המילה ייראו

[milk]

המילה ייראו יכולה לשמש גם בלשון נקבה, דהיינו "הן לא ייראו במקום"

 

[חיטובים]

אתה מתכוון ללשון פחד או ללשון הבטה?

 

[milk]

הבטה, יֵרָאוּ

 

[zoom]

לא אומרים תְרַאֵנָה?

 

[חיטובים]

תֵּרָאֶינָה

 

[menofar]

לפי האקדמיה, השימוש בסיומת Xנה בנוכחות-נסתרות כבר אינה שימושית, וגם לנקבה יש להשתמש בנסתרים: הן יקומו ילכו יתפללו...
אגב, מבחינת הכתיב הנכון: ייראו יכול להיות עתיד קל לשון מורא או עתיד נפעל לשון ראייה.

 

[אברהם]

לפי האקדמיה, השימוש בסיומת Xנה בנוכחות-נסתרות כבר אינה שימושית, וגם לנקבה יש להשתמש בנסתרים: הן יקומו ילכו יתפללו...
אגב, מבחינת הכתיב הנכון: ייראו יכול להיות עתיד קל לשון מורא או עתיד נפעל לשון ראייה.

לא מפיהם אנו חיים

 

[GRN]

לפי האקדמיה, השימוש בסיומת Xנה בנוכחות-נסתרות כבר אינה שימושית, וגם לנקבה יש להשתמש בנסתרים: הן יקומו ילכו יתפללו...
אגב, מבחינת הכתיב הנכון: ייראו יכול להיות עתיד קל לשון מורא או עתיד נפעל לשון ראייה.

עוד יבוא היום שראשי האקדמיה ינעלו דלתותיה בטענה שהם אינם שימושיים עוד.

 

[קו מחשבה]

הצורה של "יתנו" שהיא צורת זכר, מופיעה במגילת אסתר לגבי נשים: "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן"
המילה "יהיו" מופיעה בספר בראשית לגבי שבולים, שהן נקבה: "שבע השבולים... יהיו שבע שני רעב"
ודוגמאות נוספות שאינן זכורות לי כרגע.

 

[אפכא מסתברא]

דוגמאות נוספות: השבעתי אתכן בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו... ויש עוד הרבה. כך שהקביעה של האקדמיה אינה הפרה גסה של לשון הקודש.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

השבוע קיבלתי תשובה מהאקדמיה על למה הם קבעו לומר חִסרה במקום אוברדרפט, ולא חֶסרה, כמו ערגה, עגלה, חמדה, שכשיש גרונית החיריק הופך לסגול. הם ענו: א. האקדמיה כבר קבעה בעבר מילים כאלה, כמו חִמצה, ב. זה מקביל ליִתרה ולכן החיריק מתאים, ג. הראשון שטבע את המונח היה אהרן אמיר.
החזרתי להם: אני אומר לכם דברים של טעם, ואתם עונים לי כל מיני תשובות לא ענייניות? גם אינני מכיר את כבוד הרב אהרון אמיר, אך אינני בטוח שהוא המרא דאתרא...

 

[אברהם]

הצורה של "יתנו" שהיא צורת זכר, מופיעה במגילת אסתר לגבי נשים: "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן"
המילה "יהיו" מופיעה בספר בראשית לגבי שבולים, שהן נקבה: "שבע השבולים... יהיו שבע שני רעב"
ודוגמאות נוספות שאינן זכורות לי כרגע.

דוגמאות נוספות: השבעתי אתכן בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו... ויש עוד הרבה. כך שהקביעה של האקדמיה אינה הפרה גסה של לשון הקודש.

בכל זאת אלו הן יוצאי הדופן
וכי נכתוב "שלושת הילדות"? והרי באיוב זו צורה תקנית

 

[למען דעת]

אולי גם המילה 'שתיהם' תהיה תקנית כי היא מופיעה ברות?

 

[אפכא מסתברא]

הגישה שלי היא - המעמד של יוצאי דופן מן המקרא השגורים על הלשון (כלומר, המופיעים בפסוקים השגורים על הלשון, לא שהציבור רגיל לשבש) שונה מיוצאי דופן אחרים. לדוגמא: הכלל הוא כאשר יש פועל בהווה + 'הולך', שה'הולך' יבוא אחר הפועל, אבל הפסוק "וקול השופר הולך וחזק מאד" מכריע לענ"ד את הכלל הזה. או ש"יֶשְנוֹ", "ישנה" יבוא לאחר שם העצם - אבל "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" מכריע לענ"ד את הכלל מרוב פרסומו. הה"ד ב"אם תעירו ואם תעוררו" - שה"ש שגור על הלשון במדה כזו שכמדומני קשה להתייחס לזה כמו ליוצאי דופן אחרים.
לעומת זאת, כאשר יש חילופי זכר נקבה במקרא - יש לזה בד"כ סיבה מבחינת התוכן. אם לא תמצא ברש"י כי אז במפרשים האחרים.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

בכל זאת אלו הן יוצאי הדופן
וכי נכתוב "שלושת הילדות"? והרי באיוב זו צורה תקנית

ר' אברהם!
1. לא מצאתי כך באיוב, אשמח למראה מקום מדויק יותר.
2. לא השכלתי הבין מה פסול מצא כבודו ב'שלושת הילדות'? שמא רצה שנכתוב 'שלוש הילדות' כדין סומך ונסמך?

 

[אפכא מסתברא]

ר' אברהם!
1. לא מצאתי כך באיוב, אשמח למראה מקום מדויק יותר.
2. לא השכלתי הבין מה פסול מצא כבודו ב'שלושת הילדות'? שמא רצה שנכתוב 'שלוש הילדות' כדין סומך ונסמך?

1) ראה איוב א, ד: :"לשלושת אחיותיהם"
2)כמובן צריך לומר "שלוש הילדות" כדין סומך ונסמך. וכי אתה אומר 'שתיים ילדות' או 'שתי ילדות'?

 

[קו מחשבה]

המילה 'שלושת' היא גם כן צורת נסמך, רק שהיא לזכר! אכן, צורה נדירה מאד של שימוש בשם מספר זכרי לנקבה.

באופן כללי, כשהאקדמיה דנה האם לקבל צורה ששגורה בלשון המדוברת, גם שגויה, היא תעשה זאת ביתר קלות אם יהיו לה אסמכתות מן המקרא, (ולא כל כך מלשון משנה). כמובן, ככל שיש יותר מקרים של שימוש "שגוי", כך יש יותר סיכוי שהצורה תתקבל על דעת הבלשנים הנכבדים.

 

[הגיג]

.
ולמי שכתב 'יש לומר' - לא, אליבא דהם, 'מותר' לומר...