שאלה של כפירה--
מתי כיבסת? הכנת צהריים למחר? ניקית? עבדת בחוץ?
ועוד נשאר לך זמן?!
שואלת באמת, כי אחרי השוטף אני בקושי שורדת.
הצחקת אותי.
תוככדי כל החיים, לפני ואחרי כל דבר ממש, אני קודם כל כובסת , וגם הצהרתי שעל קברי יחרתו "כאן נקברה ה- כובסת"! כי זה מה שנאי עושה רוב היום בשעות העירות שלי.
דבר שני - אני בחופשת לידה כפויה ומתארכת(ע"י בוס ששום אשכול נרקסיסטי שנפתח כאן, לא ישווה לו), ולכן זמני(כרגע ולצערי) בידי.
אני אשת עשייה, חוץ מכמה תקופות בשנה שאני אשת רביצה וד"ל. והן לא קצרות.
ואחרי שנה של רביצה ממושכת בתוך 9 חודשי הריון מסייטים ולידה לא פחות, אני נותנת לעצמי לעבוד ולהנות מהסיפוק.
לא מכירה את חייך כרגע, אבל יש שנים שלא עושים בהם כלום, רק חיים. ועוברים ממטלה למטלה, בלי לחשוב הרבה. ומחפשים רגעים של הפוגה לשתות נסקפה ועוגה קנויה ולהמשיך הלאה.
אם את שם - חכי קצת, לאט לאט ישתנו דברים, וההספקים יהיו אחרים.
שאלת אם ניקיתי - את מה שאני רגילה לנקות עד יום שלישי, ניקיתי. וזה אומר ממש בסיס: כלים, שירותים, ומטבח - רק אם ממש הוא דוחה ושחור.
כל השאר - סדר בסיסי, וטאטוא יומי מספק אותי לחלוטין.
אגב, רוב הדברים שכתבתי לא לוקחים בקושי זמן, מלבד העוגות שנעזרתי בבנותיי.