כבר שנים שאני עוסק עם נוער בסיכוי, כמה נקודות חשובות לאמא המודאגת
דבר ראשון חשוב לדעת שטבעי שבחור בגיל הזה מנסה לבדוק גבולות, זה חלק מחיפוש עצמאות ובניית האישיות.
הקושי הוא שבד"כ מעורב גם הצורך בחיבור ואהבה ובמקרים אלו מדובר גם בבדיקה ומבחן 'עד כמה ההורים אוהבים אותי' וחיפוש של מי שיעניק לו תחושת שייכות, הסיכון הגדול הוא להיתפס לחברה רעה שמעניקה תחושת שייכות מזוייפת.
לפעמים מעורבת גם הפרעת למידה כגון ADHD שמוסיפה לילד תסכול ועודף אנרגיה, או תסכולים אחרים וכדאי מאד לברר.
דווקא החיפוש אחר קברי צדיקים מראה על חיבור רוחני, כשלצערנו נתקלים בילדים יותר צעירים מזה שכבר קונים סמארטפון ונמצאים במקומות אחרים.
חובה להיעזר באנשי מקצוע גם עבור הילד וגם עבור ההורים!
כמה טיפים להתנהלות:
1. לא להפסיק להגיד לילד מילים טובות ושאתם אוהבים אותו, ולהחמיא על הדברים החיוביים ככל הניתן (למצוא דברים להחמיא שלא קשורים לקונפליקט, ולא רק דברים רוחניים)
2. לחשוב מה מעניין את הילד ולאפשר לו לקחת אחריות אישית ולהביא את עצמו לידי ביטוי בדברים חיוביים בבית ובסביבה מבוקרת, (לדוג' להכין סלט או משהו טעים לשבת וכולם מתלהבים, ללכת לקניות לבית לבד, לעזור לשכן בתשלום לטפל בגינה, ושייקח איתו כמה שתילים הביתה לדאוג להם..., גם ללמוד כתיבת סת"ם ולצייר יכול להתאים...)
3. להעמיד לילד גבולות ברורים מתוך נעימות ואהבה, הגבולות הם לא כלפיו אלא "בבית שלנו..." כדאי שזה יהיה בדברים שהוא יכול להבין את החשיבות שלהם, לקיים איתו דיון ולהסביר לו את הרציונל, עדיף גם בחלק מהדברים להציב לו כמה אפשרויות ולאפשר לו לבחור בעצמו את הגבולות
4. חשוב מאד להימנע מביקורת אישית, הוא לא רשע ולא פרחח, והוא גם לא רוצה להיות כזה... לא לאבד שלווה גם כשלפעמים מרגישים שהוא מוציא אתכם מדעתכם, הוא מרגיש מספיק רע עם עצמו גם ככה
5. להתפלל שוב ושוב
אפשר להחכים מעצות בפרוג אבל חשוב לזכור שיש הרבה משתנים שתלויים גם בקהילה ובסגנון של המשפחה, ואף אחד כאן לא רואה את התמונה המלאה
כל אחד רוצה להיות טוב, ובכל אחד באמת יש הרבה הרבה טוב. תעזרו לו להאמין בזה ותנו לו את המרחב להביא את הטוב שבו לידי ביטוי ובע"ה תרוו ממנו הרבה נחת יהודית
הנושאים החמים
הנושאים החמים
