• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

התייעצות האם באר שבע היא הפתרון למגורים? אשמח לשמוע, מדגיש כי השאלה היא על מגורים ולא השקעה, מצורף טור שפרסמתי אתמול.

עו"ד נתן רוזנבלט

משתמש סופר מקצוען
באר שבע?​

יש רגעים מתסכלים בכתיבת טור, כמו למשל בשעת כתיבת שורות אלו: שעות אחדות לפני פרסום המדד החודשי (המתפרסם ב15 לחודש בשעה 18:30 העיתון כבר סגור מזמן), פרשנים כלכליים חיים מהמדדים היבשים והמספרים חסרי המשמעות הללו, ולכן מתסכל לכתוב כאשר עשרת הקוראים החשובים, לפחות המקצוענים שביניהם, כבר יידעו את התוצאות בשעת פרסום הטור, וייתכן שהם ישימו ללעג וקלס את הנכתב כאן.

מחשש לאותו לעג, לא אנסה לנחש את המדד, מלבד בנושא אחד שבו אם תהיה ירידה או אפילו עלייה מתונה זו תהיה הפתעה עצומה: מדד מחירי הדירות, ובתת-תחום: מדד שכר דירה.

בשני נושאים אלו צפויה עלייה, לגבי העניין של מחירי הדירות אפשר קצת להתווכח, משום שהנתונים החגיגיים על עלייה תלולה במספר העסקאות (כ4000 דירות חדשות נמכרו ביולי, זה הרבה) מבוססות, כמו הרבה דברים במדינתנו, על בלוף והונאה עצמית.

ראשית, מכלילים בזה את כל הדירות של מחיר למשתכן וההגרלות, אין לאף אחד מושג כמה מתוך הדירות הם כאלו, ויש לי תחושה שמישהו בכוונה מסתיר את הנתון הבסיסי (המדינה בוודאי יודעת, כמו כל דוד שמביא מתנה עטופה בבר מצוה והוא היחיד שיודע מה יש בה) כדי לסייע לניפוח החגיגה. ברור שאם מישהו הגריל דירה בחצי חינם בעכו לפני שנתיים ורק עכשיו הזמינו אותו לחתימת חוזה, אין לזה שום קשר לקצב מכירת הדירות, ומצד שני גם לא למחיר שלהן, כלומר אסור להכליל את המחירים של דירות ההגרלה במדד (נדמה לי שבזה הם כן עומדים חלקית).

שנית, חלק גדול ובלתי ידוע של החוזים הם מחירי מבצע, המשרד שלנו לבדו ליווה בחודשים האחרונים עשרות רבות של קונים בפרויקטים כאלו (לכל אחד נאמר במפורש כי המשרד אינו בודק את הכדאיות של העסקה אלא רק את הצד המשפטי), רובם ככולם קנו את הדירה במחירים של 10/90 ומיעוטם אף ב7/93 שזה הטרנד האחרון.

זה אמנם מראה כבר על התאוששות, אך עדיין רחוק ממה שאפשר לצפות מהמספרים, וזאת משום שאם אברך מבני ברק קונה דירה במגדל בנהריה (למה?) בשתיים וחצי מיליון ₪, הוא לא מתכוין לגור שם לעולם אלא רק כי הוא חושב שהמחירים יעלו (זה יקרה אם נסראללה בעצמו יעלה לשמיים, הלוואי), כך שאם כולם קונים דירות בהון עצמי זעיר, כדי למכור לכולם במחירים יקרים עוד שלוש שנים ולא בגלל שהם צריכים את זה, אז זה לא אומר כלום על כולם ועל השוק האמיתי.

אך לגבי המדד של שכר הדירה זה כבר נושא אחר, כאן לא צריך להיות פרופסור לכלכלה, כל אברך ששוכר יחידה ב3000 שח בביתר יודע זאת, ואם הוא לא יודע אז המשכיר דואג ליידע אותו בעליית המחירים ובברירה לגור אצל ההורים או לעלות את שכר הדירה למספרים בלתי אפשריים.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית: עליית מחירי השכירות היא רק במרכז הארץ. בפריפריה המחירים יורדים עוד ועוד, כמובן לא בכל מקום, אך במקומות רבים, עם דגש על אזורים בעלי פוטנציאל לחימה, שזה בערך רוב הארץ, ישנה ירידה תלולה.

כך למשל הייתי השבוע ביישוב אבני חפץ, מצד אחד עמוק ביו"ש ומצד שני חמש דקות מכביש שש (מתוכן ארבע דקות בתוך טייבה, בשביל להוריד את החשק) ועוד חמש דקות מכפר יונה המפונקת, לאחד מבני משפחתי יש דירה שם שהוא קנה במחיר זול במטרה למכור ביוקר, אבל המלחמה עצרה את כל התוכניות, והדירה, שהייתה מושכרת ב1700 עומדת כעת ריקה והוא לא מצליח לקבל אלף ₪ (!) בעבורה.

אך אבני-חפץ כמו עוד הרבה התנחלויות ואזורי לחימה, הם יישובים קטנים, ברצוני להצביע על מקום עם פוטנציאל, ואיך אנחנו יכולים להרוויח מהמצב.

בשבוע שעבר הייתי בבאר שבע, בדרך להרצאה בפני הקהילה החסידית בדימונה (כפי שהופעתי אגב בהרבה מאוד מקומות בבין הזמנים האחרון, אנשים אומרים שהיה מרתק ומכל הלב), השתדלתי לנסוע כהרגלי בתחבורה ציבורית של רכבת וכו', ועל הדרך לסדר חוזה של אברך שמוכר את דירתו בבאר שבע, שימו לב לפרטי העיסקה (ללא פרטים מזהים) כי זה חשוב לצורך הבנת המצב:

הבנאדם קנה את הדירה לפני יותר מעשור באיזה 550,000 כולל הוצאות, ומוכר אותה היום ב650,000 לא כולל הוצאות, יש כאן רווח לא גדול, שמוכיח את טענתי התמידית, כי בדירות פשוטות, גם אם אתה מפסיד (מספרים כאלו זה בהחלט הפסד) אתה עדיין ברווח כלשהו, וגם יש לך את השכירות של כל השנים הללו, הכנסה חלקה ורשמית ללא שקל מס.

הופתעתי קצת מהמחיר, אמנם לא שכונת יוקרה אך גם לא אזור של פשע או בדואים, שכונה ישנה ונורמלית שהיית מצפה למחירים גבוהים יותר, אז למה הוא מוכר במחיר כזה נמוך?

משום שאין לו שוכרים!

שנה שלימה, הדירה עומדת להשכרה, שנה שהוא ניסה את כל המתווכים ואת כל האפשרויות, ומכיוון שהוא לא נמנה על אלו שיסעו לאומן עוד שבועיים, ומצווים מרבם שלא להתייאש, אז הוא התייאש והחליט למכור.

הקונה כמובן הוא גם אברך, מעיר חרדית אחרת, שעושה כאן לדעתי עיסקה מצויינת, כואב לי רק שבאמצע היה איזה וולדימיר שהרוויח דמי תיווך מכובדים (2% מכל צד=26,000 ₪), במקום שיהיה זה איזה איצ'ה-מאייר מערד או יענק'ל מאופקים אבל זה לא הנושא.

הנושא זה היעדר השוכרים בבאר שבע, והדרך לבדוק את זה, כמו כל דבר בנדל"ן, הינה במנועי החיפוש של הדירות. לאתר יד 2 יש אלגוריתם שאפשר כמעט לדבר איתו, והוא עונה, בכתב ובפירוט אם לומדים את שפתו, כתבתי שיביא לי דירה להשכרה בבאר שבע עד מחיר אלף ₪, הגיעו 86 תצאות! זה המון ואפשר להמר שגם אלו שכתבו 1200 יסכימו להתפשר לפחות מאלף.

והדבר הזה משליך ישירות על מחירי הדירות לקנייה, בקשתי מאותו אלגוריתם (למתווך אמיתי אסור לעשות זאת עפ"י הלכה אם לא רוצים לקנות, אבל זה יש לו בינה מלאכותית בלי רגש) שיחפש עבורי דירות למכירה בבאר שבע, במחירים שבין 400-800 אלף ₪, הוא הביא לי 679 תוצאות! זה מדהים.

כי זה אומר שמתחולל כאן משהו אדיר שאנחנו חייבים לשים לב אליו, מוכרים כאן דירות במחירים מגוחכים שמתחילים בפחות מחצי מיליון ₪, בעיר שאמנם אין בה קהילה חרדית גדולה ומסודרת, אך בהחלט יש בה חרדים רבים ואף רואים אותם ברחובות, ויש לעיר יתרונות אדירים על פני כל פריפריה אחרת (לצד חסרונות כמובן, ככה זה בחיים, דברים מושלמים יש רק בסיפורים של מתווכים ושדכנים):

מדובר בעיר מרכזית, הרביעית בחשיבותה בארץ, המטרופולין של מיליוני אזרחים, עם בית חולים ואוניברסיטה צמודה בגודל של עיר, ורכבת מהירה עם פחות משעה לתל אביב, בקיצור: כל מה שעיר ענקית ומרכזית צריכה.

וכל מה שאנחנו צריכים: בתי כנסת רבים שוממים, ומוסדות ציבור לחיידרים ובית יעקב, כאלו שעומדים ריקים וממתינים לחניכי הישיבות וקהל החסידים שיבואו לחונן את עפרה של עיר האבות, המקום הקדוש בו החלה ההיסטוריה של העם היהודי.

וגם אם לא מוצאים בדיוק את החיידר/כולל/עבודה המתאימים, אפשר תמיד לקפוץ לאחד הריכוזים החרדיים באופקים נתיבות תפרח וירוחם, או ערד ודימונה, כולם בין 10-25 דקות נסיעה. מי שמתעקש על כלל חסידי יכול לנסוע עוד כמה דקות לקריית גת, חזון יחזקאל וקוממיות, בקיצור מקום טוב ומרכזי באמצע.

וכאן הבן שואל: למה ניגרע? למה שלא יבואו לכאן כמה מאות ואולי יותר של אברכים להתגורר כאן?

אמנם המקום לדעתי פחות מתאים כרגע להשקעה למי שמחפש שכירות, אך זה עצמו הייתרון הכי גדול: במקום להקים כל מיני וועדות שלא תמיד מצליחות להאבק במשקיעים, יש כאן סינון טבעי: מחירי השכירות הם נמוכים עד כדי גיחוך, ואילו מחירי הקנייה מחזירים את האפשרות לרכוש דירה ולחייך.

ועוד משהו: ידידי המתווך החסידי ר' צבי הנלדר, הסב את תשומת לבי לתוכניות גרנדיוזיות של פינוי ובינוי של שכונות שלמות, בדגש על שכון ד', כך שגם מבחינת השקעה יכול להיות רווח עצום עבור האברכים שיבואו לגור כאן.

לסיום: אין לי מושג עם מי לדבר, אם מישהו יודע עם מי צריך לדבר על מנת לעשות עם זה משהו, נא לכתוב לי, כל מייל נענה בע"ה, <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
 

זמר

משתמש מקצוען
הלואי שיקרה
וגם אם לא השיח על הרחוק מאד
מנרמל את מה שלפניו
 

טאבו משותף

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
נראה לי כשיקומו ערים כסיף ושמיר ותילה וכו' כמו שכתבת בטוריך
באר שבע תהיה אז ממש מטרופולין לא?
 

emma

משתמש מקצוען
אני חושבת שזה רעיון מצוין
כותבת מהיכרות אישית עם תושבי המקום
אין שם בעיה של למצוא עבודה
רוב החילוניים שם הם "דרומיים"-אין שנאה לחרדים וכו' אלא לב חם לתורה ולמצוות
מוסדות וכוללים-יש
תיכון וסמינר-באופקים
רעיון נהדר בעיני.
 

מדינאית

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
אז ככה, בתור אחת דרומית חרדית-אם יש לכם את האומץ-קומו ותדרימו.
תעשו שינוי בחיים שלכם.
אני אישית, משתגעת לראות אנשים שגרים במקומות שרוב זמנם מתבזבז על פקקים, ורוב כספם מתבזבז על דירה שכירות חירבה. למה???
נכון, אין מקום מושלם, ולכל מקום החסרונות שלו-
אבל בסופו של דבר מה שחשוב לי, יש פה:
1- מרחב ותנאי מחיה- הייתם מאמינים שיש לכם סיכוי לגדל את הילדים שלכם בבית קרקע עם חצר ולקנות להם בריכה בקיץ- במקום לשלם כפול ולגור בבנין ישן וחלוד?ומסתבר שבשכירות?
2-חיי תורה די פורחים-מוסדות כוללים, תלמודי תורה וכ'
,יש כאן פתיחות לעולם הרחב ומצד שני די תמימות(רוב האנשים פה מסורתיים/ לא שונאים דת כמו במרכז).
3-ואם יש אנשים שדיברו על בדואים- אם אתם יכולים להתגבר על זה שאתם רואים אותם בעין בכל מקום ואתם מתרגלים-לרוב הם לא שונאים יהודים כמו ערביי המרכז ודי מתערבבים פה בחברה(לצערנו).
אני לא חושבת שזה כל כך שיקול-הם לא מזיזים לי בחיי ולא ישפיעו על החלטותי.
בהצלחה-רק אל תבואו לכאן יותר מידי בפעם אחת ותעלו את המחירים יותר מידי ;) :giggle:
 
נערך לאחרונה ב:

זמר

משתמש מקצוען
באמת נשמע מקום מעולה
ממה שראיתי בציבור הליטאי בשנה האחרונה גם בוגרי ישיבות טובות מרחיקים נדוד
אז אולי צריך לנסות להקים מנגנון שיקים קהילה הבעיה שאין מי שיקדם את זה
 

מדינאית

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
אם היו עוד קהילות מאוחדות כ"כ כמו גור זה היה פשוט וקל... הם הגיעו לכאן לדימונה והשתלבו בתוך שניה(אני דימונאית :giggle: ) יש להם כבר הכלל כאן בתי כנסת, מוסדות, קווי אוטובוס שהם פתחו וכ...
הם כל כך מאוגדים(וזה יפה לראות את זה...באמת) שלאף אחד מהם לא היה את החשש לעשות את השינוי כי הם ביחד קהילה שלימה שדואגת ומבטיחה ומסדרת עניינים במהירות...
הבעיה היא שרוב הציבור החרדי הוא לא מאוגד עד כדי כך אז כדי לעשות שינויים כאלה צריך להסתמך על דעת הקהל הפרטי והאישי של כל אחד ואחד מה שלוקח שנים(כמו הגדילה האיטית של נתיבות)...
בקיצור אני לא חושבת שיש באמת דרך אלא אם יש לך קהל יעד ספציפי ואז מה שנותר לך הוא לפנות למנהיגים שלו ולהוביל פתיחת מוסדות יעודיים לקהל היעד בדרום שאולי תגרור לכאן אנשים...
 

יוסיK

משתמש מקצוען
בדיוק בשבוע האחרון הייתי בבאר שבע בשביל כמה פגישות וסידורים נצרכים.
ראשית, ניתן לראות הרבה חרדים בבאר שבע, את חלקם ניתן לזהות ככאלה שאינם מקומיים אלא הגיעו לעיר כמטרופולין של אזור הדרום, אבל יש בהחלט חרדים רבים ואפילו רבים מאוד שגרים כבר בבאר שבע, לא סתם בבאר שבע אלא אפילו בשכונה ד' המדוברת.
יש כוללים רבים בבאר שבע, לפחות 2 בשכונה ד', בתי כנסת בכל פינה אפשרית, רבים מהם פעילים, תלמודי תורה, בתי ספר ויש אפילו קריה חרדית בבאר שבע עם שטיבלאך שוקקי חיים ומניינים.
רק מה, שהחרדים האלו שבבאר שבע הם כנראה לא אלו שעו"ד רוזנבלט מנסה להסליל לבאר שבע, אנסה להסביר את זה בעדינות, כנראה שאברך קלאסי ממודיעין עילית לא ישלח את הילדים שלו למוסדות שיש כיום בבאר שבע, כך שזה שיש מוסדות וקהילות לא בדיוק ישכנע להגיע לשם.

מה כן, כללית בבאר שבע ובפרט בשכונה ד' יש הרבה דירות ריקות, וגם אלו שמאוכלסות לרוב מדובר באנשים מבוגרים ו/או שקטים שלא אמורים להפריע לדיירים חרדים, כמות לא מבוטלת של דירות ממילא בבעלות חרדית כך שבמקרה שתתחיל שם התחרדות משמעותית יש סיכוי שחלק מבעלי הדירות ישמחו לאכלס שם ילדים נשואים שלהם.

אגב הפינוי בינוי המדובר, מדובר שם על בניה לגובה של עשרות קומות, לא משהו שבדיוק מתאים לציבור חרדי ואם מישהו יגיע לגור שם מתוך ציפיה לעשות כסף מפינוי בינוי, סוף ההתיישבות החרדית שם יקדים את תחילתה!
 

עו"ד נתן רוזנבלט

משתמש סופר מקצוען
"החרדים האלו שבבאר שבע הם כנראה לא אלו שעו"ד רוזנבלט מנסה להסליל לבאר שבע"
"להסליל" לפי המילון של גוגל: להפנות, ליצור דרך חדשה.
קניתי תודה.

לגופו של דבר אני מסכים עם כל מילה שלך, זה ניתוח מהיר ובהיר של המציאות. כמובן שאלו שיבואו לא ישלחו את הילדים שלהם לחיידר של הצדיק רבי פנחס אבוחצירה (אם יש לו חיידר בכלל, אין לי מושג) אלא יפתחו לבד, על זה מדברים.
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
שכונה ד בבאר שבע היא שכונת מצוקה בעייתית.
מציעה לברר טוב טוב לפני רכישה שם, ובטח לפני השכרת דירה שם.


גלובס: בשורה התחתונה: טל קופל, מנכ"ל מדלן, אומר כי "רמות ושכונה ד' הן מקרה קלאסי של הצד 'הנכון' וה'לא נכון' של מסילת הרכבת. אף ששתי השכונות קרובות לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה, רמות היא שכונת וילות יוקרתית שמועדפת על ידי רופאים, אקדמאים וסגל האוניברסיטה, בעוד ששכונה ד' היא שכונת שיכונים עם תדמית שלילית. הקמת מעונות סטודנטים חדשים ברמות צפויה למשוך גם אליה סטודנטים רבים, כאלה שעד לאחרונה העדיפו את שכונה ד', וכך ד' צפויה לאבד חלק מהאוכלוסייה שהפכה אותה למוקד משיכה למשקיעים".




המכלול:
שכונה ד'
היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, שכונה ד' מתחלקת לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).

השכונה הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מתוניסיה ומרוקו וניצולי שואה. בשכונה היו גם רחובות שבהם גרו משפחות בנות המעמד הבינוני, כגון אזור רחוב עוזיהו המלך ורחוב שלמה המלך. בשנות השבעים קלטה השכונה עלייה גדולה מרוסיה ומגאורגיה, בשנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר ובשנות האלפיים קלטה אוכלוסייה של ערבים תושבי הרשות הפלסטינית ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.

עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים. עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, השכונה הייתה בשולי העיר.

סוג הבניינים הנפוץ בשכונה הוא שיכוני ה"בלוק" - ביניינים שהוקמו בשכונות מצוקה רבות בישראל של שנות החמישים ושנות השישים ובהם ארבע קומות ושלוש עד שש כניסות לחדרי מדרגות. הדירות בשיכונים אלה הן בעיקר דירות של שני חדרים או שלושה. סוג שיכונים נפוץ אחר בשכונה הוא שיכון שטיח - מעין קוטג' טורי חד קומתי קטן, עם גינה קטנה מאוד, המוקפת חומה.

בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר צפונה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה מושכרים בדמי מפתח.
 
נערך לאחרונה ב:

002

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
עריכה תורנית
אפשר תמיד לקפוץ לאחד הריכוזים החרדיים באופקים נתיבות תפרח וירוחם, או ערד ודימונה, כולם בין 10-25 דקות נסיעה. מי שמתעקש על כלל חסידי יכול לנסוע עוד כמה דקות לקריית גת, חזון יחזקאל וקוממיות, בקיצור מקום טוב ומרכזי באמצע.
ירוחם, קרית גת, קוממיות ערד, ודימונה
כולם רחוקות מבאר שבע למעלה מ 40 ק"מ
לדעתי הנסיעה מבאר שבע למוסדות בערים אלו יקחו יותר מ 25 דקות נסיעה.
זה יותר רחוק וקשה מלשלוח מקרית ספר את הילדים לתלמוד תורה ובית ספר בבני ברק.
לדוגמא:
המרחק מירושלים לאלעד! יותר קרוב, מאשר מבאר שבע לקוממיות שהזכרת.
ממש מפליא שהמעלה של באר שבע היא קירבתה לקוממיות!
או שלא הבנתי משהו במאמר שלך.
נ.ב. לגוף העניין, אני בעד באר שבע, בזכות עצמה, בלי קשר לערים שמסביבה.
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בשבועות האחרונים נשאלתי רבות אודות האפשרות לרכוש קרקע במכרזי רמ”י, ישירות או ממי שכבר זכה. ייאמר מראש, כי אין שום אפשרות להקיף את הנושא בכמה שורות, וגם לא הכל ניתן לכתוב מכמה טעמים ואכמ”ל.
כמובן שכל המדובר כאן הוא באנשים שממילא אין להם זכאות להגרלות של משרד השיכון. מי שיש לו זכאות להגרלה והוא רוכש על שמו קרקע – ולא משנה איפה – הוא בכלל המאבד מה שנותנים לו, וכלפיו אין הדברים אמורים כלל.
כידוע לעשרת קוראי המדור, איני דוגל בשיטה של ההפחדה ושל התראות מה לא לקנות, אלא מנסה להתמקד במה כן כדאי להשקיע. אין זו חכמה לשלול כל דבר, מעולם לא נכשל יועץ שהמליץ לא להשקיע, מצד שני מעולם לא היה מי שלא השקיע והרוויח (טוב, מלבד ירושות והגרלות).
ניגשתי אל הנושא בסילודין: שכן גם המשקיעים וגם היזמים הם בדרך כלל יהודים חרדים מאנ”ש, חלקם מוכרים לי אישית וחלקם הייתי רוצה להכיר. בחלק מהמקרים מדובר מאנשים שכבר שמו סכומי עתק ואינם יכולים לחזור בהם בכל מקרה. ולכן יש לנקוט זהירות יתירה בשלילת או חיוב השקעה כלשהי.
שתי הערות מקדימות (טור ארוך – הקדמה ארוכה): א) אין לי כל נגיעה לפרוייקט כלשהו, לא בעד ולא נגד. נכון לרגע זה איני אמור להרוויח או להפסיד משום פרויקט בארץ. ב) ההתייחסות היא כללית, ולא מדברת על שום פרויקט שנמצא כעת על השלחן, למרות שכולם מוכרים לי היטיב כנראה.
ייאמר כבר מראש: עצם הרכישה של קרקע ממכרז של רמ”י היא מבורכת, וכל אשר יעשה כן יצליח בסייעתא דשמיא בדרך הטבע. הרעיון הוא פשוט: רוכשים קרקע במחיר מסויים, המדינה מבצעת את הפיתוח בשנתיים שלוש הקרובות, ועם סיום הפיתוח אפשר למכור את המגרש במחיר גבוה בהרבה ממה שקניתם.
אלא שהכל תלוי בתנאי אחד: בכמה קניתם? כמה עלתה לכם הקרקע בחישוב כל ההוצאות כולל מיסוי וכו’. ככל והמספר נמוך יותר ביחס למחיר הצפוי במכירה – הרווח יהיה גדול יותר.
אך אם אתם משלמים על הקרקע מחיר גבוה מידי, בין אם מתוך הערכה לא נכונה, או חישוב לא נכון של ההוצאות הנלוות – הרווח יהיה קטן יותר, ואולי – במקרי קיצון – אפילו הפסד של הכסף או חלקו.
השורות הבאות מטרתן לסייע לכל אחד להשוות לכל הצעה שהיא, ולהבין אם המחיר שהוא משלם, שייך לסוג הראשון (עם הרווח הגדול) או השני (עם רווח קטן).
לאחר שכתבתי את תשעת הכללים הבאים, שמתי לב כי ראשי התיבות יצאו “ממתי”ק זמנ”י”: (מחיר, מיקום, תב”ע, יזם, קבוצה, זמינות, מימון, ניכויים, יתברך-שמו). נזכרתי במה ששמעתי ממורי ורבי הגר”מ קסלר שליט”א שנשאל מדוע אנשים נכנסים להשקעות בלי לבדוק כראוי. והוא הסביר שטבע האדם שהוא רוצה לדמיין שיהיה טוב, גם אם בתוככי ליבו הוא יודע שזה רק זמני ובסוף יבוא הפיכחון, שווה לו לסכן חלק מכספו לצורך השנים המתוקות הללו. בכך הוא הסביר מקרים רבים של קבוצות רכישה (שמודיעין עילית התברכה בהן, ורק בזכות נס עליית הדירות לא הגענו לפשיטת רגל המונית) כאשר אנשים נורמטיביים שמו מאות אלפים על סמך פתק לא ברור וחסר אחריות. מאת השם יצא שאלו ראשי התיבות, ובתפילה שלא יהיה בכך רק משום ממתיק זמני אלא משהו אמיתי ויציב שימתיק לנו את נישואי הילדים בפרט ואת החיים בכלל, אמן.
הכללים פשוטים וברורים, באופן שכל אחד יכול לבדוק בעצמו. להבהרות והסברים ניתן לפנות אליי למייל ולא לטלפון, זה בחינם וכל מייל נענה בס”ד):
1) המחיר
כל דבר שאנו קונים אנו בודקים היטיב כמה הוא עולה. הבדיקה הראשונה היא פשוט לבדוק כמה עולה בסביבה דירה מוכנה מהסוג שאפשר לבנות במקום. אם מדובר באזור חדש ניתן לבדוק ביישובי הסביבה. במקרה הזה צריך לבדוק את כל היישובים בסביבה ולא רק להיתלות על יישוב אחד, עשיר במיוחד או עני במיוחד.
איך בודקים? זה קל! בשביל זה יש נטפרי ואתרוג, כי בזכותם אפשר לעשות חיפוש פשוט בסגנון של “כמה עולה דו משפחתי באשקלון”, תוך דקותיים תקבלו תמונה ראשונית, ותוך שעתיים תוכלו כבר להפוך למומחי נדל”ן אשקלוני ולכתוב טורים לעיתון…
איך לא בודקים? אין בודקים לא על ידי המתווך/משווק/יועץ וכמובן לא באמצעות המוכר עצמו. גם אין משווים תפוז לתפוח ולהיפך (אם דו משפחתי עולה בערך 2.5 מש”ח אין פירושו שחד משפחתי עולה 5 מש”ח).
הנתון הזה הוא החשוב ביותר מכל הבדיקות, משום שאם אתם קונים קרקע במטרה למכור בסוף וילה פרטית ב-4 מש”ח, ופתאום אתם מגלים שאפשר לקבל 5 מש”ח (או 3) אז זה משנה כמובן את כל ההסתכלות על העסקה.
2) המיקום
בג’סר-א-זרקא יש קרקעות בזול מאוד. אזרח אוסטרלי שירצה להשקיע בארץ הקודש, עשוי להתלהב מאוד מהסוד הכמוס שהוא גילה: מגרש בעיר שנמצאת על חוף הים המבוקש ביותר, ולא זו בלבד, אלא צמוד צמוד לקיסריה, העיר היקרה ביותר בארץ, ומקום מגוריהם של ראש הממשלה וכל שועי המדינה. בקיצור פריים לוקיישן שאין כמוהו, ואפשר לקנות דונם במחיר של מטר בקיסריה השכנה.
אלא שאותו אוסטרלי יגלה מהר מאוד ומאוחר מאוד, כי המרחק הרעיוני ביניהם זה כמו ממלבורן לסידני.
המסקנה: אין תחליף לירידה לשטח ובדיקה לעומק מול שכנים וכו’. אינך חייב לרדת בעצמך למצפה רמון (יש שם אגב מכרז מעולה – פרטים אצל הח”מ או בגוגל), אך אתה חייב לשלוח לשם מישהו שאתה סומך עליו יחסית, כגון שמאי, עו”ד וכדומה. על מי אתה לא סומך? על כל מי שמרוויח מהרכישה שלך: מתווך, משווק או יזם. גם אם הוא אחיך, ולא בגלל שהוא לא אמין אלא שאוטומטית לא ישים לב לחסרונות.
3) התב”ע
הכוונה לתב”ע (תכנית בניין ערים) אך לא רק, אלא כל חומר שנמצא בחוברת או באתר.
זו נקודה שמשום מה אנשים מזניחים ואח”כ מתחרטים. בכל מכרז יש את חוברת המכרז, יש לקורא אותה (או לתת למקצוען לקרוא) מתחילתה ועד סופה על מנת להבין איפה המוקשים. לפעמים כתוב למשל שאסור למכור את המקום אלא לאחר בנייה ורק לאחר שנים או רק לאחר תשלום דמי הסכמה וכדומה, לעיתים כתוב שצריך להשכיר את הדירה או שזה רק לדיור מוגן. כל מיני אותיות קטנות שמשמעותן כסף גדול.
אך הלו”ז של החוברת, זה התב”ע. יש לבדוק מה התב”ע מתירה היום לבנות. אם למשל ניתן לבנות וילה של 80 מטר, אז הבירור צריך להיות כמה שווה קרקע כזו ולא קרקע עם תבע של מאה מטר, ההבדל הוא יותר מאשר עשרים אחוז, זה הבדל בין וילה קטנה לווילונת זעירה ולא מבוקשת.
שינויי תב”ע: תכופות יציעו לכם לרכוש קרקע “וכבר דיברנו עם המזכירה של מהנדס המועצה והיא אמרה שהיא תשמח לעזור לנו בהליך השינוי”. אין בעיה לסמוך על ההבטחות הללו אשר רובן מתגלות כעורבא פרח (היא אכן שמחה לעזור, אך לא מסוגלת כי יש התנגדות של הירוקים, בום) בתנאי אחד, פלדה שלא זזים ממנו: שהקרקע שווה בכל מקרה את המחיר גם אם השינוי לא יצליח.
עבדכם הנאמן תקוע כבר 15 בקבוצת רכישה שהיזם שמכר את זה היה בטוח שהוא יצליח לשנות את התב”ע, כל כך בטוח שאפילו לא סיפר על הצורך בשינוי לאברכים התמימים דאז (שהיום כבר כותבים טורים בזכות הניסיונות המרים שזה רק אחד מהם).
4) היזם
ככלל, העדיפות הראשונה והרווח הגדול, הוא ברכישה ישירות מרמ”י, אין צורך במתווכים (לצערי גם לא בעורכי דין), אם יש לך כסף אתה שם הצעה וזוכה (אם ירצה השם ואם לא יבוא יזם וישים מחיר הזוי מכספם של אחרים). זכרו את הכלל (מצחיק שצריך לומר אותו למבוגרים): ככל שההוצאה קטנה יותר הרווח גדול יותר.
אלא שלפעמים אינכם יכולים לגשת בעצמכם, כגון שאין לכם מספיק כסף או שאין לכם את הרישיונות הנצרכים. רק במקרים כאלו, ולא למשל כי אין לכם מספיק אומץ לגשת, יש צורך לברר על היזם.
איך מבררים? זה קל, הלוואי והייתה פונקציה כזו לשידוכים: אתה שם במחשב את השם של היזם, או של החברה שלו וכל פרט שאתה יודע עליו מתוך הפרסום שלו. אם יש משהו בעייתי הוא יצוף תוך שניות בדרך כלל: כתבות תחקיר, תביעות בבימ”ש, הליך פשיטת רגל, וכל מיני דברים שיתנו תמונה חלקית במי מדובר. אגב, פרסומים שליליים אינם בהכרח דבר רע, מי שעושה טועה, אך כך יש לכם מאיפה להתחיל לברר מי הוא, מה הוא, ובעיקר מה הוא עשה עד היום. אם שמו לא מופיע בשום מנוע חיפוש רגיל, אז זה סימן שהוא לא עשה כלום בחיים שלו, אלא אם כן הוא באמת מהיחידים שעושים הכל מאחורי הקלעים.
5) הקבוצה
גם כאן, כמו ביזם, אם יש לך (בלשון יחיד) אפשרות לגשת למכרז בלי שותפים (או שותפים שאתה הבאת מהשטיבל) זה עדיף. אך לפעמים זה בלתי אפשרי וחייבים לגשת עם אנשים זרים. במקרה כזה, תדרשו לראות מראש את “הסכם השיתוף”, (אם אין – אין צורך לברר יותר, הבחור לא רציני).
בהסכם השיתוף תוכלו לראות מי הם החברים, מה ההתחייבויות של הקבוצה ומה של היזמים. ואם אין שם סעיפים נוראיים במיוחד, כמו למשל (פופולארי במיוחד במגזר) איסור לפטר את היזם ויהי מה, או סעיף בוררות שמסמיך את החבר או השותף הסמוי של היזם כבורר אובייקטיבי במקרה של. כל הדברים הללו צריכים לבדוק ולסדר מ ר א ש.
6) הזמינות
כל ההשקעות הן רק בקרקע זמינה לבנייה לפי התב”ע, גם אם כרגע לא ניתן עדיין לבנות כי אין פיתוח אך לפחות אנחנו יודעים מה חסר. רכישת קרקע שאינה זמינה לבנייה, ראויה לפרק בפני עצמו וברוך השם שהציבור שלנו נגמל מהצרה הזו יחסית לעבר.
ועוד משהו לגבי הזמינות, משהו חשוב מאוד בכל העניין הזה:
רבותי, הרווח הוא מ ה מ כ י ר ה של המגרש, לא מהיזמות ולא מהבנייה העתידית. אתם משפחה של אברכים ולא חמולה של קבלנים, אתם אמורים לקנות, להמתין, ולמכור. לא לעסוק בכל ענייני הבנייה, גם לא באמצעות חברת ניהול.
אם מציעים לכם מגרש שצריכים לבנות עליו על מנת להרוויח את הכסף הצפוי, זו יכולה להיות עסקה טובה אך אינה קשורה למאמר זה, משום שאינה השקעה במקרקעין אלא נתינת שירותי יזמות.
לצורך ההקצנה, נדגים במשל הבא: ידוע לך על אדם מבוגר ביישוב שלך שיש לו מגרש מעלה קמשונים משום שאין לו רוח יזמית ולך יש, מצד שני לך אין קרקע. אתה פונה אליו ואומר לו בא אבנה לך ווילה על הקרקע, אמכור לך אותה, תן לי עשרה אחוז מהסכום. זו יכולה להיות עסקה מצויינת ועושים אותה בכל יום, אך זה לא קשור כלל לרכישת הקרקע.
זה בדיוק מה שמציעים לך לעשות, אלא שכדי להרוויח את אותם עשרה אחוז, מנסים גם לשכנע אותך במקביל גם לרכוש את הקרקע עצמה.
7) המימון
כאן צריך לבדוק פעמיים, מאין הגיע הכסף להשקעה, ומאיין יבואו הכספים העתידיים.
השאלה מאיפה הכסף היא לא רק לצרכי מס, לא מעניין אותי אם זו ירושה או פיצויי פיטורין או אפילו סתם חיסכון או הלוואה מהגמ”ח השכונתי. מעניין אותי (ליתר דיוק: צריך לעניין אותך) האם אתה משלם ריבית על הכסף הזה. כי אם כן, צריך להוסיף עוד כמה עשרות אלפי ש”ח בתור ריבית. זה עדיין רווחי בדרך כלל אבל כבר לא כל כך וגם לא תמיד.
אם יש לך כוונות לבנות ולמכור (במקרים רבים משרד השיכון מחייב זאת), צריך לבדוק מאיפה יבוא הכסף וכמה יעלה הריבית. מי שמספר לך שהוא דיבר עם הפקיד בבנק והוא אמר ש”יהיה בסדר”, בעצם אומר לך שאין לו תכנית מימון מסודרת ומובטחת. כך שייתכן מאוד שבסוף תצטרך לקחת את טריא או גרוע מכך, ולשלם 12% שנתי (כולל הוצאות) במקרה כזה תוסיף עוד שליש להוצאות, זה כבר מתחיל לנגוס טיפה’לה ברווח העתידי…
8) הניכויים
בכל עסקה שנעשה יהיו גם ניכויים והוצאות. המטרה היא לדעת כמה שיותר וכך הן תהיינה כמה שפחות. להלן רשימה חלקית ועיקרית:
מסים – אין עסקה בלי מסים, השאלה רק כמה, וזה כדאי לברר מראש עם גורם שאינו המשווק. רק לדוגמה: בקבוצת רכישה מפורסמת בבני ברק, קיבלו הרוכשים הודעה לאחרונה כי עליהם להוסיף מע”מ בשל סעיף מסויים שלא חישבו מראש. כמעט כל הרווח ירד לטמיון באותו רגע.
הוצאות – אם אתם צופים להרוויח חצי מיליון ש”ח (אין כמעט דברים כאלו) תורידו מזה את כל ההוצאות הצפויות. אם זה ישירות מרמ”י – לא להתעצל לקרוא הכל או לשלם למישהו שיעשה זאת עבורכם. אם זה באמצעות יזם – לא להתבייש לשאול על הכל.
עשיתם רשימה של הוצאות? עכשיו תכפילו את זה! בדרך כלל יש הוצאות בלתי צפויות מראש בכל הנוגע ליזמות. תבדקו אלו הוצאות הכרחיות (מס למשל) ואלו מיותרות (תשלום נוסף למאכערים [מלבד היזם] למשל).
אם עדיין נשאר רווח יפה – רוצו על זה.
9) השם יתברך
בסוף צריך לזכור שלא הכל בידיים שלנו. לפעמים אנחנו משקיעים קצת ופתאום המחירים קופצים (אברך מכר דרכי קרקע ביישוב בנגב ברווח של 700,000 נקי בתוך שנה) ולפעמים הקדוש ברוך הוא רוצה אחרת.
יש לי טענה פשוטה הרי מאחרי הקורונה רוב משרדי המכירות של הקבלנים נהייו שוממים. אף אחד לא קנה כי המחירים נהייו גבוהים.
באו הקבלנים והציעו פיתרון של 20/80 וכדומה שפונים בעצם לבעלי דירה ראשונה שיקנו להשקעה וימכרו שנה וחצי אחרי האכלוס וככה הם יהיו פטורים ממס שבח ויגדילו את ההון העצמי שלהם. וכשמשקיע קונה את הדירה הוא לא כל כך מסתכל על המחיר כי הוא הרי יודע שבעוד 5 שנים הוא לא ישאר עם המשכנתא ההזויה הזאת.
עכשיו באה המדינה ומגדילה את היצע הדירות בצורה מטורפת על ידי התחדשות עירונית אבל המחירים לא יורדים אלא עולים והסיבה פשוטה כי כל הזוגות הצעירים הפכו מרוכשים למשקיעים. והם שומרים חזק על המחירים וגם שבעת המכירה הם מוכרים בכמה שיותר יקר.
אז פיתרון פשוט. שהפטור של מס שבח לדירה ראשונה יהיה רק אם מוכרים מינימום 3 שנים מהכניסה לדירה ואז אין לך את המשקיעים... רק אנשים שבאים לקנות כדי לגור והם לא קונים בכל מחיר אלא במחירים שפויים.
מה הציבור אומר?

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה