התייעצות היא עקשנית----

[המליונרית]

מה הכוונה
זה לא המעדן
זה החינוך שלא כל דבר אמא מרשה ובכי לא עוזר
אז את אומרת שלא תתעקש איתה על המעדן אבל שכן תתעקש איתה על כביש
ואני אומרת שתתעקש איתה גם על מעדן אם לא מתאים לה הלכלוך ולא תתעקש איתה על להחזיק את התיק של אמא או כל דבר אחר שמתאים לה
הנקודה שלי היא רק שלא בשם ה"מה שטוב לילדה" היא תשכח את מה שמציק לאמא

לדוגמא הבן שלי בן שנה לוקח לי את המשקפיים כל הזמן
עד שהרגשתי שזה מעצבן אותי ניסיתי להסביר לו שאסור אבל אין התינוק לא קולט
אז עברתי בנתיים לעדשות. כשיגדל ויבין אני אנסה להסביר לו שוב.
הגיוני לריב איתו על זה?

 

[nhfk]

לדוגמא הבן שלי בן שנה לוקח לי את המשקפיים כל הזמן
עד שהרגשתי שזה מעצבן אותי ניסיתי להסביר לו שאסור אבל אין התינוק לא קולט
אז עברתי בנתיים לעדשות. כשיגדל ויבין אני אנסה להסביר לו שוב.
הגיוני לריב איתו על זה?

יש פה כמה נושאים שונים:
- עד איפה לוותר על נוחות שלנו מול טובת הילד
היום מאוד אופנתי לוותר, יש המון מחקרים חדשים ותורות ושיטות וכל זה שם קצת את האמא בפינה. ואני אומרת - נכון שחשוב כל מיני דברים (כמו לאכול לבד כדי לחנך לעצמאות) אבל כל אחת יודעת את הגבולות שלה וצריך לשים גם את הרצונות של האמא בשולחן השיקולים.
- פרקטיקה
הדוגמה שלך למשל. בפרקטיקה הייתי עושה כמוך, כי חינוך לא חינוך, קטן לא קטן, זה קצת מורכב לחשוב על כל זה כשאת נלחמת על הישרדות המשקפיים.
- חינוך
העבודה השחורה. אחרי שהחלטנו בנקודה מסוימת לוותר ובנקודה אחרת לא. חייב להיות גבולות ברורים וילד יכול לחכות לדברים ולהתעצבן אם מתחשק לו. הבן שלי בן שנתיים מאודד חסר סבלנות ורוצה דברים מסוימים ואני לא מעניין אותי אם החלטתי לא אז זה לא - והוא עשה לי סצנות שחבל על הזמן אבל אני חד משמעית רואה שיפור. זה היה לאט לאט. היום הוא כבר מייבב קצת כשהוא מקבל לא רואה שאני סגורה בדעתי ועובר הלאה. לפעמים כשמאוד קשה לו לוותר אני עוזרת לו בהסחת דעת וכל הדברים החכמים שאמרו לפני.

 

[המליונרית]

יש פה כמה נושאים שונים:
- עד איפה לוותר על נוחות שלנו מול טובת הילד
היום מאוד אופנתי לוותר, יש המון מחקרים חדשים ותורות ושיטות וכל זה שם קצת את האמא בפינה. ואני אומרת - נכון שחשוב כל מיני דברים (כמו לאכול לבד כדי לחנך לעצמאות) אבל כל אחת יודעת את הגבולות שלה וצריך לשים גם את הרצונות של האמא בשולחן השיקולים.
- פרקטיקה
הדוגמה שלך למשל. בפרקטיקה הייתי עושה כמוך, כי חינוך לא חינוך, קטן לא קטן, זה קצת מורכב לחשוב על כל זה כשאת נלחמת על הישרדות המשקפיים.
- חינוך
העבודה השחורה. אחרי שהחלטנו בנקודה מסוימת לוותר ובנקודה אחרת לא. חייב להיות גבולות ברורים וילד יכול לחכות לדברים ולהתעצבן אם מתחשק לו. הבן שלי בן שנתיים מאודד חסר סבלנות ורוצה דברים מסוימים ואני לא מעניין אותי אם החלטתי לא אז זה לא - והוא עשה לי סצנות שחבל על הזמן אבל אני חד משמעית רואה שיפור. זה היה לאט לאט. היום הוא כבר מייבב קצת כשהוא מקבל לא רואה שאני סגורה בדעתי ועובר הלאה. לפעמים כשמאוד קשה לו לוותר אני עוזרת לו בהסחת דעת וכל הדברים החכמים שאמרו לפני.

מסכימה איתך מאה אחוז על גיל שנתיים ואילך
אבל פותחת האשכול דיברה על תינוקת בת שנה ורבע!! שלא מדברת (אולי כמה מילים) ולא בטוח שמבינה בכלל מה זה לא. למדת על זה? קראת? גיל שנה זה לא גיל חינוך!

 

[mklj]

לאכול לבד ולהתלכלך זה לא רק עצמאות אלא חשוב להתפתחות המוטורית.

 

[E.Tehila]

בת שנה ורבע,
ועקשנית-----
אם היא רוצה לאכול את המעדן לבד, ואני לא מרשה,
צרחות עד לב השמים,
רוקעת בידיים ברגליים נשכבת על הרצפה.
ובסוף לא אוכלת....
ככה כמעט בכל דבר,
הרגע את הבקבוק,
הרגע את התיק,
וכו...
הבו עיצות....
אני מרגישה שהיא בגיל שלא כ"כ מבין,
אבל מה אפשר לעשות?

עם עיקש תתעקש.
רק שלא יהיה סתם ראש בראש.

 

[nhfk]

מסכימה איתך מאה אחוז על גיל שנתיים ואילך
אבל פותחת האשכול דיברה על תינוקת בת שנה ורבע!! שלא מדברת (אולי כמה מילים) ולא בטוח שמבינה בכלל מה זה לא. למדת על זה? קראת? גיל שנה זה לא גיל חינוך!

בכלל לא עניתי לפותחת האשכול
הקפיץ אותי שכמעט כולם כתבו לה שמה הבעיה לתת לילדה להתלכלך ממעדן.
ושאת ערבבת את הקטע עם המשקפיים וציטטת אותי עניתי לך שזה עניינים שונים - פרקטיקה, חינוך, ולשים לב גם לתחושות ולרגישויות של האמא. כל התגובות הקודמות שלי נגעו בכלל לזה

 

[מאפרת מקצועית]

תינוקת בת שנה ורבע מבינה מאוד.
זה מאוד תלוי ברמת ההתפתחות, התינוקת שלי בת שנה וחצי מדברת כמעט הכל,
ולא משנה באיזה נושא היא חייבת להבין שהיא לא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה וכן- החינוך מתחיל כבר בגיל הזה.
תינוקת בת שנתיים שקיבלה הכל עד אותו הרגע , קשה מאוד להתחיל לחנך, חינוך זאת דרך חיים.
(אגב מכירה תינוקת בת שנתיים וחצי שבגיל הזה נתנו לה הכל ולא רבו על כלום והיום שנה וחצי אח"כ היא עושה מה שבא לה, מחריבה את הבית וכבר הרבה יותר מתיש לחנך. וזה מתסכל את ההורים והסובבים הרבה יותר.)
אני מדברת מניסיון עם ילדה קצת יותר גדולה, בת שנה וחצי,
תחליטי על מה חשוב לך להתעקש ובמה את יכולה לוותר
אמא אחת קשה לה ממש שילד אוכל לבד ואמא אחרת תתן בכיף ותנקה אח"כ אבל לא תתן לילדה ללכת לבד מחוץ לעגלה.... או ללכת עם קרוקס למעון במקום נעליים, כל אחת ומה שחשוב לה, אבל מאוד חשוב שיהיו עקרונות שבהם את חזקה ומחליטה ובמקום אחר גמישה ונותנת.
תראי לה בעדינות מה חשוב לך ותראי שהיא תבין.
(עקשנית היא תשאר כנראה.... זה אופי )
בהצלחה.

 

[sara s1]

הייתי מציעה להתחיל לתרגל מעכשיו את בחירת המלחמות.
אני הייתי מקפידה על כל דבר מגיל 0.
בגיל שנתיים וחצי כשהתחיל לטפס על השולחן במטבח ואמרתי לא, מבחינתו זה כמו עוד מאות לאווים אחרים,
והוא לא לקח ברצינות..

 

[לבן]

כל התשובות נכונות
העיקר לא ללכת על זה להנחיית הורים ולהרוס את הילד [לא מכלילה את כולם יש מצוינות]
במיוחד בב"ב יש צורך להזהר יש משהי שפיתחה שיאה שלה מהשטח ה' ישמור

מה הטעם לפתוח ניק כדי להשמיץ שוב ושוב שיטה ספציפית ואיש/ה ספציפי/ת ולהכנס לכל אשכול שעוסק בנושא שקשור קשר קלוש כדי להשמיץ בן אדם? זה לשון הרע גמור.
אם יש בעיה פשוט כדאי לפנות לרב או לדמות ציבורית שעוסקת בנושא. או לפתוח אשכול ברור תחת שם מלא בהסכמת רב.

 

[פערי וויס]

מה הטעם לפתוח ניק כדי להשמיץ שוב ושוב שיטה ספציפית ואיש/ה ספציפי/ת ולהכנס לכל אשכול שעוסק בנושא שקשור קשר קלוש כדי להשמיץ בן אדם? זה לשון הרע גמור.
אם יש בעיה פשוט כדאי לפנות לרב או לדמות ציבורית שעוסקת בנושא. או לפתוח אשכול ברור תחת שם מלא בהסכמת רב.

יש ענין להזהיר את הציבור שלא ח"ו יפלו בפח
תראי כמה קראו קיבלו או לא והמשיכו למה לך כ"כ אכפת האם נפגעת ח"ו?

 

[לבן]

יש ענין להזהיר את הציבור שלא ח"ו יפלו בפח
תראי כמה קראו קיבלו או לא והמשיכו למה לך כ"כ אכפת האם נפגעת ח"ו?

כי זו צורה פסולה הלכתית ופחדנית אנושית.
אני מאמינה בלהזהיר את הציבור בצורה מבוקרת ותחת שם גלוי, ולא לפתוח ניק שנותן מכות מתחת לחגורה לאיזו מטפלת אנונימית בעשרות הודעות מעורפלות (לא ברור לי מי היא על אף שאני מכירה הרבה מטפלות...).
ובטח שאנשים יפלו בפח אם את כותבת ברמזים ובראשי תבות והודעות לא ברורות בכל אשכול שעוסק בטיפול רגשי אדרבה, קחי אישור מרב ועורך דין (לעניין תביעת דיבה) ותעשי את זה בצורה מכובדת וברורה.

 

[פערי וויס]

בגדול את צודקת רק אנו חיים בעולם הזה וזה הדרך אחרי ברורים מקיפים
יש לי אישור מת"ח כך לפעול
ויש הצלחות ולכן אני ממשיכה כך
והמבין מבין