טקסטים דרוש: סדר אמירת קרבן פסח

meni

משתמש צעיר
צריך לעבור הגהה לפני השימוש

סדר קרבן פסח

״ונשלמה פרים שפתינו״ ותפלת מנחה היא במקום תמיד של ביו־הערבים, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היח הפסח נשחט אחר תמיד של בין־הערבים. כן ראוי לעסוק בסדר קרבן־פסח אחר תפלת המנחה, ויאמר זה:


קרבן פסח מביא מן הכבשים או מן העזים זכר בן שנה ושוחטו בעזרה בכל מקום אחר חצות ארבעה עשר דוקא ואחר שחיטת תמיד של בין הערבים ואחר הטבת נרות של בין הערבים. ואין שוחטין את הפסח על החמץ. ואם שחט קודם לתמיד, כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדם הפסח כדי שלא יקרש עד שיזרקו דם התמיד, ואחרר כך יזרקו דם הפםח זריקה אחת כנגד היסוד. וכיצד עושין? שחט השוחט וקבל הכהן הראשון שבראש השורה ונתן לחברו, וחברו לחברו, והכהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד, וחוזר הכלי ריקן לחברו, וחברו לחברו, ומקבל כלי המלא תחלה ואחר כך מחזיר הריקן, והיו שורות של בזיחי כסף ושורות של בזיחי זהב. ןלא היו לבזיחין שולים שמא יניחם ויקרש הדם. אחר כך תולין את הפסח ומפשיטין אותו וקורעין אותו וממחין את קרביו עד שיצא הפרש ומוציאין את האימורים והם החלב שעל הקרב ויותרת הכבד וב׳ כליות והחלב שאליהן והאליה לעומת העצה. ונותנם בכלי שרת ומולחם ומקטירם הכהן על גבי המזבח כל אחד לבדו. והשחיטה והזריקה ומחוי קרביו והקטר חלביו דוחין את השבת, ושאר עניניו אינם דוחין את השבת. וכן אין מוליכין את הפסח לבית כשחל בשבת אלא כת האחת הם מתעכבים עם פסחיהם בהר הבית והכת השניה יושבת לה בחיל והשלישית במקומה עומדת. חשכה, יצאו וצלו פסחיהם. בשלשה כתות הפסח נשחט ואין כת פחותה משלושים אנשים. נכנסה כת הראשונה נתמלאה העזרה נועלין אותה. ובעוד שהם שוחטין ומקריבין את האימורים קוראין את ההלל. אם גמרו אותו קודם שיקריבו כולם שונים אותו, ואם שנו ישלשו, על כל קריאה תוקעין ג׳ תקיעות תקיעה תרועהז תקיעה. גמרו להקריב פותחין העזרה. יצאה כת ראשונה נכנסה כת שניה נועלין דלתות העזרה. גמרו פותחין. יצאה כת שניה נכנסה כת שלישית ומעשה כולן שוין. ואחר שיצאו כולן רוחצין העזרה ואפילו בשבת מפני לכלוך הדם שהיה בה, וכיצד היתה הרחיצה? אמת המים היתה עוברת בעזרה והיה לה מקום לצאת ממנה,, וכרוצין להדיח את הריצפה, סותמין מקום יציאתה והיא מתמלאת על כל גדותיה מפה ומפה עד שהמים עולים וצפים מכאן ומכאן ומקכץ אליה כל דם וכל לכלוך שהיה בעזרה ואחר כך פותחין מקום יציאתה והכל יוצא עד שנשאר הרצפה מנקה ומשפה זהו כבוד הבית. ואם הפסח נמצא טריפה, לא עלה לו עד שמכיא אחר:

זהו הענין בקיצור גדול. וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה׳ לקרות אותו בזמנו שתעלה קריאתו במקום הקרבתו, וידאג על חורבן הבית ויתחנן לפני ה׳ בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן:
 

תג

מנהל קהילת המעמדים
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
יש את זה מנוקד?
תודה
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
סֵדֶר אֲמִירַת קָרְבָּן פֶּסַח<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:eek:ffice:eek:ffice" /><o:p></o:p>
בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיָה הַפֶּסַח נִשְׁחַט בי"ד בְּנִיסָן אַחֵר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. עַל כֵּן כְּדֵי שֶׁיְּשַׁלְּמוּ פָּרִים שְׂפָתֵינוּ, רָאוּי לְכָל הַיָּרֵא וְחָרֵד עַל דְּבַר ה', לַעֲסֹק בְּסֵדֶר קָרְבָּן פֶּסַח, אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁהִיא נֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.<o:p></o:p>
וְהֵא לְךָ סִידוּרוֹ:<o:p></o:p>
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם קוֹרְאִים אֶת הַהַלֵּל, וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַקְרָבַת הַפֶּסַח. וְאֵין לָנוּ לֹא כֹּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֶלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁיר וְהַלֵּל וְהוֹדוֹת לַה’ וְאַתָּה תְּכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ וְנַעֲלֶה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ כָּאָמוּר: <o:p></o:p>
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת: וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּן הָעַרְבָּיִם: וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם: וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ: וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה: <o:p></o:p>
הַגָּאוֹן מהריעב"ץ זַצַ"ל הִרְבָּה לְהַשִּׂיג עַל אֲמִירַת סֵדֶר הַקָּרְבָּן פֶּסַח שֶׁבְּסֵדֶר הַיּוֹם, וְהֶעֱלָה שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר:<o:p></o:p>
כָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת קָרְבַּן פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן, אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ אֶלָא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, עֶרֶב פֶּסַח בֵּין בְּחוֹל בֵּין בְּשַׁבָּת הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחַט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנָה וּמֶחֱצָה, וְאִם חָל עֶרֶב פֶּסַח לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְהַפֶּסַח אַחֲרָיו. כָּל אָדָם מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָׁה בְּנֵי בֵּיתוֹ הַגְדוֹלִים וְהַטְהוֹרִים וְנִמּוֹלִים (וּכְּשֵׁם שֶׁמִילָתוֹ מְעַכֶּבֶת מִלַעֲשׁוֹת הַפָּסַח וּמִלֶאֱכוֹל בּוֹ, כָּךְ מִילַת בָּנָיו הַקְטַנִים וּמִילַת עֲבָדָיו בֵּין גְדוֹלִים בֵּין קְטַנִים וּטְבִילַת אַמְהוֹתָיו מְעַכֶּבֶת) כָּל שֶׁיָכוֹל לְהַגִיעַ לִיְרוּשָׁלַיִם בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח חַיָב בְּקָרְבַּן פֶּסַח: <o:p></o:p>
מְבִיאוֹ מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִים זָכָר תָּמִים בֶּן שָׁנָה (אֵינוֹ טָעוּן סְמִיכָה) וְשׁוֹחֲטוֹ בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה אַחַר גְמַר עֲבוֹדַת תָּמִיד הָעֶרֶב וְאַחַר הַטָבַת הַנֵרוֹת, וְאֵין שׁוֹחֲטִין הַפֶּסַח וְלא זוֹרְקִין הַדָּם וְלא מַקְטִירִין הַחֵלֶב עַל הַחָמֵץ (אֲפִילוּ הָיָה כַּזַיִת בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה בִּשְׁעַת אַחַת מֵהָעֲבוֹדוֹת שֶׁל קָרְבַּן פֶּסַח, הוּא לוֹקֶה וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר): <o:p></o:p>
שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט (אֲפִלּוּ זָר) וְקִבֵּל דָּמוֹ כֹּהֵן שֶׁבְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה בִּכְלִי שָׁרֵת וְנוֹתֵן לַחֲבֵירוֹ, וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ, כֹּהֵן הַקָרוֹב אֵצֶל הַמִזְבֵּחַ זוֹרְקוֹ זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד וְחוֹזֵר הַכְּלִי רֵיקָן לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ, מְקַבֵּל אֶת הַמָלֵא וּמַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן, וְהָיוּ הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת וּבִיְדֵיהֶם בָּזִיכִין שֶׁכּוּלָן כֶּסֶף אוֹ כּוּלָן זָהָב וְלֹא הָיוּ מְעוּרָבִים, וְלֹא הָיוּ לַבָּזִיכִין שׁוּלַיִם שֶׁלֹּא יַנִיחוּם וְיִקָרֵשׁ הַדָּם. אַחַר כַּךְ תּוֹלִין אֶת הַפֶּסַח בְּאוּנְקְלָיוֹת (אוֹ בְּמַקְלוֹת דַקִים מֵנִיחַ עַל כִּתְפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵירוֹ, תּוֹלֶה) וּמַפְשִׁיט אוֹתוֹ כּוּלוֹ (וּבְּשַׁבָּת עַד הַחָזֶה וּמִשָּׁם לְמַטָה שָׁקַל לֵיה בְּבַּרְזָא) וְקוֹרְעִין בִּטְנוֹ וּמוֹצִיאִין אֵימוּרִים, הַחֵלֶב שֶׁעַל הַכֶּרֶס וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶב שֶׁעֲלֵיהֶן וְהָאַלְיָה, אִם הָיָה מִמִין הַכְּבָשִׂים לְעוּמַת הֶעָצֶה, נוֹתֵן בִּכְלִי שָׁרֵת וּמוֹלְחָן וּמַקְטִירָן הַכֹּהֵן עַל הַמַעֲרָכָה, חֶלְבֵי כָּל זֶבַח וְזֶבַח לְבַדוֹ, בְּחוֹל בַּיוֹם, וְלא בַּלַיְלָה שֶׁהוּא יוֹם טוֹב, אֲבָל אִם חָל עֶרֶב פֶּסַח בְּשַׁבָּת מַקְטִירִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַיְלָה, וּמוֹצִיא קְרָבָיו וּמְמַחֶה אוֹתָן עַד שֶׁמֵסִיר מֵהֶן הַפֶּרֶשׁ (כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ נְקִיִים כְּשֶׁצוֹלֵהוּ עִמָם), שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת דָמוֹ וּמִיחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דוֹחִין אֶת הַשַׁבָּת, וּשְׁאָר עִנְיָנָיו אֵין דוֹחִין:<o:p></o:p>
בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת הַפֶּסַח נִשְׁחַט, וְאֵין כַּת פְּחוּתָה מִשְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים, נִכְנְסָה כַּת אַחַת נִתְמַלְאָה הָעֲזָרָה, נוֹעֲלִין אוֹתָהּ, וּבְּעוֹד שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וּמַקְרִיבִין, הַלְוִיִּם קוֹרִין אֶת הַהַלֵל, אִם גָמְרוּ קוֹדֶם שֶׁיַקְרִיבוּ אֶת כֻּלָם, שָׁנוּ, אִם שָׁנוּ, שִׁלְשׁוּ, עַל כָּל קְרִיאָה תָּקְעוּ הֵרִיעוּ וְתָּקְעוּ. גָמְרָה כַּת אַחַת לְהַקְרִיב, פּוֹתְחִין הָעֲזָרָה יָצְאָה כַּת רִאשׁוֹנָה, נִכְנְסָה כַּת שְׁנִיָה נָעֲלוּ דַלְתוֹת הָעֲזָרָה, גָמְרָה, יָצְאָה שְׁנִיָה, נִכְנְסָה שְׁלִישִׁית, כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה, כַּךְ מַעֲשֵׂה הַשְּׁנִיָה וְהַשְׁלִישִׁית. אַחַר שֶׁיָצְאוּ כֻּלָן רוֹחֲצִין הָעֲזָרָה מֵלִכְלוּכֵי הַדָּם וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת, אֲמַת הַמַיִם הָיְתָה עוֹבֶרֶת בָּעֲזָרָה, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לְהָדִיחַ הַרִצְפָּה סוֹתְמִין מְקוֹם יְצִיאַת הַמַיִם וְהִיא מִתְמַלְאָה עַל כָּל גְדוֹתֶיהָ עַד שֶׁהַמַיִם עוֹלִין וְצָפִין וּמְקַבְּצִין אֲלֵיהֶם כָּל דָּם וְלִכְלוּךְ שֶׁבָּעֲזָרָה, אַחַר כָּךְ פּוֹתְחִין הַסְּתִימָה וְיוֹצְאִין הַמַיִם עִם הַלִכְלוּךְ, נִמְצֵאת הָרִצְפָּה מְנוּקָה, זֶהוּ כְּבוֹד הַבַּיִת. יָצְאוּ כָּל אֶחָד עִם פִּסְחוֹ (וְעוֹר שֶׁלוֹ) וְצָלוּ אוֹתָם.<o:p></o:p>
כֵּיצַד צוֹלִין אוֹתוֹ, מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמוֹן תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְתּוֹלֵהוּ לְתּוֹךְ הַתַּנוּר וְהָאֵשׁ לְמַטָה, וְתוֹלֶה כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו חוּצָה לוֹ. וְאֵין מְנַקְרִין אֶת הַפֶּסַח כִּשְׁאָר בָּשָׂר, בְּשַׁבָּת אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַפֶּסַח לְבֵיתָם, אֶלָא כַּת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאִין בְּפִּסְחֵיהֶן וְיוֹשְׁבִין בְּהַר הַבַּיִת, הַשְׁנִיָה יוֹצְאִין עִם פִּסְחֵיהֶן וְיוֹשְׁבִין בְּחֵיל, הַשְׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, חֲשֵׁכָה, יָצְאוּ וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן: <o:p></o:p>
כְּשֶׁמַקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן, מַקְרִיבִין עִמוֹ בְּיוֹם י"ד זֶבַח שְׁלָמִים, מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן, גְדוֹלִים אוֹ קְטַנִים, זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת, וְהִיא נִקְרֵאת חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר, עַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלהֶיךָ צֹאן וּבָקָר, וְלא קָבְעָהּ הַכָּתוּב חוֹבָה אֶלָא רְשׁוּת בִּלְבָד, מִכָּל מָקוֹם הִיא כְּחוֹבָה מִדִבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַפֶּסַח נֶאֱכָל עַל הַשׁוֹבַע. אֵימָתַי מְבִיאִין עִמוֹ חֲגִיגָה, בִּזְמַן שֶׁהוּא בָא בְּחוֹל, בְּטַהֲרָה, וּבְמוּעָט, וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, וְדִינָהּ כְּכָל תּוֹרַת זִבְחֵי שְׁלָמִים, טְעוּנָה סְמִיכָה וּנְסָכִים וּמַתַּן דָמִים שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּשְׁפִיכַת שִׁירַיִם לַיְסוֹד.<o:p></o:p>
זֶהוּ סֵדֶר עֲבוֹדַת קָרְבַּן פֶּסַח וַחֲגִיגָה שֶׁעִמוֹ בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ שֶׁיִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:<o:p></o:p>
וְצָרִיךְ הָאָדָם הַיָּרֵא וְחָרֵד עַל דְּבַר ה' לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּזְמַנּוֹ שֶׁתַּעֲלֶה קְרִיאָתוֹ בִּמְקוֹם הַקְרָבָתוֹ, וְיִדְאַג עַל חֻרְבָּן הַבַּיִת וְיִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּבְנֶה אוֹתוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן: <o:p></o:p>
 

קארעל8

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
האם יש למישהו הנוסח המקורי "כפי מה שהעתיק בסדר היום"?

הנוסח מתחיל בתיבות אלו: קרבן פסח מביא מן הכבשים או מן העזים וכו'.
ומסתיים בתיבות אלו: ואם הפסח נמצא טריפה לא עלתה לו עד שמביא אחר ואפילו מאה. עכ"ל

יישר כחכם
 

קארעל8

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
עכשיו הבחנתי שזהו בעצם הנוסח שהביא MENI למעלה, אבל הטעקסט מלא טעותים וגם חסר הניקוד.
 

תלמידים

מהמשתמשים המובילים!
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
הקפצה לערב החג!
 

shar

משתמש רשום
עריכה תורנית
קפצה,
מחפש דחוף סדר אמירת קרבן פסח מנוקד, מוגה
לפי נוסח הגר"א (עם הוספות מהקובץ לעיל)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  13  פעמים

לוח מודעות

למעלה