הילדה שלי שחקנית אמיתית בת 8

צליל בגיל · 7/9/17

מתלבטת עם עצמי כמה נכון לחשוף אותה לעולם הבמה.
מעלות מול חסרונות...
אשמח להכוונה מקצועית

1-מה בכלל אפשר לעשות עם כשרון חזק וצעיר כזה- באופן מעשי?
2-האם מבחינה רגשית יתרום או יבלבל \ יהפוך אותה לנועזת וחצופה יותר...?

תודה.

נתין · 7/9/17

אשתי הייתה שחקנית בגיל קטן והיא אמרה לי כמה פעמים שזה ממש אבל ממש הורס את הנפש כי מתרגלים שכל מה שעושים זה בישביל קהל
אז לכן אני רק אומר שלא כדאי לשלוח ילדה קטנה להיות שחקנית

פנינה ריימונד · 7/9/17

לעניות דעתי-
עדיף עכשיו מאשר בגיל הבחרות והלאה
(אז זה כבר יכול להפוך למקצוע...
אם את חוששת מניסיונות העולם הזה)

לא חסרים היום חוגים לילדות, והכי חשוב זה שיש מופע בסוף השנה
הילדה מביעה את עצמה מול קהל.
אני לא חושבת שזה ישפיע לרעה
להיפך!!!
זה יעזור לה להוציא את הכוחות והפוטנציאל שלה במקום הנכון...

בהצלחה!!!

צליל בגיל · 7/9/17

תודה פנינה. אבל אני לא מתכוונת לחוגים עם מופע סוף שנה כמו שיש במתנס"ים וכד'
הביטוי שם לא מספק.
שמים פלייבק ובקושי נותנים במה. בעיקר רואים את המצגות והסרטים.
מחפשת כיוון למשחק רציני בהצגות
אפשר גם קצת לכיוון המחול והשירה כי היא חזקה מאד גם בהם אבל בנפשה-הדרמה!

צליל בגיל · 7/9/17

נכתב ע"י נתין;n5077127:
כל כבודה בת מלך פנימה

תודה. מעדיפה תגובות נשים ובנות לנושא.

פנינה ריימונד · 7/9/17

נכתב ע"י צליל בגיל;n5077213:
תודה פנינה. אבל אני לא מתכוונת לחוגים עם מופע סוף שנה כמו שיש במתנס"ים וכד'
הביטוי שם לא מספק.
שמים פלייבק ובקושי נותנים במה. בעיקר רואים את המצגות והסרטים.
מחפשת כיוון למשחק רציני בהצגות
אפשר גם קצת לכיוון המחול והשירה כי היא חזקה מאד גם בהם אבל בנפשה-הדרמה!

להמליץ על חוג אינני יכולה כי אני אשדודית
בהצלחה!!!

ששונית · 7/9/17

שושי ברוידא, חלוצת מופעי הריקוד לבנות, סגרה את מפעל חייה משום ששמה לב שנערות רבות מידי מתלמידותיה יורדות מהדרך, והיא עשתה חושבים והגיעה למסקנה שבת שמתרגלת במשך תקופה להתמלא בריגושים סוערים כל כך, מתקשה לחזור לשגרה, יפה ונעימה ככל שתהיה, ומחפשת ריגושים חלופיים, שבדרך כלל איך לומר בעדינות... אינם נמצאים בין כתלי הסמינר.

שירו · 7/9/17

אני הייתי עושה שאלת רב שמקובל עלי.

progitm · 7/9/17

בת ישראל צריכה להבין איפה האמת ולתעל את כישרונותיה למקומות של רצון ה'
להתעלם ולא לתת לה מקום לביטוי הכישרון יכול להוביל לתסכול,
כי זה היא. זה שלא נותנים לה מקום להוציא את זה , זה גם לא פשוט
לכן צריך הכל בחכמה ועם הרבה טפטוף שהכל שייך להקב"ה והכל ממנו
וזה מתנה, וצריך לעשות עם זה שליחות לפי גדריו של הקב"ה.

יכול להיות שעדיף דווקא שתהיה גדולה לתת לזה לפרוץ...
כי לפעמים בגיל הצעיר זה מוביל להתנשאות ובגיל בוגר יותר מבינים את המשמעות של הדברים ופחות באופוריה.

לגבי שוישי ברוידא - לא ממש הבנתי מה היה שם,
אבל גם בת שיש לה כישרון ברמה גבוהה ובעולם בחוץ היא לא טיפשה להבין שהיו מכירים בכך
ורק בעולמה של הקב"ה אין הכרה לזה - זה מתכון לתסכול והרגשה שהכל טעות
כמו שילדה חכמה נותנים מקום לחכמתה בשיעורי מתמטיקה אף שזה בסמינר
דווקא לבנות במקצועות אלו פחות נותנים בגלל שפוחדים...

שהקב"ה יכוון אתכם בדרך הנכונה לה,
ושתמיד תהיה דבוקה ושמחה ברצונו

בתוכנית-מרחב אונליין · 7/9/17

שלום רב,
מהיכרות רבת שנים עם התחום ומניסיון:
אפשר לתת לה חוגים רגילים, כשיודעים בדיוק מי מעבירה אותם ומה עולם הערכים שלה.
לחסום כשרון לרוב זה עלול לצוץ בגיל מתקדם, ואז לפעמים ללא הכוונה יש לכך תוצאות פחות טובות.
להופיע במסגרת בית ספרית, חוגים וכו
להגן על הילדה מפני הצטלמות לסרטים גדולים וכו, שאז היא נחשפת למושגים שילדה קטנה לא אמורה להכיר, והמחמאות שתקבל שם לא יבנו אותה בלשון המעטה.
לשדר לילדה כל הזמן שזה בהחלט נחמד וטוב אבל לא העיקר בחיים.
במילים אחרות לאפשר מה שמתאים לבת ישראל. ולדבר ע"כ שבכשרון שהיא קבלה היא בהחלט יכולה לחוות ולהעביר מסר חיובי.

בתוכנית-מרחב אונליין · 7/9/17

תודה פנינה. אבל אני לא מתכוונת לחוגים עם מופע סוף שנה כמו שיש במתנס"ים וכד'
הביטוי שם לא מספק.
שמים פלייבק ובקושי נותנים במה. בעיקר רואים את המצגות והסרטים.
מחפשת כיוון למשחק רציני בהצגות
אפשר גם קצת לכיוון המחול והשירה כי היא חזקה מאד גם בהם אבל בנפשה-הדרמה!

לגבי זה, אכן זו בעיה.
באזור שלנו הקמנו קבוצה מיוחדת לילדות כאלה,
שהן גם מוכשרות וגם ערכיות.
מציגות הרבה בחופשות בכל מיני פורמטים ומביאות את כשרונן לידי ביטוי בדרך הולמת ונכונה.

כל טוב · 7/9/17

אם זה בנפשה
אז חשוב לתת לה ביטוי

צליל בגיל · 7/9/17

תודה על התגובות. אני מעבדת.

ומה לגבי העתיד
לא כדאי לבנות אותו מעכשיו? ממתי כן?

לרקע-
הילדונת משתתפת בחוגים מגיל 4
ומציגה ורוקדת המון המון קודם
פשוט נולדה לזה
הדיבור שלה כאילו לקוח מסרט
והתנועות גוף כאילו באמצע סצנה רצינית
גם כשהיא בסה"כ מספרת שהמורה העבירה מקומות....

המקלחת אורכת שעה..ות'אמת מעניין להקשיב מאחורי הדלת

יחד עם זאת היא תלמידה מעולה, מקורקעת. אהודה חברתית ולא מתנשאת.

החוגים לא מספקים אותה. נקודה.
היא רוצה הצגה אמיתית.
וגם אני.

progitm · 7/9/17

נכתב ע"י צליל בגיל;n5077316:
החוגים לא מספקים אותה. נקודה.
היא רוצה הצגה אמיתית.
וגם אני.

תזהרי לא להדביק את החלומות שלך לרצונות שלה...
אפילו עם האופי שלה מוביל לזה - כלומר יש לה את הנתונים הנדרשים

תראי מה טוב לה באמת, ולמה באמת היא זקוקה...
אולי זה כן מספק אותה....

בסוף היא זו שתצטרך להתמודד עם הזרקורים והנלווה לזה
ואת אולי רק תתמודדי עם המחמאות....

Ruty Kepler · 7/9/17

נכתב ע"י צליל בגיל;n5077316:
החוגים לא מספקים אותה. נקודה.
היא רוצה הצגה אמיתית.
וגם אני.

שתי המילים האחרונות, חשוב לנטרל אותן.
מנסיון אישי. כאחת שבחיים לא עלתה על במות.
הפיתוי לפצות את עצמנו דרך הילדות המוכשרות שלנו, הוא ענק. אבל לא תמיד נכון. ולא תמיד חכם. לכן חשוב לבדוק איפה הגבול.

יכולה לספר לך מהיכרות אישית עם ילדה שהשתתפה במופעים רציניים.
היא הקסימה את כולם. זה מילא לה את הנשמה במשך השבועות שלפני. הייתה מאושרת. רצה לחזרות בשמחה.

אבל.

אבל אלו מים מלוחים לגמרי. כמה ששותים מהם יותר, צמאים יותר.
אחרי תפקיד ראשי בסוף שנה בבית ספר, רוצים במות אמיתיות
אחרי הופעה בבית העם רוצים בנייני האומה
אחרי בנייני האומה רוצים משהו עוד יותר גדול...

ילדה ש-3000 זוגות עיניים הביטו בה רוקדת ושרה, ילדה ש-3000 זוגות ידיים מחאו לה כפיים, והמון נשים ובנות ביררו מי זו המתוקה הזו, והחמיאו -
לא יכולה לחזור למחרת ללימודים כאילו כלום. משהו זז בנפש. משהו דורש עוד תשומת לב, ועוד, ועוד, ועוד המון.
והתלות הזו בדעת הקהל. והרצון הזה שכולם יכירו אותי, יראו אותי, יעריכו אותי - הם עלולים להידרדר הלאה.

זה עוד לפני שדיברנו על הסבל הפיזי והנפשי בחזרות.
פיזי, כי חזרות אמיתיות, למופע אמיתי, הן קשות וסוחטות, ונערכות שעות ארוכות מאד, עד התמוטטות כמעט. בשעות לא-שעות, במקומות מוזרים לפעמים. לא כל ילדה יכולה לעמוד בזה.
נפשי, כי המתח הזה, לאיזה תפקיד יבחרו אותי, ולאיזה תפקיד את ההיא. והלחץ, והאמביציות, והתחרות.

ועדיין, מול כל אלו קיים השיקול של לתת לילדה להביע את עצמה. לא אמרתי שלא. אמרתי שחשוב לבדוק, להיות מודעים, לשים יד על הדופק. לשקול כל הזמן רווח מול הפסד, ביטוי עצמי מול נזק חינוכי ורוחני. ולדעת לשים גבולות.

צליל בגיל · 7/9/17

צליל בגיל · 7/9/17

נכתב ע"י progitm;n5077337:
תזהרי לא להדביק את החלומות שלך לרצונות שלה...
אפילו עם האופי שלה מוביל לזה - כלומר יש לה את הנתונים הנדרשים

תראי מה טוב לה באמת, ולמה באמת היא זקוקה...
אולי זה כן מספק אותה....

בסוף היא זו שתצטרך להתמודד עם הזרקורים והנלווה לזה
ואת אולי רק תתמודדי עם המחמאות....

זה נכון מאד. אני לוקחת את זה בחשבון עם כל המכלול.
לכל אמא יש הנאה לראות את הבת שלה מביעה. יוצרת או מרשימה.
התוספת של "גם אני" היא לא לעניין זה אעפ"י שזה נגוע...
העניין הוא-המקצועיות!
אני רוצה שתתפתח לכיוון העתיד בנוסף למימוש העצמי.
החוגים עונים רק על עניין המימוש העצמי וגם בקטנה ממש

צליל בגיל · 7/9/17

רותי קפלר בדיוק. בנקודה הזו נוגעת ההתלבטות שלי.

אישית,
לא הופעתי כילדה. אבל העליתי אלפי בנות למופעי מחול.

מה שחדש לי עם הילדה- עולם הדרמה.
נכון שכולם משגעים אותי שאני חייבת לעשות איתה משהו,

ושהלב מנגן לי אם לא להשקיע בעתיד..אז מתי כן..?

וכמה נגיעות חזקות של אמא מסוג "הבת שלי.....! תופיע"

ובתכל'ס החוגים שבהישג ידי לא מוציאים ממנה במקצועיות ולא מספקים כי כל פרורי ההצגה מתחלקים בין 30 ילדות.

אז מה כן?

אתחיל ממה שלא-
לא מפריע לי (בהכרותי אותה) החזרות המתישות, התחרות והלחץ הנפשי. לא!

מה כן-
המים המלוחים(כפי שכתבת)שיצמיאו אותה יותר ויותר.

במחשבה שניה- אולי זה כך בכל יצירה שנוגעת לקהל? גם לי תמיד יש טעם חזק של עוד אחרי שהעליתי מחול מקצועי שגרף וואו,מאמינה שכך לכל מפיקה, או יוצרת בכל תחום.