ביקורת עיתוני החג, כל עיתון, מכל מגזר, עדה או מוצא.

[Natan Galant]

העיתונים (הגדולים. אלו שמזלזלים בקוראים) אינם מתבססים רק על הקונים, אלא על המפרסמים ועל הפילוח הקבוע שדואגים להם במשרד הפרסום.
אין לציבור מושג על מאות המיליונים שמתגלגלים בתחום, וכל החברות מזרימות כסף כדי לקבל יח"צ ולמנוע מלחמות וחורמות ושיסויים, ועוד לא דיברנו על השוחד הפוליטי לעיתוני הבית של המפלגות (די אם נזכיר את כמות העמודים האדירה שנתנה חברת נובל אנרג'י בתקופת ועדת ששינסקי, ש'המודיע' ו'יתד' קיבלו כל אחד יותר מכל עיתוני המגזר הכללי).

שים לב, שהעיתונים המושקעים הם אלו שאינם מקבלים את הנתחים הגדולים במשרדי הפרסום (ואני מדבר על מחיר פר אינץ').

היטבת להסביר.

 

[גדי ישראלי]

לא נהנתי. נקודה.

ואני לא קראתי! סימן קריאה.

 

[עדיאל]

ואני לא קניתי... שלש נקודות נחרצות במיוחד.

לראשונה בחיי עמדתי בהחלטתי זו, והמאתיים האחרונים ב'נזיל' שלי שהלך ונזל בערב החג, נותר בארנק ולא שועבד חלף הררי נייר הטואלט המודפסים.
שום עיתון. פשוט כך.

אלא מאי. מוסף סיפורי בקהילה לאורו של זריצקי או משהו כזה, שחבר התאמץ להביא עד לפתח ביתי 'אתה חייב, פשוט חייב לקרוא את זה', עבר אחר כבוד למראשותיי ושנ"צ חול-המועדי אחד הוקדש והוחרם לטובת זכרו של זריצקי הבלתי נשכח.
מה אומר ומה אדבר
לא זריצקי ולא נעליים ואף לא נעלי יום כיפור.
מה זריצקי, איפה זריצקי.
כך זוכרים את זריצקי?
כך כותבים במשנתו של זריצקי?
מה רציתם מזריצקי, למען ה', למה, למה להפריע את מנוחתו ולדובב את שפתותיו בקבר. כדי שיתברר לו ששמו אותו ללהג, ללעג ולקלס?

מי זריצקי, איזה זריצקי. כולה לקחו את שמות ספריו וחללו אותם בסיפורים שהקשר בינם לבין הכותרת מקרית ואילוסטרטית בלבד, לכותרת אין קשר לכתבה, לסיפור אין קשר לשער, ולכל המכלול הזה אין קשר לזריצקי.
או שאני לא מבין מה זה זריצקי.

כתבת הזכרון של יעקב ב פרידמן בראש המוסף היתה מכבדת ומוקירה את זכרו. אם כי עמוסה מדי בסטריאוטיפים נוסח פרידמן. אבל שאר החומר?
מוסף סיפורים רגיל ונדוש, יש סיפורים טובים, יש סיפורים טובים פחות. כל אחד וסגנונו הוא.
דווקא הסיפור של צדיק סופית [איפה הוא, מישהו ראה אותו לאחרונה?] ריתק אותי. השאר פחות.

 

[Natan Galant]

דווקא הסיפור של צדיק סופית [איפה הוא, מישהו ראה אותו לאחרונה?] ריתק אותי. השאר פחות.

שמעתי מעוד כמה את אותו משפט.
מישהו יכול להעלות את הסיפור של ידידינו הנעלם?

ודרך אגב, משום מה מס' אנשים שונים חשבו שזה אני, אז לא - צר לי לאכזב.
אני ושמחה פשיטיק היקר הם שני אנשים שונים לגמרי, ואני מכיר אותו בדיוק כמו כולנו כאן, לא יותר.

 

[יענקי R]

לא נהנתי. נקודה.

ואני לא קראתי! סימן קריאה.

ואני לא קניתי... שלש נקודות נחרצות במיוחד.

הטור המיוחד בהם, בעיניי:
טורו של דמן דמן הבלגי.

נו, אמרתי פעם שיש לכם דמיון בכתיבה...

רק אני חושב שעדיף עיתון רגיל וטיפונת מושקע יותר לכבוד החג, מאשר ערימות ניירת שלא נגמרת, גדושה ביח"ץ וברברת?

אולי עיתון רגיל לחלוטין + מוסף סיפורים מושקע כפי שהיה לפני 10- 15 שנה?

אין ספק!

מרות הררי הביקורות - העיתונים ממשיכים לצאת מידי ערב חג - שבמשוואה פשוטה זה אומר שאנשים ממשיכים לקנות בהמוניהם.

איך מסבירים זאת, לאור הביקורות הצודקות - לכאורה - הנ"ל?

שהציבור טיפש??
לא קביל.

שהציבור רדוד??
לא בבית ספרנו.

ולי נראה שיש לאנשים פחד משעמום בחג. פשוטו כמשמעו. תקראו לזה 'חגפוביה', או 'יומטובפוביה', או לא משנה מה. פשוט: מה נעשה שבוע שלם?! אין חמץ, אין שמחות-בית-השואבה, אין ריקודים (באמת למה?), ולחלק אין גם 'געבראקס'... אז מה נעשה כל החג? נקרא עיתונים!
זו הסבה, גם אם בתת-מודע, לדעתי, שאנשים ממשיכים לקנות עיתונים בחגים.

[איפה הוא, מישהו ראה אותו לאחרונה?]

@צדיק סופית !!!
(ככה קוראים לאנשים היום...)

אני ושמחה פשיטיק היקר הם שני אנשים שונים לגמרי

חחה... נתן פשיטיק, שמחה גלנט...
זה בסדר, שניכם צדיקים. סופית.

 

[יענקי R]

אה, לגבי העיתונים...
אז ככה: אני קונה (משתדל...) רק בחגים, ורק עיתון מסוים. ובעיקר בשביל (מקל ה)'עזר' ופחות בשביל הגזר...
מבחינתי, כל עיתון טוב, במובן של 'להעביר את הזמן'.
אבל אני נהנה יותר מעיתון מסוים (נחשו לבד) בגלל שני דברים עיקריים וחשובים:
א. עיצוב. גרפיקה מושקעת ושווה, טעם טוב, עימוד טוב. תמונות טובות וכו'. בלי זה - חושך בעיניים, וכמעט כולם לקויים בזה, אם פחות ואם יותר. בעיתון המדובר, יותר קרובים לשלמות, בעיניי כמובן.
ב. סגנון כתיבה. קרי: כתבים ועיתונאים מוצלחים (יחסית). בלי זה - לא ממשיך לשורה הבאה. לא מסוגל.

וכעת לביקורת על התוכן (לא קראתי הכל; הרוב רק מלמעלה):
א. כתבה ראשונה: למה לא הוזכר בכלל מרן הגר"ג אדלשטיין? אפילו לא מילה?! לא מתאים להם בכלל. (אולי יש קשר למה שלאחרונה יצאה הוראה - לא בפעם הראשונה - נגד העיתון, ראו כאן. סוג של חנופה? או הכנסת הראש בענייני 'גדוילים'?)
ב. כתבה שניה: מלאה ב'סופרלטיבים', כרגיל אצל סופר זה. (אבל מגיעה לו מחמאה: כתיבה זורמת ולא תקועה!)
ג. כתבה שלישית: נחמדה, עם כמה פרטים לא מדוייקים או מועלמים בכוונה תחילה.
כל השאר - לא כ"כ מעניין.
כתבה שאהבתי אישית, בתור חובב מוסיקה מושבע, ובפרט החסידית האותנטית - על ר' משה גולדמן ע"ה.

ועוד מילה על עיתון, שנראה לי שאני מהיחידים בארץ שקורא אותו... [לא קונה, אלא רק קורא, מחבר משוגע לדבר שקונה אותו בכל שבוע!] ה"ה 'שעה טובה', אך בכלל לא 'מוצלחת'.
רק בשביל ההגינות נאמר, שהעיתון הזה הוא אחד הוותיקים בתחום המגזינים. אבל אין צורך להרחיב בשלל חסרונותיו. שהעולה על כולם הוא הכתיבה הבלתי מקצועית בעליל ואפילו מבישה! וכמובן גם התקמצנות במעצבים וכו'. (ונוסף, כמו שכתבו באתר הנ"ל, ה'שתי נקודות' (האלו ..) המאד מעצבנות! וגם הכותרות התקועות באמצע משפטים...)
הסיבה שאני כן קורא אותו מדי פעם הוא כי אני די מחבב את הנאיביות של הכותבים שם ואת הדעות הסופר-ימניות שלהם... ובפרט שהם משתדלים להישאר בתחום ה'חרדיות' ולא פוזלים למגזרים אחרים.
אם הייתי רוצה להגדיר את העיתון הזה במילים משעשעות אך אמתיות הייתי קורא לו: 'העיתון של ביבי'. כן, תשכחו מ'ישראל היום'; העיתון הזה - שעה טובה - הוא חסיד מושבע שלו! (איך זה מסתדר עם 'חרדיות'? לכותבים פתרונים). אין שבוע שלא כותבים עליו בהערצה עיוורת, ותמיד, אבל תמיד הוא צודק ויוצא צדיק, וכל מצמוץ שלו הוא 'לשם מצת מצווה'... נו, שיערב להם.
עוד מדור מעניין שם, הוא של הרב"צ גרוסמן, 'בעל-מספר' נפלא, שמביא סיפורים עתיקים ונדירים ברובם, ובעיקר מדוייקים. שוב, חבל שהכתיבה לא מקצועית.
גם הסיפור השבועי של הרב קסל נחמד, בעיקר בשל אנטי-ממסדיותו...

זהו. עד כאן בקצירת האומר, למה שהספקתי החג הזה.

 

[יענקי R]

לגבי עיתוני וכתבות היח"ץ, אין זמן מתאים יותר מפסח, שהלא נאמר: 'כרפ"ס - יח"ץ' (כלל ראשון פה סגור, אבל עד היחסי ציבור...)

רק לא הבנתי למה 'גיליון החדשות מופיע בנפרד, דרוש אותו מהמוכר' חוזר על עצמו כל שנה באותו צבע... ממתי לכתבות יח"ץ וכתבות שעמום קוראים 'חדשות'???!!!

 

[סופריא - הוצאה לאור]

ואני לא קראתי! סימן קריאה.

וליתר דיוק: סימן אי קריאה.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

ולי נראה שיש לאנשים פחד משעמום בחג. פשוטו כמשמעו. תקראו לזה 'חגפוביה', או 'יומטובפוביה', או לא משנה מה.

אני מעדיף את שעמומופוביה. מקובל עליך?

 

[יענקי R]

אני מעדיף את שעמומופוביה. מקובל עליך?

מקובל, באבא, מלוב"ן, מה שתרצה. רק בפעם הבאה אל תתעצל לצטט מילים ספציפיות ('השחרה' ולחיצה על הבלון " 'צטט הודעה')

 

[סופריא - הוצאה לאור]

רק בפעם הבאה אל תתעצל לצטט מילים ספציפיות ('השחרה' ולחיצה על הבלון " 'צטט הודעה')

הנה. הפסקתי להתעצל. מתנצל. יש צורך גם להתבצל ולדמוע?

 

[צדיק סופית]

דווקא הסיפור של צדיק סופית [איפה הוא, מישהו ראה אותו לאחרונה?] ריתק אותי.

שמעתי מעוד כמה את אותו משפט.

תודה.
ראיתי אותו לאחרונה משורר בין ההרים ומבצע קפיצה מקציפה לקציפה, מתאושש מהעבדות ומהחירות. מצבו יציב.

משום מה מס' אנשים שונים חשבו שזה אני

אם כן, אתה מתווסף לרשימה ארוכה שכותרתה 'חשבתי שזה...', בין סופרים ידועי שם.
ולא תהא קלה בעיניך, געציל.

 

[עדיאל]

ראיתי אותו לאחרונה משורר בין ההרים ומבצע קפיצה מקציפה לקציפה, מתאושש מהעבדות ומהחירות. מצבו יציב.

משורר בין ההרים, אוחח
סיפורך היה לי למשיב נפש, מתנצל על פליטת מקלדתי שהתקיפה את המוסף כולו, סיפורך, כיחידה בפני עצמה, היה משובב ומרתק מעורר מחשבה ומפתיע. באמת.

אי-אלו הערות נקודתיות, כי כזה אני, לא מפרגן, אין טובתי שלמה...
כמה פעמים חשתי עקצוץ קל בלהטוט בין הסגנונות, זו המקראית וזה העכשווי, לפעמים היה נדמה לי שהיה לך משפט טוב והיה לך חבל לוותר עליו, למרות שהסגנון של הקטע היה יותר ארכאי ונוסטלגי, והמשפט עצמו היה עכשווי יותר.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

@צדיק סופית יקר, אולי תעלה לנו העתק מן הסיפור הנה?

 

[Natan Galant]

@צדיק סופית יקר, אולי תעלה לנו העתק מן הסיפור הנה?

גא"מ

 

[אשר שרבר]

אני רק אתקן קצת, בשב"ק השלמתי את הקריאה בסיפורי יתד, והם בהחלט ראויים למחמאה.

 

[כתב ומכתב]

@צדיק סופית יקר, אולי תעלה לנו העתק מן הסיפור הנה?

מישהו יכול להעלות את הסיפור של ידידינו הנעלם?

למיטב ידיעתי, השגת אישור ממערכת 'המודיע' לפרסם סיפור "שלהם" במקום אחר - קשה יותר מהשגת אישור מפוטין לשלוח מאה טילים לדמשק.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

למיטב ידיעתי, השגת אישור ממערכת 'המודיע' לפרסם סיפור "שלהם" במקום אחר - קשה יותר מהשגת אישור מפוטין לשלוח מאה טילים לדמשק.

הסיפור לא הופיע ב'המודיע'.

 

[יוני מקרוני]

לא מסכים עם מי שכתב שהיה עיתון מסוים עם פחות כתבות יח"צ
לא קראתי את כולם קראתי רק יתד המבשר והדרך וכולם היו מלאים 80% בכתבות שאמורות לתת עניין ונותנות יחצ
לפחות לא הכל היה בולט
הגדיל לעשות עיתון הדרך
שהוציא מגזין שלם של 36 ארגוני תשובה
והצליח להוציא כמעט מכולם מימון מלא לכתבה 4000 ש"ח (ע"ח כספי צדקה)
יאמר לשבחו שכמעט ולא היה אפשר להבדיל בין הארגונים ששילמו לאלו שלא הצליחו להוציא מהם
אבל עם יש עיתון כזה שאצלו היה רק מעט מהכתבות והסיפורים ממומנים
זה רק כי הוא לא מספיק מוצלח ולא הצליח לגייס ממנים
לצערינו זה השיטה והנגע כבר פשט אצל כולם

 

[אשר שרבר]

לא מסכים עם מי שכתב שהיה עיתון מסוים עם פחות כתבות יח"צ
לא קראתי את כולם קראתי רק יתד המבשר והדרך וכולם היו מלאים 80% בכתבות שאמורות לתת עניין ונותנות יחצ
לפחות לא הכל היה בולט
הגדיל לעשות עיתון הדרך
שהוציא מגזין שלם של 36 ארגוני תשובה
והצליח להוציא כמעט מכולם מימון מלא לכתבה 4000 ש"ח (ע"ח כספי צדקה)
יאמר לשבחו שכמעט ולא היה אפשר להבדיל בין הארגונים ששילמו לאלו שלא הצליחו להוציא מהם
אבל עם יש עיתון כזה שאצלו היה רק מעט מהכתבות והסיפורים ממומנים
זה רק כי הוא לא מספיק מוצלח ולא הצליח לגייס ממנים
לצערינו זה השיטה והנגע כבר פשט אצל כולם

אם יש לך זמן להתלונן על זה
יש לך זמן להתפלל על זה!