התייעצות הכחשת שואה???

[אבן החכמים]

בלי להשוות, אבל בציבור הכללי השואה היא חלק ממערכת הלימודים- יום השואה, צעדת החיים, הוראת השואה וכו'- באופן רשמי לפחות, גם אם מתמקדים בנושאים אחרים.
וכאן אולי טמונה הבעיה, שזה לא מוטמע במערכת החינוך
למעט אולי המסעות לפולין שזה דבר מבורך מאוד. כמו שהרב נויגרשל אומר "לפני שעולים למטוס תכתבו צוואה, כי לא תחזרו אותם אנשים"

 

[cherry c]

אם הכל מהשואה יהיה תיעודי ממילא קהל היעד יצטמצם

אני מדברת על ערוך ספרותי ויפה. לא תיעודי כבד.
למשל "עלים שעלו מן האפר"


אגב לכל המחפשים ספר שואה הכי אוטנטי שיש, אבל יחסית הכי פחות מכיל תיאורי זוועות,
יש ספר חדש יחסית של יומן שכתבה נערה חרדית בגטו לודז'
"לכתוב עד כלות"
דוקא בגלל שהוא אוטנטי מ1944, הוא לא מכיל זוועות, כי לא היה לה רצון לתאר כמה נורא החיים, וגם זה לא מבט של בדיעבד אלא מבט מהחיים עצמם כפי שהם.
(ייתכן שהיא בעצמה לא היתה זוכה לכתוב את קורות חייה לאחר 50 שנה, היתה מתארת לנו יותר נוראי את החיים שם ממה שמוצג בספר)
ממליצה לקרוא שם את ההקדמה של דר מיכל אונגר לפני קריאת דפי היומן.

לכתוב עד כלות - מוסד הרב קוק

יומנה של הנערה רבקה ליפשיץ מגטו לודז’, שנחשף שבעים שנה לאחר כתיבתו. היומן, שתורגם מפולנית, מתאר עצב וסבל, אך מבטא גם צמיחה, אמונה ועוצמה. בעריכת אסתר פרבשטין, מיכל אונגר והדסה חלמיש. כ-260 עמ’.

www.mosadharavkook.com

 

[cherry c]

בלי להשוות, אבל בציבור הכללי השואה היא חלק ממערכת הלימודים- יום השואה, צעדת החיים, הוראת השואה וכו'- באופן רשמי לפחות, גם אם מתמקדים בנושאים אחרים.
וכאן אולי טמונה הבעיה, שזה לא מוטמע במערכת החינוך

ולמרות זאת, נושא השואה מוחדר לציבור החרדי הרבה יותר בעצמות.
ויש סיבות לדבר, כמו זה שאצלנו מאז ומעולם כיבדנו זקנים וניצולי שואה, וביקשנו לשמוע מהם.
ובחיים לא זלזלו בהם במגזר החרדי.

 

[חגית קרמר]

בלי להשוות, אבל בציבור הכללי השואה היא חלק ממערכת הלימודים- יום השואה, צעדת החיים, הוראת השואה וכו'- באופן רשמי לפחות, גם אם מתמקדים בנושאים אחרים.

אבוי לנו לחינוך שלהם. גם "תנ"ך" הם לומדים.
ד' ירחם.

 

[shira bira]

למשל "עלים שעלו מן האפר"

במקרה קראתי אותו השבוע.
הכתיבה אמנם קלילה אבל המאורעות קשים וחלק מן התמונות קשות לצפיה.
לכן צריך לחשוב לאילו בני נוער לדוגמא יש לתת אותו כחומר קריאה.

 

[אבן החכמים]

אפרופו ספרים, יש לכם המלצות לספרים למבוגרים בסגנון ''בכף הקלע'' ו''לך לך בני''?

 

[shira bira]

בסגנון ''בכף הקלע'' ו''לך לך בני''?

אלו שני ספרים שונים מהותית בסגנונם.

 

[אבן החכמים]

אלו שני ספרים שונים מהותית בסגנונם.

כל מה שביניהם. אוטוביוגרפיה למבוגרים.

 

[cherry c]

במקרה קראתי אותו השבוע.
הכתיבה אמנם קלילה אבל המאורעות קשים וחלק מן התמונות קשות לצפיה.
לכן צריך לחשוב לאילו בני נוער לדוגמא יש לתת אותו כחומר קריאה.

המאורעות קשים? WELCOME.
אם התמונות זה בעייתי אפשר היה לצנזר.
בעיני שום בעיה לכל גיל שרוצה לקרוא את זה. 14 ומעלה בוודאי.

 

[shira bira]

כשאני אומרת מאורעות קשים זה לא כחידוש אלא כהפנית תשומת לב לאפיזודות קשות בספר למרות הכתיבה הקלילה.
קראתי ספרים של ק. צטניק בנעורי אז הציניות מיותרת.
ספר שדורש צנזור הוא ספר שמחייב שיקול דעת לפני שנותנים לבני נוער לקרוא. יש כאלו שמושפעים עמוקות מתיאורים מסוימים ומהויז'ואל.
לגיל 14 כנראה שגם אני הייתי נותנת לקרוא ועוקבת בתשומת לב.

 

[cherry c]

אפרופו ספרים, יש לכם המלצות לספרים למבוגרים בסגנון ''בכף הקלע'' ו''לך לך בני''?

מידע שימושי - ספרות שואה איכותית

החתיו'ת שלי שוקדות בימים אלו על הגשת עבודה בספרות בנושא "הילד היהודי בשואה". אני תולה להן על הלוח רשימת ספרי עזר שיכולים להוות מקורות נקיים. חשוב לי מאוד שלא ירעו בשדות זרים ויגיעו לספרות שואה פסולה ו/או בלתי מסוננת. אשמח להמלצות על ספרי שואה טובים וחדשים, שהם ביוגרפיות או אוטוביוגרפיות ולא ספרי...

www.prog.co.il

 

[cherry c]

כשאני אומרת מאורעות קשים זה לא כחידוש אלא כהפנית תשומת לב לאפיזודות קשות בספר למרות הכתיבה הקלילה. קראתי ספרים של ק. צטניק בנעורי אז הציניות מיותרת.

וזה נראה לך קשה יותר מקצטניק?

 

[shira bira]

לא.ממש לא. ספרות חרדית תמיד תהיה יותר מעודנת ואין יותר קשה מק. צטניק.
רק ציינתי (ונראה לי שזה לגיטימי) שלמרות אופי הכתיבה הקליל הספר קשה יחסית.
השקעתי זמן וכסף כדי להשיג את הספר (שלא ניתן לרכישה בחנויות) כי חשוב לי לקרוא ספרות שואה.
רק שלבני נוער רגישים יש לבצע חשיפה לחומר בהדרגה ובמחשבה.
זה הכל.

 

[cherry c]

אפרופו ספרים, יש לכם המלצות לספרים למבוגרים בסגנון ''בכף הקלע'' ו''לך לך בני''?

מידע שימושי - ספרות שואה איכותית

החתיו'ת שלי שוקדות בימים אלו על הגשת עבודה בספרות בנושא "הילד היהודי בשואה". אני תולה להן על הלוח רשימת ספרי עזר שיכולים להוות מקורות נקיים. חשוב לי מאוד שלא ירעו בשדות זרים ויגיעו לספרות שואה פסולה ו/או בלתי מסוננת. אשמח להמלצות על ספרי שואה טובים וחדשים, שהם ביוגרפיות או אוטוביוגרפיות ולא ספרי...

www.prog.co.il

יש את "שאגת מעונה", אחד הספרים הקשים ואם לא די בכך

בנימין וילקומירסקי – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

 

[שירי כהן]

במקרה קראתי אותו השבוע.
הכתיבה אמנם קלילה אבל המאורעות קשים וחלק מן התמונות קשות לצפיה.
לכן צריך לחשוב לאילו בני נוער לדוגמא יש לתת אותו כחומר קריאה.

עלים שעלו מן האפר הוא ספר מדהים.
והוא צנזור של צנזור של צנזור של הסיפור המלא שלהן...

יש את "שאגת מעונה", אחד הספרים הקשים ואם לא די בכך

בנימין וילקומירסקי – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

אחד הספרים הקשים (החרדיים לפחות), לא ייאמן מה בן אנוש מסוגל לעבור.

 

[shira bira]

עלים שעלו מן האפר הוא ספר מדהים.
והוא צנזור של צנזור של צנזור של הסיפור המלא שלהן...

כנראה שלא קראת כל מה שכתבתי.
ואני שוחחתי עם בתה של המחברת.

 

[cherry c]

אחד הספרים הקשים (החרדיים לפחות), לא ייאמן מה בן אנוש מסוגל לעבור.

נראה לי שהוא לא נדיר כלל, רק בניגוד לסופרים חרדים אחרים הוא לא חסך ולא בחל בלגעת בזוועה עצמה.

עלים שעלו מן האפר הוא ספר מדהים.
והוא צנזור של צנזור של צנזור של הסיפור המלא שלהן...

ככל הנראה.
כל הניצולים חוסכים מאיתנו הרבה.
או לא רוצים להכנס בעצמם יותר מדי כדי לשמור על שפיות נפשם.
ע"ע קצטניק. (שנכנס לבפנוכו ולא שמר על שפיות נפשו)

כנראה שלא קראת כל מה שכתבתי.
ואני שוחחתי עם בתה של המחברת.

גולדמינץ?
האמת הכרתי את שורי בעצמה, היא היתה חברה של סבתא שלי.
אשה שמחה.

 

[שירי כהן]

כנראה שלא קראת כל מה שכתבתי.
ואני שוחחתי עם בתה של המחברת.

אולי פספסתי הודעה אחרת? לא קראתי את כל האשכול.
בכל מקרה אמא שלי נהלה תקופה ארוכה אולפן לתיעוד ניצולי שואה,
הייתי עמוק בתוך הסיפורים האלו..
וזה מה ששמעתי (מכלי שני) משורי.

 

[y&m]

תראי, גם בספר שלך, לא יכולת להתאפק וגרמת לילדים לנסוע ביחד 3 אחים לאנגליה, ולהישאר ביחד, וגם הפי הנד הם התאחדו עם ההורים שלהם עוד בשואה. (האמת ההפי הנד הכי צרם לי, הלוואי!!!)

סבתא שלי ואחיה נשלחו בקינדר טרנספורט מגרמניה לאנגליה.
היו כ-10 ילדים. ובהמשך ההורים הצטרפו. ניצלו כל המשפחה.
אגב, דווקא בגלל שההורים הצליחו לברוח ולהתאחד עוד בשואה זה יותר אמין.
כי זה אומר שהם הצליחו לברוח ולהינצל ממסלול השילוח למחנות. שמעטים מאד ממי שעברו אותו ניצלו.

 

[שירי כהן]

סבתא שלי ואחיה נשלחו בקינדר טרנספורט מגרמניה לאנגליה.
היו כ-10 ילדים. ובהמשך ההורים הצטרפו. ניצלו כל המשפחה.
אגב, דווקא בגלל שההורים הצליחו לברוח ולהתאחד עוד בשואה זה יותר אמין.
כי זה אומר שהם הצליחו לברוח ולהינצל ממסלול השילוח למחנות. שמעטים מאד ממי שעברו אותו ניצלו.

אכן אמרת את הדברים שהיו בשיקולים.
ברור שהיו לי התחבטויות על הסיום של הסיפור הזה בכל מקרה, כן?..
אבל מה שציינת פה נכון ובאמת זו היתה המחשבה.