אני אתן לך שתי דוגמאות מעולם העיצוב הגרפי.
אחת מתחילת דרכי בתחום לפני כעשרים שנה (פוף, הזדקנתי!)
והשניה היום כלקוחה פוטנציאלית (בסוף לא, מישהו אחר בצוות קיבל את התפקיד המאושר לחפש מישהו למשימה).
דוגמא א':
סיימתי קורס קורל-דרו (מרגע לרגע אני מחפשת את הקמטים), וממש רציתי להתחיל להתנסות בעבודה 'אמיתית'. הכנתי לעצמי לוגו (פדיחות להיזכר) וממש רציתי להתנסות.
חברה סיפרה לי שאמא שלה, מורה להוראה מתקנת, מחפשת גרפיקאית שתעצב לה את כל דפי העבודה.
שמחתי לעשות את זה במחיר מגוחך, ממש, אבל עם יד על הלב? גם העבודה שלי היתה אז מגוחכת למדי.
הניסיון הוא המורה הטוב ביותר. זה לא קלישאה.
עשר שנים לאחר מכן הייתי מעצבת בליגה אחרת לחלוטין.
ולא, זה לא רק ולא בעיקר שלמדתי גם קורס פריהנד ואי אלו שיעורי עיצוב.
דוגמא ב':
היום, אני כבר מזמן לא גרפיקאית. הגרפיקאית של מקום עבודתי בחופש. אנחנו צריכים מישהי שתיקח תבנית קובץ קבועה, תמקם תמונה בתוך המלבן המוכן, ותחליף שלוש שורות של טקסט בטקסט מעודכן. זהו.
והמישהי הזו צריכה ידע בסיסי בגרפיקה.
אז מה, שנחפש אשת מקצוע תותחית בשביל זה? ממש לא. נשמח לעבוד עם כל בוגרת י"ג במגמת עיצוב מדיה. או אפילו עם בוגרת י"א במגמת
עיצוב גרפי (רק שתוציא לנו קבלה, למען השם!!!).
באף אחת מהמקרים אני לא רואה שום ניצול. הזדמנות להתנסות ולגדול, זה הכל.
לגדול מבחינה עיצובית בדוגמא א', או לגדול מבחינת להכיר את העולם האמיתי ולעבוד עם לקוחות שאפילו צריכים קבלה, בדוגמא ב'.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
