אחרי שכולנו עשינו כאן היכרות עם עץ האורן החכם הגיע הזמן לחלק השני -
ובא יסופר על הקשר לסוכה שלנו.
כל שנה [ומי שעוקבת בטוח זוכרת..] יש לנו שיגעון חדש איך לקשט את הסוכה -
אשתקד זה היה ספוג...אספנו מזרנים ישנים חתכנו בשטנץ וצבענו - היה נחמד וצבעוני אבל לא היה אתגר לילדים..
הם גדולים בין השטנצים ומכונות חיתוך , הם כבר מכירים את היכולות והמגבלות של הציוד שיש לנו ב'אות לי'.
האצטרובל לעומת זאת היה אתגר , ועוד איזה אתגר :
לחפש אורנים
לגלות שבעונה זאת של השנה אין נשירה של אצטרובלים
אצטרובל שבכל זאת נשר לרצפה הוא רזה/חולה/אנמי/או מתולע מחקו את המיותר
להשיג 'איש קוף' שמסוגל לטפס אל מרומי האורן ולקטוף אצטרובלים יפים שלמים וגדולים
להביא אותם הביתה ולשמוע את הצעקה הקבועה 'על גופתי זה נכנס הביתה - זה מלוכלך - זה מלכלך - זה יכניס לי תולעים/ג'וקים/מכרסמים - אז מה נעשה ?? תסבנו אותם ואז נדבר []
תסבנו אותם -
צמד מילים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו - יש אנשים שאצלם נקי ,
הם מכבסים הם שוטפים הם מנגבים והם רוחצים - אצלנו זה אחרת...יש דרישה לסבן
סיבנתם ת'ידיים
סיבנתם את הירקות והפירות
סיבנתם את התריסים - הקירות - החלונות - הרצפות - כל היום זה רק סיבונים וסיבונים..
אז בלית ברירה סיבנו את האצטרובלים - לקחנו דלי גדול עם סבון נוזלי ומברשת ירדנו לגינה ושפשפנו פעם ועוד פעם עד שהרגשנו שזה כבר ממש סיבון מושלם ואפשר לעלות הביתה עם האצטרובלים המסובנים..
היצירה:
עכשיו כשיש לנו אצטרובלים יפים ונקיים אבל סגורים מהמים הנחנו אותם במרפסת וחיכינו לשמש כמו שמעולם לא חיכינו לה
והיא כמובן הגיע ובגדול חייכנית וחמה מתמיד , כאילו אמרה אני יודעת שממתינים לי - אני כאן בשביל נוי הסוכה שלכם..
השמש אף פעם הרי לא מאכזבת , היא פתחה לנו אותם ועוד איך פתחה והם נקיים [מסובנים כן !] התמכרו לשמש החמה ונפתחו ממש לגודל הרצוי לנו.
ריססנו אותם בספרי צבע , לא את כולם היו שרצו אותם כך כמו שהם - פתחנו כמה חבילות פונפונים צבעונים והילדים עיצבו להם את האצטרובלים בפונפונים בכל מיני צבעים.
עכשיו הגיע אתגר התלייה , מאוד פשוט לקחת וו מתכת להבריג אותו בראש האצטרובל ולתלות -
הילדים התנגדו כי הם רצו משהו טבעי - אז לקחתי פקקי שעם ואותם הדבקנו בראש האצטרובל -
והחוט - מטבע הדברים נדרש חוט טבעי אבל לנו לא היה זמין ולהמתין הם לא רצו..אז חוט ורוד עשה את העבודה במקום.
בסוכה שלנו עצרנו מובייל כזה שבבסיסו מוט עץ שאליו היו מחוברים אשכולות של אצטרובלים צבעוניים - זהו זה כל הסיפור.
טיפ - זה מתאים ליצירה כל השנה מובייל אצטרובלים ופונפונים הוא יפה וססגוני תמיד.
ההנאה והסיפוק - בחול המועד שכשנסענו לטייל בצפון שעמוס בעצי אורן אפילו הקטנים האדישים בדרך כלל ליצירה שלי ולנוף שמסביב צעקו - אמא סבתא -
"זה אורן - יש כאן בטח אצטרובלים חמודים ומקסימים - בואו נאסוף אותם נסבן אותם - ניצור מהם מוביילים נהדרים.
ובא יסופר על הקשר לסוכה שלנו.
כל שנה [ומי שעוקבת בטוח זוכרת..] יש לנו שיגעון חדש איך לקשט את הסוכה -
אשתקד זה היה ספוג...אספנו מזרנים ישנים חתכנו בשטנץ וצבענו - היה נחמד וצבעוני אבל לא היה אתגר לילדים..
הם גדולים בין השטנצים ומכונות חיתוך , הם כבר מכירים את היכולות והמגבלות של הציוד שיש לנו ב'אות לי'.
האצטרובל לעומת זאת היה אתגר , ועוד איזה אתגר :
לחפש אורנים
לגלות שבעונה זאת של השנה אין נשירה של אצטרובלים
אצטרובל שבכל זאת נשר לרצפה הוא רזה/חולה/אנמי/או מתולע מחקו את המיותר
להשיג 'איש קוף' שמסוגל לטפס אל מרומי האורן ולקטוף אצטרובלים יפים שלמים וגדולים
להביא אותם הביתה ולשמוע את הצעקה הקבועה 'על גופתי זה נכנס הביתה - זה מלוכלך - זה מלכלך - זה יכניס לי תולעים/ג'וקים/מכרסמים - אז מה נעשה ?? תסבנו אותם ואז נדבר []
תסבנו אותם -
צמד מילים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו - יש אנשים שאצלם נקי ,
הם מכבסים הם שוטפים הם מנגבים והם רוחצים - אצלנו זה אחרת...יש דרישה לסבן
סיבנתם ת'ידיים
סיבנתם את הירקות והפירות
סיבנתם את התריסים - הקירות - החלונות - הרצפות - כל היום זה רק סיבונים וסיבונים..
אז בלית ברירה סיבנו את האצטרובלים - לקחנו דלי גדול עם סבון נוזלי ומברשת ירדנו לגינה ושפשפנו פעם ועוד פעם עד שהרגשנו שזה כבר ממש סיבון מושלם ואפשר לעלות הביתה עם האצטרובלים המסובנים..
היצירה:
עכשיו כשיש לנו אצטרובלים יפים ונקיים אבל סגורים מהמים הנחנו אותם במרפסת וחיכינו לשמש כמו שמעולם לא חיכינו לה
והיא כמובן הגיע ובגדול חייכנית וחמה מתמיד , כאילו אמרה אני יודעת שממתינים לי - אני כאן בשביל נוי הסוכה שלכם..
השמש אף פעם הרי לא מאכזבת , היא פתחה לנו אותם ועוד איך פתחה והם נקיים [מסובנים כן !] התמכרו לשמש החמה ונפתחו ממש לגודל הרצוי לנו.
ריססנו אותם בספרי צבע , לא את כולם היו שרצו אותם כך כמו שהם - פתחנו כמה חבילות פונפונים צבעונים והילדים עיצבו להם את האצטרובלים בפונפונים בכל מיני צבעים.
עכשיו הגיע אתגר התלייה , מאוד פשוט לקחת וו מתכת להבריג אותו בראש האצטרובל ולתלות -
הילדים התנגדו כי הם רצו משהו טבעי - אז לקחתי פקקי שעם ואותם הדבקנו בראש האצטרובל -
והחוט - מטבע הדברים נדרש חוט טבעי אבל לנו לא היה זמין ולהמתין הם לא רצו..אז חוט ורוד עשה את העבודה במקום.
בסוכה שלנו עצרנו מובייל כזה שבבסיסו מוט עץ שאליו היו מחוברים אשכולות של אצטרובלים צבעוניים - זהו זה כל הסיפור.
טיפ - זה מתאים ליצירה כל השנה מובייל אצטרובלים ופונפונים הוא יפה וססגוני תמיד.
ההנאה והסיפוק - בחול המועד שכשנסענו לטייל בצפון שעמוס בעצי אורן אפילו הקטנים האדישים בדרך כלל ליצירה שלי ולנוף שמסביב צעקו - אמא סבתא -
"זה אורן - יש כאן בטח אצטרובלים חמודים ומקסימים - בואו נאסוף אותם נסבן אותם - ניצור מהם מוביילים נהדרים.