Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
נתחיל במשקה המובטח: טעות, אין משקה כזה. אין שום דבר בסביבה שיכול להושיע אתכם מכותרת מוזרה או מרגיזה. אולי אולי פרוסת עוגת חסה של השוויגער. אולי. אבל גם זה רק בתור הסחת הדעת, עקב כאבי הבטן שהיא גורמת.
והמיץ הקסום ההוא מהפרסומת בתחנה? לא באמת יושיע אתכם, כמובן. תפנימו: אין דבר כזה טיפות קסם שמועילים גם להתקרחות וגם להצטרדות וגם לאבעבועות רוח, אין. וגם אם המוכרת טוענת שהטיפות באישור משרד הבריאות- הן לא באמת עובדות.
ועכשיו לטיפ. לשם שינוי- טיפ רציני, העוסק ביחסי אנוש. טיפ אלולי כזה, מלחיץ. מרעיד.
קרה לכם פעם שנפגעתם ממישהו שרק דיברתם איתו עד כדי תחושה פיזית כללית רעה, ולא הצלחתם להניח את האצבע על הנקודה? למשל: גמרתם שיחה סתמית עם דוד יואל, והרגשתם- רע? או שהחברותא בכולל יצא אתכם להפסקת קפה קלילה, ודיברתם על דא ועל הא, ואיפשהו בקישקעס הרגשתם שנפגעתם וטולטלתם מאוד? או שעוד שיחת ייעוץ בלתי מוזמנת מדודה נחמה גרמה לכם לרצות לנפץ את הטלפון, ועדיף על ראשה? וכששאלתם את עצמכם: "למה אני כל כך כועס ומתקשה לנשום מרוב מחנק"- לא מצאתם תשובה לעצמכם? הרי מה כבר קרה... מה כבר נאמר... בסך הכל הדודה הציעה כמה עצות מעצבנות ("תפסיקו לפנק כל כך את מוישל'ה שלכם!.. הוא כבר ממש משמין... והגיע הזמן שתסבירו לחנהל'ה ההיפראקטיבית שלכם איך צריך לדפוק על דלת.. בעדינות... ואני אומרת את זה כי אני ממש אוהבת אותה אבל צריך להעמיד אותה על מקומה.. לטובתה..."), או הבוס קצת קצת צעק עליכם, או החברותא סתם צחק ואמר כמה בדיחות? מה כבר קרה??
ואתם תוהים, ובצדק: מה כבר נאמר? למה אתם כל כך כעוסים, נזעמים, חסרי נשימה עם כאבי גב ונחיתה כללית של מפלס מצב הרוח?
סביר להניח- שזה קרה גם קרה לכם. לפעמים מול 'חבר', לפעמים ממול המעסיק, לפעמים סתם ממול אדם כלשהו. ואתם מגרדים בקצה האף ותמהים: אז כן, היו כמה עקיצות, אבל למה זה פוגע כל כך, הרבה יותר מ-700 עקיצות אחרות שספגתם בחייכם, או יותר מקצת חוסר פרגון סתמי?
הסוד הוא: רעילות, רעילות, רעילות.
לפני תקופה הכריחני דוד יואל לצפות בקטע וידאו משמים, על גבי המחשב הנייד שדודה צילה בכלל קנתה לו כדי שיכתוב עליו חידושי תורה (אוי, דודה יקרה. את לא מכירה את נפש בעלך?...). בעת הביקור התלת-שנתי אצל סבא זעקיל:
בקטע הוידאו המשעשע נראה הסולטן יר"ה ארדואן התורכי מעניק ראיון לעיתונאי ישראלי. העיתונאי ניסה שוב ושוב לשאול שאלות אובייקטיביות, וקיבל בחזרה חצאי תשובות, מלוות בציניות לא מועטה ועקיצות על ימין ועל שמאל. לכל צופה ברור מהדקות הראשונות כי ארדואן שוטם את היושב מולו, אך היות והוא מוגבל מטעמי פוליטי קורקט הוא כן מנסה להשיב לו בצורה מכובדת, אך מידי פעם קופץ לו הארס המפעפע ומבעבע. עד כדי הרמת קול וצעקות כאשר העיתונאי מציב מולו שאלות קשות. זוהי דוגמא מוקצנת מאוד של התנהגות רעילה: מה שלא תעשה, תגיד, תשאל, תבקש- תקבל רעילות בחזרה.
כן, בהחלט. והנה ההפתעה העצובה שטיפ זה מעניק לכם: האיש הרעיל יכול להיות למרבה הצער גם בן הזוג, או המעסיק, או החברותא, או כל אדם אחר שאתם מאמינים (בטעות או בצדק) שהוא יקר לליבכם.
ומה זה אומר, בעצם?
זה אומר שהאדם הרעיל מתעב אתכם, לא רוצה בהצלחתכם, בז לכם, ובאופן כללי כוסס ציפורניים במתח ומחכה שתמעדו, שתפלו, שתקרסו אפיים ארצה והאפצ'יק שלכם יקבל זאפטה קטנה, והוא יהיה שם- ויחכך ידיים בהנאה.
זה מה שקורה. בשיחה סתמית איתו, הוא מצליח להיות נחמד מצד אחד, סוג של ידיד, חבר. משדר סוג של נחמדות, אולי גם חיוכים. אולי. אפילו איזו מילת עידוד קטנה או מחמאונת, קטנה. אבל.. לאורך כל השיחה הוא זורק לכם עקיצות, רמזים מרושעים, אמירות קטלניות, ועצות מזעזעות, פוגעניות ובלתי מוזמנות בעליל. והכל הכל- במעטה של חברות, של אכפתיות!
וכאן נכנסת הדואליות לתמונה. כן כן, הדואליות מהכותרת.
דמיינו נא שחברת "תיש נופי אוגנדה" מזמינה אתכם לטיול על גשר הזכוכית החדש במגדלי זושא. אתם פוסעים של משטח זכוכית יצוקה, מחוסמת, בטיחותית, חזקה- והבטן שלכם מתהפכת! כי זה מה שזה: דואליות. העין משדרת לכם: אתם הולכים למות, עוד רגע. אתם הולכים באוויר! חברא קדישא! לעומת זאת הרגליים משדרות לכם: אתם הולכים על משטח יציב, הכל תקין, הכל בסדר, הכל פיקס.
אותו הדבר בשיחה עם הרעיל התורן: הרגש שלכם זועק: רע לי! האיש הזה- עוקץ אותי! שונא אותי! מקנא בי! לא אכפת לו משום דבר שאני אומר! אבל העיניים והשכל אומרות: מה פתאום.. הוא בסך הכל ידיד אכפתי/ בוס שצודק בטענות/ בעל מתוסכל כי שכחת לכבות את האש בזמן...
דואליות.
ולכן- כדאי ללמוד את הנושא. להבין ולדעת שיש אנשים רעילים, שלא משנה איך הם מסתירים את התחושות שלהם כלפיכם- הם שונאים אתכם, שונאים. לא מפרגנים, רוצים שתכשלו, ואסור לכם לרמות את עצמכם ולקחת ללב את הביקורת שלהם עליכם, רק כי הם "כאילו אכפת להם ממכם"
ונסיים בבשורה מאכזבת:
למקרה שתהיתם מה עושים במדיה וזיהתם אדם רעיל בסביבה שלכם- אין מה לעשות. רק להכיר את הכללים, ולדעת לאבחן את המצב נכונה. ויכוחים, הסברים, תחנונים, מתנות קטנות, צעקות- כלום לא יעזור או יגרום לאיש הרעיל לשנות את היחס כלפיכם, כלום, כלום. בדיוק כמו ארדואן- לא יעזור לכם כלום, תפסיקו לאכול את הלב, למען ה'! אם מישהו אכן רעיל כלפיכם, ואתם בטוחים בכך, וכבר ניסיתם לשנות כל פעם את הטון שלכם ואת צורת ההתבטאות שלכם לפי טעמו ("מוישל'ה! תפסיק לדבר איתי עם ידיים בכיסים/ גב כפוף/ קול נמוך/ קול גבוה/ התחכמויות/ שאלות טיפשיות..") ואין לכם מושג מה עוד לעשות בעת השיחה איתו. לחייך? לשתוק? לענות? לצעוק? לענות בעוקצנות? להפסיק להתחכם?
אז הגיע הזמן שתדעו. בדיוק כמו ארדואן והעיתונאי הישראלי, לא יעזור לכם כלום, כלום. פשוט תפסיקו לנסות, ונוסו על נפשותיכם מנוסת בהלה. כן, פשוט נתקו מגע או צמצמו לאפס את הקשר והמפגשים ביניכם.
ושתי שורות לסיום.
שורה ראשונה:
האדם הכי רעיל כלפיכם יכול להיות אדם באמת טוב ומיטיב לשכן שלכם, או לאח שלכם. באמת באמת. אין בזה שום כללים. וכן- להיפך! האדם הכי מאיר פנים ותומך עבורכם - יכול להיות רעל צרוף ומזוקק עבור מישהו אחר, למשל עבור סבא זעקיל.
שורה שניה:
לא כל אדם בסביבתכם שעדיין-לא-זכה-לעמוד-על-ערככם ולא מכבד אתם או עוקץ אתכם לפרקים- הוא אכן רעיל. קורה רבות שאנשים לא יודעים להתבטא, או שהם פוגעים (ונפגעי) בלי כוונה רעה, ומתום לב.
זהו!
כתיבה וחתימה טובה!
וכאן המקום לבקש... אם ניק מצא עצמו נפגע ממשהו שכתבתי, בין ביודעין ובין שלא ביודעין.
בין בצלילות בין בשכרות, בין בחלום בין בחלון, בין ברצון בין בטעות, בין בחפזון בין בעצבון, בין כך ובין כך- הריני מגיש בזו התנצלות גורפת! אנא סלח, מחל, יען כי שגיתי.
~~~
טיפים יבשושים עבשים בנושאים שונים משמימים עד כדי שגעון:
https://docs.google.com/spreadsheets...it?usp=sharing