האם גם אצלכם זה כך?

[TrP]

לא מצליחה להבין מה הזעזוע הגדול.
זכותו של כל אחד לא לרצות להתנדב.
אולי תזדעזעו מזה שאנשים לא מתנדבים קבוע ביד שרה למשל?
לתת דירה זה מאוד לא קל. במיוחד כשחוזרים לכל מיני הפתעות אחרי שניקו ביום שישי.

אני אישית נתתי כמה פעמים את הדירה שלי, ואחרי שכל פעם היה סיפור אחר החלטתי שאני בחינם לא נותנת יותר.
רק למישהו שאני מכירה ואני מזהירה אלף פעם להחזיר את הדירה בדיוק במצב שהיא הייתה

ועדו משהו-
תפסיקו עם ה"מגיע לי".
אף אחד לא חייב לכם כלום!!

 

[bbh200]

אני שנים לא נתתי את הדירה מהפחד מה יעוללו בה, הצלחתי להתגבר ונתתי מאז אולי 3 פעמים כל פעם עם דפיקות בלב, מה שבטוח שמבחינתי תשלום לא יעזור לי לתת יותר אולי להיפך, אנשים חושבים הרבה פעמים שאם שילמו אז מותר להם הכל...

 

[במבה נוגט]

הבעל רצה לעשות את הברית אצל ההורים שלו.
הזוג גר מרחק של כשעה וחצי הליכה מבית ההורים שלו כך שהם התאכסנו בביתם אבל לא היה שייך לשים שם את ההורים של האישה שבאים מחוץ לעיר ולדרוש מהם לצעוד בחום שעה וחצי כדי להיות בברית של הנכד שלהם...
אני לא אומרת שחייבים אבל הבעל המסכן במשך שבוע שלם גייס את כל משפחתו, חבריו ומכריו כדי למצוא דירות וכל מה שהיה פנוי לשבת היה בתשלום.

סליחה,
אז שישלמו.
למה הם מתבכיינים?
הם או ההורים או שיתחלקו.
אם זה כל כך חשוב להם, שישלמו, ואם הם לא רוצים לשלם אולי זה לא מספיק חשוב להם?
אני מבינה, זה מאכזב לגלות שמשהו שחשבת שתקבל בחינם עולה כסף. אבל אחרי שגילית את זה תחשוב אם שווה לך או לא ואין מה להזדעזע מזה שפס החסד מן העולם, כי ב"ה הוא לא פס. אולי שינה צורה.
ואני לא נותנת את הדירה שלי לא בחינם ולא בתשלום כי לא מתאים לי. ולא מרגישה שום צורך להתנצל על זה.
רק בר"ה שאני שוכרת בעיר יקרה מאוד, אני משכירה.

 

[TrP]

, אנשים חושבים הרבה פעמים שאם שילמו אז מותר להם הכל...

זו בדיוק הבעיה,
שאנשים מרגישים ככה גם אם הם קיבלו את הדירה בחינם

 

[חיים הקטן]

כאחד שנותן רבות את הדירה שלנו לשבת, יש לי הרבה מה לומר בנושא, אך הזמן קצר.
א. התשלום הגיוני ומובן, ולו מפני שזה גורם עוד טירחה רבה במוצ"ש וביום שישי, ולמרות כן אני גאה בעצמי שאני נותן בחינם. אין לי הרבה אפשרות לחלק צדקה, ככה לתת 300 ש"ח למשפחה מחתנת וכדו', בקצת טרחה, נראה לי שווה...
ב. נותנים רק למשפחות מוכרות. כך מרגישים האורחים יותר אחראים, וכך יודעים למי לתת. יש משפחה שקבוע משאירים מתנה בשווי בין 15 ל - 80 ש"ח, והטעם הנשאר מהם הוא מהמם. לפעמים אנו מחפשים בבית הוכחות שהם בסוף היו, בסוף מוצאים בפח כוס ח"פ...
ג. הרבה יותר קל לתת לזוג צעיר, או למבוגרים בלי ילדים, יש להם יותר אחריות וכו'.
ד. אין שום סיבה להוציא לאנשים שרוצים לתת את הטעם, ודאי שיש אנשים לא הגונים ויש הגונים, שכל אחד יברר בעצמו.
מי שרוצה את הדירה שלי לשבת, ניתן להתקשר **********050 ...

 

[פרפר]

ממש הופתעתי ואפילו הזדעזעתי!!! האם פסו אנשי חסד ממקומותינו? הכל הפך להיות עוד דרך להרוויח כמה שקלים???

תפסיקו להכתיב לאנשים איפה ומתי לעשות את החסדים שלהם. זה שיש אנשי חסד שנותנים את הדירה שלהם (וואו!!) בחינם (!!!) לאנשים שהם לא מכירים, לא הופך את האחרים לנצלנים ורודפי בצע. זכותו של כל אחד להחליט באילו דרכים הוא מעוניין להרוויח עוד כמה שקלים.

 

[יחשבאף]

טוב, אני מבינה שאני הייתי החריגה...
אני גדלתי בשכונה מסויימת בירושלים ששם אם היית יכול לעזור לשכן היית נוסע לשבת במיוחד, משאיר דירה ולפעמים גם כיבוד ושתיה ומארח אותם מכל הלב. ולמעט מקרה חריג אחד שבו אירחו אצל ההורים שלי משפחה שהאמא היתה בבית החולים והאבא לא השגיח על הילדים והדירה חזרה מצב קטסטרופלי, כל הפעמים האחרות לא זכור לי שהיה משהו חריג בדירה כשחזרנו.
ועדיין זה לא גרם לאמא שלי להפסיק לתת את הדירה בשמחה ולכל אנשי השכונה שבה גדלתי.
גם היום, באזור שבו אני גרה בבני ברק כולם נותנים בשמחה וכמעט אף פעם לא היתה לי בעיה למצוא דירה לארח אחים אחיות גיסים וגיסות שלי.
אבל בסדר, כנראה שהראש שלי חריג, ויש הצדקה לבקש תשלום, בדר, אולי אני ארים את הכפפה ואהיה הראשונה שתעשה את זה אצלנו...

 

[אביגיל 24]

אני ראיתי לשתת למשפחה עם ילדים זה בחזקת סכנה - כך היה אצלי
+ אוכל - בכלל מוות

 

[פרפר]

טוב, אני מבינה שאני הייתי החריגה...
אני גדלתי בשכונה מסויימת בירושלים ששם אם היית יכול לעזור לשכן היית נוסע לשבת במיוחד, משאיר דירה ולפעמים גם כיבוד ושתיה ומארח אותם מכל הלב. ולמעט מקרה חריג אחד שבו אירחו אצל ההורים שלי משפחה שהאמא היתה בבית החולים והאבא לא השגיח על הילדים והדירה חזרה מצב קטסטרופלי, כל הפעמים האחרות לא זכור לי שהיה משהו חריג בדירה כשחזרנו.
ועדיין זה לא גרם לאמא שלי להפסיק לתת את הדירה בשמחה ולכל אנשי השכונה שבה גדלתי.
גם היום, באזור שבו אני גרה בבני ברק כולם נותנים בשמחה וכמעט אף פעם לא היתה לי בעיה למצוא דירה לארח אחים אחיות גיסים וגיסות שלי.
אבל בסדר, כנראה שהראש שלי חריג, ויש הצדקה לבקש תשלום, בדר, אולי אני ארים את הכפפה ואהיה הראשונה שתעשה את זה אצלנו...

החסד הגדול הזה אינו חריג במחוזותינו, לשמחתנו. גם אנחנו נעזרים רבות בדירות שאנשים טובים מנדבים במאור פנים, ומשתדלים גם לתת את הדירה שלנו ללא תמורה כשמתאפשר לנו. מה שחריג זו הגישה. ההסתכלות על אלו שאינם עושים זאת כאנוכיים, רודפי בצע ואינם יודעים חסד מהו. תעריכו את מי שעושה ואל תבלעו חיים את מי שאינו עושה. יש לו הסיבות שלו. הוא לא חייב לכם הסברים.

 

[מיסי]

אני נתתי את הדירה שלי כמה פעמים. ובכל הפעמים הדירה חזרה ב"ה בסדר.
אני חושבת שזה באמת תלוי באנשים.
זה באמת המון עבודה מבחינתי, ועד שאני יוצאת מהבית אין לי בדר"כ כוחות גם ל"פקסס" אותו.
(אם הייתי רוצה היו לי בכל שבת כמה בקשות לארוח...
אבל אנחנו לא יוצאים כמעט.)
יש כאלו שזה לא מובן להם, והם מוסרים דירה בכל מיני מצבים...
ואז הם בטוחים שגם לאחרים זה ככה. מה הבעיה?

מהצד השני- אני התארחתי פעמים ספורות בדירות שאנשים נתנו לנו.
מהחוויה שלי - אני יכולה לאמר שזה חסד מאוד מאוד גדול,
ואני מעריכה מאוד את מי שעושה את זה!!!
אצלי - היו הוראות לפני שהגענו לדירה, ואחרי שהגענו - כל הזמן הייתי ב"היכון..."
החזרנו בדיוק כמו שקיבלנו עם מכתב תודה ושוקולד חמוד.
אה, ושאלו את גיסתי אח"כ אם היינו בכלל...

אז זה באמת חסד. וחסד גדול מאוד!
ואם אתם עושים זאת- אז ה' ישלם שכרכם!
רק כמו בכל דבר - צריך לבקש ברגישות (בלי נחישות...)
ואם אתם כבר מתארחים בבית של השני-
אנא-שמרו על הרכוש והפרטיות של השני יותר שלכם!!!

 

[Natan Galant]

.....

 

[מלפפון]

לי קשה מאד להשאיר דירה, ואני נותנת רק למי שיתן לי אח"כ.
סוג של מחויבות הדדית.
אני נותנת לך עכשיו כשאת רוצה לארח, ואת תתני לי כשארצה לארח.
לבוא ולבקש מאנשים אחרים ולצפות שיתנו בחינם?
מעריכה מאד את אלו שנותנים ועושים את זה. חסד גדול!
ולא מזדעזעת מאלו שלא נותנים.
אוךי כי אני יודעת כמה לא קל לתת ולהשאיר דירה.

 

[sara z]

אני נותנת הרבה את הדירה לשבת,
אבל רק לשמחות!!!
מבחינתי הדבר הזה נועד למתי שאין ברירה
הרי כשיש שבת שבע ברכות כמעט בלתי אפשרי שבעלי השמחה ישכירו 20-30 דירות
מדובר בסכומי עתק ולכן לכאלה מקרים הגיוני שכל פעם שמשפחה מחתנת כולם נותנים לה
ואח"כ היא תחזיר בשמחות אחרות.
הבעיה היא שפתאום אנשים מתרגלים לקבל דירות בחינם,
ואז שכנתי הנחמדת מזמינה את אחותה לשבת וברור שאני צריכה לתת את הדירה.
כי הרי כל פעם שאת נוסעת את נותנת, לא?
אז ממש ממש לא. אני יעבור יום שישי מטורף כי בא לך שבת נחמדה עם אחותך??
כמו שלא תבקשי מהמכולת חטיפים חינם כך אל תכריחי אותי לארח את אורחייך על חשבוני.

 

[הוליווד]

כשאנחנו לוקחים דירה משכנים לאירוח, אנו תמיד משלמים. אמנם באזור ה-100-150 לשבת, אך אין אצלינו מושג לקחת בחינם אפילו אם בעלי הדירה מסכימים.

אני אישית לא אוהבת להתארח בדירות של אחרים, כי במשך כל השהות אני בלחץ מטורף שהילדים לא ייגעו בשום דבר ולא ילכלכו ולא ישברו וכו' וכו' גם כשאני משלמת.

נראה לי שהיום, בעידן התקנות, בכלל אפשר להוריד את כמות בקשת הדירות וכו', את האויפרוף עורכים בבית ללא מוזמנים מבחוץ, ואת שבת השבע ברכות למעגל מצומצם בלבד, קידוש לתינוקת זו בכלל לא סיבה להטריח קרובי משפחה להגיע. וברית בשבת? נו, הסב וסבתא עוד יכולים לממן לעצמם דירת אירוח, ההוצאה לא נופלת על בעלי השמחה, והעולם לא מתהפך.

 

[שרינה]

אומר את האמת כשהייתי גרה בשכירות נתתי בשמחה כמה פעמים כי גם ככה לא היו לי רהיטים לשמור עליהם
כיום אני גרה בדיה משלי עם רהיטים שאני מתאמצת כל השבוע לשמור עליהם(יש לי חצר פרטית עם בימבות ואני ממש מקפידה שילדיי לא יכנסו איתן הביתה)
ואני לא מסוגלת לתת למישהו אחר ולהצטער אחר כך למה נתתי.
ואני מקנאה באלה שנותנים בלי חשבון.

 

[סימי]

גם אני לא מסוגלת להשאיר את הדירה שלי- מהרבה סיבות... זה לא הופך אותי לצרת עין וכדו'. חסד- גומל כל אחד באפשרויות שלו. כמו שלא אדרוש (ובכלל, לא דורשים עשיית חסד) מאשה מבוגרת להיות נציגה של קופת צדקה בבנין ולכתת רגליה בין השכנים באיסוף כסף, ולא אבקש משכנה שלא יודעת אנגלית לתרגם עבורי מסמך כלשהו, כך לא אבקש מאחת שקשה לה להשאיר דירה, שתעשה זאת. ואיך אדע למי קשה? אם אומרים לי "לא", עלי להבין שלא מבקשים יותר, לא מנדנדים, וודאי שלא מקטלגים בקטלוג של האנשים שלא יודעים לגמול חסדים...

 

[הני מושקוביץ]

בתור אישה צעירה, נתתי את הדירה שלי מידי פעם לארוח., עד, שכשהייתי שבועיים לפני לידת ילדי השני התקשרה אליי חברה ודרשה ממני את הדירה בעוד שבועיים לחמישי, שישי, שבת ראשון, בשביל המחותנים+ילדים קטנים, חשתי שלא בנוח אבל הוכרחתי לומר לה שהתאריך שלי הוא ביום ראשון ההוא, ואני לא יכולה לתת את הדירה.
היא ממש הכריחה אותי, היא "סידרה" הכל, "שלחה" אותי להוריי, בלי לברר אם אפשרי, היא אפילו התנדבה לדבר עם אימי שאני אשהה אצלה עד הלידה, לא עזר כלום, אפילו מחאותיי שאני רוצה להיות בבית שלי בזמן הזה לא עזר, היא הבטיחה לי שהיא תנקה לי את הבית, ועוד הבטחות, אני ידעתי שאין על מה לדבר ולכן אמרתי לה שבעלי ידבר עם בעלה, באמת בעלי אמר לבעלה שהיינו נותנים בשמחה את הדירה שלנו, אבל כרגע זה לא אפשרי.
באותו מוצ"ש מדובר ילדתי את הבן השני שלי, ביום שני היא פגשה אותי מטיילת (?!) עם הילוד, היא אמרה לי שהיא ממש לא האמינה לי... והיתה בשוק שילדתי.

 

[דיצה]

חברה? דרשה???

שתי המילים האלו לא כל כך מתחברות לי...

 

[הני מושקוביץ]

חברה מהכיתה לשעבר, מספק?

 

[הני מושקוביץ]

אה, היא גם אמרה לי "אז למה לא אמרת לי שזה כ"כ קרוב?" אמרתי לך? צעקתי לך, את אטמת את אוזנייך מלשמוע...