פנאי בכל עת - ספוילרים

[טאבו]

דחוףף
יש לליבי קליין ספר בודד לא סדרה?
פשוט אני רוצה לקנות מתנה למישהי שלא מכירה את הספרים שלה

את גם כי אלך (הספר הראשון)
הוא עומד בפני עצמו ולדעתי הוא אחד הספרים היפים.

טוב, היא התחילה לכתוב אותו רק באזור כסלו...כתבתי לה שתתחיל מעכשיו את של פסח הבא, אני רוצה לפחות 700 עמ'.
(:

הבעיה אצלה שהספר צריך להיות אקטואלי, ואי אפשר לדעת מה יהיה בסוף אדר של שנה הבאה

 

[חסד 053]

את גם כי אלך (הספר הראשון)
הוא עומד בפני עצמו ולדעתי הוא אחד הספרים היפים.


הבעיה אצלה שהספר צריך להיות אקטואלי, ואי אפשר לדעת מה יהיה בסוף אדר של שנה הבאה

למה הוא חייב להיות אקטואלי?

 

[tamar:)]

זה ממש מצער שדבורל'ה לא התארסה עם ישראל...

אויש. נכון.
אבל בטח יתארסו פסח הבא (:
רגע, רשום שם סיבה מסוימת למה הם לא התארסו או סתם לא יצא? עוד לא סיימתי, פשוט..

זה נראה באפילוג שהם כן יסגרו

 

[חסד 053]

אויש. נכון.
אבל בטח יתארסו פסח הבא (:
רגע, רשום שם סיבה מסוימת למה הם לא התארסו או סתם לא יצא? עוד לא סיימתי, פשוט..

היא לא מסוגולת לחיות עם מישו שהרג את בעלה...

 

[הודיה בן חיים]

היא לא מסוגולת לחיות עם מישו שהרג את בעלה...

מזכיר לי מישהו...

[איך תמיד הכל חוזר על עצמו בסוף?!]

 

[tamar:)]

היא לא מסוגולת לחיות עם מישו שהרג את בעלה...

הוא אבא של מי שהרג את בעלה לשעבר... ובטעות גמורה

 

[הודיה בן חיים]

הוא אבא של מי שהרג את בעלה לשעבר... ובטעות גמורה

זה כמו שזהבי שפיגל לא הייתה מוכנה שהבן של בעלה יתחתן עם הבת של מי שבשוגג עשה תאונה שבה בעלה נהרג.

 

[טאבו]

למה הוא חייב להיות אקטואלי?

הוא לא חייב, אבל זה הפך לחלק מהרעיון של הספרים שלה (החל מהקורונה נראה לי)

 

[הפקות ומשחק]

היא לא מסוגולת לחיות עם מישו שהרג את בעלה...

דיי. אוף.
קצת אמונה...

 

[הפקות ומשחק]

הוא לא חייב, אבל זה הפך לחלק מהרעיון של הספרים שלה (החל מהקורונה נראה לי)

אוי, וזה דבר ממכר האקטואליות הזאת.

 

[אוראורית]

אוי, וזה דבר ממכר האקטואליות הזאת.

כן ולא..
לפעמים זה מבאס השילוב הזה בין דמיון למציאות..
זאת אומרת, אם את כבר בעולם דמיוני עם דמויות לא מוכרות ואז את נוחתת למציאות העכשווית שלך דרכם, יש בזה קצת משהו לא כיף
בספר שהיא הכניסה בו את אירועי מירון לדוגמא( לא זוכרת את שמו)
זה היה מאוד מוזר , והרגיש לא קשור..
אבל דווקא עכשיו בספר האחרון, עם אירועי המלחמה זה השתלב טוב בין הדמויות , לא יודעת למה ומה ההבדל , אבל השילוב בין האקטואליה לדמויות מהספר הסתנכרן יותר טוב..

 

[הפקות ומשחק]

בשמים וארץ של מירון קראנו אותו שנה אחרי, כך שעבר זמן...
עכשיו אנחנו חיים את המציאות הזו יומיום.
ולקרוא על הפחד הזה, על ההיסטריה ועל כל הלחימה שאנחנו רואים יום יום, זה מכניס אותנו לתוך הספר בצורה הכי ממכרת.
אבל הכל אופן זה תלוי אם את אוהבת לקרוא עלילה מומצאת של זמן ומקום דמיוניים ולצאת מהעולם שלך, או דווקא להיכנס אליו.
עניין של טעם, בגדול.

 

[המשפחה]

לבסי, להינדי, לאמא של הינדי לגיטי ויותם

וגם חייקי-ילדה תאומות
(מוזכר בדרך אגב)

 

[.....]

קראתי את דומי נפשי ובכל עת וכרגע אני רוצה לקנות עוד ספר, יכול להיות תחילת סדרה.
איזה הכי מומלץ?

 

[רצוני לעשות רצונך]

קראתי את דומי נפשי ובכל עת וכרגע אני רוצה לקנות עוד ספר, יכול להיות תחילת סדרה.
איזה הכי מומלץ?

עניין של טעם,

מצד אחד הייתי ממליצה לך כן את ההתחלה- גם כי אלך
וככה לקרוא לפי הסדר.
אם לא בקטע לקרוא עכשיו את הכל- אז את אל תסתר

 

[עיצוב שזה wow]

מי שרוצה אני מוכרת את הספר החדש
של ליבי קליין בכל עת
בירושלים
ב60 ש"ח
נקראה פעם אחת

 

[דסוששש]

יש מצב שאני
מה המייל שלך?

 

[קומקום חשמלי]

(החל מהקורונה נראה לי)

תיקון קטן
בספר לולא האמנתי היא כבר כותבת על הפטירה של הרב שטיינמן
וזה היה באותה שנה

קראתי את דומי נפשי ובכל עת וכרגע אני רוצה לקנות עוד ספר, יכול להיות תחילת סדרה.
איזה הכי מומלץ?

אני הייתי אומרת אל תסתר
הוא אמנם התחלה של סידרה, אבל הוא בעיני הכי יפה שלה

 

[צלמת סופר מקצועית]

תיקון קטן
בספר לולא האמנתי היא כבר כותבת על הפטירה של הרב שטיינמן
וזה היה באותה שנה

ועל הפטירה של חני ויינרוט...



אני באמצע הספר ,
מהתחלה הייתה לי הרגשה שדבורה וישראל יתחתנו (לפני שידעתי מה הסיפור של דבורה...)

מה שכן הכי כואב לי בספר זה :

שרותי הכניסה אליה את טויבי , איך היא יכלה?
אני לא הייתי מסוגלת , לדעת שהיא מיררה את חיי אח שלי ולהכניס אותה אלי כאילו כלום...
לא יודעת....

והצחיק אותי ממש :

שטובי רצתה לנסות לחזור אל ישראל , קורעת מצחוק

 

[חסד 053]

בשמים וארץ של מירון קראנו אותו שנה אחרי, כך שעבר זמן...
עכשיו אנחנו חיים את המציאות הזו יומיום.
ולקרוא על הפחד הזה, על ההיסטריה ועל כל הלחימה שאנחנו רואים יום יום, זה מכניס אותנו לתוך הספר בצורה הכי ממכרת.
אבל הכל אופן זה תלוי אם את אוהבת לקרוא עלילה מומצאת של זמן ומקום דמיוניים ולצאת מהעולם שלך, או דווקא להיכנס אליו.
עניין של טעם, בגדול.

זה היופי,חיים את הסיפור כ''כ מוחשי,שזה מרגיש כזה אמיתי,

דיי. אוף.
קצת אמונה...

אכן,הספר נגמר בשיכנוע של אחותה(נחמי) עם הטענה הזאת....