הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
תגובה לסערת "שרוליק"
שרוליק הירש איננו רק "שרוליק" האדם הפרטי כי אם דוגמה להלך הרוח בעם, "השיח מורעל"
הפערים מתחדדים, איך אפשר בכל זאת להביא לשיח מכבד בעם ישראל, זו השאלה.
והרי לכם נקודה למחשבה שאולי תוסיף אווירה של כבוד הדדי בתוככי העם:
יש את מה שנאמר מעל פני השטח,
ויש את מה שנשמע מתחת לפני השטח.
למשל אם מישהו אומר לך תזוז, הוא מתכוון להגיד, אתה תופס מקום ואתה מפריע לי, אבל במקום להגיד את זה ישירות הוא אומר לך "תזוז".
אם אתה מבקש מהשכנים לא לצעוק והם עונים לך ש"זה נורמלי" הם מתכוונים לומר לך, תסגור את הפה ותן לנו להמשיך להשתולל אין לנו כוח להרגיע את הילדים.
אם אתה אומר למישהו עקפת אותי בתור והוא עונה לך רק שניה אני שואל שאלה, הוא מתכוון להגיד אני כאן בשביל לעקוף אותך.
אם את אומרת למישהו "למה לא עשית צבא" את מתכוונת לומר לו, אני לא מאמינה בערכים שלך, ואני לא מכבדת את דרך החיים שלך, אתה משתמט מחובתך הלאומית, ולמה אתה נראה משונה ולא מתלבש נורמלי כמו כל האנשים שאני מכירה.
את גם מתכוונת לומר לו אתם מפריעים לי, לכו מפה.
אם אתה אדם עם כבוד ואם אתה מעריך את העשייה שלך, אז ממילא אתה משדר ערך וכבוד ולכן אתה תקבל ערך וכבוד בחזרה, ולא משנה מי אתה ולאיזה מגזר אתה משתייך.
אדם בעל ערך יכול להעריך אדם אחר בעל ערך, גם אם הערכים שלכם שונים ואפילו חלוקים.
אבל אם נתקלת באדם חסר ערך של כבוד בסיסי, לא משנה מה הוא אומר לך, מה שמשנה זה מה שהוא מתכוון לומר לך, והוא מתכוון לומר, אני אין לי ערך עצמי, ולכן אני לא סובל אותך.
אם זה מה שיש לו לומר האמירה שלו נשארת לה תלויה בחללו של עולם ואין לה על מי לחול, חוץ מאשר לחזור אל אותו האדם כבומרנג – הד של קול חוזר שאומר אתה הוא האדם שלא יודע לכבד.
ואנקדוטה לסיום: אדם נשאל בקשר ללבושו והתגובה המידית שלו היתה "אני לא מתכוון להתנצל על צורת לבושי" הוא עקף את השלבים של השיחה והבין מיד לאן השיח חותר והתשובה שלו נועדה לשאלות הבאות בתור, תגובה סופית שהבהירה לשואל כי אותו האדם מאמין וגאה בדרכו.
אנחנו לא בעמדת התנצלות, מגיע לנו כבוד על דרך החיים שלנו, אנחנו בעלי ערך וראויים לו.
התשובה שלנו היא הדגשת הערך של כבוד הדדי.
וקולות ההדים החוזרים ישובו אל משכנם הראשון.
תגובה לסערת "שרוליק"
שרוליק הירש איננו רק "שרוליק" האדם הפרטי כי אם דוגמה להלך הרוח בעם, "השיח מורעל"
הפערים מתחדדים, איך אפשר בכל זאת להביא לשיח מכבד בעם ישראל, זו השאלה.
והרי לכם נקודה למחשבה שאולי תוסיף אווירה של כבוד הדדי בתוככי העם:
יש את מה שנאמר מעל פני השטח,
ויש את מה שנשמע מתחת לפני השטח.
למשל אם מישהו אומר לך תזוז, הוא מתכוון להגיד, אתה תופס מקום ואתה מפריע לי, אבל במקום להגיד את זה ישירות הוא אומר לך "תזוז".
אם אתה מבקש מהשכנים לא לצעוק והם עונים לך ש"זה נורמלי" הם מתכוונים לומר לך, תסגור את הפה ותן לנו להמשיך להשתולל אין לנו כוח להרגיע את הילדים.
אם אתה אומר למישהו עקפת אותי בתור והוא עונה לך רק שניה אני שואל שאלה, הוא מתכוון להגיד אני כאן בשביל לעקוף אותך.
אם את אומרת למישהו "למה לא עשית צבא" את מתכוונת לומר לו, אני לא מאמינה בערכים שלך, ואני לא מכבדת את דרך החיים שלך, אתה משתמט מחובתך הלאומית, ולמה אתה נראה משונה ולא מתלבש נורמלי כמו כל האנשים שאני מכירה.
את גם מתכוונת לומר לו אתם מפריעים לי, לכו מפה.
אם אתה אדם עם כבוד ואם אתה מעריך את העשייה שלך, אז ממילא אתה משדר ערך וכבוד ולכן אתה תקבל ערך וכבוד בחזרה, ולא משנה מי אתה ולאיזה מגזר אתה משתייך.
אדם בעל ערך יכול להעריך אדם אחר בעל ערך, גם אם הערכים שלכם שונים ואפילו חלוקים.
אבל אם נתקלת באדם חסר ערך של כבוד בסיסי, לא משנה מה הוא אומר לך, מה שמשנה זה מה שהוא מתכוון לומר לך, והוא מתכוון לומר, אני אין לי ערך עצמי, ולכן אני לא סובל אותך.
אם זה מה שיש לו לומר האמירה שלו נשארת לה תלויה בחללו של עולם ואין לה על מי לחול, חוץ מאשר לחזור אל אותו האדם כבומרנג – הד של קול חוזר שאומר אתה הוא האדם שלא יודע לכבד.
ואנקדוטה לסיום: אדם נשאל בקשר ללבושו והתגובה המידית שלו היתה "אני לא מתכוון להתנצל על צורת לבושי" הוא עקף את השלבים של השיחה והבין מיד לאן השיח חותר והתשובה שלו נועדה לשאלות הבאות בתור, תגובה סופית שהבהירה לשואל כי אותו האדם מאמין וגאה בדרכו.
אנחנו לא בעמדת התנצלות, מגיע לנו כבוד על דרך החיים שלנו, אנחנו בעלי ערך וראויים לו.
התשובה שלנו היא הדגשת הערך של כבוד הדדי.
וקולות ההדים החוזרים ישובו אל משכנם הראשון.
