האם יש הבדל בין כָּל ל-כֹּל?

[פרויקטורית]

שאחד מהם במשמעות כל אחד ואחד
והשני במשמעות כל כולו
האם זה נכון?

 

[דיונון]

כ(ו)ל.
ובנסמך 'כל' בקמץ קטן.

 

[@Simcha]

לכל המתלבטים בשאלה מתי לכתוב כל (בלי וי"ו) ומתי לכתוב כול (בווי"ו):

כשהמילה 'כול' עומדת לעצמה – היא נכתבת בווי"ו. לרוב סימן ההיכר הוא שהמילה מיודעת: 'הכול'. לדוגמה: דיברנו על הכול, הכול יודעים ש־, היא טובה בַּכול. ויש גם כול בלי יידוע, למשל: קודם כול, מְסַפר יודע כול, כול יכול (= יכול הכול), מכול וכול.

לעומת זאת כאשר המילה 'כל' נסמכת למה שבא אחריה – היא נכתבת בלי וי"ו. לדוגמה: כל אחד, כל הילדים, כל כך, כלהכבוד, כל הזמן שבעולם, ככל האפשר, ככלשנוכל, כל מה שהיה, כל מי שבא. תנו דעתכם שבצירופים אלו אי אפשר להוסיף את ה' הידיעה למילה כָּל־; ועוד סימן זיהוי: יש בהם תשובה על השאלות 'כל מה' או 'כל מי' (למשל: 'כל מה?' – 'כל הכבוד', 'כל מי?' – 'כל הילדים').

ההבחנה בין כול ובין כל משקפת את הניקוד של המילה: כאשר המילה עומדת לעצמה היא מנוקדת בחולם חסר (תנועה גדולה) – כֹּל. לדוגמה: הַכֹּל יודעים, מספר יודע כֹּל. לעומת זאת כאשר היא דבוקה למה שבא אחריה היא מנוקדת בקמץ קטן (תנועה קטנה) – כָּל. לדוגמה: כָּל הילדים, כָּל כך, בְּכָל שעה, לְכָלדורש, כָּל שרוח הבריות נוחה הימנו.

כל או כול? - האקדמיה ללשון העברית

כשהמילה 'כול' עומדת לעצמה – היא נכתבת בווי"ו. לדוגמה: דיברנו על הכול. כאשר המילה 'כל' נסמכת למה שבא אחריה – היא נכתבת בלי וי"ו. לדוגמה: כל אחד.

hebrew-academy.org.il

 

[אפכא מסתברא]

במקורות (שלא כהחלטת האקדמיה כפי שצוטטה ע"י @Simcha) כרגיל נכתבת 'כל' בחולם חסר, ותופיע בקמץ קטן בטעם מחבר או במקף, ומשמעותן שווה. להוציא 'כָּל' אחת בקמץ גדול בתהלים לה, י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה - ולהבנתי משמעה כמו: כלל עצמותי תאמרנה.

 

[משה מנחם]

במקורות (שלא כהחלטת האקדמיה כפי שצוטטה ע"י @Simcha) להוציא 'כָּל' אחת בקמץ גדול בתהלים לה, י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה

ומשלי יט ז - כָּ֥ל אֲחֵי-רָ֨שׁ | שְֽׂנֵאֻ֗הוּ

 

[חגי פאהן]

ומשלי יט ז - כָּ֥ל אֲחֵי-רָ֨שׁ | שְֽׂנֵאֻ֗הוּ

וישעיהו מ יב: "מִֽי־מָדַ֨ד בְּשָׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ". אבל שם זו משמעות אחרת, שורש כ.ו.ל הקשור למדידה.

 

[טייפסעטער]

ולמה כתיב כֹּל ימי חייה בחולם?

 

[פינחס רוזנצוויג]

דוגמה מתפילת ראש השנה:
בפיוט "כבודו אהל"
שנאמר בברכת יוצר אור
נכתב: "כל מלך שבפיוט זה קודש חוץ מ'ממליך כל מלך', ויש גורסים כל בחולם ואז גם מלך זה הוא קודש"

 

[חגי פאהן]

ולמה כתיב כֹּל ימי חייה בחולם?

במקרא זה תלוי במקף. אם המילה 'כל' צמודה למילה שאחריה במקף אז בקמץ קטן, למעט יוצאים מן הכלל שהוזכרו.

 

[אפכא מסתברא]

ולמה כתיב כֹּל ימי חייה בחולם?

במקרא זה תלוי במקף. אם המילה 'כל' צמודה למילה שאחריה במקף אז בקמץ קטן, למעט יוצאים מן הכלל שהוזכרו.

אכן, זה תלוי במקף או בטעם מחבר. שמתי לב שכאשר 'כל' מגיעה לפני נסמך ('ימי חייה' - 'ימי' נסמך) ולפעמים לפני המילית 'אשר' היא בד"כ בחולם ולא בקמץ קטן.

 

[חגי פאהן]

אכן, זה תלוי במקף או בטעם מחבר. שמתי לב שכאשר 'כל' מגיעה לפני נסמך ('ימי חייה' - 'ימי' נסמך) ולפעמים לפני המילית 'אשר' היא בד"כ בחולם ולא בקמץ קטן.

היכן יש בקמץ קטן בטעם מחבר, מלבד שתי הדוגמאות הנ"ל?

 

[אברהם]

היכן יש בקמץ קטן בטעם מחבר, מלבד שתי הדוגמאות הנ"ל?

2 הדוגמאות הנ"ל הן לא בקמץ קטן... בגלל שאין מקף

 

[אפכא מסתברא]

היכן יש בקמץ קטן בטעם מחבר, מלבד שתי הדוגמאות הנ"ל?

א. שתי הדוגמאות - כפי שהעיר @אברהם - הן בקמץ גדול.
ב. לגבי טעם מחבר - אכן, טעות, אין 'כל' כזה בקמץ קטן - ראיתי בקונקורדנציה בלי מקף ולא בדקתי בתנ"ך מוגה, ועכשיו בדקתי ומצאתי שהן מוקפות.