דרוש מידע דממה שצועקת

  • פותח הנושא YG&K
  • פורסם בתאריך

RacheliArt

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
זה נכון שלא תמיד צריך שנושא מעיק יהיה בבחינת "הפיל שבחדר"
יש לי מכרה שעוברת התמודדות עם בנה.
אני דווקא כן גיששתי אם נוח לה לדבר היא כן הראתה נכונות לפתוח מעט את הנושא.
שוחחנ על כך, השתדלתי לעודד עד כמה שניתן כשאת עצמך לא נמצאת שם.
ככה כשזה כבר פתוח לא צריך ללכת סחור סחורכשנפגשים וזה כבר לא מביך. כי כשאני שותפה ויודעת, זה כבר יותר טבעי.
אבל לא אצל כל אחד זה שייך, עדיף להכיר את מי שמולך ולרחרח לבד אם כדאי או לא כדאי לפתוח.
 

טיפ טיפה

משתמש פעיל
והכי חשוב להבין שאתם לא יכולים להבין

בדיוק בגלל שלא מבינים אז הרבה פעמים אנשים אומרים כל מיני אמירות שלא במקום, ובמקום לנחם ולעודד הם עושים את ההיפך,
מה לעשות, זה בגלל שהם לא התנסו באותו דבר, והלוואי שלא יתנסו....
מסכימה איתך שזה אובדן לכל דבר, תאמיני לי שאפילו בשבועות מוקדמים יותר של ההריון זה אובדן עם כאב שלא ניתן לתאר...
אל תצפי ממשהו שלא עבר את אותו דבר שיזדהה עם הרגש, לכל מצב יש את הרגשות הצפציפיים, את התקופה שאחרי, ועוד ועוד,
ד' יעזור שיהיו לך בשורות טובות בקרוב ובקלות!!!
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
קחו בחשבון שלפעמים לסביבה קשה נפשית להגיב לכזה דבר.
כי יש תמיד את החרדה הזו שמהפכת את הלב מבתוכו,
ולא כל הנשים מסוגלות לשמוע על כאלו מקרים בלי להיכנס לחרדה מוגברת.

כשאשה מגיבה, היא מגיבה מתוך הרקע שלה.
ואין בזה כללים.

יש לי חברה שעברה כזה דבר, והייתי באיזה מפגש עם הרבה חברות, ולא נתקלתי בה ישירות. לא מצאתי טעם ללכת אליה כדי 'לא להתעלם'.
אז יתכן שהיא אמרה לעצמה שאני חסרת רגישות ולא מתעניינת.
יתכן שהיא שמחה שלא ניגשתי ופתחתי לה שוב את הנושא.
יכול להיות שאם כן הייתי ניגשת זה היה במקום,
ויכול גם להיות שהיא היתה כועסת על חוסר הרגישות שלי.

אני מרגישה שאם אין לי קשר יומיומי איתה,לא בטוח שהיא תרצה שאתחיל לגשת כדי 'לנחם' אותה.
לכן זה גם תלוי בסוג הקשר ובגורמים נוספים.
ובאמת, צריך להיזהר מאד, ולהתפלל כמו שמישהי כאן אמרה: "ה' שפתי תפתח".
כי אף פעם אי אפשר לדעת אם זה יהיה במקום או לא.
וסה"כ כולנו עם כוונות טובות ולא רוצות לפגוע.
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.
צודקת
לא התכוונתי לכאלו דברים שיוצאים מן הלב, שהם בעצם מכוונים כלפי הדוברת עצמה ומספקים לה פורקן.

ולגבי הפיסקה השניה - זה משתנה מאוד מאחת לשנייה. נשים שילדו יחד איתי והיו איתי בבית החלמה - הכי בעולם לא רציתי שיחביאו את עצמם או את התינוקות שלהן.
 

מילולית

משתמש מקצוען
אני חושבת שלהתנהג טבעי ומשוחרר זה הכי טוב.
אם זו חברה קרובה- רק לשמוע ולשמוע. אמפתיה. זה מה שהיא צריכה. לבכות איתה ביחד ולא לנחם.
אין מילים שיכולות להחזיר לה את האבידה.
צריך פה הרבה טקט. לא לשאול שאלות. רק להשתתף.
הכלה. זה מה שצריך במקרה כזה.
 

להרגיש בבית

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
הייתי אומרת מה שאני באמת מרגישה
מילים היוצאות מן הלב נכנסות אל הלב
מה שאני באמת מרגישה לא כדאי שאני אגיד:
יוואו..מסכנה...לי יש תינוקת מתוקה ואת איבדת את התינוק שלך....
אולי התכוונת שאגיד רק את החלק הראשון של המשפט ובצורה דיסקרטית יותר...
 

MAGNET

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נפגשתי בבית חולים עם מישהי שעברה לידה שקטה
היא קפצה רק לביקורת כי היה נדמה לה שהיא לא מרגישה תנועות...
והטכנאית אולטרסאונד פשוט אמרה לה בצורה יבשה "אין דופק"
והאישה האומללה שאפילו בעלה לא היה איתה ראתה שחור בעיניים, מסכנה.
אח"כ במחלקה היא לא הפסיקה לבכות, היא ספרה לי שכל הזמן מהדהדות לה המילים
אין דופק..בראש והיא לא מצליחה להשתחרר מהסיוט הזה, אפילו שהיה לה תינוק בן שנה וחצי בבית
ואפילו שיש לה כבר עשרה ילדים נוספים.. שום דבר לא ריפא את הכאב
אני הייתי ממש מזועזעת מאיך שבישרו לה את הבשורה, מה זה החוסר רגישות הזו
ככה? בשתי מילים? הייתי מצפה שיקראו לבעלה והרופא יסביר להם את המצב בעדינות
התמונה שלה לא יוצאת לי מהעיניים...
 

מרחבית

משתמש מקצוען
חברה שלי יצאה מהבית שבועיים אחרי לידה שקטה
(עד שסוף סוף הצליחו לשכנע אותה לצאת)
פגשה אותה שכנה ואמרה-
"כל כך מהר את יוצאת.."
חזרה הביתה לעוד שבועיים....

כשיש לנו נקודה רגישה, כל משפט עלול להשפיע מאוד קשה. חשוב שהסביבה תהיה זהירה.
חשוב עוד יותר, שהאדם יהיה מודע למה שעובר עליו, ואז לא יהיה מצב, שמשפט לא חכם של מישהי - ישנה עד כדי כך את החיים.

אנחנו תמיד יכולים להתנהל כך או אחרת לפי מילה של ההוא או של ההיא. אנחנו תמיד יכולים לחיות בהרגשה ממורמרת, שכולם לא יודעים איך להגיב. השאלה אם זה כדאי לנו.
 

חנון

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.

* * *

ו... בבקשה, אל תשוו.
הפלה מאוחרת היא לא כמו לידה שקטה,
והפלה מוקדמת היא לא כמו הפלה מאוחרת.
וכשיש כבר ילדים בבית, זה מצב אחר מאד מאשר שאין.

כך שאם יש לך חמישה ילדים רצופים והשישי נאבד איפשהו בתחילת התהליך, אין שום טעם בעולם שתבואי ליולדת בלידה שקטה שאיבדה ילד ראשון, ותסבירי לה כמה את מבינה אותה כי קרה לך משהו ממש דומה.

לא דומה, לא כמעט, לא מתקרב.
צר לי שגם את במועדון
לא ניתן למדוד עוצמת כאב בס"מ ולשקול את גודל הנסיון במשקל!!!
נכון שלא דומה ולא כמעט אחת בלידה ראשונה מאשר אחת שיש לה כמה ילדים
מצד שני כשיש ילדים מלבד ההתמודדות של ההורים יש להם להרגיע כמה ילדים שהרבה פעמים מפתחים יכולים לפתח חרדות ועוד ונזקקים לטיפולים רגשיים
שלא נדע ולא נתנסה - אל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון
גם לי יש סיפור על חוסר רגישות של הודעה כזו.
מפאת כבוד המקום לא אכתוב את זה למען לא תתחילו להתעצבן על שרותי הרפואה.
גם לי
אמרתי לרופא שאם כל הנשים היו מקשיבות לרופאים חצי מילדי ישראל לא היו כאן
הוא ענה לי בהרבה מקרים את צודקת...
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
מה שאני באמת מרגישה לא כדאי שאני אגיד:
יוואו..מסכנה...לי יש תינוקת מתוקה ואת איבדת את התינוק שלך....
אולי התכוונת שאגיד רק את החלק הראשון של המשפט ובצורה דיסקרטית יותר...
את גם בטח מרגישה שאת מצטערת בצערה, וכאב לך מאוד לשמוע.
כוונתי הייתה להעביר מסרים של השתתפות, שאין לי ספק שקיימים.
ואולי באמת יש כאלו שזה יוצא להן יותר בטבעיות ויש כאלה שפחות.
 

פוזי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
גיטי!
מחזיקה לך אצבעות...
במשך כל התקופה אין לי מושג איך להגיב לך...

אין לי מושג אפילו כיצד את נראת.

הדבר היחיד שהכרתי בו אותך זה- מהפורום ומהמייל.

אבל...
כשזה קרה, וששמעתי זאת, כאבתי את כאבך מרחוק, וכל הזמן חשבתי עליך.
ניסיתי לדעת מה התגובה שתרצי.
ולא היה מי שיספר לי מה מתאים לך ומה רצונך...

תנחומי.
מעל גבי המקלדת.
תמשיכי. לעשות חיל בהכל.
לזרום
ולהוציא מהלב את הכאב.

טוב מאד שהבאת זאת מעל גבי הפורום.
רק רציתי שתדעי שיש עוד רבות שמעוניינות לשמור את הצער הפרטי שלהם עם המשפחה הקרובה.
לכן לא כולם ידעו מה לומר לך.
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
יש לי שאלה לכל הנשים שעברו את זה
איך מתמודדים בהריונות הבאים?
אני מרגישה שיש לי חששות לא הגיוניים,
אשמח לשמע עצות/ רעיונות/המלצות!
כל אחת מתמודדת אחרת
מישהי כאן כתבה שמאוד ניחם אותה המחשבה שזאת היתה נשמה גבוהה
אותי זה עצבן נורא.
ואחרת כתבה לברך שתצאי בידיים מלאות, והמשפט הזה הוא אחד הצלקות הכי מדממות שיש לי מהתקופה הזאת. (ועד היום אני מצטמררת מהברכה הזאת)

לגבי התמודדות עם הפחד-
אחרי שעברה תקופת האבל הראשונה שבה בכיתי הרבה, ועכלתי את הרעיון שתינוק לא יהיה. וזהו.
התחלתי לחשוב על העתיד, ועיתו ב"ה בא הריון חדש.
אולי מצחיק לומר שלא פחדתי בכלל, אלא פשוט הייתי בהריון בלי לחלום על תינוק
סוג של התעלמות.
לא כל הריון מביא תינוק. נקודה.
אם בסוף ההריון הזה יהיה תינוק- מה טוב.
מה שה' יחליט זה מה שיהיה לי.

הרי אין לי שליטה על מה שיקרה, ואני לא אשמה במה שקרה
(לא קל להגיד את זה כי גם רגשי אשמה נכנסים לתמונה...)
וזה קרה, כי ככה ה' רצה.
ואני מקבלת מה שיהיה, כמו שהוא.

אני לא יכולה לתאר לכם את גודל ההפתעה כשנולדה ביתי אח"כ בריאה ושלימה.
זה היה סוג של דבר שלא האמנתי שיקרה,
ומאז, בכל לידה, אני הולכת לביקורות ולבדיקות מה שצריך, ויודעת שהכל בידיו.
ואני דוחה את ההתקשרות לתינוק ללידה עצמה, ולא דקה קודם.

בשורות טובות לכולן
 

שרשרת

משתמש מקצוען
היא קפצה רק לביקורת כי היה נדמה לה שהיא לא מרגישה תנועות...
והטכנאית אולטרסאונד פשוט אמרה לה בצורה יבשה "אין דופק"

גם בזה כל אחת מרגישה אחרת....
אני הייתי אצל רופא מאוד רגיש, הוא נבוך מאוד, הגיש לי טישיו, ניסה להכיל אותי,
ולא יכולתי לשאת את זה. תהיה עניני, תביע אמפטיה כלשהי ותתן הנחיות הלאה. כתפיים לבכות עליהן אמצא מחוץ לדלת החדר שלך.
 

YG&K

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.

* * *

ו... בבקשה, אל תשוו.
הפלה מאוחרת היא לא כמו לידה שקטה,
והפלה מוקדמת היא לא כמו הפלה מאוחרת.
וכשיש כבר ילדים בבית, זה מצב אחר מאד מאשר שאין.

כך שאם יש לך חמישה ילדים רצופים והשישי נאבד איפשהו בתחילת התהליך, אין שום טעם בעולם שתבואי ליולדת בלידה שקטה שאיבדה ילד ראשון, ותסבירי לה כמה את מבינה אותה כי קרה לך משהו ממש דומה.

לא דומה, לא כמעט, לא מתקרב.
רותי יקרה
ממה שלמדתי ממה שקרה לי שאסור לדון את השני
יש כאלו שעברו הפלה די מוקדמת ומרגישות שנשבר להם העולם
אנחנו לא יכולות לאמר שהכאב שלהם לא מספיק כי אנחנו לא יכולות לדעת איפה הן נמצאות
כל אחת לוקחת כאב בצורה שונה

עכשיו הייתה לי שכנה בבנין שעברנו יחד את ההריון והיא ילדה בת יום אחרי הלידה שלי...
שמעתי את זה שבוע אחרי ונשבר לי הלב אבל הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב הזה והתקשרתי אליה מיותר לציין שהיא הייתה בהלם ואמרה שלא ידעה אם להתקשר או לא ברור שהבנתי את המקום שלה
שבוע אחרי ''' שלחה לי מארז מפנק עם מכתב יפה

בת דודה קרובה מאד שלי ילדה חודש לפני היא הגיעה לבקר אותי חודש אחר אמרה לי שהיא הייתה צריכה לעוד על עצצה שזה לא אשמתה. שלה יש תינוקת ולי אין היא ממש הרגישה כאלו היא לקחה לי משהו
אבל למרות הכל היא הגיעה לבקר והתנהגה הכי טבעי

בנות אם אתן לא יודעות.אחך להגיב או מה לאמר תמיד יש אופציה של שליחת מייל או תא הקולי או מארז מפנק עם מכתב לא חייבים לדבר לא תמיד העידוד שלכם זה מה שנצרך

אבל העיקר העיקר אל תתעלמו
ההתעלמות הזו כואבת ככ מייל זה לא .פחחד לשלוח אם אני ארצה אני אקרא אותו ואם לא אז לא.

חברות קרובות יכולות להתקשר אם החברה תרצה לדבר היא תענה ואם לא אז לא

אני בהתחלה לא היה לי כח לטלפונים אז הודעתי לאחת מכל קבוצת חברות והיא הודיעה הלאה וגם אני אעדפתי שזה יתפרסם לבד

חייבת לספר לכם סיפור שמלמד לדון לכך זכות
שכנה שהייתה די קרובה בניין ליידי

לא התקשרה לא שלחה שום דבר וממש התפלאתי חודש וחצי אחרי אני פוגשת.אותה במעון והיא אומרת לי מזל טוב! מה ילדת? עוד בת יפיפה? לא שמעתי ממך כלום! ואני ממש במתח ורוצה לפנק אותך

שאלתי אותה את לא יודעת מה קרה לי? והיא---- לא! והייתה בהלם! שבת אחרי זה שלחה לי מגשים מפנקים של עוגות גבינה:)
 

YG&K

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.

* * *

ו... בבקשה, אל תשוו.
הפלה מאוחרת היא לא כמו לידה שקטה,
והפלה מוקדמת היא לא כמו הפלה מאוחרת.
וכשיש כבר ילדים בבית, זה מצב אחר מאד מאשר שאין.

כך שאם יש לך חמישה ילדים רצופים והשישי נאבד איפשהו בתחילת התהליך, אין שום טעם בעולם שתבואי ליולדת בלידה שקטה שאיבדה ילד ראשון, ותסבירי לה כמה את מבינה אותה כי קרה לך משהו ממש דומה.

לא דומה, לא כמעט, לא מתקרב.
רותי יקרה
ממה שלמדתי ממה שקרה לי שאסור לדון את השני
יש כאלו שעברו הפלה די מוקדמת ומרגישות שנשבר להם העולם
אנחנו לא יכולות לאמר שהכאב שלהם לא מספיק כי אנחנו לא יכולות לדעת איפה הן נמצאות
כל אחת לוקחת כאב בצורה שונה

עכשיו הייתה לי שכנה בבנין שעברנו יחד את ההריון והיא ילדה בת יום אחרי הלידה שלי...
שמעתי את זה שבוע אחרי ונשבר לי הלב אבל הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב הזה והתקשרתי אליה מיותר לציין שהיא הייתה בהלם ואמרה שלא ידעה אם להתקשר או לא ברור שהבנתי את המקום שלה
שבוע אחרי ''' שלחה לי מארז מפנק עם מכתב יפה

בת דודה קרובה מאד שלי ילדה חודש לפני היא הגיעה לבקר אותי חודש אחר אמרה לי שהיא הייתה צריכה לעוד על עצצה שזה לא אשמתה. שלה יש תינוקת ולי אין היא ממש הרגישה כאלו היא לקחה לי משהו
אבל למרות הכל היא הגיעה לבקר והתנהגה הכי טבעי

בנות אם אתן לא יודעות.אחך להגיב או מה לאמר תמיד יש אופציה של שליחת מייל או תא הקולי או מארז מפנק עם מכתב לא חייבים לדבר לא תמיד העידוד שלכם זה מה שנצרך

אבל העיקר העיקר אל תתעלמו
ההתעלמות הזו כואבת ככ מייל זה לא .פחחד לשלוח אם אני ארצה אני אקרא אותו ואם לא אז לא.

חברות קרובות יכולות להתקשר אם החברה תרצה לדבר היא תענה ואם לא אז לא

אני בהתחלה לא היה לי כח לטלפונים אז הודעתי לאחת מכל קבוצת חברות והיא הודיעה הלאה וגם אני אעדפתי שזה יתפרסם לבד

חייבת לספר לכם סיפור שמלמד לדון לכך זכות
שכנה שהייתה די קרובה בניין ליידי

לא התקשרה לא שלחה שום דבר וממש התפלאתי חודש וחצי אחרי אני פוגשת.אותה במעון והיא אומרת לי מזל טוב! מה ילדת? עוד בת יפיפה? לא שמעתי ממך כלום! ואני ממש במתח ורוצה לפנק אותך

שאלתי אותה את לא יודעת מה קרה לי? והיא---- לא! והייתה בהלם! שבת אחרי זה שלחה לי מגשים מפנקים של עוגות גבינה:)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכז

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:ב שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:ג הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:ד כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:ה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
נקרא  36  פעמים

אתגר AI

אחרי החגים • אתגר 13

לוח מודעות

למעלה