך תהיה כזו כל התגברות שלך תהיה מלווה בסיפוק אינסופי.

אם העמיתה שלך ברת תקשורת את חייבת לשדר לה שאת לא נלחצת ממנה והיא לא מהווה בשבילך גורם מפריע. רק תחמיאי לה בעדינות אם זה מתאים לאופיה. מילים טובות תמיד יכולות לחולל שינוי. גם אצלך בנפש פנימה.

היי חזקה!!

 

[dafdefet]

בתפיסה שלי יש לה את כל היתרונות יותר ממני...

תנסי לצאת מהעוצמה של הרגשות, סווג כזה לראות דברים מבחוץ
וכן לחשוב מה היתרונות, אפילו מיניאטוריים.

 

[זיסונת]

תודה לכל המשיבות.
השתתפותכן הכנה נגעה לי.
הכי מתחברת לתכן אמוני. הגישה של "להוריד" אחרים איננה עוזרת ואפילו מעצימה את הקושי, כי היא נותנת מקום לתחרותיות ולהישגיות שהן בשורש הבעיה.
ובנוסף, יש אכן מוצלחות יותר , מה לעשות???

 

[dafdefet]

לי יש שאלה בכיוון ההפוך-
אם אני מרגישה בצוות בעבודה שאני מאיימת עליהן בהצלחה, מה עושים כדי שלא ירגישו רע
כמו שפותחת האשכול מרגישה.
איך נותנים תחושה טובה ועממית
איך מצליחים בלי לדרוס אחרות בעבודה?

 

[chavi9]

מעריכה את הכנות העצמית שלך ואת ההכרה בכל הרגשות, גם הפחות נעימים או מחמיאים....

 

[עט הדר]

יש דרך למצוא את הטוב בכל דבר
ויש דרך להתחזק באמונה שהכל מונהג מלמעלה:
"אנחנו לא יכולים להבין, לא רוצים להבין, ולא צריכים להבין".
[אגב, יש ספר חשוב בשם "גם אתה יכול להתמודד" כדאי לקרוא אותו כהכנה לכל שלב ונסיון בחיים....]

 

[nechamizak]

להיות במצב בו הקנאה מכרסמת בך ומטרידה אותך זה בוודאי לא נעים ולא מומלץ.

אולי יעזור לך, לא להקטין אותה, אלא לדעת שלכל אחד יש גם קשיים אובייקטיבים או סובייקטיבים. לא כל אדם מצליח נושא מאחוריו קופת שרצים, אבל, כנראה, שלא היית רוצה להתחלף אתה בכל מערכות החיים שלה.

דבר נוסף, להצלחה יש מחיר, והיא דורשת הרבה משאבים. הצלחה היא גם דבר יחסי, וייתכן שהיא במקום שלה בודקת מי משיג אותה, ומקנאת בהצלחות של אחרים.

לדעתי, יש לך מספר אפשרויות:

1. להיות שלמה עם עצמך, ולהחליט שאת לא מוכנה להשתתף במירוץ התחרותי של ההישגים וההצלחות, והשלווה והרוגע חשובים לך יותר.

2. להחליט שתחום העבודה הוא פחות משמעותי בשבילך, ויש לך כישרונות בתחומים אחרים אותם את ממצה ומביאה לידי ביטוי (בבית, בקהילה, בין השכנות, במשפחה המורחבת ועוד).

3. להחליט שחשוב לך מאוד להצליח ולהתקדם בתחום בו את עובדת, ואז להשקיע בו במיוחד, כמובן, לפי המשאבים שיש ברשותך. הציעו פה להתבדל בנישה שתהיה ייחודית רק לך. את יכולה לעשות זאת ע"י השקעה בלימודים הקשורים לתחום בו תרצי להתפתח, פיתוח קשרים בעבודה, לקיחת פרוייקטים חדשים, יזמות ויצירתיות. מציעה בזהירות לשקול פתיחה של עסק קטן בתחום שלך במקביל לעבודה, או אפילו מעבר למקום עבודה חדש בו תוכלי להתקדם יותר.

וכמובן, לזכור שעם כל המאמצים הכל נקבע בסופו של דבר מלמעלה.

הרבה הצלחה!

 

[מכלול]

תנסי לחשוב מה היתרונות שלך שאין לה.

לא מתחברת לגישה של לנסות להקטין אותה. לא נכון בעיני פרקטית והרבה פעמים זה לא נכון עובדתית.

זה לא קשור לפרקטית או עובדתית. זה פשוט לא נכון.
והגישה הזאת סותרת לגמרי את דברי הרמב"ן באגרתו: "וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך".

העצה הכי טובה, בכל מצב ובכל זמן: ללמוד מוסר ולהתחזק באמונה.
לא תמיד קל, אבל מי אמר שהכל צריך להיות קל בחיים?!

 

[אסתר]

בלי אמונה אי אפשר לשרוד.
רחמי על כל אלו ש'חיים' בלי אמונה.
לא מבינה איך אפשר.
ברגעים של הארה אני מצליחה להרגיש קצה של הרגשה מה שנאמר בחובות הלבבות: "מנוחת נפש הבוטח", וזה תענוג מתוק.
תכווני שהצער והייסורים יהיו לך לכפרת עוונות, ובוודאי אם ה' מנסה אותך, זה לטובתך, וגם סימן שאפשר לעמוד בזה.
תתפללי אליו ותבקשי כוחות.

 

[נוי]

זיסונת, את עוברת סבל קשה ויומיומי וזה קשה... קשה... קשה...
לא סתם אמרו חז"ל:"קשה כשאול קנאה".
העובדה שאת לא מתכחשת למה שאת חשה מאוד יעזור לך.
אז נכון. את אומרת לעצמך:"אני מקנאה. אסור לקנא". אבל הכאב נשאר.
מה שאוכל לעזור לך: תדעי לך שמחכה לך משהו הרבה הרבה יותר טוב והרבה יותר גדול.
תלכי בתחושה המצפה למשהו טוב שיקרה. כי הוא יקרה.
ראיתי בהרבה הזדמנויות בחיים, וגם שמעתי מכמה וכמה שממש אחרי תקופה נאכסית במיוחד, מקבלים משהו טוב פי כמה ממה שדמיינו. אז נשאר רק לכופף את הראש בסבלנות ובהשלמה ולהמתין שהגל העכור יעבור.
נסי לעזוב מלחשוב על"חוטפת התפקיד" וחשבי רק על עצמך וחייך ועל הדברים הטובים המזומנים לך.
(קוראים לזה חשיבה חיובית וכאלה, אבל זו פשוט אמונה שהבורא הטוב ברא אותנו להיטיב לנו, וכל שנותר הוא לבקש שהטוב- יהיה מתוק)