בואו נדבר על סקסופון...

[16תווים]

אני גם לא יכול לענות כי אני מנגן אך ורק משמיעה

 

[מ. בלוי]

קודם כל חובה על כל מוזיקאי שמנגן או מתעסק במוזיקה בכללי להכיר את החוברת הזאת

https://www.prog.co.il/attachments/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-pdf.1417109/

בה מפורט בתמציתיות כל תיאורית המוזיקה על תוויה סולמותיה וקצביה.
וישנו פרק על סולמות.
(נ.ב. לא חובה לקרוא בעיון את כל החוברת, למרות שמומלץ. אבל להכיר קצת שמות וכדו' - מעולה).
לסולם נותנים שם לפי התו הכי נמוך שמנוגן בו. ואם אתה מתחיל מדו - אז זה דו, דו מינור או מזו'ר או פריגי וכו'.
רק מה לפעמים נראה לך שהתו הוא דו, אבל זה בעצם סי' מז'ור, אלא שהתו דו יותר דומיננטי. אני לא באמת מבין בזה הרבה. אבל לא יצא לי אף פעם קצר בתקשורת עם מוזיקאי אחר בקשר לסולמות. (חוץ מכמה פעמים שניגנתי אם כאלו שאפילו לא מכירים את שמות התווים וכדו').
בהודעה הבאה על סינון רעשים באודיו סיטי.

 

[מ. בלוי]

מתוך האתר "תעשיה-קום"

Audacity
ראשית ודאו כי התוכנה מותקנת אצלכם. ניתן להורידה בחינם מכאן.
לאחר ההתקנה פתחו את התוכנה ויבאו את קובץ האודיו אותו אתם רוצים לתקן אל תוך התוכנה.
חפשו חלק מתוך ההקלטה אשר מכיל אך ורק רעשי רקע ושאינו מכיל שום דבר אחר בתוכו. סמנו אותו על מנת לאפשר לאלגוריתם "ללמוד" את הרעש ולדעת איך לטפל ברעש הקיים.

בחרו בתפריט:
Effect -- Noise Reduction
(הפחת רעשים)

לחצו על Get Noise Profile: (קבל פרופיל רעש)

הקישו (כטרל+A) Control + A על מנת לבחור את הקליפ בשלמותו, ופתחו מחדש את החלון Noise Reduction.
ראשית לחצו על ‘Preview’ (תצוגה מקדימה) עם הפרמטרים הנתונים, והאזינו לאיך שקטע האודיו ישמע לאחר שתפעילו עליו את האפקט עם הפרמטרים הנתונים. אם הרעש עדיין עוצמתי מדי, התחילו להגדיל את הפרמטרים שבשלב השני:

ההמלצה היא לשנות את Noise reduction , המשפיע על כמות הפחתת הרעש שתופעל על האודיו, ו- Sensitivity שקובע באיזה חוזק צריך להיות הרעש על מנת שיוכר כאות שיש להשקיט - זאת אומרת, מה מוגדר כרעש שיש לסנן.



שחקו עם הפרמטרים הללו, לחצו על Preview והאזינו לאיך שהאודיו מגיב לשינוי באפקט.
ברגע שהגעתם לתוצאה הרצויה, לחצו OK.
לבסוף ייצאו את האודיו המעובד והמתוקן חזרה למחשב:
File -- Export -- Export as WAV/Mp3

 

[מ. בלוי]

ואם כבר מדברים, אני מנסה שוב ושוב להקליט סקסופון, אבל לא משנה כמה אני מנמיך את עוצמת המיקרופון עדיין הוא חוטף צמרמורת ועיוותים כאשר הוא מקשיב לנגינתי בסקסופון ואף פעם לא נשמע צליל נורמלי...
מאיזה מרחק אתם מקליטים?
איזה מיקרופון?
סאונד, EQ ????
לבינתיים העליתי משהו חדש בפורום על קלרינט.

 

[16תווים]

ואם כבר מדברים, אני מנסה שוב ושוב להקליט סקסופון, אבל לא משנה כמה אני מנמיך את עוצמת המיקרופון עדיין הוא חוטף צמרמורת ועיוותים כאשר הוא מקשיב לנגינתי בסקסופון ואף פעם לא נשמע צליל נורמלי...
מאיזה מרחק אתם מקליטים?
איזה מיקרופון?
סאונד, EQ ????
לבינתיים העליתי משהו חדש בפורום על קלרינט.

בינתים רק "הצטרפתי לרגע קט" העלה הקלטה שלו מנגן על סקסופון ואמר שזה המיקרופון שמשתמש בו באירועים

 

[נרשמתי לרגע קט]

ואם כבר מדברים, אני מנסה שוב ושוב להקליט סקסופון, אבל לא משנה כמה אני מנמיך את עוצמת המיקרופון עדיין הוא חוטף צמרמורת ועיוותים כאשר הוא מקשיב לנגינתי בסקסופון ואף פעם לא נשמע צליל נורמלי...
מאיזה מרחק אתם מקליטים?
איזה מיקרופון?

לא מבין בזה הרבה, כלומר בהקלטות של אולפן. אבל איך אמרת? כמה טיפים שתמיד טובים...
בגזרת אירועי הבמה קצת עקבתי אחרי המיקרופונים, (בהקלטות האולפנים פחות יצא לי),
ויצא לי שלעולם יניחו לקלרינט את המיקרופון בחזית באיזור האמצע, ולא בפעמון.
לסקסופון אלט או טנור - תמיד המיקרופון יהיה בפעמון ולא באמצע, ולסופרן - תמיד באמצע או לקראת הסוף ולא בפעמון.
ולא כל כך משנה איזה מיקרופון זה, דש או חוטי (למעט קלרינט עם מיקרופון כפול, שכן יש לו אחד בפעמון).
הסיבה לזה לדעתי, היא המנעד של הכלים, ככל שהכלי יותר גבוה (סופרן, קלרינט), כך תהיה יותר בעיה להניח
את המיקרופון בפעמון שלו.
שוב, לגבי קונדנסר לא ביררתי כל כך, ממה שראיתי - גם קונדנסר מניחים לקלרינט קצת בריחוק, ולא בפעמון, אלא
מעל אמצע הקלרינט, אבל בריחוק ולא כמו מיקרופון של אירועים שהוא צמוד ממש.
בהצלחה.

 

[מ. בלוי]

לא מבין בזה הרבה, כלומר בהקלטות של אולפן. אבל איך אמרת? כמה טיפים שתמיד טובים...
בגזרת אירועי הבמה קצת עקבתי אחרי המיקרופונים, (בהקלטות האולפנים פחות יצא לי),
ויצא לי שלעולם יניחו לקלרינט את המיקרופון בחזית באיזור האמצע, ולא בפעמון.
לסקסופון אלט או טנור - תמיד המיקרופון יהיה בפעמון ולא באמצע, ולסופרן - תמיד באמצע או לקראת הסוף ולא בפעמון.
ולא כל כך משנה איזה מיקרופון זה, דש או חוטי (למעט קלרינט עם מיקרופון כפול, שכן יש לו אחד בפעמון).
הסיבה לזה לדעתי, היא המנעד של הכלים, ככל שהכלי יותר גבוה (סופרן, קלרינט), כך תהיה יותר בעיה להניח
את המיקרופון בפעמון שלו.
שוב, לגבי קונדנסר לא ביררתי כל כך, ממה שראיתי - גם קונדנסר מניחים לקלרינט קצת בריחוק, ולא בפעמון, אלא
מעל אמצע הקלרינט, אבל בריחוק ולא כמו מיקרופון של אירועים שהוא צמוד ממש.
בהצלחה.

ניסיתי לעמוד בקצה אחד של החדר והמיקרופון בצד השני, עדיין, הסקסופון מרעיש כל כך ששומעים בהקלטה את הדיסטורשן של הקירות...

 

[16תווים]

מי כאן מנגן על טנור?

 

[16תווים]

היי חברח ,הגיע לי הסקסופון ,והוא הדהים אותי ,עלה פחות מ1000 שקל והצליל טובבבב , אני משתמש בפיית ימאהה 4C ,מצורף הקלטה של 'מעוז צור' לכבוד חנוכה

 

[מ. בלוי]

חידה לי אליכם רבותי המנגנים.
רצינו אני ור' תווים לעשות איזשהו דואט, הוא ביקש שאקליט את ניגון הצמח צדק, בקלרינט (וסליחה שאני מערבב בין האשכולות...) בסולם רה. בלי הרבה פרשנויות, סולם רה כוונו שנינו דהיינו שהשיר יתחיל מהתו ששמו רה. ויכול בעצם להיות ששם הסולם הוא אחרת...
למעשה אני הקלטתי, בסולם הנ"ל.
והרב תווים טוען - זה לא רה זה מי.
אני: זה כן רה, בודק עם פיטשר - רה בדוק.
הוא מראה לי טבלת אצבוע - שני אצבעות יד ימין סוגרות - מי.
בודק גם ומאשר. אכן אכן כך זה נראה.
למעשה בכל העולם בקלרינט הנפוץ ביותר, דהיינו BB (שזה לא בי במול אלא ב-סי במול, לך תבין).
התו הכי נמוך אצלו הוא רה. (ושלא תטעו עם קלרינט D שהוא נדיר מאוד).
ומשום מה לכל תו אצלו נותנים שם של תו גבוה יותר, דו מקבל רה, ורה מקבל מי.

השאלה היא: זה רק אצלי ואצל הרב תווים או שאצל כולכם התו הכי נמוך הוא רה. (וברגיסטר העליון - לה).
ואם זה אצל כולכם - מדוע למען השם התווים נקראים בשם הלא נכון. (זוכר אני שראיתי את אותו הדבר בחוברת של אסף ביבי שיר מזמור לאסף)

רבותי שמישהו יבוא ויעשה פה סדר

 

[נרשמתי לרגע קט]

נו, דיברנו ממש על זה כאן לעיל.

 

[16תווים]

הנושא מאוד מאוד טעון , אבל אני אתן דוגמא: כשאומר לך בחתונה הקלידן סולם לה מינור אז זה לה מינור בפסנתר ולא בקלרינט/סקסופון

 

[16תווים]

רציתי לשאול כאן , איך אתם משתמשים באירועים בקלרינט וסקסופון? , להורה ולשירים בסגנון חסידי ממש קלרינט ולשירים חסידים רגילים וכו' סקסופון?

 

[נרשמתי לרגע קט]

@מ. בלוי שאל:

חידה לי אליכם רבותי המנגנים.
רצינו אני ור' תווים לעשות איזשהו דואט, הוא ביקש שאקליט את ניגון הצמח צדק, בקלרינט (וסליחה שאני מערבב בין האשכולות...) בסולם רה. בלי הרבה פרשנויות, סולם רה כוונו שנינו דהיינו שהשיר יתחיל מהתו ששמו רה. ויכול בעצם להיות ששם הסולם הוא אחרת...
למעשה אני הקלטתי, בסולם הנ"ל.
והרב תווים טוען - זה לא רה זה מי.
אני: זה כן רה, בודק עם פיטשר - רה בדוק.
הוא מראה לי טבלת אצבוע - שני אצבעות יד ימין סוגרות - מי.
בודק גם ומאשר. אכן אכן כך זה נראה.
למעשה בכל העולם בקלרינט הנפוץ ביותר, דהיינו BB (שזה לא בי במול אלא ב-סי במול, לך תבין).
התו הכי נמוך אצלו הוא רה. (ושלא תטעו עם קלרינט D שהוא נדיר מאוד).
ומשום מה לכל תו אצלו נותנים שם של תו גבוה יותר, דו מקבל רה, ורה מקבל מי.

השאלה היא: זה רק אצלי ואצל הרב תווים או שאצל כולכם התו הכי נמוך הוא רה. (וברגיסטר העליון - לה).
ואם זה אצל כולכם - מדוע למען השם התווים נקראים בשם הלא נכון. (זוכר אני שראיתי את אותו הדבר בחוברת של אסף ביבי שיר מזמור לאסף)

רבותי שמישהו יבוא ויעשה פה סדר

דיברתי על הנושא כאן לפני כמה הודעות:

ובכלל, חברי המלומדים, למי שבאמת יודע תווים, ולא מנגן משמיעה בלבד.
איך מקובל בקרב הנשפנים לקרוא לצלילים בכלים שהם לא על הסולם, למשל קלרינט ב-סי במול, סקסופון אלט ב-מי במול.
בואו ניקח את הצליל בקלרינט ששתי הידיים סוגרות את החורים, בלי זרתות, ברגיסטר הגבוה.
איך קוראים לצליל הזה? כי בעיקרון - לפי האמת - זה 'דו', אבל בקלרינט הוא נקרא 'רה'.
[פעם הייתי באירוע וניגנתי הורה על 'מי' שלי, והיה שם איזה בחור שמבין קצת והתחיל לבלבל אותי,
'אתה מנגן על דו או על רה'? ורק באיחור הבנתי מה הוא רוצה ממני...].
או כנ"ל בסקסופון, ללא הבדל בין האוקטבות כידוע, הצליל באצבוע הנ"ל הוא 'רה', אבל לפי האמת הוא 'סי'.
אז מה אומרים? איך מקובל לכנות צלילים בכלי נשיפה אלו?
ליבי אומר לי שהמקצוענים קוראים להם לפי הכלים עצמם, והמתחילים קוראים להם לפי האמת.
מקווה שלא סיבכתי אתכם...
@מ. בלוי @יוק @16תווים

לאחר זמן מצאתי שנחמן צוקר מלמד קלרינט ממש כמו שכתבתי,
עם התווים של הקלרינט ולא עם התווים האמיתיים. עי' בשיעור שלו כאן.
[בשונה מבלטי, שלימד את חבר שלי לפי תווים אמיתיים, כלומר שהצליל הנמוך בקלרינט BB הוא רה, וכן הלאה.
הוא אמנם הסביר לו שזה לא האמיתי, ויש 'שפה' אחרת, אבל תכל'ס לימד אותו לפי זה].

 

[נרשמתי לרגע קט]

וכעת לסוד הגדול: למה בנו את זה כך? למה לבלבל את הנגנים? מה הסיפור?
אז זה מאוד פשוט.
אני למשל התחלתי בכלל עם חליל צד, שם אגב התווים הם אמיתיים כמו בפסנתר.
לאחר זמן עברתי לקלרינט, ואז נפל לי האסימון, האצבועים שלהם ממש דומים (לפחות ברגיסטר הגבוה).
ואז עברתי לסקסופון ושוב נפל לי האסימון, גם שם האצבוע דומה, כל האצבעות סגורות חוץ מהזרתות - רה,
פתחנו אחת - מי, וכן הלאה.
ואמרתי לעצמי, איזה יופי!! מי חשב על זה?
אז זהו שזה לא כ"כ יופי, כי ה'רה' של החליל הוא לא ה'רה' של הקלרינט, ובטח לא של הסקסופון,
אבל כדי להקל על הנשפנים העוברים מכלי לכלי החליטו יוצרי הכלי לנקוב באותו שם לאותו אצבוע.
הם כנראה חשבו שיותר קל לחשבן איזה סולם אני צריך לנגן כשהפסנתר מנגן 'רה מינור',
מאשר לאחוז כל רגע באצבוע אחר, 'רגע, עכשיו זה רה או מי, באיזה כלי אני בכלל? אה, בחליל? אז זה רה...
בקלרינט? זה מי בכלל'...
מניסיון אני אומר לכם - הם כנראה צדקו. לא סיפור גדול לתרגם סולמות מפסנתר לקלרינט.
כך זה תמיד באירועים, האורגניסט בלה מינור? אני אוטומטית מנגן על סי. E מינור? אני על #F מינור. בקלרינט תמיד טון למעלה.
ובסקסופון - הפוך, טון וחצי למטה, הוא ב'רה'? אני ב'סי', הוא ב'דו'? אני ב'לה'.
מקווה שהבנתם...
בהצלחה...

 

[נרשמתי לרגע קט]

רציתי לשאול כאן , איך אתם משתמשים באירועים בקלרינט וסקסופון? , להורה ולשירים בסגנון חסידי ממש קלרינט ולשירים חסידים רגילים וכו' סקסופון?

בגדול זה הכיוון.
השאלה מה זה חסידי ממש, ומה זה חסידים רגילים...
ל'אשריכם אשריכם' מתאים יותר סקסופון לדעתי, ואילו לכל הניגונים המתחדשים חדשים לבקרים,
מתאים יותר קלרינט. אם כי זה לא מחייב ואפשר גם להחליף בין השילובים.

 

[רעות לוי]

הם כאלה טובים הדניאלים שבא לבכות

 

[מ. בלוי]

אני התחלתי ללמוד נגינה על אורגן תווים.
אחרי זה למדתי באופן עצמאי חליל קלרינט סקסופון. וגיטרה אצל מורה.
רק לאחרונה נתקלתי למושג הזה של כינוי לא אמיתי לתו. (נראה לי שקוראים לזה טרנספוזיציה או משהו כזה)
ולי נראה שזה סתם מיותר (אולי במוזיקה קלאסית שהכל בנוי על הרמוניות ועל תווים).
כשאני מנגן עם עוד נגנים, אני שואל סולם. אומרים לי למשל לה. אני יודע בקלרינט זה כך. בחליל זה כך, בגיטרה זה כך ובסקסופון זה כך. למה אני צריך לחשבן ולדעת שהלה בקלרינט הוא בעצם "סול" פורמלית, ובסקסופון הוא ... לא יודע עדיין, ובחליל... ובגיטרה.... (שאצלו אין טרנספוזיציה, כנראה בגלל שהמציאו את הקאפו...)
זו דוגמא קלאסית לחוסר ליברליות ופרוגרסיה בתחום המוזיקה.
אני מצביע בעד רפורמה בנידון.
אחדות התווים - כל תו שהוא, מנוגן על איזה כלי שהוא, יכונה מעתה והלאה בשמו האמיתי, ולא משנה אצבוע, סולם, סגנון, מצב רוח...
מי בעד?

 

[16תווים]

הקלטה של ניגון שמחה על קלרינט וסקסופון

 

[16תווים]

אני התחלתי ללמוד נגינה על אורגן תווים.
אחרי זה למדתי באופן עצמאי חליל קלרינט סקסופון. וגיטרה אצל מורה.
רק לאחרונה נתקלתי למושג הזה של כינוי לא אמיתי לתו. (נראה לי שקוראים לזה טרנספוזיציה או משהו כזה)
ולי נראה שזה סתם מיותר (אולי במוזיקה קלאסית שהכל בנוי על הרמוניות ועל תווים).
כשאני מנגן עם עוד נגנים, אני שואל סולם. אומרים לי למשל לה. אני יודע בקלרינט זה כך. בחליל זה כך, בגיטרה זה כך ובסקסופון זה כך. למה אני צריך לחשבן ולדעת שהלה בקלרינט הוא בעצם "סול" פורמלית, ובסקסופון הוא ... לא יודע עדיין, ובחליל... ובגיטרה.... (שאצלו אין טרנספוזיציה, כנראה בגלל שהמציאו את הקאפו...)
זו דוגמא קלאסית לחוסר ליברליות ופרוגרסיה בתחום המוזיקה.
אני מצביע בעד רפורמה בנידון.
אחדות התווים - כל תו שהוא, מנוגן על איזה כלי שהוא, יכונה מעתה והלאה בשמו האמיתי, ולא משנה אצבוע, סולם, סגנון, מצב רוח...
מי בעד?

לך תכנס את כל הנגנים בעולם לאולם אחד בבניני האומה . בעצם לא . במקום יותר גדול ותכריז , נראה איך יגיבו