בהשראת אתגרי האפיון של @R DESIGN ...
"כל המבוגרים היו פעם ילדים, אם כי אולי שכחו זאת" (הנסיך הקטן).
זה נכון, ולפעמים זה עצוב כל כך.
תכתבו את הדמות הזו, ששכחה שהיא היתה פעם ילדה. תיצרו את הדמות הזו שמשתנה לנגד עיניכם, כמו שקרה לנסיכה איריס מ"העולם שמתחת לספריה העירונית" שהפכה לגברת רידר. תנו לה להשתנות במהלך הקטע שלכם, להשתנות באופן שיגרום לקורא להרגיש – אוף. מה קרה לה. פעם אהבתי אותה. למה היא נהייתה כל כך... (המילה הכי מתאימה כאן היא – מוּגְל).
האתגר הוא רק לאפיין את הדמות, התפקיד שלה בעלילה לא משנה. היא גם לא מוכרחה לבוא בתוך עלילה דווקא – אולי תעדיפו לכתוב משהו אחר לגמרי, שיר או הגיג או תיאור ענייני, אבל שהוא יהיה שם, המבוגר הזה ששכח שפעם הוא היה ילד.
השיפוט יהיה על האפיון – עד כמה הוא אמין ומשכנע.
נספח – כאן.
בחלק מהשבועיים הקרובים לא אוכל לעקוב אחר הפורום. בעז"ה אשלים את הלייקים כשאחזור... בהצלחה.
"כל המבוגרים היו פעם ילדים, אם כי אולי שכחו זאת" (הנסיך הקטן).
זה נכון, ולפעמים זה עצוב כל כך.
תכתבו את הדמות הזו, ששכחה שהיא היתה פעם ילדה. תיצרו את הדמות הזו שמשתנה לנגד עיניכם, כמו שקרה לנסיכה איריס מ"העולם שמתחת לספריה העירונית" שהפכה לגברת רידר. תנו לה להשתנות במהלך הקטע שלכם, להשתנות באופן שיגרום לקורא להרגיש – אוף. מה קרה לה. פעם אהבתי אותה. למה היא נהייתה כל כך... (המילה הכי מתאימה כאן היא – מוּגְל).
האתגר הוא רק לאפיין את הדמות, התפקיד שלה בעלילה לא משנה. היא גם לא מוכרחה לבוא בתוך עלילה דווקא – אולי תעדיפו לכתוב משהו אחר לגמרי, שיר או הגיג או תיאור ענייני, אבל שהוא יהיה שם, המבוגר הזה ששכח שפעם הוא היה ילד.
השיפוט יהיה על האפיון – עד כמה הוא אמין ומשכנע.
נספח – כאן.
בחלק מהשבועיים הקרובים לא אוכל לעקוב אחר הפורום. בעז"ה אשלים את הלייקים כשאחזור... בהצלחה.