עזרה אשמח לכל מידע בנוגע לכתיבת סיפור חיים אמיתי

[~שפרה~]

אני מתחילה כעת בפרוייקט של כתיבת סיפור חיים אמיתי שעוד אין לו סוף פשוט וטוב, אבל כן במקום מסוים.
מה אני צריכה לדעת?

אשמח שתתנו לי מידע על:
-איך לראיין את האדם?
אילו שאלות מתאים לשאול אותו?

חשוב לציין, הסיפור ברובו הוא על אבא ובת, את האבא אין לי סיכוי לראיין מהרבה בחינות. ולכן זה נכתב מזווית שלה, עם נגיעות ממנו בצילום אוורירי...

-כיצד מכל המידע הזה ליצור תהליך ולהרגיש אליו קשר רגשי פשוט כאילו זה שלך...?

ולכל מידע שיש לכם בנושא.
אשמח.
תודה!

 

[מריומה~]

אני מתחילה כעת בפרוייקט של כתיבת סיפור חיים אמיתי שעוד אין לו סוף פשוט וטוב, אבל כן במקום מסוים.
מה אני צריכה לדעת?

מה הכוונה עוד אין לו סוף פשוט וטוב? לא הבנתי- אם זה סיפור חיים אז מבינה שזה פחות בקטע להמציא, אז זה דברים בהתהוותם? ואיך זה נוגע אליך. אני מנסה להבין איך את מספרת את הסיפור בלי שאת יודעת מה הסוף של זה.

ושאלה נוספת -למה שלא תוכלי לדבר איתו, אם את יכולה תעני על זה.


אני חושבת שהיכולת להרגיש דבר כאילו הוא שלנו זה פשוט לנסות להיכנס לענין בכמה שיותר פרטים ולנסות לחוש איך אנחנו היינו במקום הזה. על כל תיאור כל סיטואציה פשוט להיות שם ולהרגיש.
צריך להיזהר לא להיכנס יותר מידי משתי סיבות עיקריות.
1. אם זה משהו סבוך מכל סיבה שהיא , רגשי נפשי רוחני אפשר להשתולל בו גם וזה עלול להזיק
2. דוקא בגלל שזה אמיתי תזכרי תמיד שזו לא את! דוקא מול אנשים שמספרים את הסיפור חיים שלהם חייבים להיות במקום שהם ירגישו שחשים אותם ורק אותם ולא חיים במקומם.
לפעמים זה ניאונסים מאד קטנים אבל לפעמים זה משמעותי מאד. ואדם שנוגעים בחייו, זזת מעט הפסדת אותו.

 

[~שפרה~]

ושאלה נוספת -למה שלא תוכלי לדבר איתו, אם את יכולה תעני על זה.

אי אפשר. לא מבחינות טכניות ולא מבחנות דתיות.
זה גם לא שייך המידע שלו לספר עצמו.

מה הכוונה עוד אין לו סוף פשוט וטוב? לא הבנתי- אם זה סיפור חיים אז מבינה שזה פחות בקטע להמציא, אז זה דברים בהתהוותם? ואיך זה נוגע אליך. אני מנסה להבין איך את מספרת את הסיפור בלי שאת יודעת מה הסוף של זה.

אולי לא הייתי צריכה לכתוב את זה...
זה סיפור שבמון מסוים סגר ופתח פרק משמעותי בחיים של מישהי.
אין לי כאן מקום להמציא, זה צריך להיות אותנטי. כלומר - קהילה, שמות וכו' אני מביאה בדויים, אבל הסיפור בעצם היותו -לא.
אין לו סוף כמו כל ספר הרי, ש'עכשיו הם חיים באושר וכו' \ והוא מצא את...
זה מקבץ של ההתמודדויות מהעבר ועד להווה, עם סיום בנקודה שאני מקווה שתהיה 'חתונה'.
אבל בתכלס זה יכול להשתנות...
מה שבאתי לומר שאני לא בונה מבנה עלילתי של מה קרה בסוף התאם לנתונים, כי אני לא יכולה לדעת באמת מה קרה בסוף או באיזשהו מקום, שיכול לסיים ספר...
אז איך מתמודדים עם בניית העלילה...

1. אם זה משהו סבוך מכל סיבה שהיא , רגשי נפשי רוחני אפשר להשתולל בו גם וזה עלול להזיק
2. דוקא בגלל שזה אמיתי תזכרי תמיד שזו לא את! דוקא מול אנשים שמספרים את הסיפור חיים שלהם חייבים להיות במקום שהם ירגישו שחשים אותם ורק אותם ולא חיים במקומם.
לפעמים זה ניאונסים מאד קטנים אבל לפעמים זה משמעותי מאד. ואדם שנוגעים בחייו, זזת מעט הפסדת אותו.

1- כמובן. והאמת היא שזה נושא די סבוך מבחינה דתית, אז לכן עוד סיבה לא לדבר עם האבא, ולכן הסיפור מהזווית של הבת שלו וקצת של המשפחה עצמה.

תודה!

 

[מריומה~]

אז אם הבנתי נכון את בעצם רוצה להביא תהליך של הבת ובעיקר שלה. אבא שלה הוא בעצם רכיב משפיע בסיפור אבל לא נושא בפני עצמו.
והציון הזה של תהליך הוא נראה לי משמעותי להבנה כי סיפור חייב להיות לו סוף לפחות בספר וצריך למצוא איזה סוף. הסוף הוא סוג של קלף מיקוח לכל מה שהובא בכלל בספר כך שלכן חושבת שזה מאד משמעותי ההבנה הזו.
את אומרת שאמור להיות חתונה? מקווה? זה יפה מאד אבל מה את (ואני וכל אחד בעולם) יודע מה ה' מזמן לה? לכן חושבת שהיוםי הוא נקודת התהליך שעברה בה ומשם מה קרה בפועל לא משנה.
מקווה שהבנתי נכון וצולחת למטרה.

 

[R.E.Y]

אז איך מתמודדים עם בניית העלילה...

אולי תנסי לחלק את הסיפור לכמה חלקים,
או לפחות שיהיה ברור לך מה הפתיחה ומה הסיום (גם אם הסיום לא ידוע סופית)
ברגע שהסיפור מחולק לך את יכולה לקחת התמודדות מסויימת ולהחליט איפה לשבץ אותה. זה יוכל לעזור לך מבחינת בניית העלילה...
בהצלחה רבה!