דרוש מידע בסוף יקראו לך לחזור / רותי קפלר

[פררו רושה]

בואי נלך מהסוף - מטרתו עוד ספר שווה ונדיר ומושלם.
הדרך - ממה שנראה יש לך המון לקוחות מרוצים שישמחו לבצע תשלום מראש ואת תהיי חייבת לנו
לכישצא הספר (ועדיף במסגרת ההתחיבויות השוטפות..) כל המשלמים מראש יקבלו את הספר ששילמו עליו.
אני קונה שניים

כמו כל הדסטראט, לא?

 

[לא אני]

בואי נלך מהסוף - מטרתו עוד ספר שווה ונדיר ומושלם.
אני קונה שתיים

@Ruty Kepler למה את עצובה?

 

[Ruty Kepler]

@Ruty Kepler למה את עצובה?

מדמיינת אלף בוסים על הראש, ולכל אחד יש מה לומר ולהתלונן. השם ישמור.

 

[לא אני]

שכנעת פילים

אני לא פילנטרופית.
רק מבחינה סטטיסטית (ויש מצב שאפשר להשליך על כלל האוכלוסיה - היות ואני אשה די אקראית) יש מצב שכמה אלפי קוראות כפול שני ספרים יוצא כמות די מכובדת ושווה.

 

[לא אני]

מדמיינת אלף בוסים על הראש, ולכל אחד יש מה לומר ולהתלונן. השם ישמור.

הכסף יהיה אצלך.
מ'כפת לך מכולנו

 

[אסתררר]

אני לא פילנטרופית.
רק מבחינה סטטיסטית (ויש מצב שאפשר להשליך על כלל האוכלוסיה - היות ואני אשה די אקראית) יש מצב שכמה אלפי קוראות כפול שני ספרים יוצא כמות די מכובדת ושווה.

מה יש לעשות עם שתי ספרים?
אחד לכתוב הערות ואחד שישאר נקי?
אחד להשאיל ואחד שישאר אצלי?
אחד לכתוב עליו מתכונים ורשימות ואחד לא?

 

[לא אני]

מה יש לעשות עם שתי ספרים?
אחד לכתוב הערות ואחד שישאר נקי?
אחד להשאיל ואחד שישאר אצלי?
אחד לכתוב עליו מתכונים ורשימות ואחד לא?

יש ידידים בעולם.
ויש נוהגים לחלק להם מתנות שוות.
משתדלת.
ואגב את שתיהם תכננתי להביא מתנה לאנשים יקרים - אני כבר אקרא בשלהם

 

[לא אני]

תפוס לי להיות ידידה שלך
שווה....

זה גם עולה, ולא כל כך קל

 

[כוכבית ארבעים ושלוש]

האמת? גם אני תהיתי על כך.
אבל היו כ"כ הרבה שביקשו טעימות מהסיפורים הישנים, ולכן החלטנו להוציא אחד מהם, במהדורה מוגבלת מאוד ונוסטלגית מאוד, בעיקר בשביל חובבי הז'אנר...
גם המוקדנים הונחו לעדכן בכך כל מתקשר שמתעניין.
וזה נכתב בצורה הכי ברורה על הכריכה, בהקדמה, ובגב - כדי למנוע אכזבות מאנשים שרוצים את הסגנון של ההווה, ולא של העבר.

אני קניתי ואהבתי מאד.
אהבתי את התמימות, את הטוהר.
סתם מענין, שיבולים שנותרו בשדה מתי כתבת? (כמה זמן אחרי הספר המדובר)

 

[לא אני]

למען הסר ספק מכל החברות הטובות שלי שתמהות למה לא חילקתי להן את לחיות וחצי -
א. יש לי כאן אינטרס משמעותי.
ב. מקבלי המתנות הם אלו שראויים להן : ) (בד"כ סבתות ואמהות וכיוצ"ב)
ג. נס שהסבתות והאמהות והיוצ"ב לא משוטטות כאן : )

 

[אפשרי]

חג סוכות הוא "ראשון לחשבון עוונות".
העוון שלי לסוכות - פילחתי כבר עכשיו את הספר אותו ארזנו אותו עמוק בתוך השקית של הספרים והמשחקים והעיתונים של חג הסוכות/סוגרות הבא עלינו לטובה.

ספר מקסים.
האשכול הזה הסביר לי מה שלא הבנתי: למה היה צריך להדגיש בסוף ההקדמה משהו כמו "שזה ספר שמדגים איך כותבות מתחילות כותבות (או כותבות כותבות מתחילות). ושהסופרת מאוד תסכים עם כל ההערות שיכתבו עליו.

ואם בחצר אצלנו היו גדלים ארבעת המינים, וגם הסוכה הייתה גדלה מעצמה
והיה מקום בפרדס גם לעצים עליהם יגדלו הילדים,
אפשר היה בפרוג כבר מאמר בן 3,485 מילה על הספר.

אבל בקטנטנה. תמיד לא ברור לי אם מותר להכניס ספוילרים באשכולות הללו.

אבל ברמזוזים, הבוקס בבטן בפרק האחרון דווקא מאוד התאים לי. בסך הכל רק עכשיו עבר יום כיפור. לא יזיק לשמר קצת משהו.

וקצת הפריע לי הסלחנות לעוולה הנוראית שנעשתה לחיה. מותר לחיה ומשפחתה לנסות להתעלות מעל זה. אבל שהעוולה כזאת מזעזעת - והיא מזעזעת, הסופרת לא פרגנה להחלטה הזו אפילו פירור של הצדקה - זה קצת "העיקר חסר מן הספר".

זה לגיטימי להחליט שהספר אינו עוסק בעוולות של וועדים מנהלים של סמינרים והתמודדות מולן, אבל בהתאמה לכך היה צריך לבנות עלילה שבה ההשעיה של חיה הייתה יותר מתקבלת על הדעת. נניח אחרי השנת שבתון פתאום היא נפלה למשכב ל"ע למשך נניח שנה, ואז כבר לא היה שייך להמשיך לשמור לה את הכסא.

בכל אופן ספר נהדר. וממלא מחשבות. וגם כתיבה מושחזת - לא כמו הספרים האחרונים, אבל הסגנון לחלוטין קיים.

אה, וטיפ קטן און דה האוס, אם גם לכם אין פרדס כזה בחצר, תשאירו את השקית של סוכות - לסוכות.

 

[אשכולית]

רותי,
''לחיות וחצי'' קיים איפשהו?
באור החיים וביפה נוף נגמר .

 

[כוכבית ארבעים ושלוש]

זה לגיטימי להחליט שהספר אינו עוסק בעוולות של וועדים מנהלים של סמינרים והתמודדות מולן, אבל בהתאמה לכך היה צריך לבנות עלילה שבה ההשעיה של חיה הייתה יותר מתקבלת על הדעת. נניח אחרי השנת שבתון פתאום היא נפלה למשכב ל"ע למשך נניח שנה, ואז כבר לא היה שייך להמשיך לשמור לה את הכסא.

לא כך החיים, הם לא מסתדרים כמו פאזל יפה שאנחנו רואים.
והעוולות קיימות ובעוטות.
ועדיין יש לנו זכות הבחירה איך להתיחס אליהם ולהתמודד איתם.
וזה היופי של הספור.

 

[אשכולית]

שתיהם תכננתי להביא מתנה לאנשים יקרים - אני כבר אקרא בשלהם

זה מה שאני גם עושה
כשקונים מתנה המצפון שותק וההנאה מושלמת...

 

[@qwerty]

גם אותי זה עצבן.
באיזה זכות מחליפים מנהלת אחרי שהיא יצאה לשנת שבתון?
האם כל מורה שיוצאת לשנת שבתון אמורה לחשוש לתפקידה?

 

[לא אני]

זה מה שאני גם עושה
כשקונים מתנה המצפון שותק וההנאה מושלמת...

זה הגנים הפולניים שמתעוררים בנו כשאנחנו רוצות להתפנק

 

[אפשרי]

לא כך החיים, הם לא מסתדרים כמו פאזל יפה שאנחנו רואים.
והעוולות קיימות ובעוטות.
ועדיין יש לנו זכות הבחירה איך להתיחס אליהם ולהתמודד איתם.
וזה היופי של הספור.

הכל בסדר.

אבל הספר כספר פשוט מתעלם מזה. ולדעתי עלילה של ספר לא יכולה להתעלם מכזו "פצצה".

והעיקר והיופי של הסיפור, לדעתי, הוא עצם ההתמודדות עם איבוד המשרה, לכשעצמה ולאו דווקא עם העוולה ועושי העוולה.

 

[לצאת מהריבוע]

זה הגנים הפולניים שמתעוררים בנו כשאנחנו רוצות להתפנק

מעניין , אני עם אותם גנים וקוראת בהנאה בלי שיתעורר אף אחד . מקסימום קונה לשם מצווה שאח"כ אעביר הלאה לכל הידידות טובות הלב שלי.

 

[Ruty Kepler]

הכל בסדר.

אבל הספר כספר פשוט מתעלם מזה. ולדעתי עלילה של ספר לא יכולה להתעלם מכזו "פצצה".

והעיקר והיופי של הסיפור, לדעתי, הוא עצם ההתמודדות עם איבוד המשרה, לכשעצמה ולאו דווקא עם העוולה ועושי העוולה.

אם זה היה ספר למבוגרים, ו/או היינו חיים בעולם דמיוני בו אין בני 21 ומטה, היה אפשר לפצח את מוקש ההשעיה הלוהט.

אבל כל עוד מדובר על ספר שמיועד גם לנוער, הזוית הזו לא תוכל להיות מוארת בו. בת עשרה ממוצעת לא יכולה להבין, עדיין, מורכבויות כאלה.

 

[לא אני]

אם זה היה ספר למבוגרים, ו/או היינו חיים בעולם דמיוני בו אין בני 21 ומטה, היה אפשר לפצח את מוקש ההשעיה הלוהט.

אבל כל עוד מדובר על ספר שמיועד גם לנוער, הזוית הזו לא תוכל להיות מוארת בו. בת עשרה ממוצעת לא יכולה להבין, עדיין, מורכבויות כאלה.

ההדסטארט שלנו רק מגיל 24 כמובן